מה רמת הכאב ברגעים שהתינוק יוצא?
ובפתיחה 9-10?
זה לא כאבים בלתי נסבלים?
אני חושבת על זה ותוהה לעצמי אם אי אפשר למות מרוב כאבב... ח"ו.
בעברי לידות עם אפידורל ב"ה.
רוצה מאד לנסות בלי. בעזרתו יתברך
אבל בעיני דווקא בסוף אני מאד ממוקדת בלחיצות ופחות בעצם זה שכואב,
יש לקראת פחיתה מלאה את שלב המעבר שבו אישה מרגישה שהיא לא יכולה יותר אבל זה הסימן הידוע לזה שהיא כבר לקראת הסוף. (כמו בגאולה, החושך הכי גדול לפני האור. ופיזיולוגית זה קורה בגלל חילופי ההורמונים לקראת שלב הלחיצות)
אני מציעה להתכונן ולחשוב מה יעזור לך להתמודד עם הכאב, גם פיזית וגם ריגשית.
מאוד חזק, אולי הכי חזק בכל הסיטואציה.
אבל הכאב הוא לא השאלה.
השאלה היא האם תוכלי להתמודד ומה יעזור לך להתמודד.
ילדתי עם אפידורל ובלי.
כמה לידות בלי אפידורל בכל לידה היתה עוצמת כאב שונה וסוג שונה של התגברות הכאב.
מה שעזר לי היה שהזכרתי לעצמי כל הזמן:
כאב של לידה אינו מתריע על משהו רע שעובר על הגוף כמו שאר הכאבים, להפך. ככל שיותר כואב- את יותר קרובה לתינוק שלך .
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
2 צירים היא לא היתה איתי והרגשתי שאני מטפסת על הקירות מרוב כאב.
אישית,אני חושבת שאם אפשר לא לסבול אז למה להתעקש??

הכל יחסי כמובן
זה כמעט לידת בזק. אולי שלא הבנו אחת את השניה נכון?
אצלי 3 לידות בין 10-11 שעות מתחילת צירים עד הלידה עצמה, בלי אפידורל.
לא מרגישה גיבורה או סובלת, היה לי חשוב להתכונן מראש ושיהיה לי מגוון כלים ואפשרויות להתמודד ולהקל על עצמי.
וואו. 40 דקות? שעה וחצי?
סופר בזק!!
והיה מזעזע- 40 דק של ציר ארוך ומתמשך
הגעתי לבי"ח ורק צעקתי עליהם שיוציאו אותו ממני
השעה וחצי- היתה סבבה-
הצירים היו קלילים עד שהגענו לבי"ח- כשאמרתי להם שבאתי ללדת הם הסתכלו עלי בתמיהה ורק אחרי שהתחילו לקבל אותי התחיל לכאוב לי.. בדקו- פתיחה מלאה.. העבירו לחדר לידה (להתאוששות- לא היה מקום בחדר לידה)- פקיעת מים- כמה לחיצות בהכוונה של הרופאה (יותר חלש יותר חזק וכדו) והופ היא היתה בחוץ.
אז אולי פה תקבלי פרופורציות ותראי ש7 שעות של לידה זה לא ארוך בכלל.
אבל בוודאי שקשה להתמודד כשמצפים לשעה-שעתיים ומקבלים פי כמה מזה...
אני ילדתי לידה אחת עם ולידה שניה בלי -לא מרצון כי לצערי לא יתאפשר לי לקחת יותר אפדורל מסיבה בריאותית. וזה הבדלי שמים וארץ.... והלוואי שהייתה לי אפשרות לקחת.
יש לי ניסיון מלידה אחת.
מניחה שזה משתנה מאישה לאישה וכאב זה משהו גם סובייקטיבי יש אחת שיותר מוכנה לסבול ואחת שפחות..
היה ברור לי שאני אלד בלי אפידורל וכך היה. זה אכן מאוד כואב, שורף כזה. אבל משהו שאפשר לעבור אותו.
חשוב לציין שהייתה לי לידה די קצרה (הייתי בבית חולים בערך 4 וחצי שעות והילדה הייתה על הידיים.. והגעתי בגלל ירידת מים, עדיין לא היו לי צירים) אז כאב לי ממש חצי שעה.
העידוד של בעלי היה מאוד מאוד משמעותי בשבילי. ממש עזר לי!
