אני חושב שדווקא ה"שלוה", "לא משנה.. כולם..", היא ה"מזעזעת", אם כבר..   גם מדרכי התשובה, שהאדם כן יקח ברצינות מה שנכשל, יתחרט באמת ויתקן באמת - לא יתייחס בשלוות הנפש. לא כך במקורותינו. אלא מה? אכן, אם קרה, שלא יתייאש. שיאמין בקלותה של התשובה. רוצה באמת - יכול באמת. אבל לא ליצור מראש יחס של "לא נורא". הרי היא מדברת לכתחילה, ולא מדברת מן הסתם על כך שמישהו נכשל במקרה, אלא שהוא "עוסק בכך" בקביעות ח"ו, "אפילו אם הוא תורני" וכו'.. שזה כמובן לא נכון, תוצאה של חרדות שבאות מהצגת מציאות מעוותת.

ובוודאי ש"כן משנה במה". יש דברים שמשפיעים יותר מאחרים על בין איש לאשתו. חבל להתעלם מכך. יש דברים שבוודאי איכפתיים לבחורה, כי נוגעים לתחום שעתיד להיות "שלה", יותר מאשר דברים אחרים.

זה לא "העולם". לא העולם שהיא בצדק רוצה בו. וזה שהדבר "מפחיד ומזעזע" אותה עקרונית, זו בריאות.

יש מי שהיה מפחיד אותה אם היתה יודעת שהבחור גונב בקביעות, אפילו שהוא מידי פעם מתחרט על זה. יש מי שמצער אותה אם הוא עוסק מרצונו בקביעות בדברים ששייכים, הפוך, לעולם של נישואין.

אלא שאכן, צריך להאמין שיש הרבה לא כך. ויש כאלה שעלו גם אם נכשלו בעבר, ואינם שם. לא לרצות להתחתן עם מישהו שזה "עיסוקו", לגיטימי מצד בחורה כזו. יש רבים וטובים שלא עוסקים בזה.

אם יפול - קם. אבל להפוך את זה להקלה במשמעות-החטא, זה כבר אחרת.

וכמו כן, להפוך משהו שהוא התנהגות קבועה מכוונת, ל"נפילה" שקמים ממנה, זה אחרת. אף כי גם מזה ניתן לשוב, ואפשר בינתיים להוסיף זכויות, ואסור להתייאש מהתקנה.

וכמו כן, לא להבדיל בין מה שבינו לבין קונו, לבין ההשלכות לזולת - זה אחרת. לא כל מה שהוא הירואי מבחינת מאמציו כלפי שמיא, טוב גם למי שאיתו. תלוי במה מדובר, בענין וב"קביעותו" ובהשלכותיו.

בלי חגורת בטיחות (ועבר על ונשמרתם) או התפתה לחלל שבת כמה פעמים

או דיבר לשון הרע ועוד עברות חמורות אחרות

למה העניין של הנפילות כן מזעזע בנות ועברות אחרות לא?

או יותר מביטול תורה? 

באמת אני שואל, מה גורם לך להרגיש ככה?

זה משנה לחלוטין.

הבדל שמיים וארץ.

פלא שצריך בכלל "להסביר". דבר ששייך למה שבין איש לאשה. מעוות את ההסתכלות. מכניס כל מיני "אחרות" בראש, פוגע בטהרת הקשר, פוגע באפשרות לבנות יחס נפשי נינוח, בהדרגה, כאשר עיסוקו בקביעות בתאוות כאלה מכיוונים כאלה.  פלא שבחורה רוצה מישהו שלא "מסתכל" על פרוצות באינטרנט בצורה כזו דרך קבע?..

מלבד מה שאכן ב"קדושה", בוודאי שפוגע הצפת ההתבהמות. כל עבירה בוודאי פוגעת. אבל יש כאלה שיותר באופן ה"סגולי"-פנימי בלבד, ויש כאלה שגם מהצד הנפשי הגלוי.

ולא עושה זאת כעת

ואינני מסכים שזה פוגע יותר מהעברות שמניתי

לפחות כשזה עדיין "קיים", חלילה.

ב. היא לא דיברה על ה"עבר", בהנחה שלא השאיר עקבות קשים בדמיונות ביחס לאשה, ביכולת לבנות קשר נפשי עדין קודם וכו' -

אלא על מי שבהווה עוסק בכך, "גולש" במכוון. זה מה שהבנתי מהודעת הפתיחה של השרשור, ולכך התייחסתי.

דברים חמורים יותר על דברים אחרים

עזבת את חז"ל ואמרת שאני בעצמי יודע שזה כמו שאת אומרת. 

אבל אני חושב שהסיבה שזה משפיע על הנפש זה בגלל השדר של החברה

ולא בגלל שזה באמת חמור יותר מדברים אחרים. 

אני תוהה אם את (ועוד בנות) פשוט מרגישה ככה בגלל שדר חברתי כלשהו 

ולא בגלל משהו שקשור באמת ליהדות

שעכשיו שהיא בעלת תשובה מעלתה גדולה מהמעלה שלו. 

ברמב"ם כתוב, למשל, שבע"ת גמור זה שלא עובר עם אותה אשה על אף שרוצה בה - אז זה אומר שעם מישהו כזה, שרוצה במישהי אחרת - צריך להתחתן? 

לא תמיד ה"מעלה הרוחנית" קשורה בהכרח לנושא הזה. שלא לדבר כאשר נושאים "חוויות" וכד'. לגיטימי לגמרי שאדם לא רוצה מעבר לגבול מסויים, כי מדובר על יחודיות של נישואין. וזה לא אומר כלום לשלילה על מעלת בע"ת. ולעיתים, הדרך הנכונה, במקרים "קשים", היא לקחת מישהו שגם עלה/תה מאותו דבר; או שבאמת לא איכפת לו.

בדיעבד...

קשה לי להאמין שהייתי מבטל על זה אירוסין,

לא בלי שיחה מאוד פתוחה וכנה על זה, ובהחלטה משותפת.

לפני - לא רוצה לבוא לידי ניסיון, ולא לידי ביזיון...

והגבר המצוי... רק על עצמי לספר ידעתי...

אגב, לא שהאברך הנ"ל לא היה פגוע ומזועזע...

פשוט כל אופציה אחרת היא גרועה יותר.

כל נפילה רוצים שתהיה האחרונה...

מדובר על זוג נשוי (!!!!)

מה לא עניין שלו פה...?!

סתם התנפח פה כל העניין הזה..

לא צריך להגזים. אף יהודי דתי לא רוצה בזה ואני מאמין שאם בטעות קפצה איזו פרסומת ישר סוגרים אותה.

בסה"כ נלחמים ומצליחים.

יש אנשים רבים וטובים ולא צריך להסחף ולחשוב כאילו כולם נכנסים וזה מה שחושבים עליו כל היום.

תמונה מעוותתת של המציאות.

הכל בסדר.

צריך לשים סינון בטלפון (אם אפשר לעבור לטלפון כשר זה הכי טוב) ובאינטרנט בבית (אם אפשר בלי אינטרנט עוד יותר טוב), להעיף את הטלוויזיה (אבל זה בלי קשר לנושא חחח) ולהתפלל לה' שיעזור בכל מה שעושים וגם בנושא הזה.

זה לא צריך להרוס דייטים ולא להעסיק את המחשבות כל היום. להיות מציאותיים.

נכון שיש דברים בעולם וצריך להיות מודעים ולטפל במה שצריך ובמיוחד בנושא הזה שהוא רגיש וחשוב - לא צריך להדחיק שום דבר אבל לקחת דברים בפרופורציה.

קחו עצה - מה שאתם מצפים מבן/בת הזוג שלכם - תצפו גם מעצמכם. וזה מכוון לגברים ונשים. יהיה לכם יותר קל להלחם ולהמנע מנפילות.

בהצלחה לכולם בע"ה.

ה' אוהב אותנו, דואג לנו ושומר עלינו !

את תחפשי מישהו טוב, תתני אמון שיש - ועוד איך - כאלה. ולא תלכי שולל אחרי כל מיני "ידיעות". הרבה פעמים, אנשים מדברים ממה שהם מכירים אצלם או בסביבתם הקרובה, ואין זה מחייב את "כל העולם".

וזה בסדר גמור שאת רוצה מישהו שלא מתעסק עם דברים כאלה במזיד. את צודקת, זה אכן יכול להשפיע על חיי הנישואין, וגם זכותך לזכות במישהו שאינו עוסק בכך. הרי לא מדובר אם מראה שקפץ מול עיניו בטעות, ברחוב או כד', גרם לו איזו תחושה - אלא מישהו שבמכוון.  אז לא. תכירי, אל תפחדי, ואם מישהו נראה לך בכיוון המתאים, אז את יכולה לברר בשלב מספיק מוקדם טרם היקשרות יתרה, "בעדינות ובנחישות".., האם מתעסק בזה.

תצליחי. תמצאי איש כמו שאת רוצה - ותבנו בעז"ה יופי של בית בישראל.

יש הבדל גדול מבחינתה, בין מי שמתעסק קבוע ב"לגלוש" בדברים כאלה,

לבין מה שבין איש לאשתו, גם כשמעורב יצר.

ויכול להיות גם הבדל לא-מבוטל בהשלכות לחיים כנשואים .תלוי במה מדובר.

שנמצאים שם במשך שעות. בעצם, בדור שלנו, זה המגזר היחיד שמצדיק את קיומן של חנויות כאלה...

אין היום מישהו בכל מגזר שהוא שאין לו אפשרות לגישה לאינטרנט.

300 ש"ח בלבד מפרידים בין כל אדם לבין טאבלט (ורבים הצעירים שבאמתחתם סכומים כאלה),

ואינטרנט אלחוטי יש כמעט בכל גבעה ותחת כל עץ רענן...

זה לא אומר שכולם כאלו.. 

יכול להיות שהוא נכשל ויכול להיות שלא... לא נראה לי שאפשר לדעת. 

אבל אם את רואה שהבחור אוהב תורה ומצוות.. ואוהב את ה'.. (וגם ככה לא תרצי אחד שלא)

אז נניח שהוא באמת נכשל בזה בעבר... מסתבר גם שהוא רוצה להפסיק, ומבין שזה לא בסדר

רק שהוא צריך מחסום מספיק חזק

אז מעכשיו תחליטי עם עצמך שבבית שלך יהיו נסיונות כאלה... ואז ממילא הכל יבוא על מקומו בשלום.

אולי מנוסים ממני יאמרו שאני טועה... אני אשמח להערה

אני אישית ככה לגבי בחורות שמציעים לי..

כישלונות מהעבר אני מוכן לקבל, ואפילו מהגרועים שבהם..

אבל תירוצים למה זה בסדר להסתכן... לא מקובל עלי בכלל

לדבר על הנושא עם דמות חינוכית-תורנית שאת קשורה אליה.

נראה שהצורה שהדברים שנכתבו כאן השפיעו עלייך בצורה מזיקה.

שאנשים יילכו בצורה כה אובססיבית אחרי דבר כה מנוגד לאמונתם,

אבל איך שהוא בצורה פרדוקסלית - זה מאוד מצוי.

שאולי התכווין שציפה שזו תהיה תוצאה של "הצפת" ענין כזה באופן שנעשה.

ב. זו לא דווקא צורה יותר "בוגרת ושלמה". לא רק מצד שזו לא הצגה נכונה ומאוזנת של המציאות, אלא גם כי יש צד שה"בגרות והשלמות" האמיתית, היא דווקא לעמוד על האמת הבסיסית, ולא לתת לבעיות חיצוניות להחליש אותה.

ציפיתי=ידעתי

ובאמת בימים האחרונים נחצה גבול מסוים בתגובות, זה פורום מעורב ולא לגברים בלבד.

לתשומת לבכם...

@הלליש

@יעל מהדרום

@לשם שבו ואחלמה

שבהצפת הדברים עולה על הנזק שאולי היה. 

וגם אם לא הייתי מסכים עם העלאת הנושא, 

זה לא סיבה שלא לאפשר את ההעלאה שלו, 

התפקיד של המנהל זה לשמור על גבולות מסויימים של שיח גם אם הם לא לטעמו

בגיל נוער- גיל העשרה אפשר להבין כל מיני דברים. ההורמונים משבשים מערכות. רווקים עוד נגיד אבל הרבה פחות. אבל נשואים?!

וסתם ככה כל התמכרות היא דבר לא טוב

ה' יעזור.

לא לצפות במשהו שאסור, לא להגיד "לי זה לא יקרה"

אין הבדל בין זה לדברים אחרים. 

מחקרים מוכיחים שצפייה בתכנים כאלה ממכרת.

ומלבד זאת, אדם שנפל בכך בתדירות גבוהה, מתקשה ליצור אינטימיות וקשר אמיתי עם אחרים. גם שהוא שם פיזית הוא לא לגמרי שם נפשית.

אבל גם כאן, תמיד אפשרית תשובה, תמיד אפשר לתקן.

המצב וההתמודדות היום כל כך קשים ולא פשוטים שאי אפשר להתייחס אל העניין כאילו שכחנו

באיזו מציאות אנו חיים, אין לדבר הצדקה, אבל בעז"ה כשיהיו לך ילדים ואם חס ושלום הם יפלו את

לא תחשבי עליהם שהם סוג ב' אלא את תביני מאיזה מקום זה בא, לא היית בן ואינך יודעת עד כמה

נסיון זה קשה מאוד, אז אל תדוני ברותחין אל תדין את האדם עד שתגיע למקומו ובמקרה זה לעולם לא תגיעי

למקומו של גבר.

בזיון, יחד עם זה תדעי שאם אדם נפל שם מתישהו בפרט אם היה

זה בנערותו, זה מפני שההתמודדות היום קשה מאוד, וכאיש חינוך

אני יכול לומר לך בכנות שאם תתני במחשבה המשך קשר עם בחור בזה 

שמעולם לא נפל בתחום זה, לפי הסטטיסטיקות תאלצי לסנן את הרוב המוחץ 

של האוכלוסיה לצערנו, ולכן, זה טוב שאת מזועזעת, אבל יחד עם זה תדעי,

שאם בסופו של דבר תתחתני עם בחור שנפל אי פעם בחייו, זה לא אומר שנפשו

מגועלה בתכנים אלו אם שב בתשובה שלימה כי את שוכחת שאם אדם שב לגמרי

במיוחד אם בתשובה מאהבה, הכל נהפך ולא נשאר שום רושם בנפשו, ולעדות לכך אומר

ר' צדוק הכהן מלובלין, שאם אדם שוכח מהחטא, פירושו שכבר תקן את הדבר.

התמכרות לתאווה בהקשר הזה היא לא כמו כל התמכרות, במובנים מסוימים, היא פוגעת במערכות יחסים יותר מאשר התמכרויות אחרות.

אגב, יש גם משהו מאוד מטעה בהתמכרות הזו. בעוד האלכוהוליסט או המכור לסמים שוכב חסר הכרה על הכביש או במקום אחר, כך שכולם יכולים לראות את מצבו, ולראות שהוא מנותק לגמרי מהסביבה. המכור לתאווה יכול להיות אישיות רוחנית מוערכת ביותר, שאף אחד לא יודע מה קורה בליבה פנימה.

ועוד משהו: תדירות לא מגדירה התמכרות. התמכרות היא היגררות חסרת שליטה אחרי ה"חומר".

תדירות גבוהה בעיניי, היא תדירות שבה הנפילה תופסת מקום משמעותי בחוויית החיים. אבל שוב, מאחר ואני עצמי מכור, אני מתקשה להגדיר מהו "שתיין כבד" בתחום הזה.

צריך להיזהר לא לאבד אמיתות פשוטות, מהנמקות "רוחניות" כביכול.

גם הרמב"ם מבדיל בין עבירות שאמורות להיות מורגשות גם באופן "טבעי" לבין כאלו ששייכות לרובד ה"נשמתי". "עבירות שמעיות" ו"עבירות שכליות" (שמונה פרקים פ"ו). אז יש דבר כזה.

גם מבחינת מבנה הנפש, יש דברים שפוגמים בצד הרוחני, הנשמתי. יש דברים שגם בצד הנפשי המוחש והנגלה.

בוודאי שחילול שבת זו עבירה חמורה ונוראה. ובוודאי שהיא עושה פגימה נשמתית. אבל אם מישהו יאמר, שהוא "מרגיש" אחרי שהדליק ח"ו אור בשבת וחזר בו - כמו אחרי שח"ו ראה סרטי תועבה וחזר בו, הוא פשוט משקר.

צריך עבודה למחוק את זה.

קל וחומר, כשמדובר, כמו כאן, במישהו שבקביעות מתעסק עם הזבל הזה.

בנות יכולות להשלות את עצמן שזה "אותו דבר". זה לא. בלי סתירה לכך, שיש להניח שגם עם מחלל שבת היא לא תתחתן..

אם את הדבר הזה "מרגישים יותר" - זו עצמה הפגימה בנפש. וזה צריך עבודה להתנקות.

ומי שחושב שכל הזעזוע הוא בגלל "התניה חברתית", או שמרמה את עצמו, או שאיבד רגישות מאד בסיסית. בת שלא מזדעזעת מזה שמישהו שהיא יוצאת איתו צופה בקביעות באתרים ששם נשים "מתַפקדות" כך, באמת חיה באשליות, או שאיבדה רגישות הכי נורמלית ובריאה.

"להזדעזע" ממישהו שלא הוציא עיניו מהגמרא מגיל 13, ולא להזדעזע ממי שלא מוציא עיניו בתדירות מאתרים כאלו?! עולם הפוך...

ולהגיד שמעדיפה את זה , מאשר לקבל טראומה מלגלות את זה... זה הלחיות באשליות הכי גדול. "לעצום את העיניים", שח"ו לא נרגיש לא טוב..

מי שזה חשוב לה, פשוט תדאג להתחתן עם מישהו שהוא לא כך. וזה לא "לחיות בסרט". יש רבים וטובים שאינם מתעסקים בכך.

[ואוותר על הערה-חוזרת בדבר "הבנת הנקרא"..]

אדם שצופה בזה, זה לא "רוב הבחורים" שיש להם שאיפה תורנית סבירה. חבל להציג "עובדה", שאינך יכולה לדעת, ומן הסתם אינה נכונה.

בחור ש"רואה" את זה (לא ראה מזמן ותיקן), הוא בדיוק היכן שדיברתי. אם את רוצה להשלות את עצמך - זכותך. אבל היא צודקת. גם בהבנת המציאות. גם בהבנת ההשלכה על בנים. גם בזעזוע.

אני חושב שזה לא צנוע  ולא נכון להגיד בזה את האמת. 

אם אשתך\ארוסתך\חברה\מדוייטת שואלת אותך שאלה כמו: בר רפאלי יפה בעיניך?? התשובה: לא!!!! את פי 1000 יותר יפה ממנה!!!

בלי לחשוב.

ושהיא באה להראות לך תמונה. אתה אומר לה שאתה לא מסתכל על נשים

במקרה עכשיו את שאלת

השקעה והתמדה עוזרים הרבה בחיים בכלל ובמערכות יחסים בפרט

ההיפך מההלכה.

אם הוא בפעל צופה במכוון ותדיר, אסור לו לשקר.

וזה עלול להיות מקח-טעות.

 לת"ח לשקר בהם

ת"ח מותר לשנות בשלושה דברים, ואתה מתכוין ל"פוריא".

אבל שם זה ללא כל השלכה לזולת. אז בוודאי שמותר לשנות משום צניעות.

לא דומה לנ"ל, בתנאים שהוזכרו, שיש השלכה לגביה.

אם ישקר על מה שבפעל תדיר - עלול להיות מקח טעות.

לא רק כי "סטאטיסטיקה" בהקשר זה, היא שטויות, אלא כי אין כזאת.

איש לא עשה סטאטיסטיקה אמיתית בין בחורים תורניים (ומי יגדיר באמת מה זה..), לגבי דבר כזה. לי ברור שרוב מוחלט של אלו שבאמת כך - אינם צופים בהווה, במזיד, באתרים כאלו חלילה. ה"סרט", זה להיפטר מהבעיה של "השלמה, עם זה בשם "סטטיסטיקה". היא לא האוטופית. היא המציאותית, שאינה מוכנה "להתבטל" בשם סטטיסטיקה ורוצה להישאר עם הבריאות שלה.

גם לגבי "בעבר" - לא נכון ולא "מוכח". יש הבדל בין נכנסו במכוון לדברים כאלה, לבין כאלו שבאקראי נתקלו במציאות כעורה, ברחוב או במדיה.

ומכל מקום, לא על זה דובר. אלא על אדם שבהווה, כשכבר יש בו בגרות, ובונה עצמו בכיוון תורני-מידותי מודע, עוסק בכך במכוון. וזה לא. והזעזוע נכון ומוצדק.

אין בתורה רק "הצד ההלכתי נטו". יש גם מידות, יש גם השלכות, יש בריאות נפשית. וגם מהצד ה"הלכתי" הפשוט, דבר שישאיר חותם נפשי בעייתי ליותר זמן, יש בו חומרה יתרה. 

ההשלכה על בנים היא חמורה, אם זה דבר הווי, בפרט תדיר ומכוון. חבל לחיות באשליות. ואם תשאלי מישהו ש"מבין" בכך, לא פחות מהסתמכות על סטטיסטיקות, אז תקבלי תמונה יותר ריאלית על המשמעות שעלולה להיות לדברים כאלו.  כמובן, תמיד אפשר לעבוד ולהתאמץ לתקן.

ובוודאי שבת מזדעזעת מזה שמי שנשוי לה יראה כך במכוון, אחרות, פרוצות, באינטרנט.  צריך בכלל להסביר את זה?...

אז חבל להתייאש מאמת בסיסית ונורמלית. זו לא מציאות אוטופית. לחלוטין לא. מוטב להזדעזע ולמצוא מי שמתאים..

ה"היגיון" הנורא הזה, מביא נשים, לא בעולם "שלנו" בד"כ, ב"ה, גם לומר שזו "אוטופיה"  שהבעל לא יתעסק עם אחרות בפעל לפעמים.. ר"ל.

מה זה "בן שהיא אוהבת".. אם תברר בנחת ובעדינות, בזמן - לא תגיע לכך. 

לגבי "אי פעם", לא על זה דובר.

חיסרון. בענין זה היא יתרון גדול. היא ראיה שמבינה איך אמור להיות. זה לא סותר להתמודד עם סיבוכים במציאות, דווקא כי יודעים את מה שצריך להיות וראוי, וחשים אותו.

וזה גם גורם להשתדל להיזהר מכך מראש, מה שה"קלות" ביחס אל הענין אינה עושה.

ב. יש הבדל בין משהו שמגלה בדיעבד, לבין זעזוע נכון מתופעה מסויימת, שגורם לרצות מראש משהו שאינו נגוע בכך קשות.

ג. היא לא אמרה "תבכה בהיסטריה ותצרח".. אם חלילה תיתקל בדבר כזה. אבל כן תעשה כל מאמץ לא להגיע לכך.  לגבי "מה עושים" אם חלילה מגלים דבר כזה אחרי נישואין (ולא מדובר על גילוי של משהו מ"פעם", אלא שכך הוא, חלילה, בהווה, תדיר. זה היה הנושא), חושבני שלא כאן המקום. אין ענין לדון בכך כעת, מ"תיאוריה". זה תלוי בסוג האנשים, במה שמדובר וכו'. בוודאי שכאשר כבר נשואים, יש יותר ענין להתאמץ איך אפשר לצאת מזה בשלום כאן דובר על לכתחילה.

ד. לגבי "בחור תורני", הרי לא אמרתי "הם לא יודעים".. אמרתי שאם רוצים לבדוק משהו כזה, אז זה צריך להיות בציבור שהיא מדברת עליו. וקודם כל צריך הגדרה תואמת. ואכן כתבתי, שבתוך ההגדרה של אדם שהוא כבר עם שאיפות תורניות רציניות, וכבר בגיל מספיק בוגר שיודע מה רוצה מעצמו (ומה שייך "בגיל 18 היצר לא נגמר".. וכאילו את "מיידעת" אותי מה המצב אצל בנים..  הרי דיברתי על הגיל במובן של המודעות לעצמו ולשאיפותיו ולמקומם של דברים. זה דבר שקיים; חבל לדמיין) - אז ברור לחלוטין שאין "רוב" ואפילו לא חלק ניכר, שמתעסק במכוון בחיפוש אתרי זימה ח"ו.

ה. גם לגבי ה"ציבור הדתי" אינני מאמין לאינפורמציית השקר על 70%... מלבד מה שסקרים כאלו הם הבל - לא שאלו את כולם, וקשה מאד לייצר "מדגם מייצג" (מספיק לראות את הסקרים על תוצאות הבחירות האחרונות..) - הרי שמי שרוצה לחפש אטרקציות, יגדיר "נפילות" באופן שיתן לו תוצאות יותר "מרעישות".  אבל בנושא שעליו דובר - דהיינו, הרגל של כניסה מכוונת לאתרים/סרטים מלוכלכים, בכוונה להתעסק בלכלוך, לא באקראי  - ח"ו לומר כך על הציבור. זו הוצאת שם רע.

וחבל בשביל ה"ויכוח" לומר ש"נפל אי פעם".. "דיברה על צפיה חד פעמית". זה פשוט לא נכון. דובר על מי שבמכוון צופה בכך, תדיר. וזו עדיין לא בהכרח "התמכרות", חבל לבלבל בין המושגים. וכמו שאמרתי, חלק גדל וחשוב, לא ייכנסו במכוון למשהו כזה, גם לא בשביל "פעם אחת".

ו. היצר, זה לא שייך לבריא או לא, במובן המוסרי. יצר זה כח "פרווה" שמושך, כשהוא מנותק ממכלול האישיות,  אל הצד הלא-בחירי. אנחנו מתפללים כל יום, "תצילנו מיצר הרע". אפשר לעלות במישור האנושי, המוסרי, התורני - ואז היצר ישמש במקומו הנכון, מתוך מכללו האישיות, בפרופורציה נכונה, ויהיה לטובה.

ה. את חושבת ש"אם היית בן", לא היית מוכנה לנסות אפילו..  מעבר לכך שאת לא, הרי ששוב, חבל להקצין בשביל הויכוח. זו שאלה שנשאלת בעדינות, תוך ההיכרות בשלביה הראשוניים, מה דעתו על כך. מתוך כך כבר מתגלגל הענין. גם אם חלילה הוא עוסק בכך במכוון, אז לא צריך לחשוב שיהיה גם רמאי. יש להניח שיבהיר בצורה זו או אחרת. נכון שאין ביטוח, אבל לבדוק בנימוס אפשר. זו לא "עזות".. אולי "עזות דקדושה". זה דבר בסדר גמור, כמובן למי שבעיניו זה ענין רציני, כמו שזה באמת.

הלוואי שאת הביקורת נגד דברים ש"מבררים", נשמור לשטויות באמת (כמו: היא מתולתלת?....).

ו. זו לא התעסקות "בחטאים שלהם", אלא בדבר עכשווי שיש לו השלכות לגביה.

היא לא אמרה "מישהו שלא הוציא את הראש שלו מהגמרא".. זה ביטוי שלך. וכבר הוזכר לעיל, חבל להקצין דיון כדי להפכו לאבסורדי. יש הרבה אנשים טובים שלא למדו גמרא "בלי להוציא את הראש מגיל 13".. ועדיין בסטנדרט הזה.

ואגב, התמודדות יש גם למישהו כזה... ולאידך, פעמים רבות דווקא מי ששקד בתורה מצעירותו והצליח - אשרי חלקו - מתמודד יותר טוב אח"כ כשמגיע לעולם, מכח הבסיס שכבר יש לו. זה לא מכריח "לא מעורב בעולם". אנשים בתחילת דרכם..

שיהיה בהצלחה לכולם.

שצפייה בפורנו פוגמת בקדושה של הנפש - גם בורר, ואפילו יותר. 

ממלאת את ראשו בעיוותים נפשיים ותפיסתיים ביחס לגוף האישה - לא נכון. 

ממלאת את ראשו בעיוותים נפשיים ותפיסתיים ביחס לגוף האישה - ממש לא בהכרח. 

פגימה קשה שמי יודע כמה צריך כדי להחזיר את הדברים לישרותם.- בדיוק כמו בורר.

כמו שכתבתי, את מרגישה ככה, והסיבה שאת מרגישה ככה היא לא תורנית אלא חברתית. כי אם היא הייתה סיבה תורנית היית מביאה לי מקורות תורניים. 

את זאת שצריכה לבסס את האמירה שלך. 

ברור ששמירת עיניים היא איסור דאורייתא, אבל גם בורר בשבת הוא איסור דאורייתא (שבניגוד לשמירת עיניים, יש עליו עונש מוות). 

אם אין לך ביסוס לטענה שלך אז זה בוודאי מאוד מסקרן אותך להבין מה מביא אותך להרגיש כמו שאת מרגישה. 

בכל מקרה עדיין זה דיון על "הרגשות" ו"רעיונות" תורניים, ולא על מקורות. 

למעשה שמירת שבת שייכת לתחום הכולל והעמוק ביותר של הבריאה 

אבל גם לרבדים חיצוניים יותר של הנפש ולכן אני חושב שהסיבה ששמירת העיניים מזעזעת יותר היא חברתית. 

בדומה אגב להקפדה ללכת עם טלית קטן (שאין חיוב כזה, אבל מי שלא הולך עם זה נתפש במקום רוחני נחות יותר)

היא שאין לי כוח לחפש

הפיסקה הראשונה רובה ככולה מתוך מקורות תורניים נטו, אם כי בע"פ ומתוך הזכרון

ה"מרגישה" זה הדבר הכי ישר כאן.   אוי ואבוי אם צריך להביא "סיבה תורנית" "להוכיח" שהסתכלות כזו פוגמת בנפש.

אדם שרגיל בכך ל"ע, זה מקהה את האפשרות לתחושת קשר עדין עם אשתו, לבנין, כי ה"חוזק" הנמוך של הצד החיצוני-הבהמי, לא נותן את האפשרות הזו כהוגן. 

זה אכן עלול להיות גורם לחיפוש מה ש"שם" באשתו, שזה שקר גמור. וזה אכן בצדק גורם מעליב ומשפיל לאשה.

לא קשור בכלל ל"בורר". עולם הפוך. "בורר" בשבת -יעשה תשובה, כלומר, יתחרט באמת על חילול השבת ויקבל להבא - נגמר. בזה - גם אם יתחרט ויקבל, עדיין הציורים המעוותים לא בהכרח ירדו. צריך עבודה.

אם אה רוצה "מקורות תורניים", אני יכול לתת לך. לא רואה לנכון לשים פה "מקורות" לדבר שאמור להיות מורגש קודם כל בהרגשה פשוטה וישרה. דרך ארץ קדמה לתורה.

מאשר עברות אחרות כבורר ולשון הרע. 

ולא, זה לא מקהה את האפשרות לקשר עדין עם אשתו, זה בכלל לא קשור לקשר עם אשתו. זה בכלל לא קשור לקשר כלשהו. 

מי שמחפש דברים כאלה אצל אשתו עלול לחפש אותם שם גם בלי להכנס לאתרים הללו. מספיק להרים עיניים ברחוב בשביל להיטמא בזה. 

גם בזה אם עשה תשובה הסיפור נגמר. יכול להיות שיהיו לו הירהורי עברה, אבל הירהורים יש בהכרח לכל אדם, ואם הוא עשה תשובה אמיתית על ההסתכלות האסורה, אז הוא יכול להתגבר על ההירהורים בדיוק כמו שכל אחד אחר יכול. 

אני לא "רוצה" מקורות תורניים. אני רוצה לדעת מה התורה אומרת. אם יש לך מה לחדש לי בעניין אני אשמח ללמוד. 

שזה פוגם מעוד בחינה, מעבר לצד ה"נשמתי". ברור לחלוטין.

ובוודאי שיש "מקורות", נראה לי בזוי להיזדקק לכך. אבל כתוספת ל"סברה היא למה לי קרא" - אפשר.

אם אתפנה לכך, בלנ"ד אשתדל למלא את בקשתך בענין, באישי.

בוודאי שקשור לאשתו. לא רק בגלל ש"מחפש דברים כאלה" שם. הסברתי לעיל. לא חושב שיש ענין לפרט מידי.

וזה שאפשר גם ברחוב, עדיין לא שולל את הנזק העצום בראיה "מרוכזת" כזו, ר"ל, בפניה מכוונת לזה ח"ו, בסרטים וכד'. באמת נראה לי לא שייך להאריך בכך.

ומה שאמרת שגם בזה "אם עשה תשובה הסיפור נגמר" - אינו דומה לדברים אחרים. כבר הסברתי, יש הבדל בין רושם נשמתי בלבד, לרושם נפשי. דבריפ פשוטים לחלוטין. בוודאי שאפשר לשוב ולתקן. המאמץ הוא לא אותו סוג.

"תשובה אמיתית", זה גם אם הוא עוצר-למעשה. כמו שאומר הרמב"ם, על מי שעדיין חושק באשה מסויימת ועוצר בגלל ציווי התורה. זה עדיין לא שינה לגמרי בהכרח את היחס ה"טבעי" למה שהורגל, אלא שמתגבר.

אינני אומר שאי אפשר חלילה לרפא גם את זה. אבל זה לא בהכרח מיידית עם ה"תשובה".

לצערי יש לי קצת הרבה נסיון בתחום עם ילדים שהנני מלמד,

ותקשיבי טוב, המצב היום הוא יותר גרוע ממצרים מבחינת הטומאה שנמצאת באינטרנט

ונגישה לכל ילד, ורבים מהנערים נופלים כבר בגילאי 13, ולכן אמנם חטא זה הוא חמור מאוד,

אבל מעולם לא היית בן ואין לך שמץ של מושג איזה נסיון גדול וכמעט בלתי אפשרי לילדים בגילאים

כאלה לא ליפול, ועל כן כמו שבמצרים בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותנו ממצרים כך גם כיום שאנו בזמן הגאולה הסופית,

שתדעי לך שבחור שהצליח להתגבר על זה, מדרגתו מאוד גבוהה כי גדולה תשובה מאהבה שזדונות נעשות לו כזכויות,

ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, 

אינני רוצה להקטין מחומרת העבירה אלא לקחת בחשבון באיזה עולם מטורף אנו חיים, וכן לבנים הנסיון הרבה יותר

גדול, אמנם גם לבנות, אבל הרבה פחות.

בעז"ה שיהיו בשורות טובות לכל עם ישראל

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!