כבר זה לא פעם ראשונה שאני רואה אצלך, טעם מיוחד. 

ולא מושפעת, תלמדו ממנה.. (: 

נסדר לך רבקה חדשה, 

רק תרגע.. 

(: 

כמה דפי גמרא למדת היום?

שזה היה מופנה להייזל.. 

אבל אם כבר ענית , 

אז איזה גמרא? 

(: 

לא המכות שאתה חושב

חגורה אתה מקבל אחרי שאתה עושה סיום מסכת? 

אל תשאל באה אלינו לעבודה אחת חדשה שאני צריך להדריך.

והשם שלה רבקה. ישר נזכרתי בך.. 

יפה ממצב? 

(: 

כאילו היה איזה הימור בפוקר..

לדעתי כזה צריך להיות.

ולא להיות מושע מהסובבים עם כל הקושי שבדבר.. 

ככל שתראי יותר תגובות של בנות, בחורות, 

תראי איך שזה נכון. 

פשוט מדהים.. 

זה זקן מאוד קצר .. לא זיפים ..

לא יודע למה אבל זה נראלי מה שבנות אוהבות

כל העולם אומר שהוא מגניב.. (: 

לא אוהב שמפסידים לי..

מה יותר מרגיז: להתגלח או להיות עם זקן ספירת העומר.

שונא להתגלח אבל בספירת העומר אני חוטף את שיא העצבים

ואז בפעם אחכ כבר בלי

וזה היה מכוער.

זקן זה יפה. (אבל זקן צעיר)

דוסית- 9 (תמיד יש מה לתקן..)

זקן- הייתי מעדיפה בלי בכלל. אבל אני מסתדרת יפה גם עם הזקן הקיים, כל עוד לא מזניחים אותו יותר מדי..

ולאבא שלי יש זקן ארוך ומטופח..

ולזקן יש עניין בפני עצמו. הזקן הוא מסמל את המתקת הדינים. והפאות אני לא זוכרת מה.. אבל גם יש עניין לגלח (כמובן שגברים בלבד) את הראש לגמרי, כי על שיער הראש נתפסים החיצוניים (למי שמבין מה זה..) אני כבר מרגיעה אתכם, אבא שלי מגלח רק ביום כיפור ולא בדכ אם כי הוא בתהליכים.. חח אבל מה שאני רוצה להגיד בזה, זה שיש מלא אנשים שיגדלו זקן כי הם חושבים שזה יפה, אבל צריך לפחות לדעת את הטעם לזה.. אני אישית אוהבת עם זקן או בלי קצוץ או בלי.. זה לא מפריע לי

אני לא רבקה, ואני לא מוגדרת לא כחרדית לא כציונית ואני שונאת את ההגדרות האלה ותפסיק להגיד פשש זה נראה מוזר.. סליחה על ההתפרצות..

זה מיייקווו

;-ׂ)  

סתם, טוב שבאת

(הייתי חייבת..)

..

לפחות זה עם נוגט בפנים?

מבטיח לך שחשבתי לכתוב בפנים .."יש גם עם נוגט אם באלך.."

קוראת מחשבות את

אין דברים כאלה..

במקרה נכנסתי לשירשור הזה כדי להחכים בענייני זקן

וזה מה שאני מוצאת פה??

תדעי שלא הייתי מתכבדת גם אם היה עם נוגט. מפטיחה!

חשבתי שאולי אני מפספסת משהו חשוב..
מסקנותיי - אם הוא רוצה לאכול במבה שלא יגדל זקן כי הפירורים יידבקו לזקן.

ועניין הנוגט עוד ייבדק לעומק גברת שמפ!!

אהבתם את ההפרדה שעשיתי בין הבשר לחלב נכון?

וּזְקַף עֵינוֹי וְחָמָא וְהָא תְלָתָא מַלְאָכִין בִּדְמוּת גוּבְרִין

אדם שרוצה להבין טקסט.. ומסתכל על כל מילה\משפט בנפרד, ודאי שיטעה בפירוש..

בדיוק כמו שנאמר ש"לא תרצח" זה כלל גורף ואסור גם לסנהדרין.

או שנאמר "שלא תבערו אש" מדובר גם על פיקוח נפש כיוון שהפסוק לא חילק...

וכן על זה הדרך..

בשביל זה צריך לקרוא את כל הטקסט 

לענייננו..

כמה פסוקים אחרי הביקור של אותם "אנשים" אצל אברהם.. יש פסוק שכותב "ויבואו המלאכים וכו'..."  בה' הידיעה...

ה' הידיעה זה אומר שמדברים כאן על מישהו שכבר מוכר לנו..

והרי בפסוקים הקודמים לא מוזכרים שום מלאכים... 

אלא מובן מכאן שאותם אנשים שדיברנו עליהם קודם.. הם המלאכים שמוזכרים כאן.

פשוט וקל... לא צריך להיות גאון

הנה איש האלקים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלקים

כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהֹוָה לְשַׁחֲתָהּ: 

אז מי השחית... הם או הקב"ה? מעניין מאד...

לגבי מה שכתבתי למטה

אני אמרתי את זה בצחוק\ציניות... אבל יוצא שאתה זה שמבטל דברי תורה

אני מכניס את כל הפירושים בלי לבטל מילה. 

הם היו מלאכים.. ולמה כתוב אנשים?  כי כתוב "וירא והנה שלושה אנשים"  

כתוב מה אברהם ראה... לא כתוב מה הם היו באמת. 

בנוסף למה שכתוב אח"כ (עיין תגובה קודמת) מוכרחים לומר שהם היו מלאכים.

אבל אתה לעומת זאת מבטל במחי יד דברי חכמים "למה נראה לך שאת אברהם בקרו מלאכים"?!  כאילו מדרש זה סיפורי סבתא  

אבל בכל מקרה מפורש שבפועל ה' הוריד גופרית ואש ומודגש שזה מאת ה', אני לא יודע למה הם אמרו שהם משחיתים את העיר ובפועל ה' עשה את זה, אבל בכל מקרה מפורש שה' הוא זה שהשחית את העיר. 

אני מסכים שאפשר לומר שהם מלאכים וזה עדיין הפשט. 

בכל מקרה חלילה לא התכוונתי לזלזל או להמעיט בדברי חכמים (וכאמור, זה גם יכול להיות הפשט), ואדרבא, לעניות דעתי באמת הם היו מלאכים ולא אנשים, רק חשוב לדעת שהפשט הוא הבסיס. 

למרות שלדעתי הפשט הוא רש"י ולא פשט המילים עצמם..

כדרך אגב, רק אומר לדוגמא שר' נחמן מברסלב אסר ללמוד את הפירושים של ראב"ע ושל הרבל"ג. 

וזה דיי מובן... כי אם אתה מפרש רק לפי המילים בלי להתייחס לגמרות ומדרשים אתה בעצם טועה ומטעה...

אבל היו גדולי ישראל כגון הרמב"ן ועוד שהתייחסו אליהם בכבוד. 

אבל לומר שהפשט מטעה זה ממש חילול הקודש. הרי הפשט זה הדרך שבה בחר ה' לומר את דבריו. 

רבי נחמן אמר את זה על רקע התנועה שלימדה את ילדי ישראל תנ"ך כעלה תאנה ללימודי הכפירה והיא עשתה הזאת על ידי לימוד הפשט מתוך מטרה לכפור במדרשים. 

"ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים, כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפורסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחייב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים כאלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה" 

חיי מוהר"ן תי 

ולמעשה לא שמעתי על אף אחד מגדולי ישראל שקיבל את דבריו אלה בנושא הזה. 

וזה לא סותר כלום ממה שכתבתי בעניין הפשט

א. שים לב לסיבה שהוא כתב... שהפשט הזה עוקר את מה שכתוב בתורה. ממילא זה כבר לא פשט..

זה כמו שאני אגיד שלפי הפשט יש לקב"ה גוף כי כתוב בו איברים כמו "יד" "אף" עיניים"  ממילא עקרתי את התורה..

שאני אגיד שלפי הפשט צריך לתת 40 מלקות כמו שכתוב בפסוק.. (בזמן בגמרא כתוב 39)

אז מה תעשה במקרה כזה.. תלך לפירושים לפי המדרש נכון? אז אתה מודה שהתורה היא לא כפשוטה ממש...

ב. אני אשאל אותך שאלה ותענה בכנות...

נראה שמה שמושך אותך ואחרים לומר שהפשט הוא לפי המפרשים האלה, 

הוא תוצאה של פקפוק בהמצאות דברים שמיימיים בעולם הזה..

וכך נראה מההודעה הראשונה שלך "למה נראה לך שמלאכים ביקרו את אברהם" 

זה נכון??

בכל מקרה, ברור שיש דברים שהם ביטויים מושאלים כמו יד ועין וכו', אבל חז"ל אמור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ככה שאם אין הכרח, לא עוקרים את הפשט. 

לגבי לימוד הלכה זה משהו אחר, ברור שהתורה שבעל פה באה לומד מה צריך לעשות הלכה למעש.ה 

אבל כשהתורה כותבת 40 מלקות אז הפשט הוא 40 מלקות, זה לא אומר שצריך באמת לתת 40 מלקות, יתכן שהתורה שבעל פה תסביר לנו שלמרות שהפשט הוא אכן 40 מלקות, בפועל ה' התכוון שניצתן רק 39 מלקות. אבל זה לא אומר שצריך להתעלם מהפשט, צריך להבין גם אותו. 

בנוגע לב', ממש לא. להיפך, דווקא ברור לי שאלו היו מלאכים, ואני מאמין שבהרבה מדרשים הם דווקא מתארים את המצאות יותר מאשר הפשט, פשוט אני רוצה לומר שאסור לדלג על הפשט כי בסופו של דבר הפשט הוא האמירה של בורא עולם כמו שהיא, ואין דבר יותר חשוב מזה. 

אתה מתכוון ש"פשט" זה- להבין למה נכתב דווקא כך

לזה גם אני מסכים. 

לא את...

התיאור שלך. באמת? עושות חאלקה?

אבל אני ליטואקית 

ולכן אין לי בעיה הלכתית עם זקו מגולח.

לעומת זאת זקן שאינו מסודר לפחות מאתגר אותי אסתטית

ולבעלי יש זקן, ואני מסתדרת איתו בסדר גמור. 

(גם הוא ליטואק, אבל הוא החליט שזה יותר יהודי או ענערף, ושככה הוא רוצה.. )

ןלאבא שלי יש זקן- וגם איתו אני מסתדרת יופי. (בעיקר הנכדים אוהבים אותו, לוקחים לעצמם שיערות למזכרת )

לא סותר שיש לי דיעה והעדפה..

ידעתם שהבן איש חי כותב שכשמברכים "שלא עשני אישה" צריך לכוון על הזקן?  (מובא בספר "עוד יוסף חי")

אז על מה יכוונו המגולחים? בעיה...

על עצם זה שיש את האישה בעולם ! כי אם היינו אישה ! זה לא היה כייף כבר!

אגב

הזקן של הבן איש חי ..נראלי ש..הבבא סאלי זצ"ל אמר שהבן איש חי זכה לזקן הכי איכותי ..

הינה תמונה

תכלס..אני מסכים עם הקביעה הזאת

היתה לו תמונה של הבן איש חי והוא אמר שהזקן שלו בצורה הכי טובה, או מדויקת שזקן צריך להיות.

באמת הבן איש חי- רבנו יוסף חיים היה אדם יפה תואר ויפה מראה כמו יוסף הצדיק.  (מה שאומר שזקן יכול להיות יפה..)

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה