תאר את הניק מפורום לנ"ו.. זה הקשר

לא טוב לך תפתחי אחד כזה לעצמך

מי צודק?  מבקש אמונה או לולי

הייזל צודקת או לא צודקת

רציתי לעשות סקר ולראות מי צודק. רצית לעשות אתמול סקר עשיתי בשבילך...

היא לא רצתה שבן יתאר בת, ובת תתאר בן - מטעמי צניעות.

נכון שהגננת במיוחד דברה הרבה על צניעות. אבל את אמורה להבין לבד שזה חשוב גם כשגדולים.

תשאלי כל גננת אם אני צודק. 

אלימה

מעצבנת

לא רואה טוב

אני מכיר את בעלה, קוקי

קוקי???? יאקורע אחד!!! מאיפה הבאת את זה???

ולכלב יוסי

את לא רואה שהיא הציקה לי ראשונה

אבל אני לא העכבר..

חתולה זה פחות בעיה לתאר מאשר את לולי 

לגבי שחור לבן... רק לפעמים.  לרוב סתם אלגנט.

אבל זה --> "ויש לך את החבר'ה שלך" שמעי...  אני מתחיל להאמין שיש לך חושים על טבעיים 

יהיה לי קצת קשה לתאר אותך... יש לי משהו בראש אבל כמו שאמרתי.. קשה לי להעביר את זה לכתב.

אני אנסה.. זה יקח קצת זמן

בין בהירה לשחומה.. נוטה קצת לשחום.  1.70- 1.60 בערך.  צנועה בלבוש.  אוהבת פשטות.  

שיער שחור, קצת אחרי כתפיים.

שקטה אבל לא ביישנית, אבל בכל זאת מוקפת בחברות.  (החיוך\ השמחה שלך מושך אותן)

אם תראי מישהי לבד את תהיי בין הראשונות לתת לה תשומת לב ועזרה.

נו איך?? 

כאילו שמישהו עכשיו ילך לחפש אותך לפי התיאור שלי חח

זה נראה ככה,  אבל יש הבדל גדול בין מה שעובר לי בראש לבין מה שאני כותב, 

בזמן שאני חושב איך לתאר משהו אחד, אני שוכח לגמרי את הפרט השני...

1.70 תלתלים, בהירה,  מקובלת בחברה, אוהבת ספרים

בכל אופן ברור שיש לך אוזניים מחודדות ותכשיט על המצח

ואבא שלך הפליג לולינור 

לולי!

איו...

נכון יש לה קטע עם תוחם כהה מהשפתון? בעעע

תכלס זה די פשוט ומסובך...(שזה קצת פרדוקסאלי אבל אסתדר)

178 סנטימטר עם תלתלים ויותר מייקאפ משיש בחנות
סקיני ועקבים ועדשות

לא נראה לי נכון וצנוע לשחק כזה משחק בפורום מעורב.

זה יכול להיות נחמד בפורומים הסגורים...

אבל תעשו מה שנראה לכם...

הבנו שזה מעצבן אותך

את לא חייבת להגיב לכולם שזה לא נראה לך

המושג פורום מעורב. 

כאילו ב]ורום סגור יש מחיצה לגברים?

חלק גדול כבר יודעים איך אני נראה.

גם חשבתי עלייך כדמות ממשחקי הכס....

[ולא, לא ג'ון סנואו, אל תחמיא לעצמך יותר מדי]

לא יודעת למה

אבל אתה בטח מהדוסים שלא מתארים בנות...

בכל זאת קוראים לך נפתלי וזה...

וקוראים לך נפתלי ואתה דג!

אתה...ארי"ק! .

זהו, נכון שקלעתי בול?

(מה שכן אין ספק שבמראה השתנית קצת מאז הפעם האחרונה שנפגשנו פנים מול פנים...  

כמו אחיות שלי.

גובה 165+- שיער שחור, ארוך, חברמנית, לא הכי מצחיקה

באלי לשבור את כללי המשחק.. 

כולם יכולים לנחש אותי , 

אבל אני אח"כ מנחש אותם.. 

(בנות זהירות - אני חופשי מפרגן בשומן..)

בהירה, שיער גלי, בלי איפור , ביישנית, טיפה מלאה, מהאלו שצוחקות וכולם צוחקים מהן... (:

לא רציתי להביך וזה.. 

(ילד טוב ירושלים כבר אמרנו? )

אין כזה דבר יהיה טוב אלא - 

תמיד טוב ויש יותר טוב.. 

(: 

את סגנון של איזה משהי שבעבר היינו חתול ועכבר עד שברחה לחו'ל (: 

ולגבי המקל שאת ככה מבואסת, מה את דאבה? ..  

(עכשיו זה הרגע שבמציאות הייתי חוטף? )

חיים בסרט... 

אבל כל עוד זה הוא פנטזיה זה בסדר..

ידעתי שיש לך כרס בירה..  

וכן בטח מחמאה - למשל על הכרס בירה על בחורה כאן לא הייתי אומר חוץ ממך.. (: 

כיפה שחורה, ג'ינס וחולצה מכופתרת, בהיר אבל ממוצע ספרדי, עיניים בהירות, קצת ערס...

סביב ה1.70, רזה, 

והג'ינס הכל נכון... 

אני ילד טוב ירושלים

אני יתחיל מהשיער.. 

תתכונני... 

(: 

אני פשוט עם מליון דברים על הראש..

ארוון - 

היא נולדה בשנת 241 לעידן השלישי בריוונדל, כבתם הצעירה של אלרונד וקלבריאן, ולה שני אחים תאומים, אלדן ואלרוהיר. היא ניחנה ביופי נדיר ונאמר עליה שנבראה בצלמה של לותין, היפה בבנות העלפים. שיערה כהה, עורה חיוור ועיניה כאור הכוכבים.ישנו דמיון עלילתי רב בין גורל לותין שהתאהבה בברן, בן התמותה, ונאלצה לוותר על חיי-הנצח שלה כדי לחיות עמו ,לגורל צאצאיתה, ארוון, שהתאהבה באראגורן, ונאלצה בבוא העת, להתמודד עם בחירה דומה.

סיפור אהבתם של ארוון ואראגורן החל בריוונדל, כשאראגורן היה בן 20 וארוון כבת 2700 שנה. אראגורן, שגדל בריוונדל תחת חסותו של אלרונד, פגש בה לראשונה כששבה לביתה לאחר ששהתה תקופה ארוכה בלות'לוריין אצל סביה קלבורן וגלדריאל.הם נאלצו להפגש בחשאי, מאחר שאלרונד, אביה, ניסה להרחיק אותם זה מזו, בחששותיו פן תאבד ארוון את חיי האלמוות, אם תתאהב בו. אראגורן, שיצא למלחמה הממושכת נגד צבאות סאורון כדי לתבוע לידיו את כתר גונדור, זכר את דברי אלרונד, שאמר כי יוותר על בתו רק לאדם שיהיה מלך גונדור וארנור, ואהבתה של ארוון דירבנה אותו לניצחון. הם נפגשו בשנית רק כשלושים שנה לאחר מכן, ונשבעו אמונים זה לזו בפסגת קרין אמרות. לאחר שהסתיימה מלחמת הטבעת, והעלפים עשו דרכם לנמלים האפורים לשם עקירתם לאמן, הממלכה הברוכה, היא בחרה להשאר בארץ התיכונה, להפוך לבת תמותה, ולהפרד מבני-עמה לנצח.

היא נישאה לאראגורן לאחר שהוכתר כמלך גונדור וארנור בסוף העידן השלישי. לחתונתה הגיעו מוזמנים מכל הממלכות, שרים רמים כדוגמת גלורפינדל, ובני משפחתה שבאו להיפרד מעליה ולראותה בפעם האחרונה בטרם יעקרו למערב. הם שלטו יחדיו בממלכה המשגשגת והתגוררו עם בנם אלדריון ובנותיהם במינאס טירית. לאחר כ-120 שנות שלטון, נפטר ארגורן בשיבה טובה ואלדריון בנם מונה כמלך תחתיו. ארוון נפרדה מעל ילדיה ועזבה את הארמון ביגון גדול. היא הלכה הרחק אל ארץ לות'לוריין הנטושה, שם ישבה גלמודה תחת העצים, וכשנה לאחר מותו של אראגורן, בשנה ה-121 לעידן הרביעי, מתה משברון לב על ראש קרין אמרות' (מקום אירוסיה בעבר לארגורן) והיא בת 2,901 שנה.

ילדה גדולה , 

שקטה , אוהבת להיות עם עצמה שיער מתולתל שאוהבת להשקיע בו..

ומה שבטוח חולה על כל השטויות של האיפור... 

(: 

שפרגנתי לך ב2 תגובות בגלל שהיית סבלנית.. (: 

ככה הוא מדמיין

הימני קצת מזכיר אותך

באמת לא נראית משהו

אאוץ'

סתם אל תעלבי. נראה לי שאת נראית כמעט הכי טוב כאן רק משחקת אותה

צדקתי?

מידה 42 הולך עם גרביים לבנות, הולך בכיס הימני עם קבלה מהסופר מכובסת אחרי שאמא שלך כיבסה ולא הוציאה אותה מהכיס, אוכל סנדוויץ' עם גבינה בבוקר  ושותה 3 כוסות קפה ביום

זה כזה ארוחת 10 של כיתה ד' (או ג',תלוי אם נשארת כיתה..) 

