אשמח לחוות דעתאנונימי (פותח)
אשמח לשמוע את חוות דעתכן. אני כותבת מאנונימי כדי שלא יזהו אותי.

בשבת היינו עם המשפחה ואחת הגיסות הייתה עם התינוקי שלה, בן חודש.
אציין שאני מאוד רגישה לבכי של תינוקות ולכן אני שואלת כי אני יודעת שדעתי לא בטוח נכונה.

התינוק בוכה הרבה! !

כל פעם שהוא ער הוא בוכה אם לפני השינה אם אחרי. אם לפני הנקה אם אחרי אם לפני טיטול אם אחרי אם לפני אמבטיה אם אחרי.

כן, יש גם רגעים שקטים שהם בעיקר אחרי הנקה.

אז נכון אני יודעת שזה לא טוב להתערב ואני מאווווד טקטית ומקפידה לא להעיר גם כשאני רואה דברים ממש לא טובים.

אבל פה לא יכולתי. ריבונו של עולם !!!!!!!!
התינוק בוכה וסובל !! וזה בכי עדין, לא דורש, ונשמע לי כואב, משהו כואב לו נראה לי הבטן, גזים, כן אמא שלו אוכלת הכל ולא מודעת למה שעובר לה בבטן לתינוק. אני יודעת את זה מהיכרות שלי איתה.

אני יודעת שאני רגישה אבל אני חושבת שאני ממש מבינה מה כואב לו ושאף אחד לא מבין.

אז מה הכי שיגע אותי? שהתינוק מתעורר משינה ובוכה ורעב ואמא שלו אוכלת. כן, אני יודעת שהיא צריכה לאכול אבל זה כבר הרבה פעמים והרבה זמן ואף אחד לא מעיר.
באיזה שהו שלב נשברתי ואמרתי קצת בקול שדי, התינוק מסכן.ומייד קפצו עליי ואמרו לי שזה השפה שלו וככה הוא מתקשר.
גם עושים עליו סבב של הרגעות כי הוא לא מצליח להירדם ובוכה.

אשמח לשמוע חוות דעת, תינוק בן חודש אמור לבכות ככ הרבה? לתקשר עם בכי ולא יתייחסו לשום דבר שמציק לו ורק ינענעו אותו? זה נראה לכן נורמלי? ?
רק לי זה נראה מוזר?

*כמובן לא מתעללים בו, רק לדעתי לא בודקים ממה הבכי שלו ואם כואב לו.

אני כותבת ישר מהלב, בלי לברור את מילותיי, אנא התייחסו לדבריי בהבנה, אני רוצה לברר האם אני טועה או מגזימה, או שיש צדק במה שאני מרגישה ( לא, אני לא הולכת לחנך אף אחד.. )

תודה לכולן !
כמה דבריםאנונימי (3)

1) אם קורה הרבה פעמים שהוא רעב ולא מאכילים אותו, יראו בעיה במשקל והיא תחטוף על הראש בטיפת חלב ומן הסתם תיבהל ותבין שהכיוון שלה היה שגוי.

2) אם זה ברמה פחותה מזה (התעלמות מכאבי בטן וכדו') אז מצד אחד אני מבינה אותך וגם לי היה כואב נורא, אבל מצד שני זה לא דבר שבגללו מתקשרים לרווחה, וכל זמן שזה כך - לא נראה לי שמסר ממך יכול לשנות את העניין, אלא לרעה (אפילו כשהורה נוהג בדרך שגויעה - כשמנמיכים לו ביטחון עצמי, הילד שלו ייפגע מזה, כמעט תמיד).

3) לכן לדעתי כדאי שכן תפרגני לגיסתך, תשימי לב למה שהיא כן עושה יפה ותביעי את הערכתך. כשהורים מרגישים אהובים הם כתוצאה אוהבים יותר... אני ממש רואה את זה קורה.

4) וכמה שגיסתך מרשה לך ומרגישה נוח עם זה - תיקחי את עצמך את התינוק בידיים מפעם לפעם ותפנקי אותו. אבל בלי לשדר ביקורת עליה!

5) ממליצה לך לחפש בגוגל מה שכתבה התזונאית טובה קראוזה על המיתוס של מזונות שעוברים בחלב... לרוב הפתרונות לכאבי בטן הם אחרים.

מיתוס?אנונימי (4)

כנראה שהתזונאית הנכבדת לא חוותה תינוק עם גזים.

תעשי לי טובה. אני בוגרת הרבה מוצאי שבתות של בכי בלתי פוסק מגזים בגלל ריבוי המנות בסעודות השבת, המנות האחרונות, ומעל לכל - החמין של שבת.

הקשר הוא מובהק.

 

 

 

 

לא אתווכח בשמהאנונימי (3)

בניגוד אליה, אני לא התמחיתי בנושאי התזונה בהריון ובהנקה, ולא מתמצאת במחקר העדכני בנושא.

אני ממליצה כן לחפש ולקרוא את דבריה לפני שמתווכחים. אם ימשיך להיראות לך שטויות, זה בסדר. אבל מה את אומרת, אולי ייפקחו עינייך למוקדי השפעה שלא העלית בדעתך?

(ושימי לב שכתבתי 'לרוב', זו שאלה של אחוזיםאנונימי (3)

גם אם התינוק שלך הוא מיוצאי הדופן שכן מושפעים אפילו שהחלב לא מגיע ממערכת העיכול - זה לא אומר שזה המצב השכיח ושאפשר לאבחן אותו בקלות על *תינוקות של אחרים* שלגביהם אין לך אינטואיציה אימהית).

למה לא. בהזדמנות, אשמח להחכים.אנונימי (4)


בלת"ק: אצלי היה ילד אחד שסבל מגזיםrivki
גם כשינק וגם כשאכל תמ"ל מסוגים שונים. ושתי ילדות שב"ה כמעט ולא סבלו. בלי שום קשר לתזונה שלי. אז מבחינתי לא תמיד יש קשר בין התזונה של האם וגזים של התינוק.
ולגבי הבכי מכאבים: לפעמים מנסים הכל וכלום לא עוזר . אז לומדים לקבל את המצב .כן יש תינוקות שבוכים הרבה. כזה היה הבכור שלי עד גיל 3-4 חודשים. ולחמותי היה מספיק טאקט לא להעיר. רק הרבה יותר מאוחר היא סיפרה לי כמה היה לה קשה עם זה ( גרנו אצלה בבית!). היא עשתה בחוכמה. ההערות לא היו עוזרות להרגיע את הילד, כי כבר ניסיתי את כל השיטות. אבל היו מעצבנות אותי מ-א-ו-ד!
אז אנא ממך- אל תשפטי ואל תעירי. ואל תסיקי מסקנות מהניסיון עם הילדים שלך. אם הבכי מפריע לך מאוד- תבקשי להרים את התינוק ולהרגיע.
הפותחתאנונימי (פותח)
וואו איזה כיף 16 תגובות תודה לכולן !!!
עוד לא קראתי רק תגובה 1..

אני דווקא לא הערתי לה רק אחרי מלאא זמן ופעם אחת. וזה לא היה משפט שאמרתי לה אלא לעצמי אבל בקול. כן, הצטערתי קצת שלא חיכיתי לאחכ ויכולתי לבקש ממנה סליחה, אבל לא עשיתי זאת.

מסכימה במאה אחוז שלא צריך להעחר וחוצמיזה שהיא עייפה...

לא חשבתי לפנות לרווחה זאת משפחה טובה רק בקטע הזה נראה לי יש בערות.

ומפנקים אותו המון, הוא מקבל הרבה חום מהספתא...

בכל זאת רציתי לדעת אם יש במה שאני מרגישה משהו או שזה רגישות יתר שלי וזהו.
גם לעצמי וגם לידע כללי...
אני חייבת לחדד לך..נשואים פלוס

מקבל הרבה חום מהסבתא.. זה מה שהתכוונת לכתוב??

 

 

כן נשואים פלוס יקרה.אנונימי (פותח)
האמת שלא ככ נעים לי לקרוא את תגובותייך, את יכולה לכעוס ולהתלהם אבל אני בהחלט רואה את הצד של האמא.

והעייפות שלה יכולה להיות ככ גדולה שהיא הולכת לישון ומשאירה את התינוק מלאא זמן עם צואה כמה שעות..קיבלתי ילד עם צואה ואת יודעת אין לזה ריח בהתחלה והוא בוכה ובוכה ואני יודעת שתינוק בגיל כזה לא בוכה מפינוק אז בדקתי טיטול ו- --אדוווווםםם לוהט איך שפתחתי את הטיטול התחיל להרגע.

גם רציתי לקלח לה אותו אבל היא רצתה לחכות כמה שעות עד שספתא תבוא והיא תקלח איתה.

אני האמת די נשברתי מהכאב שלו.

והוא מקבל הרבה חיבוקים וחום מהמשפחה, אני בדרכ לא שם אבל ברור שכשהוא בכה הרימו.
אם לא היו מרימים הייתי מרימה...
מקווה שהתגובות הבאות יותר אנושיות.
אז מזל שאת קיימת. (וזאת תגובה אחרונה. אבל היא צינית)נשואים פלוס

אולי תציעי לרווחה לשמש לו אמא אומנת..

מזל שאת קיימת וככה יש מישהו שחושב על הכאב שלו. 

 

ואת רק מוכיחה שהשאלה זה לא על האם לתת לו לבכות. אלא מחשבה שאת יודעת יותר מהאמא תוך כדי שאת מנכסת לה הזנחה. 

 

 

סליחה על החדירה לפרטיות אבל את נשואה?פרפר לבן
יש לך ילדים?

אישה אחרי לידה ובטח ובטח לידה ראשונה חוטפת שוק מהטיפול בתינוק.

לפעמים העייפות כל כך גדולה שלא ממש מצליחים לתפקד.
לפעמים כל כך חסרי אונים שזה עובר לאדישות.
תחשבי שהיא חודש שומעת אותו בוכה, היא כבר לא יודעת מה עובר עליו.
אל תשפטי לעולם לעולם!!! אין לך מושג ה עובר על גיסתך בפנים.

אם את כל כך דואגת וכל כך קשה לך שלא מתייחסים אליו את יכולה להציע לגיסתך שתלך לישון ואת תשמרי עליו.
או אם היא רוצה כמה פעמים שתבואי לעזור לה.
אבל אל תשפטי את המעשים שלה (ובטח שלא תפתחי שרשור שמשמיץ את ההתנהגות שלה בפורום).

סליחה שהתגובות שאת מקבלת הן לא מכילות ומבינות אבל הרבה פה פשוט מזדהות עם הקושי בתינוק בוכה והתסכול והעייפות.
כן פרפר לבןאנונימי (פותח)
ואם לא הבנת עד עכשיו, אני ממש לא שופטת, אני לגמריי מבינה ובכלל לא כועסת. ולא, לא אמרתי לה מילה.
כתבתי שהיא שפוווכככההה.

קראת את שאלתי ?
אם לא אז תקראי למטה.

והעדפתי למצוא פתרון לשאלה שלי פה. בפורום וחו לא לפגוע ולהעיר, אשמח אם גם אתן תהיו נחמדות אני ממש לא שואלת מרוע.

או שאולי אתן מעדיפות שקרוביכם יפתחו על זה דיון בשולחן שבת ?
רק רוצה להעיר על משהו קטן שכתבת (לפותחת)אנונימי (5)
כתבת שהערת רק פעם אחת, וגם אז אמרת את המשפט לעצמך אבל בקול.
אני חייבת להגיד שלדעתי זו צורה הרבה פחות מכבדת להעיר. ברור שלא התכוונת בשביל לפגוע, אבל אני הייתי מאוד נפגעת מדבר כזה.
אם מחליטים שיש מקום להעיר, תמיד עדיף שזה יהיה ישיר, ועם הרבה רגישות וזהירות. הערה מהצד שגם לא נותנת מקום להגיב היא מאוד פוגעת ומרגיזה.

ולעצם העניין- אני מבינה את התחושה שאת מדברת עליה, גם לי נשמע שאם התינוק בוכה כל כך הרבה סימן שמשהו לא טוב לו (כמובן שקשה לדעת בלי להכיר, אבל כך נשמע לי מהתיאור שלך).
בכל מקרה, נראה לי שצריך מאוד מאוד להיזהר ממה שאת משדרת לה.
נראה לי שהכיוון שאני הייתי לוקחת הוא לעזור לו כל פעם שהוא צריך ואת בסביבה- לא ההשתלטות אלא כי ' זה בטח קשה להיות תקופה קצרה אחרי לידה עם תינוק שדורש הרבה, בואי תנוחי קצת ואני אטפל בו', או סתם כשהוא בוכה לשאול- 'זה בסדר שאני ארים אותו?'
ועוד משהו שאפשר לעשות (ובלי קשר נראה לי נכון לכל תינוק, אבל כאן אולי יהיה לזה גם ערך מוסף של העברת מסר בלי לתקוף)- כשמטפלים בתינוק ומגלים מה הפריע לו, פשוט לדבר איתו, למשל- 'אוי חמוד, לכן בכית כל כך הרבה, כי בטיחות שלך היה מלא! ואנחנו לא שמנו לב... זה בטח כאב! הנה, אני אעזור לך והכל יהיה יותר נעים'.
להעיר באופן ישיר נראה לי לא נכון במצב הזה, אלא אם כן ברור לך שהיא מעריכה אותך כאמא ומעריכה את הדעות שלך, וגם אז צריך לחשוב הרבה איך להגיד את הדברים ברגישות הראויה, ולהדגיש איך שהיא באמת אמא מצויינת ורואים כמה התינוק חשוב לה וכו'.
בכל מקרה, יישר כוח על הרגישות לתינוק, ובהצלחה!
תודה על התגובה היפה.אנונימי (פותח)
אני כבר לא שם, ואת צודקת הצטערתי אחרי זה .זה היה יכול להיות מאוד פוגע ומחליש. מדגישה שזה היה אחרי המון פעמים ששתקתי ובפעם הזאת זה כבר נמשך איזה רבע שעה או יותר שהוא בכה ונענעו אותו וכבר לא הייתי מסוגלת להבליג. במיוחד שאמו אמרה שזאת השעה שלו שהוא רעב.
אולי זה לגיטימי שעושים זאת אבל אני כבר לא שרדתי.
אולי היה עדיף שאלך...
השאלה שלי לא הייתה על להעיר לה או לא, לדעתי אין פה בכלל שאלה, רק לדעת אם זה נורמלי.
ולכן פתחתי את זה פה....
גיסה יקרהנשואים פלוס

