שכדאי לבדוק את השורש להתנהלות הזו. יכול להיות שזה משהו שאפשר להתמודד איתו יחסית בקלות.

יתכן שכדאי ללכת לאבחון כלשהו כדי לראות אם יש מקום לטיפול שיעזור לו להתמודד.

בינתיים- הרבה תמיכה ואהבה!

לפותחת השרשור - את מכירה את הסיפור? כדאי מאוד לקרוא. ר' נחמן ממחיש שם רעיון מדהים: כדי להדריך מישהו ולעזור לו לצאת מהלופ שהוא תקוע בו, צריך קודם כול דווקא להיכנס ולהיות איתו באותו לופ! צריך לנסות לחוות את הדברים כמו שהוא חווה, לפרש את המציאות כמו שהוא מפרש, לתקשר איתו על בסיס תפיסת העולם *שלו* - ורק מתוך זה יש סיכוי לפתוח לו, לאט לאט, אפיקי מחשבה חדשים.

בהצלחה!

ומוסיפה שיש הגיון כלשהו בטענותיו.

שמתקשים לזוז מהמקום הזה..

אח שלי כזה. ואין ספק, זה גורם להמון בעיות ובלאגנים במיוחד בבי"ס.

באמת לא חושבת שהעניין הוא להסביר לו עד כמה טועה. הוא כ"כ דבק בעמדה שלו, שהוא רק יגן עליה יותר.

זה מזכיר לי סיפור מדהים (חבל, לא זוכרת איפה קראתי).

אספר בקצרה- על ילדה שתמיד רצתה לנצח במשחקים ואף פעם לא ויתרה.

יום אחד סבתא שלה סיפרה לה שגם היא כשהיתה ילדה היתה תמיד מנצחת והתעקשה על זה. עד שפרצה מלחמת העולם השניה והיא ואמא שלה נאלצו להסתתר תמורות הרבה כסף ושכנועים אצל אחת הגויות שעבדה אצלן. ההסכם ביניהן היה שאם יבואו הגרמנים הן יקפצו למטה (מהקומה השלישית).

לגויה היתה ילדה בגילה והן אהבו לשחק יחד. וכמובן שהסבתא תמיד היתה מנצחת. עד אמא שלה יום אחד קראה לה ושאלה אותה אם היא נותנת גם לבת הגויה לנצח, וכשהיא אמרה שלא, אמא שלה חייבה אותה מעכשיו לתת לה לנצח, בהדרגה (שזה לא יראה חשוד). ומיום ליום היא ויתרה לה שתנצח ובת הגויה היתה מאושרת שהיא מנצחת אותה.

יום אחד הגיעו הגרמנים, הגויה נבהלה ואמרה לסבתא ולאמה שיקפצו מהר (וכנראה ימותו). אך ביתה לא הסכימה בשום פנים ואופן! היא כ"כ נהנתה מהמשחקים עם הסבתא ומתחושת הניצחון שהיא לא ויתרה, ובזכות זה הן ניצלו.

אפשר להסביר לילד שנכון, יש מצבים שהוא צודק. אבל לפעמים לא שווה להיות צודק. עדיף להיות החכם.

ושהוא יעשה את הבחירה המושכלת שלו.

יכול להיות שהוא צודק בזה שרצה ללכת הביתה. צודק במאה אחוז!

עכשיו תהיה חכם.

תחשוב פעמיים. זה באמת משתלם לך ללכת הביתה? (ולחזור למחרת עם ההורים ולקבל עונש וכו'..)

יכול להיות שהוא יבחר ללכת הביתה מבי"ס ולהיענש על כך. אך זו היתה הבחירה שלו.

זה עניין של בגרות ולמידה.

בהצלחה רבה

אולי יש בעיה בבית הספר או זאת נורמה להתנהג ככה

בקשר לפרי אז אם דפקו אותו בכוונה אז הוא באמת צודק

אני עונה על דברים כאלה שאני כן מרימה ומנקה ומכבסת למרות שלא אני זרקתי , לכלכתי, שפחתי, אז גם ילד יכול לפעמים 

ללא קשר לכל מה שכתבו, נראה לי שהעלאת הבעיה מול המחנך לא תזיק, גם יתן לכם עוד זווית הסתכלות וגם יעזור למחנך שלו להבין את הראש שלו יותר טוב.

ושמחה בשמחתך שהילד שלך מתחיל להתגבר, לגבש את ההעדפות שלו ואת דרכי המחשבה שלו. נשמע שיש לו גרעין חזק של עוצמה פנימית, מסוג הילד שלא יהפוך לקורבן בקלות גם אם חלילה ייתקל בגורם שלילי. אני בטוחה שזה בזכות החינוך הטוב שקיבל יש לכם על מה לפרגן לעצמכם.

ועכשיו, כשהוא גדל וכבר לא בדיוק אותו ילדון חמוד שהכרת, איך מתמודדים?

את כותבת: "הבעיה היא שהוא פשוט לא מסכים להבין" "אמרנו לו ש... הוא לא מקבל את זה".

את יודעת? נראה לי שיש מצב שהוא מספר לחברים שלו (או לעצמו) ממש אותם דברים עליכם: "הבעיה היא שהם פשוט לא מסכימים להבין" "אמרתי להם שהשירותים בבי"ס מטונפים, הם לא מקבלים את זה".

הוא לא מקבל את מה שאתם אומרים, ואתם לא מקבלים את מה שהוא אומר. הוא לא מסכים להבין, ואתם לא מסכימים להבין.

מי יפרוץ את המעגל? למי יש כוח ומוטיבציה כרגע לשנות? מי יעשה את הצעד הראשון, ויסכים להבין את השני?

------

אחרי שתקבלו בהבנה, אחרי שתעריכו את העצמאות שלו, את הזכות שלו להחליט על עצמו הרבה דברים שלא היו כך עד כה, את השכל הישר וההיגיון שלו - אחרי כל זה, יהיה אפשר להתחיל לחשוב איתו ביחד על *המעשים*. כלומר לא עלתיקון דרך החשיבה שלו, אלא על תיקון למעשים שלא מקובלים עליכם. תבדקו ביחד מה אתם מוכנים לקבל למרות שלא היה ככה עד כה, ומה קו אדום מבחינתכם (פגיעה בזולת?). אני חושבת שעל רקע של הבנה וקבלה וכבוד (שרואים שכבר קיים, אבל תמיד יש לאן לשאוף) יהיה לו קל הרבה יותר להתאים את עצמו לכללים שלכם.

מה דעתך?

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות