רציתי לשאול את ההורים המנוסים כאן מה הייתם עושים עם ילד שקשה לו להגיד לכם דברים קצת אישיים,
כי הוא מתבייש ולא מרגיש בנוח לספר לכם דברים.
אשמח לתגובות ועצות.....
סליחה על השאלה המוזרה...
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
שלום וסליחה על הפלישה
אל תסתר פניך
לפעמים נובע מהתפיסה שלו את הדמות מולו.נפש חיה.
לומד מאמא שלו?אנונימי (2)
בכותרת - סליחה על הפלישה.
סליחה? למה סליחה? על פולשת לפורום? יש לך זכות להשתמש בו להתייעצויות חינוכיות כמו לכל אחד אחר!
שורה תחתונה בהודעה - סליחה על השאלה המוזרה.
תדעי שהיא בכלל לא מוזרה! שאלה חינוכית לגיטימית, וגם אם היא הייתה מוזרה - מותר לשאולשאלות מוזרות.
התנצלות על גב התנצלות.
ישראל ביישנים... (ורחמנים וגומלי חסדים).
בגדול, תכונה מבורכת. אבל אם נראה לך שהבישנות שלו מוגזמת, ברמה שמכשילה אותו, נסי לעבוד על איך בעצמך להרגיש יותר בנוח ויותר להרגיש שמותר לך לשאול ולהתייעץ, שיש לך זכות קיום... ואל תדאגי זה כבר יקרין גם אליו.
מקוה שזה בסדר שכתבתי לך ככה... הכול מאהבה...
שאלה לא מוזרה..ד.
באיזה גיל?
מיהו הילד? בן שלך, שכן, אחיין?לאההה
זה לא ממש גיל...אל תסתר פניך
סתם שאלתי לגבי ילדים בכללי לא לגבי מישו מסויים.
התכוונתי בעיקר לגילאי עשר- אחד עשרה.
תודה לעונים!!!
( זה הזמן גם לאחל שלג נעים!!)
מסכימה עם דברים שנכתבו ומוסיפהבהתהוות
לדעתי במצב כזה יש מישור פעולה מיידי ומישור פעולה לטווח ארוך.
מיידי: לעשות כל מה שאפשר כדי שתהיה לו דמות כלשהי שהוא מרגיש איתה בנוח. אני חושבת שחשוב מאוד שכל ילד, כל אדם, ידע שיש לו למי לפנות בקשיים, בלבטים, שיש לו את מי לשתף אם הוא רוצה. במינון שמתאים לו כמובן. לא חייבים לשתף בהכול. אבל צריך שתהיה אפשרות כזאת.
לדעתי, הרבה ילדים שמרגישים חוסר יכולת לשתף את ההורים, מוצאים להם את מי לשתף במקום. דוד, מדריך, מורה, רב... מוצאים דמות בוגרת כלשהי להיתמך בה.
במצב כזה כדאי להורים להשתדל שלא להרגיש מוקטנים מזה, כי הרגשה כזאת עלולה להכביד מאוד על הילד, ובסופו של דבר להוציא אותו קירח מכאן ומכאן - לא מסוגל לשתף את ההורים, אבל חסום גם מלשתף גורם אחר. וזאת בעיה.
לכן בעיניי במישור המיידי חשוב שהורים יעשו מה שאפשר כדי לתת לילד תחושה נוחה עם פנייה לאחרים - לצורך זה הם צריכים לאפשר לו פרטיות, לא לחקור, ואני יודעת שזה יכול להיות קשה מאוד. זה חשוב.
לטווח ארוך: הורים יכולים לנסות לחשוב אם יש משהו בתגובה שלהם אל מול סיפורים של הילד שאולי מרתיע אותו וגורם לו להעדיף לנצור לשונו לידם. למשל - אולי הם נבהלים מאוד ממה שהוא מספר, וכך הוא מנסה להגן עליהם? אולי הם מכבידים עליו בעצות מכוונה טובה, כשהוא היה מעדיף לנסות את דרכו ולקבל מהם עידוד לזה? אולי כשהוא מספר הם נותנים לו בלי כוונה תחושה של ביקורת, תחושה שאם הוא היה חכם יותר לא היה קורה לו הדבר הזה והזה? וכן הלאה. יש הרבה אפשרויות. כדאי לנסות להקשיב לעצמנו מהצד כשמדברים עם ילדים, ולנסות לחשוב איך נשמע באוזניהם, איך אנחנו היינו חשים מהצד השני של השיחה. לא מתוך תחושת אשמה! מתוך חתירה תמידית לשיפור, חתירה שלעולם לא יהיה לה סוף, וטוב שכך.
ייתכן שחידוד המודעות הזאת, לטווח ארוך, תגרום לילד לרצות יותר לשתף את ההורים. ייתכן גם שלא. לא הכול תלוי בנו. כך או כך, כדאי לשדר לילד תחושה שזה לגיטימי, שזכותו לבחור את מי ועד כמה לשתף בענייניו הפרטיים.
תודה על כל העצות המועילות!!אל תסתר פניך
אני רוצה להוסיף עוד שאלה-
מה לדעתכם הייתם עושים בתור ילד\ה כזה??