שימי לב כמה הערות  יש לך על אמא טריה חודש אחרי לידה.

הוא בכה, היא אוכלת..

אולי במקום לכאוב על האחיין האומלל תציעי להחזיק אותו?!

 

ואת כל האמת, נשמע שיותר דאגת לעצמך..כי מפריע לך לשמוע בכי מאשר לתינוק ולאימו..

כי אם הוא בוכה ללא הפסקה, סביר להניח שאמא שלו לא ישנה בלילה, לא אכלה, לא נחה, אל תשכחי שהיא אחרי לידה..

להתחיל להעביר ביקורת..שגם אם לא אמרת, בטוח קיבלו שדר ממך..זה הכי נזק שיכול להיות לאמא טריה במצב רגיש.

 

לדעתי אם מפריעה לך ההתנהלות שלה. את יכולה:

א. למנוע את אופציית המפגש לחודשיים הקרובים עד שיירגעו לו הגזים.

ב. להיות גיסה ממש נחמדה ולעזור לה לנוח/ לאכול כדי שיהיה לה יותר כוח להתמודד עם הילד.

 

והערה אחרונה לי אליך- "אני יודעת שאני רגישה אבל אני חושבת שאני ממש מבינה מה כואב לו ושאף אחד לא מבין"- זה ציטוט שלך.. את באמת חושבת שאת מבינה יותר טוב מאמא של הילד??? כי הילדים שלך לא בכו בחיים? כי את אמא מושלמת?? מאיפה העוז לזלזל ביכולות של אמא???? (סליחה על ההתנפלות זה פשוט אחד הנקודות שאני הכי שונאת בסביבה רגישה ולא ביקורתית (ציניות))

כדאי להיות נחמדיםאנונימי (3)

נחמדים לתינוק שלא סתם בוכה כי הוא רוצה לתקשר (יש לתינוקות דרכים אחרות שהם מתקשרים בהם) אלא בוכה כי כואב לו

נחמדים לאמא שלו, שהיא אחרי לידה ונשמע שיש לה התמודדות קשה איתו והיא צריכה עזרה ותמיכה

ונחמדים לגיסה שלא סתם כותבת פה כי היא רוצה לתקשר אלא באמת כואב לה

ונחמדים גם אלייך מגיבה יקרה, שרואים שגם לך כואב לשמוע מה שהיא כתבה, ולא סתם צעקת עליה כי רצית לתקשר... את באמת ובתמים דואגת לאמא הטרייה ואני מעריכה אותך על כך.

 

כמה שנהיה יותר נחמדים, המשיח יבוא מהר...

האמת, שהשאלה שנאלה היתה כזאת ביקורתית ולא נשמעה כזאת נחמדהנשואים פלוס

אלא קצת יותר רצון להוכיח אני צדקתי ואני יודעת להיות אמא טובה..

 

שאלה נחמדה מבחינתי זה גיסה ששואלת:

יש לי גיסה יולדת טריה שהילד שלה כל הזמן בוכה, איך מציעים לה עזרה בלי שתפגע..

זאת בעיניים שלי שאלה שמביעה דאגה אמיתית ונחמדות

 

 

לי היא נשמעה אחרת...אנונימי (3)


בגלל זה התגובות שלנו לא זהותנשואים פלוס

ודי כבר עם האנונימי...

זה לא אישי נגדך, אני כמעט תמיד אנונימית בפורום הזהאנונימי (3)

הסיבות מורכבות...

יקרה, אפשר לאתגר אותך?אנונימי (3)

דמייני בבקשה מצב שאת היית בסיטואציה דומה, אבל הטיפול בתינוק לא היה ברמה שתוארה לעיל, אלא ברמה אחרת שהייתה ממש *מדאיגה אותך*. נגיד שהיו מכים אותו, או לא מאכילים אותו יום שלם,או כל דבר אחר שהיה נראה לך ממש מדאיג, והיית רוצה להתייעץ אם כדאי להתערב ואיך ומה כדאי לעשות - איך את היית מנסחת את השאלה בצורה שתביע דאגה אמיתית ונחמדות?

 

כי הדוגמה שנתת למעלה היא מעולה, אבל היא מביעה דאגה *לאמא*, ואני מבינה שזה בגלל שמה שתואר לגבי התינוק לא באמת מדאיג אותך כמו את הכותבת. אז הייתי רוצה לדעת איך היית מנסחת לגבי מצב שהטיפול בתינוק מדאיג אותך.

זאת בדיוק הנקודה שמפריעה לי!נשואים פלוס
היכולת של אדם זר לתינוק (ולא משנה אם זה דודה, סבתא, שכנה או סתם אדם) להרגיש ולחשוב שהוא דואג לו יותר מאשר מה שאמא שלו דואגת לו..

חוץ מזה, שלהרעיב ילד יום שלם..לא תמצאי אף אחד שיאמר לך שזה נורמלי. מה שלא נראה בסיפור הנוכחי שבו חוץ מהשואלת..כולם חשבו שאין כאן התנהגות חריגה.
ובקשר אלי.. לא הייתי מנסחת שאלה כזאת כי אני לא נוהגת להתערב לאף אמא בחינוך ילדיה כי אני לא חושבת שיש משהי בעולם שדןאגת לילד שלה כמו אמא שלו.
תעזרי לי בבקשה להביןאנונימי (3)

כתבת שלהרעיב ילד יום שלם אף אחד לא יגיד שזה נורמלי,

וכתבת גם שלא היית מנסחת שאלה כזאת.

 

אז מה בכל זאת היית עושה אם היית רואה אמא שכך נוהגת?