כמה שמסלבטים כאן על הכיתה ג' של הסנדוויץ' 

אני אוהב לאכול על הבוקר גבינה עם זית זה אחד הדברים.. 

ואיזה 3 קפה זה לא בריא , אם כבר 3/4 כוסות תה 

אם כבר סבא רבה שלי היה אוכל לחם בתוך צלחת עם חלב.. (: 

והכל נכון חוץ מהנקוטדת חן שהיא בכלל בלחי השמאלית..  

אני מבקש - זה לא פשוט להזכיר ככה את שמי לשווא.

עכשיואחרי שאמרת - נא לומר :

בשכמל"ו.. 

אבל זה אמור להיות -  ברוך שם כבוד וכ'ו... 

חשבתי את בקיאה בספרי הלכה..

שמת לב שממתי שמשיח נעלם המיוחד מתחיל להפציץ?.. 

פה חשדתי ! 

(: 

דווקא אני מתבלבל בינך לבין מישהי אחרת, נשבע לך.

רציתי את דעתך על איך שאני נראה.. (: 

כולם יודעים כאן שאני חתיך.. 

אולי לא הורס כמוך, אבל עדיין חתיך... ;)

בטח רגיש כולי דמעות עכשיו.. 

אהבתי את הכיוון - חצי נכון..  חוץ מהגרביים

ואם כבר יש מצב לתיאור אופי? (: 

והתכוונתי הפוך שיעני הגרביים זה נכון... 

אבל זה גרבי ספורט שכולם אותה גברת בשינוי אדרת אז לא כזה אכפת לי שהן לא תואמות.. (: 

1.73

עדשות,

ביגוד משתנה - אלגנט, ספורט , 

ידים רגילות.. 

וגרביים לא תואמות.. (: 

קצת יותר גבוה

בלי עדשות

אותו ביגוד

ידיים מדהימות

וגרביים תאומות (מצטער, אני חסיד של הפרטים הקטנים)

בואנה אחי אתה באמת נראה חתיך

מה קרה? אנחנו הגברים יודעים לפרגן אחד לשני

כי אין לכם מספיק סטיגמות עליי אבל בכ"ז...

חשדו בי שאני ניק אחר לא הוא.

אני מתחיל לחשוב שאתה זה הוא

חח רציני

ואנחנו לא מזכירים אחד את השני בכלל ..לא יודע מה אתה לוקח אחי

קיבלת פרגון תהנה ממנו.

למרות ששאלו אותי פעם אם אני זה הוא

בהתחלה כשהוא התחיל לכתוב בפורום הבנתי שיש דמיון מעט בין סגנון הכתיבה שלי לשלו ..

אבל אם מכירים את ההודעות שלנו עם הזמן רואים שזה ממש לא דומה..

יש לי משתמש אחד ויחיד (זה) + אחד שפעם פתחתי שכתבתי בו איזה ..לא זוכר כמה הודעות..אולי 15

חוק שכאלו שמכירים ממפגשים וכו' לא יכולים לתאר  

שחומה עם תלתלים מקורזלים מעט, רזה, נמוכה מעט, וחמודה.

באשמתי (בערך) אי פעם בתולדות הפורומים!!!

וכן, כמובן, ראיתי...אם כבר שאלת  

אז מוזמנים יותר מאתגר

ומי שראה בחוץ! 

אבל גם "ענבל" זה שם...)

לדמות הרוקדת מרתק.

אם זה ישמח מישהו- מוזמנים לנסות
 

יצגת את הפער במדוייק.

בכותרת יש כיוון טוב.

בפנים אולי 1/4.

 

רק לפי הניק (השנון אבל הוא רק ניק!)

גובה ממוצע, מעט מלא

חולצות של בני עקיבא כאלו או של סוף מסלול וסנדלים, מסתובב עם ספר ביד.

משקפיים.

שיער לא קצוץ ממש.

בהיר

ו@עדןעדן... נו. שיהיה

שימחתי יהודי במוצ"ש

עשיתי את שלי להיום ואני יכולה לישון בשלווה...

חוץ מהגובה, שמדויק, הכל טעות (אולי גם חוץ מ"ביניש כזה")

לא נורא

(והרזה גם בסדר. לא הייתי אומר רזה, אבל כנראה יותר קרוב מאשר "מעט מלא". נו, רגיל כזה...)

ובלי בדיחות שוקו

אני בשרית

או כי אני גזורה?

ואני בשרית יוני, תיזהר

לא שמתי לב לשעה ועבר לי כבר הבשרי!

|שותה נס|

ומי אוכל בכלל את הדבר הזה שרשמת?... 

אבל בתנאי שגם תחזיר לי

בעעע

(דמיין שהוא מוציא לשון בעצב ולא בחיוך)

(וכבר אין לי זמן עכשיו... אולי בפעם אחרת)

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה