תוך אחת הפגישות הראשונות, על הנושא. יש להניח ששיחה פתוחה בדרך ארץ, תפיק גם תגובה כנה.
אם "לפסול מראש", אני לא יודע.
אם שואלת, למשל, מה דעתך על שימוש במכשיר ללא חסימה..
אז יכולה מתוך התגלגלות הדברים, לעמוד קצת על עניינו של מי שמולה בנושא על השלכותיו, בלי להיכנס ליותר מידי פרטים.
לא חוויתי את זה, מעולם לא נפלתי, לא כרווק ולא כנשוי.
לא יצא לי להתמכר מעולם לתאווה כדי להבין איך זה עובד.
לכן אין לי יכולת לנחם אותך בדרך השכל הישר...
אם יש אהבה בין בני הזוג, ורצון אמיתי לעבוד -
בס"ד הם יעברו הכל, והשכינה תשרה ביניהם.
[בכוונה לא פניתי אלייך, לא מאחל לך ניסיון כזה...]
תבטחי בקב"ה, הוא יודע בדיוק איזה בעל להתאים לך.
"אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו",
ופירש רש"י: 'צנועה לצדיק ופרוצה לרשע'.
הקב"ה שייחד שמו על הזיווג ידאג לכל הצדיקים ששמרו על עצמם ברווקות,
בקרוב ממש בע"ה!!
[ללא קשר לעצה מעשית לגבי מה ששאלה]
די"ממשהשאם אומרים שזה רק "ענין שלו" - זה נתן כאילו "היתר" למעונין, מצד מצפונו כלפי אשתו.
לא שכל מי שבנסיון "מעונין" חלילה.
ובכך היא צודקת. ההצגה של הדבר כאילו זה "בינו לבין ה' בלבד", כאשר מדובר באדם נשוי ששקוע חלילה בדברים אלו - לא ש"פה ושם" משהו "תפס את עינו" - היא בריחה.
זה לגמרי גם עניינה. ולא רק בתור "עזר" לכך - אלא כי זה בהחלט יפגע באמיתיות היחס ואיכותו כלפיה, מצד האמת.
לא נופל. פעמים רבות ההיפך הוא הנכון.
כיוון שהוא נפל ונכווה, וזה כואב לו, הוא לא רוצה שזה יהיה בבית שיקים.
ככלל, אלה שנופלים הם לא דווקא אנשים שמזלזלים בקדושה,
הם יכולים להיות בחורים צדיקים ויראי שמיים,
ולפעמים באופן אירוני, דווקא מרוב שהם כל כך רוצים לא ליפול,
איכשהו זה מסתבך והם מוצאים את עצמם יותר ויותר בתוך זה.
במובן הזה שהוא "יחפש" את זה. או לא ינסה למנוע היתקלות בכך.
הכותרת שלה היתה אם אין אדם שלא "נכשל המון".
ואם הוא עם אינטרנט חסום, ו/או אינו מחפש אתרים כאלה - אז הנורמליות זה שהוא אכן נוהג לפי המוסר הראוי.
אדם אינו בהמה. ה"טבע" האנושי כולל את הבחירה בטוב, את אי ה"רצון ליפול".
ואם אכן אינו רוצה ליפול - החסימה עוזרת בכך. סייג הגון.
נעלה יותר. מבחין בין טוב לרע. בין יפה לכיעור. בין תאוה לרצון עדין.
ומהצד הזה, שהוא יכול לבחור לשימו עיקרי, לא נכון שזה "טבעי" שהוא יחפש אתרים רעים. גם אם יש בתוכו, בין כחותיו השונים, גם פוטנציאל משיכה לגירויים שאינם חיוביים. והוא גם אמור להיות, ולפחות להתאמץ להיות, במצב שיגעיל אותו לחפש במכוון כאלה..
וההרגל עושה בכך הרבה. הרגל הבחירה בטוב והריחוק מהרע. ולצורך ההרגל הזה - חסימה אכן עוזרת.
אני לא חושב שהדיבורים הללו מוסיפים בדווקא טוב או אור. המבחן העיקרי הוא מה יגרום לאנשים להיות יותר טובים ולאמץ את הטוב ולסלוד מהרע.
אבל כיוון שכתבת, בקצרה.
דובר כאן על שלב בחיים, של כאלה שכבר בונים עולם ערכי, תורני, בבחירה. כבר יכולים להבדיל בין חושך לאור.
ודובר על כך שלא נכון לומר "טבעי" שאדם כזה יגש בבחירה לפתוח אתרי-זוהמה. ולא יבחר להשתדל לחסום אם רואה שעלול להיסחף לכך ללא משים.
וגם, דובר על כך שמי ש"שקוע" ח"ו בכך - אכן זה עלול לרוב להשפיע על בינו לאשתו, ביחס הפנימי העדין, שקשה לו להיבנות כשמעסיקים אותו "גירויים" כאלה, ממקורות בהמיים בקביעות, וגם על צורת החיים.
האמת, אני לא כ"כ בטוח שאתה חולק על זה.
ומכל מקום, כבר כתבתי, שאני חושב שעדיף להרבות בדיבור על הצדדים הטובים, העדינים, הערכיים - ובצד זה, בקצרה וברור, על השפלות שבהיסחפות אחר צדדים בהמיים - וזה יעזור יותר לסור מהרע ולהוסיף אור.
שנזכה להוסיף טוב וטהרה.
כדאי שתתחיל להסתובב בחברה יותר טובה
כבר אמרו חכמינו שניאוף וגאווה כרוכים אחד בשני
אמר רבי חייא בר אבא א''ר יוחנן כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש שנאמר "ואשת איש נפש יקרה תצוד" (סוטה ד עמוד ב')
בעלי הגאווה הם מתועבים בעיני השם וכו'...והוא נמסר ביד יצרו, כי אין עזר השם עמו, אחרי אשר הוא תועבת השם
הגאווה מביאה לידי תאווה. כי המתגאה – לבו רחב ומתאווה לכל דבר
(אורחות צדיקים שער הגאווה)
מבקש אמונההשיעמום הזה יום אחד יהרוג אותי 
אני אישית מכור לתאווה בהחלמה (חוגג היום 700 ימי נקיות).
אני מכיר הרבה כמוני, ורבים מהם הם מסלתה ושמנה של החברה התורנית.
חלק נכבד מהם גם נושא במשרות תורניות חשובות.
מדובר באנשים שמאוד רצו שלא ליפול, אך זה היה חזק מהם.
אם יש לך ויכוח עם עצם הטיעון שלו, אז תתווכחי
הוא הבהיר את עצמו היטב...
הוא התכוון שזה המצב המצוי. וזו הנטיה הנפשית המצויה. זה תיאור מציאות, לא הבעת דעה לגביה.
מאי דכתיב (מיכה ז- ה) "אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף" אם יאמר לך יצר הרע חטוא והקב''ה מוחל אל תאמין
חגיגה טז
תודה...יפה זה לא סיבההחטא, אדם צריך לדעת את "הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החפשית של האדם. וזהו גם תוכן הוידוי המחובר עם מצות התשובה, שמודה האדם שאין שום ענין אחד שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי אם אותו עצמו, ובזה הוא מברר לעצמו את חפש רצונו ועוצם יכולתו על סדרי חייו - ומתך כך הוא מפנה את הדרך לשוב אל ד', לחדש את חייו בסדר הטוב אשר יכיר שהוא מוצלח בעדו כאשר ישאב ממקור הדעת, המתחבר אל קדושת התורה, המשיבת נפש" (אורות התשובה ט"ז).
כלומר, לא צריך האדם לפחד מזה שהוא "שופט" את עצמו אחרי שנכשל, ואין בכך שמץ יאוש. להיפך, כיוון שהוא מבין שיש לו בחירה, אז תופס שאותה בחירה יש לו גם לשוב - דווקא מתוך הסלידה מהרע והבחירה בטוב.
יכול ללמד זכות על עצמו ממה נסחף - וגם לחבל תחבולות איך לתקן להבא.
והבא ליטהר - מסייעין בידו.
ב. מקצועית, כך שמעתי מאחד מגדולי המומחים לנושא זה (לא דתי) - לא נכון שזו "קבוצת סיכון" יותר מאחרות.
מה שכן, זה עלול, במקרה כזה, "להתלבש" על עניינים דתיים, כידוע.
אבל באופן נורמלי, אין להקצין: אדם צריך לקחת אחריות על מעשיו, גם בצבא לוקחים אחריות, גם אדם שמקלקל מכשיר חשמלי לוקח אחריות ומנסה למצוא היכן היתה התקלה ואיך לתקן - דון קל וחומר..
אחריות רצינות, בצער אמיתי, לא בעצבנות, לא בשמץ יאוש, באמונה אמיתית לעתיד. ומתוך כך לעלות בשמחה.
ואם חלילה יקרה שוב - אז שוב. לא להתייאש כלל ולא לפחד כלל.
שלא שנגיד לעצמנו "כמה שאנחנו רעים", אלא שבבחירה הלא-טובה סתרנו את המהות הפנימית הטובה שבנו. זה נכון ויפה.
אבל לא ש"נאשים" מישהו/משהו אחר, אלא האחריות עלינו. זה לא שהאדם חלילה רע במהותו, אלא הבחירה היתה כזו, והיה יכול/צריך לבחור אחרת. על זה ה"שפיטה" העצמית, על המעשה והבחירה. ומתוך שיודע שהיה יכול אחרת ויש לו כח בחירה, מתחרט באמת, מברר ממה זה קרה, ומתקן בבחירה טובה להבא.
בוודאי לא לחשוב שהמהות רעה, חלילה. אלא שיש היום שיטות "מכילות" כאלה - שלא באו מעם ישראל - שנותנות "הכשר" לכל רע, וחלילה שהאדם ירגיש רע עם משהו שעשה.. זה לא נכון, ובא מתוך חוסר אמונת התשובה. אבל אדם מישראל יודע שגם אם נהג לא בסדר, יכול לשוב ולתקן, למפרע ולהבא.
לגבי החרטה, לא נכון לומר שזה חלק "קטן ולא עיקרי בתשובה". "ומה היא התשובה, הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד.. וכן יתנחם על שעבר.." וכו' (רמב"ם). וכן השב צריך להתוודות, מודה על העבר, אומר שניחם עליו ומשקבל על העתיד. אז יש גם שינוי דרך לעתיד, וגם חרטה על מה שעבר.
אכן, הרב זצ"ל כותב ש"יסוד התשובה צריך לעולם להיות מנח על התיקון של להבא. ובתחילה לא ישים כ"כ לעיקר מעכב על דבר העבר. כי אם יבוא מיד לעסוק בתיקון העבר ימצא מניעות רבות ויהיו דרכי התשובה וקרבת ה' קשים לפניו. אבל בהיותו עסוק באמת לתקן את מעשיו, הדבר מובטח שאז יעזרוהו מן השמיים גם כן על תקנת העבר".
זה לא במקום החרטה, אבל כשצריך "לתקן", העתיד קודם.
גם להתחרט צריך לדעת איך...
זה קורה בחיים שנכשלים. רק שלא צריך להפוך את זה לאידיאל
אם הוא בגיל 18 הסיכוי שחטא יותר נמוך מאשר אם הוא בגיל 30+
מסקנה? אל תבזבזו את הזמן שלכן
זה גם הפוך....
ותאמין שיש הבדל אם הוא ספרדי / אשכנזי...
אך החיות שבטיפות זרע שיצאו ממנו לבטלה, אף שירדה ונכללה בשלוש קליפות הטמאות, הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המטה, כנודע מהאר"י ז"ל ומרומז בגמרא, "כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות" כו' להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטיפות, ועולה החיות מהם, כידוע ליודעי ח"ן. ולכן לא הוזכר עוון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות, אף שחמור מהן וגדול עוונו בבחינת הגדלות וריבוי הטומאה והקליפות, שמוליד ומרבה במאד מאד בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות, רק שבביאות אסורות מוסיף כוח וחיות בקליפה טמאה ביותר, עד שאינו יכול להעלות משם החיות בתשובה, [הגה"ה: מפני שנקלטה ביסוד דנוקבא דקליפה המקבלת וקולטת החיות מהקדושה. מה שאין כן בזרע לבטלה, שאין שם בחינת נוקבא דקליפה, רק שכוחותיה וחיילותיה מלבישים לחיות שבטיפות, כידוע ליודעי ח"ן], אלא אם כן יעשה תשובה מאהבה רבה כל כך עד שזדונות נעשו לו כזכויות.
ובזה יובן מאמר רז"ל: "איזהו מעוות שלא יוכל לתקון, זה שבא על הערוה והוליד ממזר". שאז גם אם יעשה תשובה גדולה כל כך, אי אפשר לו להעלות החיות לקדושה, מאחר שכבר ירדה לעולם הזה ונתלבשה בגוף בשר ודם:
צריך זהירות רבה בדיבורים כאלה.
לפני למעלה מעשור פגשתי אדם מסוים, ותוך זמן קצר הוא נפתח וגילה את ליבו בפניי.
הוא גדל בסביבה לא ממש דתית בחו"ל, וכשהתחיל להתחזק התחבר לספר התניא.
אותו אדם סבל מאוד מבעייה של שז"ל, הוא ניסה הכל כדי להפסיק, כולל אכילת כמויות עצומות של מלח כל פעם שנפל ועוד דברים הזויים, אך ללא הצלחה.
קיצורו של דבר, הציטוט שהזכרת התגלגל לידו, ובעקבות כך, הוא החליט ללכת לפרוצות, שהרי לפי מה שלמד בתניא קדישא זה עדיף...
למי שתוהה, כמובן שלבסוף גם מזה וגם מזה לא הניח ידו.
מה שאני בא לומר הוא, שאם כי ישנם אכן צדדים מסוימים בשז"ל שחמורים יותר (ובעל התניא אינו הראשון שעמד על כך), מבחינה הלכתית יבשה (ובבקשה אל תצטט את השו"ע בעניין) ברור שאיסורי עריות עם בן זוג לעבירה הם חמורים יותר (בדרך כלל הם כרוכים באיסור כרת, שהוא חמור ממיתה בידי שמיים). שלא לדבר על ההיבט של הפגיעה הנפשית החמורה הרבה יותר, אצל מי שאצלו זה כבר לא (רק) וירטואלי, ואצל רעייתו.
חבל שהוא לא התחיל מפרק א', עבר לפרק ב', וכו'. יש לי חבר שאמר לי שאחרי הרבה שנים של מלחמות הוא הפסיק לגמרי לפגום רק בזכות התניא. היום הוא מעביר סדנאות והדרכות בעניין שמירת הברית.
חוץ מזה, באותו משפט התניא ממשיך ומסביר שדווקא בביאות אסורות יש צד חמור יותר גם מבחינה רוחנית, ושהכפרה עליו הרבה יותר קשה.
מרמה מסויימת ואילך - היא צודקת.
ומי ש"מכור" לכך, בוודאי שיכול לבוא ע"ח היחס לאשתו ואיכות היחס.
כשהראש שלו בתועבות עם אחרות - אז הוא לא עם אשתו. בוודאי לא בפאזה שיכול להיות בנורמלי.
מעבר לכל הפלפולים - זה סברה מאוד פשוטה, ומוכח במציאות.
אם אתה מנוי למגזין רכב, ואתה כל היום קורא ומבין כמה יש רכבים מעולים וטובים מ1001 בחינות, עם איבזורים כאלו ואחרים, האם זה לא ישפיע כלל על היחס שלך לטרנטה מודל 95' שלך? האם זה לא יגדיל לך את התאווה להחליף רכב?
וגם אם אין לך רכב, ברור שכאשר תבוא לקנות, הראש שלך כבר יהיה סרוט מכל מה שראית. יש לך תמונה בראש מה צריך שיהיה ברכב, ואיך הוא אמור להגיב ולטפס בעליות וכו'. כמובן ככל שהשנים עוברות והמראות דוהים, ההשפעה יורדת, אבל ברור שזה לא דף חלק.
כאן זה אותו דבר בדיוק, עם שני הבדלים מהותיים לגריעותא:
1. אישה זה לא רכב, והחלפה שלה זה לא רק עניין כלכלי.
2. גם בעיניים חילוניות: תעשיית סרטי הזימה מלאה בעיוותים גדולים שלא קיימים כלל במציאות, מהרבה היבטים. ואדם שנחשף לזה בונה לעצמו תמונה מעוותת בראש ביחס ליחסי אישות והציפיות שלו מהם.
הייתי לא מזמן באולמות תצוגה של מכוניות חדשות (2015).
חזרתי אחר כך לגרוטאה שלי והבנתי שהגרוטאה שלי משנת 99 עושה את העבודה כמו שצריך, מה שגרר אותי לא להחליף אותה עד שתגמור כנראה את חייה לבד (עברה 2 תאונות, לא בגלל הגיל).
אני לא חושב שלהיכנס למקומות ההם זה צעד חכם אבל מסוגל להבין את מי שטוען שהוא עושה הפרדה בין הפרסומות המדליקות לבין המציאות שהיא אפורה יותר.
אחד מגורמי הרתיעה מבחור ש"נופל", הפחד שהבחור יגיע לקשר עם תובנות לא מציאותיות לגבי מה שצריך להיות ולגבי האישה עצמה. למה אנחנו "שונאות" את בר רפאלי? כי היא מציבה רף יופי חיצוני גבוה מדי. לכל אחת יש בעיות דימוי וביטחון עצמי (מי יותר ומי פחות), אז בחור שמגיע סרוט ועם ציפיות ('תמונה בראש') זה מלחיץ.
*לפרוטוקול - אני לא חושבת שהדיונים האלו שייכים לפורום מעורב.
חרציתמדופלמת תכלס..מבקש אמונהראש חודש.. זמן להתחלות חדשות
ותן טל...הגיע הזמן שגם חסרי הסבלנות יוכלו להנות מהגיגיך הנפלאים 
הסכמתי בעיקר עם אריק מהדרום ודי"מ
נראה לי שהבנות נפגעו הרבה יותר מהבנים.
יש הבדל מאוד משמעותי בין אדם שנמצא בתוך המציאות של נפילות תדירות, לבין מציאות של אדם שהיה בזה והפסיק.
מי שמחפשת אחד שמעולם לא נפל - כדאי שתלך למדור המלאכים. אבל מי שרוצה בחור שהעניין כבר מאחוריו - זו דרישה לגיטימית ואף מתבקשת.
ויהיה עניין הדייטים טריגר נוסף לרצון של אדם לצאת מהבוץ.
של "נפל".
ויש עדיין סקאלה גדולה של הבדל בין "מעולם לא" לבין "מדור המלאכים"..
וגם במוחלטות של ה"מאחוריו", ביחס לכל מיני אתרים וכד' עליהם דובר.
בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.
אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.
זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)
הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..
שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה
ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה
החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה
הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה
אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם
או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.
עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.
(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)
גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.
אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.
אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות
הלואי
המציאות כבר נסעה משם
כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.
לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.
לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.
בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?
האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?
האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?
האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?
מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.
ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות.
אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה
אבל
כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות
ונשרף לי הלב
אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!
ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.
ואין לי דעה מגובשת בנושא
אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו
"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"
יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע
דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום
לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש
בהנחה והן נראות טוב בלי איפור
. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט
הכי אומרים כן..
ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא
הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.
אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה מאשר בחורה יפיפיה .
זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית
לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים
ותבני ששם זה הכי כואב
כל גבר רוצה אשה יפה
מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת
לא משנה מארוע או לא
מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.
לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה
מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.
רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.
שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...
אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.
זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.
לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.
נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.
לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.
כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..
לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.
שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.
הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.
המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית
נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.
ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה
אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?
האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.
כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.
אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות) אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג
מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב
ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות
אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.
התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?
בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?
אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?
איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?
במה מתבטאת הפתיחות שלך?
בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!