זה לא בקנטרנות. זה דיון חשוב בעיני. אני מנסה להבין אם באמת השאלה שלה והאופן שניסחה זה לא במקום בעינייך אפילו במצב שבאמת דואגים, או שאת רק רוצה להגיד שהמצב שהיא ציינה לא נשמע לך מדאיג, ואת חולקת עליה שהיא נסערת מזה.

יש הבדל עצום!! בין התנהגות שעלולה להוביל לסכנת חייםנשואים פלוס

לבין מחלוקת חינוכית. אמא שמרעיבה ילד עלולה להוביל אותו למוות ואמא שנותנת לילד שלה לבכות עוד שתי דקות כי היא אוכלת..לא תגרום לו כלום מלבד קצת כאב אוזניים לגיסה.

 

אם הייתי רואה אמא שנוהגת בצורה של סכנת חיים מיידית. כגון נותנת לילד שלה לעמוד על חלון בלי סורגים בקומה שמינית.(סיטואציה מופרכת בכוונה) הייתי פונה אליה אם היא שמה לב ואם היא לא מפחדת שיקרה לו משהו.

אם הייתי רואה אמא שמרעיבה את הילד שלה, הייתי מנסה לפתוח איתה שיחה על עצמי בהקשר לנושא (!) לא ממקום של ביקורת, כדי לראות האם זה נובע ממצוקה כלשהיא כגון עוני..

אבל אם אראה אמא שנותנת לילד שלה בגן להכות אותה כשמשהו לא מוצא חן בעיניו (מקביל בעיני, ואף הרבה יותר חמור, מנזק שעלו להגרם מחמש דקות בכי) לא אומר מילה כי זאת גישה חינוכית ואני לא חושבת ש'דאגה' לילד היא אמיתית מצידי.

 

והתשובה לשאלה שלך:

א. אני חושבת שהמצב לא נשמע לי מדאיג.

ב. אני חולקת על ההתבטאויות שלה ועל התחושה שלה בה היא מייחסת לעצמה דאגה לילד יותר ממה שאמא שלו דואגת לו. ואני חושבת שסיטואציה של דאגה כזאת לא במקום בעיני.. (כמו שהיא תיארה) שוב, דאגה אמיתית היא הסתכלות כוללת על הסיטואציה ולא לקחת מצב ולהחליט שמבינים ממנו את כל חייו והתנהלות מול הילד

רק רוצה להגידאנונימי (3)

זה קרה לי פעם. חמי וחמותי דאגו נורא לתינוק שלי בגלל איזשהי סיבה, אני חשבתי שהם מגזימים - ובדיעבד הם צדקו. באמת היתה בעיה.

אז כן, יצא שהם דאגו לתינוק יותר מאמא שלו. זה כן יכול לקרות.

לא יודעת מה היה אצלך..נשואים פלוס

אבל יש הבדל בין חוסר ידע וחוסר נסיון לבין דאגה ואהבה.

אין בעולם מישהו שדואג ואוהב את הילד יותר מאמא שלו!

אבל לפעמים הנסיון גורם לפחות ידע והבנה.

 

זה לא אומר שחמותך דואגת לו יותר. אלא שהיא עם יותר נסיון חיים ולכן יש נקודות שהיא שמה לב אליהם.

יש לך ספק שאם היה לך את הידע הזה לא היית מטפלת בו? לא היית דואגת לו?

אוקיי, אז זה יכול להיות גם המצב אצל הגיסהאנונימי (3)

שהיא הכי בעולם אוהבת את התינוק, אבל לגיסתה יש יותר ניסיון ממנה, והיא שמה לב שיש לה איזה טעות בהתנהלות. ילד ראשון, תינוק חדש  - מאיפה היא יכולה כבר לדעת הכול...

אני לא אומרת שזה המצב, גם לי אין מושג מה קורה שם, אבל העניין הוא שכשמישהי אומרת שהיא דואגת לתינוק, זה לא אומר בהכרח שהיא חושבת שאמא שלו לא אוהבת לו. זה אומר רק את זה - שהיא חושבת שהמצב מדאיג. כמו שחמי וחמותי פשוט חשבו שהמצב מדאיג, ומה לעשות - גם צדקו. אני הייתי אמא צעירה, וטעיתי.

תודהאנונימי (פותח)
יישבת את הדברים על ליבי..
תודהאנונימי (פותח)
היה לי מאוד נעים לקרוא את התגובה שלך.
אם יש לך הערות וביקורת כאלו אולי תשמרי לעצמך ולא תפגעי.
את קראת לשאלה שלך אשמח לחוות דעת.נשואים פלוס

חוות דעת לא אומרת שאני חייבת להסכים איתך..

 

שימי לב איך את מנחמת אותנו שזה לא משפחת רווחה "הסבתא נותנת לו הרבה חום"

את מבינה שאת לוקחת אמא ומייחסת לה התעללות בילד שלה ומתנחמת בעובדה שיש סבתא שמצלילה אותו??

 

את שאלת אם זה נורמלי. אז לדעתי התשובה היא לא!!

לא הגיוני שכוווולם בסביבה דואגים לילד ואמא שלו לא.

לא הגיוני שאת רגישה אליו יותר מאמא שלו.

ולא הגיוני שסבתא נותנת לו חום והאמא לא.

 

ואם הייתי גיסתך הייתי מתרחקת ממך ומהר..כי אמירות כאלה עלולות לפגוע מאוד בכל אמא, בטח מתחילה ומיד אחרי לידה

ולעשות נזק אמיתי בקשר עם הילד ובאמונה שלה ביכולותיה.

אני מזדהה איתך, ואת כותבת מאוד בעדינות.אנונימי (4)

אם את יכולה, וגיסתך מסכימה, תרימי את את התינוק ותנסי להקל עליו. כמו שכתבה האנונימית מעלי.

 

אני יכולה להבין את היולדת שמעוניינת להישאר להיות חלק מסעודת השבת המשפחתית, אבל כמובן לא להצדיק אותה אם אכן מדובר בבכי של רעב. אני גם יכולה להבין אם היא נהנית מסעודת השבת ולא נמנעת מכל מיני מאכלים - מאוד קשה לשמור על דיאטה קפדנית כשמסביבך כולם מתנענגים על המטעמים שהכינה המארחת.

 

האמת היא שקשה מאוד למי שמחוץ לקשר ולטיפול הרצוף בתינוק לזהות מתי זה רעב, מתי כאבי בטן. בדרך כלל האמא יודעת לזהות. אם גיסתך נראית לך סה"כ אמא שנענית לתינוק שלה, יכול להיות שהיא מכירה את הבכי ויודעת שכרגע לא מדובר ברעב, והיא מעדיפה לבלות עוד דקה שתיים ליד השולחן ומתמהמהת מלהרים את התינוק.

 

מן הסתם יש מבוגרים נוספים בסביבה או בעיקר מבוגרות - נשים מנוסות שכבר גידלו תינוקות - אם אף אחת מהן לא מזדעקת, יכול להיות שאת באמת רגישה במיוחד וההתייחסות שלך מעט יוצאת מן הפרופורציות הנכונות.

 

אם נראה לך בכל זאת שזה מקרה של התעלמות משמעותית מהצרכים של התינוק, תנסי בעדינות ובלי ביקורת לברר עם האמא איך היא מתייחסת לבכי של התינוק, את יכולה לציין שאותך זה מלחיץ, את יכולה לשאול מתוך התעניינות איך היא מזהה מתי זה בכי של רעב, מתי כאבי בטן, ושאלות נוספות שעשויות לעורר את המודעות של האמא. 

ונניח שאת צודקת, מזה יועיל? אם באמת חשובה לך טובתו של הילד~א.ל

נסי לשוחח איתה, כששתיכן בנחת ולשאול, מבלי להתערב מידי: אולי כואב לו משהו? הוא מרגיש טוב?

יש משהו שאוכל לעזור?

אני חושבת שלא הבנתן את השאלה שלי.אנונימי (פותח)
אני רוצה לדעת אם תינוק בגיל חודש אמור לתקשר ככ הרבה דרך בכי? שמעתי הרבה תינוקות בחיי ב'ה אבל לדעתי תינוק בן חודש שבוכה- צריך לראות מה מפריע לו.

האם זה נכון?
יש תינוקות כאלה. שבוכים כל הזמן.פרפר לבן
והבכי זאת הדרך שלהם לתקשר כי הם לא מכירים שום דרך אחרת עדיין.
אני מכירה אתאנונימי (פותח)
התינוקות האלו שבוכים כל הזמן...וזה לא נראה הסיפור.
אבל תודה בכל אופן !
בעיקרון את צודקתאנונימי (3)

זה לא תקין שתינוק בוכה כ"כ הרבה, ורצוי לחפש איפה הבעיה.

אבל במציאות לא תמיד קל ליישם את כל העקרונות... ועל זה נאמר אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.

מצחיק להגדיר בכי רצוף של תינוק בן חודש כצורך לתקשר.אנונימי (4)

תינוק לא בוכה סתם כדי לתקשר בלי צורך.

אם את חושבת שלא נענים לצרכים שלו תדברי עם גיסתך גלויות.

אני מאמינה שזה יעבוראנונימי (פותח)
גם אם ייקח כמה חודשים, כמו שאמרתי אני לא אוהבת להעיר והאמת שגם לא מצליחה.

אבל רציתי לדעת אם זה רגישות יתר שלי או שזה באמת נכון, והגעתי למסקנה שאמרת.

צודקת, אבל אני לא אהיה זאתי שאומרת...
אגב באחד ההתקפי בכי שהוא היה אצלי וזה היה כבר מלאא זמן וקשה לכולנו כבר רמזתי לה שיש תינוקות שבוכים מגזים וכדאי לבדוק ממה זה..אבל לא יותר מזה.

גם אני חושבת שזה מוזר להגדיר זאת כך.
זה ברור שזה תקשורת אבל "תבדקו מה מפריע לי .." ולא רק תמשיכו לנענע .

בנות שקשה להן להגיב בצורה יפה בבקשה אל תגיבו.זה פוגע.
תינוקות בגיל חודש מאוד מתקשים לשהות במקום חדש~א.ל


הפותחתאנונימי (פותח)
תודה לכולן, קיבלתי את התשובה שרציתי תודה לכן על התשובות והרצון הטוב להגן על גיסתי.. אל תדאגו היא מוגנת מפניי.

לילה טוב ורגוע לכולן.
אני רוצה להגיד לפותחת כל הכבוד!עובדת השם

כל הכבוד על רגישות ודאגה לתינוק שאיננו שלך!

מכירה מישהי שגם היינו יחד בשבת, היו לה תאומות יונקות והן ממש לא היו רגועות...בוכות מלא וכו'

והיא גם טענה שיש להן גזים.. בסוף הסתבר שהן לא עלו מספיק במשקל והיא

התבקשה לשלב תמ"ל...

עד היום כואב לי הלב לחשוב שהן היו רעבות וניסו להרגיע אותן בדרכים אחרות,

אני פשוט זוכרת את הבכי שלהן שסה"כ דרש אוכל...

נכון שלנו כמביטות מהצד אין יותר מדי מה לעשות אבל הדאגה מובנת ממש.

לכן לא אמרתי שכל בכי הוא מרעב אבל תינוק שבוכה כל הזמן זה לא תקין בעיניי בכלל

(כמובן שלא מאשימים את האמא חלילה בכך...).

תודה רבה !אנונימי (פותח)
סוף סוף מישהי שלא שופטת ודנה...

כן, זה ברור שאין ככ מה לעשות ובאמת לא שאלתי על זה, אלא כדי לסדר לי את העניין הזה בראש.



תודה שראית את מה שהיה באמת ולא תקפת.
מעריכה..
סליחה שאני אומרת, אבל חיפשת תגובות כללבך...רר
ענו לך גם תשובות שונות שכן הגיוני,
וכל מי שלא ענה את התשובה הספציפית שרצית לשמוע אמרת שלא הבינו אותך וסתם תוקפים.
אז בעצם פתחת שרשור כדי שיגידו לך שאת צודקת וזה לא הגיוני המצב אחרת לא הבינו אותך...
את ראית על מה שאלתי?אנונימי (פותח)
את מכירה אותי? את יודעת האם אני מעירה הערות או שומרת לעצמי?
אני מניחה שלא.
אז תשובות כמו אל תעירי אני מבינה את המקום הזה שנפגע מהערות אבל זה לא אני להעיר, וזה לא משנה כי גם אם יגידו לי להעיר זה פשוט לא אני.

התשובה שרציתי זה היה לשאלה האם זה נורמלי שתינוק יתקשר בבכי כל כך הרבה כש- - ( התגובה מסביבו תהיה לנענע אותו ולהגיד שזה נורמלי שיתקשר בבכי ולא יהיה ביותר מזה.{ נגיד לבדוק אם יש סיבה שמפריעה לו } סוג של שאננות או חוסר ידע או הבנה. )
וכן, זה כואב לי בתור בן אדם לראות תינוק שבוכה בבכי לא דורש, שברור שהאופי שלא לא בכייני, שמשהו מפריע לתינוק ומתייחסים לזה כאל משהו נורמלי.

אז אם את לא מבינה את שאלתי ומרגישה אולי בצד הגיסה הנפגעת, ביקשתי שלא תעני תגובות שלא מתאימות, כי זה פוגע.
גם אם מעבר לשאלה יש אנונימי אז יש מאחורה בן אדם ששואל ואכפת לו וכמו שלא היית מדברת למישהי פנים אל פנים באופן מזעזע כמו שמישהי פה עשתה, כך גם פה.

השאלה שלי היא תיאורטית, ונתתי קצת פרטים מסביב .

ורוב מי שאמרה שכן הגיוני, גם אמרה לא להעיר ושלא לשפוט שזה כשלעצמו דבר נכון ויפה, אבל לא מה ששאלתי, וגם אם רוצים לומר זאת אז יש דרך..ויש פה כמה שעשו זאת יפה.

יום טוב!
הגיסה היא הבת של מי שהתארחתם אצלה?אנונימי (6)
לפעמים כשמדובר בכלה- התינוק מרגיש את הלחץ של האמא מצד המשפחה, ולכן לא רגוע ובוכה.

סתם נקודה למחשבה...
אני כן הייתי נפגעת ממךl666

תינוקות שלי בגיל הזה או אוכלים או ישנים או על ידיים ואם לא הם בוכים ויש להם שעות קבועות שהם בוכים

ואגיד על עצמי יש לי כמה צמודים שאני איתם בבית עד גיל שלוש ועדיין לא תמיד אני יודעת למה הוא בוכה , איך את אישה זרה יודעת למה הוא בוכה? 

וכן לפעמים אימא צעירה חודש אחרי לידה צריכה לשבת ולהתאושש כדי לא להשתגע גם אם ילד בוכה

איך את יודעת שכואב לו משהו? כשהייתי רווקה וראיתי או שמעתי ילד בוכה אז גם עברו לי סרטים בראש

עוד סיבה שלהרבה תינוקות מפריעה המולה מסביב והם לא רגועים, הם צריכים שגרה שמותאמת להם, מיטה שלהם, אווירת סעודת שבת עם הרבה אנשים מזמינה בכי

 

קיבלתי.תודהאנונימי (פותח)
אגבאנונימי (פותח)
אמרתי לה שהיא יודעת הכי טוב מה טוב לו והיא דווקא הכחישה...חוץ מזה שאמרה שהוא רעב ברגע שהתחיל לבכות והמשיכה לאכול בשאננות רבע שעה עשרים דקות..והסבירה לי שזאת רק ההתחלה של הבכי.מחילה אבל זה צרם לי, וההערה שלי הייתה לאחר הפרק זמן הארוך הזה של הבכי המתגבר והאכילה שנראתה לי שאננית. ייתכן מאוד שטעיתי, אבל גם ההערה שלי הייתה מאוד בעדינות ומכוונת "כלפיי" שאני לא מסוגלת כבר לשמוע.אז יכול להיות שהיא נפגעה כי בכל זאת הורמונים ויכול להיות שלא..בכל אופן הצטערתי על זה..אבל היה לי חשוב להמשיך לברר את העניין הזה עם עצמי.

זה מעניין מה שאת אומרת על ההמולה, לא חשבתי על זה, תודה.
אם כך אז רב הסיכויים שאת צודקת אבל יש עוד כמה נקודותl666

1. יכול להיות שהוא היה רעב ולא היה לה חלב כרגע כי היא הניקה לא מזמן והיא עדיין מנסה לייצב הנקה, והיא לא אכלה כמו שצריך

2. היא הייתה במצב שלא היה לה כוח לקום ומישהו אחר היה צריך לטפל בתינוק

3. הוא בכה לא מכאב ולא רעב והיא לא רצתה להרגיל לידיים, הייתה צריכה הפסקה ממנו בשביל בריאות נפש

4. יכול להיות שהיה לו נזלת או הצטננות ובעצם לא היה לה הרבה מה לעשות, חוץ מלקבוע תור לרופא ביום ראשון

5. יכול להיות שהיא למדה מאימא או קראה בספר להאכיל לפי שעות, בעבר זה היה נפוץ ואז היא מיישמת את השיטה או את העצה- יש לי חברות כאלו

ממשיכה, ויכול להיות...רק טוב!
ויכול להיות שהיאמותשת, וזו ההזדמנות שלה לאכול בנחת יחסית, כשמישהו שומר עליו בינתיים, מה שאין לי במשך השבוע שהיא לבד ואולי לא אוכלת כמו שצריך.

את יודעת כמה פעמים יצא לי בגילאים האלה שאיך שהתיישבתי לאכול הקטן התחיל לבכות, וידעתי שהוא רעב, אבל גם האמא צריכה כוח. ולפעמים ברוב ייאוש הנקתי תוך כדי אוכל כשהייתי לבדולא היתה ברירה וברור שזה בלאגן ולאנוח. והנקה יכולה לקחת גם 40 דקות ויותר. האוכל שלה פחות זמן וגם מתקרר בינתיים, וזה שבת...

אני מבינה שכוונותיך (הפותחת) לטובה.אני אחרי הלידה הראשונה בכיתי המוווון. חודשים, אחרי כל ביקור אצל ההורים כמעט. ומשפחות שלנו ממש לא מתערבות. אבל אולי גם שה לנו ללכת לצד להניק שכולם מסביב ביחד, ואולי אין שם פינה נוחה.

מאמינה שאם יתנו להם ביטחון בדרכה ועזרה כשצריך, היא תתרגל ותלמד. והלימוד הזה יהיהיותר טוב ואמיתי מכל לימוד אחר שהיא תשמע בעצמה.

ואם יש לך ילדים,מה שלא כתבת בברור בשום תגובה, כמה ובאיזה גילאיםאת , אמורה להבין איך דברים נלמדים לאט עם הזמן ואיך מתאוששים מהלידה. וגם את יכולה לספר לה על חוויות שלך בגידול ילדייך, איך היה קשה, והם בכו,וקמת בלילה, והנקת וקראת ש.. ועזר לך ש... ואולי זה יעזור לך. וגם יחזק את הקשר בינכם.

בהצלחה.
לשאלתךאנונימי (פותח)
ברוך השם כן, יש לנו כמה, אבל כמו שכתבתי אני לא מסוגלת לתת להם לבכות ככ הרבה בגיל הזה...

תודה על התגובה..כמו שכתבתי אם לא הבנת עד עכשיו אני בהחלט מבינה ..

תודהאנונימי (פותח)
בהחלט יכול להיות כמה מהסיבות שציינת..גם אני חושבת כך. במיוחד על שיטת השעות ...והכח לקום, והרצון לאכול סופסוף רצוף..

תודה! !
תודה לכולן על התגובותאנונימי (פותח)
אני חושבת שבהחלט קיבלתי פרופורציות...

