מטריפות.
וגם השפם.
ואני כל כך אוהבת שאת צובעת את כל הדף, זה כזה משדרג וכזה מושלם.

ההבעה שלו לא כ''כ חתולית משום מה. מעניין מה גורם לזה להיראות לי כך.

סליחה אם זה  נשמע קטנוני, פשוט מפריע לי בעין...

ווואאווו. רק אלייך הייתי מאמינה שזה ציור! בחיי עלה לי הדופק[טרמינל 3]

ספרי קצת על התהליך, מה עשית ואיך עבדת.

 

פעור פה|

 

מטורף לאיזה רמה של פרווה הגעת.

בהצלחה לך בהמך!

הוא בעצם ג'סטר ממושך שבו כל הזמן אני חושבת על הדברים שאני רוצה שהציור ישדר או יבטא.

אני רוצה להמחיש את המרחב (מה קרוב ומה רחוק..) את החומר (פרווה לצורך העניין) ואת ההבעה של הדמות (החתול)

 

אלה מושגים ע"י רישום קליל ומהיר שמצד אחד לא מאפשר למוח שלי לעכב אותי בחוסר ביטחון 

ומצד שני מאפשר לכל הידע שיש לי לצאת החוצה בחופשיות.

 

המהירות היא שמאפשרת להוריד הרבה מחסומי יצירה

(כי אין למוח זמן להתעכב על - זה לא מספיק טוב או לא מספיק מדוייק/יפה...)

ובמקביל לעבודה המהירה וחסרת העכבות, חייבים כמובן להתרכז גם במבנה התחלת ממדי של הדברים,

בהבעה של הגוף והפנים, בתחושת הפרווה.. וכל דבר אחר שחשוב לנו להביע בתוך הציור הספיציפי.

 

הנה הדגמה שלי בנושא

החתול הזה הוא בן אדם...

אין לא הבעה חתולית. העיניים שלו הן עיני בן אדם...

 וחמוד ביותר.  הפרווה בהחלט  אמינה. 

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!