ואם נראה שהוא מתלכלך מעבר למידה הזו, כדאי להסביר ששווה לקחת כמה רגעים של "סבלנות". נקי יותר הרגשה טובה יותר. מן הסתם "אין לו סבלנות" בשביל זה. שווה להקדיש כמה דקות דיבור, לשמוע את "הצד שלו", להגיע למשהו מוסכם. אולי עוד פעם בשבוע..
ולדעתי, לא כדאי לעשות מזה ענין. בפרט שכעת אין לכך תוצאה מעשית שמפריעה. יתכן שבקיץ, מעצמו יפעל אחרת כשצריך, אם זה יישאר נושא שרק הסבירו לו את עניינו, ומבין שהוא אחראי עליו בעצמו.
לדעתי, לא לעשות ענין.
הוא בן, לא מרגיש בעיה מיוחדת בכך. בינתיים חורף. תגידי לו שישתדל לשים לב מתי הוא מרגיש לא נוח עם לכלוך/זיעה וכו', ושאת סומכת עליו שהוא כבר יטפל בזה כשצריך. במצבים חריגים - אפשר "לשלוח" אותו בכ"ז. הוראה של ההורים.
כדאי לשים לב שבאופן כללי, בעניינים אחרים שנוגעים לסדרים, יהיה לו הרגלים כלשהם. כלומר: הנקודה היותר-חשובה מבחינת הענין, היא ההתרגלות לסדרים נצרכים (זמן שינה, קימה, הליכה לבי"ס וכד'), בלי ללחוץ. זה דבר שעוזר לטווח ארוך, שליטה כלשהי בזמנים. אבל הענין הספציפי - יש להניח שאם יציק לו ידאג לזה.
כך נראה לענ"ד.
ירידה בתאבון היא כמובן סימפטום - כלומר רק תסמין.
והיא בדרך כלל באה אחרי תקופה של איזשהו קושי רגשי (לא להיבהל 
- זה יכול להיות משהו קל מאוד - אולי תחושת עומס בבית או משהו קל אחר). מה שכמובן גורם לעוד יותר חולשה ואי רצון להתאמץ בנושא של מקלחת.
מה שאני אומרת הוא שהירידה בתאבון היא לא הגורם הראשוני לרפיון, היא באה במקביל ומעצימה אותו.
אפשר בקלות להחזיר לו את התאבון אם נותנים במשך כמה ימים מולטיויטמין לילדים (מספיק כזה שמכיל ברזל, חומצה פולית וB למיניהם). אחרי כמה ימים כאלה הוא יחזור לאכול מעצמו וגם יחזור להיות חיוני בעז"ה.
לדעתי. חורף - ואם את לא מבחינה במשהו ממשי, אז חבל "להחיל" עליו תחושה שלך..
העיקר שאת רואה שבכללי, מצב רוחו שפיר, לא מטרידים אותו דברים חריגים, מדבר..
יש סיבה מסויימת. הקור? עייף מדי כשיורד הערב? נדמה לי שבתקופה הזו זה לגמרי בסדר יומיים כן -יום -לא . יש מצב להגיע לפשרה ?
לגיל ההתבגרות.
ובן זה לא בת. ואין ענין שמישהו אחר יעיר לו..
סה"כ, בשביל בן זה דבר לגמרי לא קיצוני.
אבל כל יום
ולא לבקש מאנשים זרים להתערב נושא כזה - זה מאוד פוגע ומאוד משפיל
גם בגיל מבוגר התקלחה פעם בכמה ימים . דרך אגב לא היה לה שום ריח לא נעים או משהו כזה . יש הטוענים , שרק בעולם המודרני מתקלחים כל כך הרבה . פעם היו מתקלחים פעם בשבוע "אם צריך או לא צריך "
אם זה מעודד אותך .
מעניין אם תרפי לחודש חודשיים , לגמרי תרפי -אז מעניין אם משהו ישתנה.
למה להכריח?
יכול להיות שזה ממש בעניין של שליטה מבחינתו, גם לא מודעת. להרגיש שיש תחום (הגוף שלו) שרק הוא שולט בו.
ובמקרה כזה באמת הייתי מרפה לחלוטין. אומרת לו פעם אחת "אתה יודע שבזמן האחרון אני מאוד לוחצת אותך להתקלח. הגעתי למסקנה שהגוף שלך שלך, ואתה תחליט מה אתה עושה אתו" וזהו.
אצלנו זה חוסר רצון להסתפר. כשהודענו לבן שלנו שהשיער שלו הוא שלו והוא יחליט מה קורה עם זה גם אם זה לא מוצא חן בעינינו, הוא גידל עד שזה התחיל להראות נורא, ואז החליט שסבא יספר אותו וזהו. (למזלנו הוא בבית ספר שאין שם לחץ על שערות...)
יש כל כך הרבה דברים שאפשר לריב עליהם, שעדיף לצמצם את הרשימה למה שבאמת באמת באמת אי אפשר לוותר עליו.
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