בשמחות !
איפה האבא בתמונה?אמא יפה
למה הוא לא ניגש... הגיוני שהאמא רוצה לאכול לפני ההנקה כי היא בנאדם והיא צריכה לדאוג גם לעצמה אבל איפה בעלה בכל הסיפור הזה? לי אישית שקורה מקרה כזה בעלי מחזיק את התינוק בנתים עד שאני אסים ואז אני לוקחת את התינוק והוא יכול לאכול בנחת...ולגבי השאלה שלך אם זה תקין שילד בוכה הרבה אני לא יודעת אם זה תקין או לא אבל זה קורה ה-מ-ו-ן ספציפית 2 אחינים שלי (לא מאותה משפחה) כמעט לא הפסיקו לבכות עד שלמדו לדבר... ברמה שאם לא אכלו/ישנו הם פשוט בכו ואני לא מגזימה והאמהות שלהן עשו להן את כל הבדיקות שאת רק רוצה ולא היה להם שוםםםם דבר עד היום הילדים האלה קצת יותר עצבניים אבל לא בצורה מוגזמת בקיצור גם אם נראה לך שיש סיבה לבכי זה לא מחייב ויש אלפי ספרים שכותבים על הבכי ב-3 החודשים הראשונים של התינוק ואגב אם זה באמת גזים מה יש לה לעזור לו?
כן, תינוקות בגיל חודש יכולים לבכות הרבה...מדי פעם פה

יכולות להיות הרבה סיבות, ולפעמים זו פשוט דרך לפרוק (אני משתדלת תמיד להרים או משהו, מסיבות כאלו ואחרות, ולדעתי כך נכון, אבל כל אמא היא אחרת.. ואת לא יכולה להעיר. אגב, גם תינוק רעב לפעמים נאלץ לחכות 10-15 דקות עד שיקבל את האוכל. זה עצוב אבל קורה. לי למשל אחרי לידה היו סחרחורות שאילצו אותי לפעמים להמשיך לאכול. אז משהו החזיק בינתיים את התינוק. ושאף אחד לא יאמר שעדיף לתת תמ"ל בגלל זה).

לענייננו - את עצמך אומרת שסך הכל, גיסתך טובה לתינוק ומטפלת בו, אז לא הייתי נכנסת לפרטים. את לא יכולה לדעת מה קורה. לדעתי (למרות שאפשר להבין למה את מרגישה כך, במיוחד אם אין לך ילדים, או שלא חווית תינוקות שבוכים הרבה - ויש כאלו!), את 'מגזימה', כמו שאת עצמך ניסחת.

 

ובקשר לתגובה שלך- האמירה שלך בקול שהתינוק מסכן - אני מבינה שלא נעים לך לשמוע את זה, אבל לדעתי טעית. בגדול. לא משנה מה היו הסיבות או הכוונות, התוצאה היא אמירה מאוד פוגעת ומעליבה, ועוד כלפי אישה חודש אחרי לידה. (האמת, אין דרך יותר פוגעת מלהעיר כך. הן בתוכן, הן באופן אמירת הדברים, ומול כולם...). לדעתי הכי טוב פשוט לעשות תשובה... טעית, זה לא היה בסדר, ואם את מבינה את טעותך, אז גשי להתנצל (בלי הצטדקויות כמובן. לתאר בפניה עד כמה זה באמת מעליב, לומר שאת מעריכה אותה, ולהשתדל בהמשך לראות אותה בעין טובה, ואני בטוחה שיש מה). גם אם עבר זמן. קורה שטועים. העיקר לתקן.

בהנחה שמה שאת כותבת זה אמיתי ולא הגזמה. הגיסה מזעזעת.חדשה ישנה

התגובות פה לדעתי הגנו על האמא של התינוק כי יש פה אמהות לתינוקות שכנראה זה מעלה להן סיטואציות של גיסה\חמות\שכנה וכד' שבאות ומעירות כמו איזה קלפטע, אז מיד הזדהתן עם הדמות של האמא,

 

אבל תקראו מה היא כותבת- האמא אומרת שהוא רעב וממשיכה לאכול רבע שעה -עשרים דקות(!!!) הלו! הוא בן חודששש!

 

בעיניי זה מזעזע. גם אני לא מסוגלת לשמוע תינוק בן חודש צורח רבע שעה ולדעת שהוא פשוט רעב ולהמשיך לאכול.

 

 

אני דווקא מבינה אותך..בת 30אחרונה

גם אם לא היית צריכה להגיד בצורה כזו או שאולי קצת זלזלת גיסתך.

מצטערת, אבל לפעמים בהחלט קורה לי שבמפגשים משפחתיים אני רואה מהצד מצבים (אני כמובן לא מתערבת, כי זה באמת לא ענייני) שזה פשוט צועק שההתנהלות עם ילד היא לא נכונה ורק מזיקה. וגם יש הוכחות בשטח לכך שהיא מזיקה...

 

אז בלי לרדת לפרטים- אני מבינה אותך, הפותחת, מבינה מה הרגשת, ומחזקת את מי שאמרה כאן שלפעמים ההורים טועים, או לא יודעים, ומתבונן מהצד יכול לעזור ולתת הבנה אחרת.

 

ואגב- לגבי הלתקשר עם בכי, זה ברור שזה נכון. אבל זו בדיוק הנקודה- הוא מנסה להגיד משהו בבכי הזה ובעצם לא מקבל תגובה לתקשור שלו.

ולגבי הגזים- בכלל לא בטוח שזה גזים. תמיד אוטומטית אומרים שתינוק שבוכה בגיל הזה יש לו גזים. גם שלי בכו לפעמים בלי סיבה נראית לעין, ולאף אחת לא היה גזים כמעט, במיוחד לא בגיל הזה.

מניקות- איך אתן ישנות?אור10

מקווה שטוב יחסית

אבל השאלה היא טכנית

עם רפידות? אולי בלי חזיה?

איך אתן מנהלות את הנזילות וכו

אניDoughnut

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

כנ"ל - בתחילת ההנקהשומשומ
בהמשך שכבר אין טפטופים ישנה בלי …
כנ"לשמ"פ
לחצי שנה הראשונה 
כל פעם איך שנוח לימדפדפת

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

אניניגון של הלב
גוזיה קלילה ונוחה בלי קרסים ורפידות
כשממש לא היה באלי חזייהאנונימית200
שמתי מגבת מתחת לחולצה. ובכללי פשוט החלפתי חולצת פיג'מה כל יום
בתקופת נזילות עםאוהבת את השבת

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

אני לא מצליחהעוד מעט פסח

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

עם גופיית הנקה ורפידותמוריה 7אחרונה
התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.אחרונה

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

ממליצות על טרמפולינה לתינוק של עד 9 קילו לגיל 6 ח'פלפלונת
כלומר אם הבן שלי בן חצי שנה משתלם לי לקנות טרמפולינה של עד 9 קילו? בגיל ארבעה חודשים הוא שקל כמעט שבע קילו
קודם כלאיזמרגד1

