[רציתי להכתיר בכותרת את תחילת המשפט, אבל נפתול כבר כתב "שמעתי פעם" אז רציתי להיות מקורית
]
שמעתי פעם דימויי שמסביר את ה"חלק א-לוה ממעל" של כל יהודי.
כאילו יש נשמה גדולה למעלה, נשמת ישראל, וכל אחד שיורד לעולם יש בו חלקיק של אותה נשמה גדולה, הוא קשר בחוט כזה למקור. ככה שבעצם כולם אחד וקשורים לאותו מקור. כמו שורשים של גזע עבות.
בעצם, כולנו קרעים של גזרים מראש. עוד עם קליפה וכתר ירוק, אתה כבר גזר. קרוע ממקור עליון.
אבל אולי קרוע זאת לא הגדרה מתאימה, כי יש לא קונוטציה [@כישוף כושל הינה מילה חכמה] שלילית..
בקצרה, אתה נכנס גזר ויוצא גזר.
לקצוץ גזר למרק זה בקטנה, כמו לטחון טחינה..