תנסו להיכנס לראש שלו ולהבין את העניין....
מה הייתם עושים עם עצמכם?
חוצמזה, כשההורים לא רואים שקשה לו להגיד,
כי סתם ככה הוא כן משתף אותם במה שעובר עליו אבל לא את הדברים היותר אישיים.,
אי אפשר כ"כ לעשות עם זה משהו...
סליחה על הבילבול
א. זה דבר רגיל,ד.
שילד מתבייש לספר "דברים אישיים".
יש כאלה שמאד פתוחים עם ההורים, ומספרים הכל. יש כאלה שלא - ובדיוק כמו שכתבת, אפילו לא יודעים שהם לא מספרים.
ב. לגבי השאלה של עכשיו:
אם זה נשאל מצד ההורים, כדאי שהם בכללי ישוחחו איתו, כדי שירגיש בנוח. יתנו לו הרגשה שהם מקשיבים ברצינות לדבריו, לא "נבהלים" מכלום. גם יכולים לומר לו מפורש שהוא יכול לדבר איתם על כל דבר שהוא רוצה - והם יאזינו ואם יוכלו לעזור גם יעזרו. ושידע שיש הרבה דברים שנראים לילדים ש"אי אפשר לדבר עליהם", וההורים מכירים כמותם..
אם הילד הוא השואל, אז תלוי האם הוא מעונין לשתף ורק "קשה לו", או לא מעונין.
אם אינו מעונין, אי אפשר כלום "בכח" מנסה למצוא פיתרון בעצמו, אולי לשאול מורה שאפשר לסמוך עליו. אח/ות גדול/ה.
אם מעונין, צריך "לתפוס אומץ".. להקדים שהוא רוצה להגיד משהו "שלו", ומבקש שיתייחסו ברצינות.
לפעמים קשה לילד להגיע לכך לבד. ולכן טוב שאם יש אח גדול, למשל, שיודע על קשייו, שיעזור לו להיפתח, או יהיה בעצמו אוזן קשבת - ויתייעץ בעקיפין מה להגיד לאחיו.
[כתבתי כמה כיוונים, כי לא ברור מ"איזה צד" מגיעה השאלה.. חוץ מהרצון הטוב..]
ככלל, אכן יש דברים שהם "רשות היחיד" גם אצל ילד. זה בסדר. אבל דומני שעפ"י רוב, אם הוא מצליח לשתף מישהו גדול ואחראי, שלוקח את דבריו ענינית וברצינות - זה ממש יכול להקל ולגרום הרגשה נוחה יותר. לפעמים, מה שאצל ילדים נראה "סוף העולם", בשביל אדם מנוסה זו שאלה שאפשר בקלות לסייע בפתרונה.
באותה רוח שהצעתי להוריםבהתהוות
גם לילד אני מציעה:
1) למצוא מישהו בוגר ותומך שכּן נוח לדבר איתו.
2) אם חוסר התקשורת עם ההורים מציק, ומרגישים צורך לשפר - לדעת שזה אפשרי.
לנסות להריץ בראש שיחה דמיונית איתם, שבה כן מספרים דבר אישי, ולזהות באיזה שלב בשיחה מרגישים אי-נוחות, איזו תגובה של ההורים גורמת לברוח לשתיקה. אחרי שמזהים, אחרי שיודעים איפה המחסום בתקשורת - אפשר לפנות עם זה להורים. אפשר בכבוד ובנימוס להגיד - אתם יודעים, שמתי לב למשהו שמציק לי לפעמים כשאני משוחח אתכם. גיליתי שכשאומרים לי XYZ אני נתקע וקשה לי לספר בצורה הזאת. יעזור לי אם תוכלו להגיב בצורה שונה.
רוב ההורים ישמחו שפונים אליהם ככה, ויעשו מה שאפשר כדי שהילד ירגיש בנוח לדבר איתם.
לגבי מה שכתבת שכשההורים לא רואים הם לא יכולים לטפל, זה נכון. ויותר מזה - לפעמים הם כן רואים שהילד סגור יחסית, אבל חושבים שהילד היה מעדיף שלא יתערבו. לפעמים זה באמת נכון ולפעמים זו טעות... ככה זה, הורים הם בני אדם. לא תמיד הם יודעים לקרוא מחשבות (רק לפעמים ).
לכן, אם השאלה נשאלת מהצד של הילד(ה), אני מציעה לקבל את זה שזה המצב כרגע, ההורים לא יפנו אלייך מיוזמתםכנראה כדי לשנות אותו, וצריך להחליט מה מתאים לך לעשות. אם מתאים להשאיר את המצב ככה - זה בסדר ולגיטימי. אין חובה לשתף את ההורים בכוח, כמו שדן כתב. אם כן יש רצון לשנות את המצב - זה אפשרי. באמת.
אחרון אחרון חביב: אם את רוצה אוזן קשבת ואוהדת, מוזמנת לפנות אליי באישי.
תודה רבה רבה לכל העונים!!! עזרתם לי ממש!! (ל"ת)אל תסתר פניךאחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות