ואם נראה שהוא מתלכלך מעבר למידה הזו, כדאי להסביר ששווה לקחת כמה רגעים של "סבלנות". נקי יותר הרגשה טובה יותר. מן הסתם "אין לו סבלנות" בשביל זה. שווה להקדיש כמה דקות דיבור, לשמוע את "הצד שלו", להגיע למשהו מוסכם. אולי עוד פעם בשבוע..
ולדעתי, לא כדאי לעשות מזה ענין. בפרט שכעת אין לכך תוצאה מעשית שמפריעה. יתכן שבקיץ, מעצמו יפעל אחרת כשצריך, אם זה יישאר נושא שרק הסבירו לו את עניינו, ומבין שהוא אחראי עליו בעצמו.
לדעתי, לא לעשות ענין.
הוא בן, לא מרגיש בעיה מיוחדת בכך. בינתיים חורף. תגידי לו שישתדל לשים לב מתי הוא מרגיש לא נוח עם לכלוך/זיעה וכו', ושאת סומכת עליו שהוא כבר יטפל בזה כשצריך. במצבים חריגים - אפשר "לשלוח" אותו בכ"ז. הוראה של ההורים.
כדאי לשים לב שבאופן כללי, בעניינים אחרים שנוגעים לסדרים, יהיה לו הרגלים כלשהם. כלומר: הנקודה היותר-חשובה מבחינת הענין, היא ההתרגלות לסדרים נצרכים (זמן שינה, קימה, הליכה לבי"ס וכד'), בלי ללחוץ. זה דבר שעוזר לטווח ארוך, שליטה כלשהי בזמנים. אבל הענין הספציפי - יש להניח שאם יציק לו ידאג לזה.
כך נראה לענ"ד.
ירידה בתאבון היא כמובן סימפטום - כלומר רק תסמין.
והיא בדרך כלל באה אחרי תקופה של איזשהו קושי רגשי (לא להיבהל 
- זה יכול להיות משהו קל מאוד - אולי תחושת עומס בבית או משהו קל אחר). מה שכמובן גורם לעוד יותר חולשה ואי רצון להתאמץ בנושא של מקלחת.
מה שאני אומרת הוא שהירידה בתאבון היא לא הגורם הראשוני לרפיון, היא באה במקביל ומעצימה אותו.
אפשר בקלות להחזיר לו את התאבון אם נותנים במשך כמה ימים מולטיויטמין לילדים (מספיק כזה שמכיל ברזל, חומצה פולית וB למיניהם). אחרי כמה ימים כאלה הוא יחזור לאכול מעצמו וגם יחזור להיות חיוני בעז"ה.
לדעתי. חורף - ואם את לא מבחינה במשהו ממשי, אז חבל "להחיל" עליו תחושה שלך..
העיקר שאת רואה שבכללי, מצב רוחו שפיר, לא מטרידים אותו דברים חריגים, מדבר..
יש סיבה מסויימת. הקור? עייף מדי כשיורד הערב? נדמה לי שבתקופה הזו זה לגמרי בסדר יומיים כן -יום -לא . יש מצב להגיע לפשרה ?
לגיל ההתבגרות.
ובן זה לא בת. ואין ענין שמישהו אחר יעיר לו..
סה"כ, בשביל בן זה דבר לגמרי לא קיצוני.
אבל כל יום
ולא לבקש מאנשים זרים להתערב נושא כזה - זה מאוד פוגע ומאוד משפיל
גם בגיל מבוגר התקלחה פעם בכמה ימים . דרך אגב לא היה לה שום ריח לא נעים או משהו כזה . יש הטוענים , שרק בעולם המודרני מתקלחים כל כך הרבה . פעם היו מתקלחים פעם בשבוע "אם צריך או לא צריך "
אם זה מעודד אותך .
מעניין אם תרפי לחודש חודשיים , לגמרי תרפי -אז מעניין אם משהו ישתנה.
למה להכריח?
יכול להיות שזה ממש בעניין של שליטה מבחינתו, גם לא מודעת. להרגיש שיש תחום (הגוף שלו) שרק הוא שולט בו.
ובמקרה כזה באמת הייתי מרפה לחלוטין. אומרת לו פעם אחת "אתה יודע שבזמן האחרון אני מאוד לוחצת אותך להתקלח. הגעתי למסקנה שהגוף שלך שלך, ואתה תחליט מה אתה עושה אתו" וזהו.
אצלנו זה חוסר רצון להסתפר. כשהודענו לבן שלנו שהשיער שלו הוא שלו והוא יחליט מה קורה עם זה גם אם זה לא מוצא חן בעינינו, הוא גידל עד שזה התחיל להראות נורא, ואז החליט שסבא יספר אותו וזהו. (למזלנו הוא בבית ספר שאין שם לחץ על שערות...)
יש כל כך הרבה דברים שאפשר לריב עליהם, שעדיף לצמצם את הרשימה למה שבאמת באמת באמת אי אפשר לוותר עליו.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