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אמור לאכול בזה כי לא יושב.. ומתי שוקלים 9 ק?פלפלונת
הבנתיאיזמרגד1

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

רעיון טוב. תודהפלפלונת
מותר להושיב לאכול בכסא אוכל לזמן קצוב גם תינוק שלאאמהלה

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

 

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

 

עדיף.להאכיל בטיולון.. הטרמפולינה לרוב נשכבת מדיאוהבת את השבת

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה


בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

לא.המקורית
אני השתמשתי בטרמפולינה בגילאים קטנים יותר מחצי שנה
לא חושבתתוהה לעצמי
לנו טרמפולינה של עד 9 קילו התאימה בערך עד חצי שנה
לא צריך טרמפולינה בכלל בכזה גילאני נשארת אני
שימי במשוח הוא ילמד לאט לאט לשחק לזחול...כל אחד והקצב שלו אבל בשלב הזה בחיים לא השתמשתי בטרמפולינה.. מחודש עד 4-5 חודשים גג
תודה לכולן. עזרתן לי.פלפלונת
לאשלומית.אחרונה
גם הטרמפולינה של ה9 קילו היא פיצית ממש ובעיניי נוחה רק לתינוק שהרגע נולד, אפילו שמותר עד 9 קילו 
הגבר- שר החוץ האישה- שרת הפנים -מה דעתכן?אני נשארת אני

יש כל מיני -דינמיקות זוגיות


יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....

וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג


ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..


מבין אלה...

1.מה מדבר אליכן ברעיון?

2. מה המציאות שלכן בפועל?

3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..

מה עושים אז? איך  מרגישים? איך נפגשים?


וסתם הגיגים בנושא


קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה

לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..

נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין

אבל

לא תמיד רואה שזה המצב

סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..


אשמח לתובנות

לא אומרת להסביר,אונמר

השאלה איפה הוא נמצא.

הוא לא ילד.

אם יש לו רצונות שלא עולים עם המציאות הוא אמור לדעת להתמודד עם זה.

את לא פלסטר שלו.

הוא הביא ילדים לעולם. לוקח את זה בחשבון או לא?

 

נשמע מאד שאת בשליטה על המערכת וזה אחלה בשבילו.

הוא רוצה גם להגשים את עצמו כשאת בשקט ולא מתלוננת שקשה לך.

אבל לא זוכר שבעצם הילדים האלה הם שלו באותה מידה שהם שלך,

אז אולי את תקומי ותחליטי להתגייס? את גם יכולה.

 

איפה הוא רואה את עצמו שם?

ואולי העבודה היא שלך, לשקף נכון את זה שבעצם אין לך אחריות יותר ממנו והילדים והבית הם לא שלך יותר משהם שלו.

רופאת נשיםאבןישראל

אולי מפה תבוא הישועה?

מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.

תודה

איזו קופה?שלומית.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

לאומיתאבןישראלאחרונה
שכחתי להוסיף. תודה
שילך בקלותאוהבת את השבת

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מישהי יכולה להסביר לי מה לא הבנתי?Kayom

מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה? 

איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?! 

מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥

טאטא תרחם

טירוףDoughnut
נראה לי שזה מהרחפני נפץ.... רחפנים עם חומר נפץנפש חיה.
שמתפוצצים 
הפסקת אש זה אומר שלא מתקדמיםאמאשוני

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.


גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.


הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.


התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.


לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.


לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.


נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש הסכם מול ממשלת לבנון, אין הפסקת אשרקלתשוהנאחרונה

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

 

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

אני משתגעתתתאנונימית בהו"ל

ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי

אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים

הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.

היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע

מפה לשם הילד חוזר מסופררררר

מוכן לכיפה

הוא נראה בן 40!!

איפה התינוק שלי???

אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב

אני מבואסת ככ שלא הייתי שם

מה עושים עכשיו??

אל תדאגי זה גודל מהרררר חיבוקקקאוהבת את השבת
זה ממש שינוי... גם בגיל 3 זה מעבר יעל מהדרום
וואוו בטח היית בשוקקשירה_11
לפחות זה גודל להם מהר 
אוי ואבוי הוא באמת ממש תינוקDoughnut

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

שימי כיפה וזה יטשטש והוא בטוח עדיין חמודדדתגל ציון
וואי מה זה מבינה אותך!באתי מפעם

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

תודה לכן⁦❤️❤️אנונימית בהו"ל

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

אצלנו גם לא עושים חלאקהבארץ אהבתי

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

וואי סליחה אם פגעתיאנונימית בהו"ל

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

מעניןיערת דבש
מה הענין בעצם לספר אותם בגיל כ"כ צעיר?
אנחנו סיפרנו לפני כי הציק בעין השיערKayom
יש ילדים שמאוד קשה לאסןף להם שיערטארקו

ממגוון סיבות

יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...


גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים

זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה.. 

אם אין את המנהג שלשלומית.אחרונה

חלאקה אז למה להשאיר?

מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך 

גם אצלנוכורסא ירוקה
זה באמת חמוד והם נראים ילדים ולא תינוקות
יאוו קטני איך זה משנה אותםKayom
אבל אל תדאגי יגדל מהר והוא עדיין חתיכי בטוח
אמאל'ה איזה שוקשמ"פ

ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!

זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר

אסתמה שמחמירה אחרי מאמץ גופניshiran30005

בן 3 וחצי כמעט, בחודשים האחרונים יש הטבה משמעותית, כמעט 0 התקפים בלי בטניזול כמעט ב"ה. חשבנו שזהו זה מאחוריו כי כבר גדל

אבל לאחרונה שמתי לב שקשה לו ממש במאמץ גופני, כמו ריצה - אחכ יגיע שיעול חזק וקושי בנשימה עם החור הזה בגרון. הוא מצידו לא שם לב לכך ואני זאת שעוצרת אותו. מים ומנוחה עוזרים לרוב

בגלל שהיה ככה רצף בשבוע האחרון מאתמול התחיל שוב קוצר- יש לזה קשר למאמץ בשבוע האחרון? בגן היא אומרת שהוא בסדר ,היום אבקש ממנה לשים יותר לב אבל יכול להיות פתאום החמרה וקושי במאמץ? הבעיה שהוא לא ער למצבו 

אני יודעת שבמזג אוויר מסוים, מאמץ בהחלט גורם לקוצראוזן הפיל
לכן בימים כאלו אני מנסה לנטב לפעילויות ביתיות, כי אחרי ריצה - ישר יש קוצר שמלחיץ אותי
אבל כל הקיץ זה מזג אויר חם מאודshiran30005אחרונה

אולי יעניין אותך