אבל עם הרבה צרחות וב"ה לידות מדהימות, מאוד אישי
הלידה הראשונה היתה מאד ארוכה. והייתי ערה יותר מ30 שעות ברצף
אז כבר לא התמודדתי עם הכאב ונשברתי ולקחתי למרות שזה היה נגד כל התוכניות שלי.
בדיעבד אני חושבת שזה היה נכון ללידה ההיא כי באמת כבר לא עמדתי בזה. (וגם הייתי בלחץ כללי, בכ"ז- לידה ראשונה...)
שאר הלידות לא הגעתי בכלל למצב של מספיק כאב כדי לקחת אפידורל...
ב"ה הכאב נסבל בהחלט. הנשימות מאד עוזרות ומרגיעות
ובאמת בשלב צירי הלחץ זה כבר לא כאב כ"כ אלא פשוט לחץ שממש עוזר פיזית ללחוץ....
לסיכום- אפשר ללדת בלי, זה גם עוזר בשלב הלידה הפעילה
אך לא ללכת ראש בקיר ואם מרגישים שנשברים מהצירים אז אפשר לקחת. זה לא סוף העולם....
בהצלחה!!!
ובאמת- הלידות ללא אפידורל היו לי הרבה יותר חוויתיות וזכורות לי בתור חוויה מאוד משמעותית.
בלידה עם אפידורל הרגשתי כאילו זה קורה בלעדי..וזה הפריע לי.
בלידה האחרונה נעזרתי בגז צחוק ובעלי מעיד שלא שמע ממני שום צעקה ואפילו לא ציוץ במהלך הלידה, כי הגז אפשר לי להתרכז מאוד בלידה עצמה.
זה לא כאב בלתי נסבל ולא מתים. עובדה שנשים יולדות בלי.
הקטע זה של יודעים כמה זמן תמשך הלידה. אם היו אומרים לך עוד שעה זה נגמר אז בטוח תעמדי בכאב. הקטע שלא יודעים כמה זמן..
ילדתי אחת עם ואחת בלי.
תכלס הרגשתי בשניהם אותו דבר מבחינת לחיצות בסוף.
לא מבינה למה זה חוויה שונה בלי. מבחינתי אותה התרגשות.
זה מאד כאב, אין ספק.
בלתי נסבל, אין כל ספק
אבל עברתי את זה, והיום אני ב"ה בריאה ושלמה והכל בסדר...
זה מה שנתן לי כל להחזיק... לחשוב שהיו כאלה שעברו את זה והכל אצלם בסדר בסופו של דבר.
אם את יכולה לקחת אפידורל אז למה לא?
לי אישית היה אסור..
נראה לי שהיה ממש מקל עלי אם הייתי יכולה.
זה כאב מסוג אחר. כבר לא הכאב של הצירים הקשים, אלא הכאב של מתיחת העור.
וזה כל כך אינדיבידואלי.
יש כאלו שהראש של העובר חוסם את הדם באיזור ובקושי מרגישות מה קורה שם למטה (כואב אבל לא מרגישים באיזה שלב נמצאת הלידה. אני לפעמים לא ידעתי שהראש כבר בחוץ. רק כשהרגשתי אותו בירך...)
יש כאלו שמרגישות כל שלב ואומרות שמרגישים כמו צריבה (מהמתיחה של העור)
אם כבר ילדת כנראה שלא תיקרעי. אז מה אכפת לך לנסות?
אם לא נקרעים זה הרבה פחות כואב.
לידה ראשונה מומלץ לקחת אפידורל
את לא יכולה לדעת כמה זמן היא תמשך, ולסבול הרבה שעות עד ללידה עצמה, מתיש וגומר את הכח
ואח"כ אין כח ללידה עצמה.. ומעלה את הסיכון להצטרכות לסיוע, (מלקחיים/ואקום) או שהאם תאסוף את עצמה
למאמץ-על מה שיתיש אותה וההתאוששות אח"כ תהיה ארוכה הרבה יותר (יכולה להמשך למעלה מחודשיים, בלי הגזמה)
נשים בלידה חוזרת שבד"כ יותר מהירה, יעשו מה שהן רוצות
לידה ראשונה - יכולה להשאיר טראומה שתשפיע על ההחלטה ללידה חוזרת
קחו בחשבון
"לידה ראשונה! זה ייקח לך זמן. קחי אפידורל!"
מזל שהייתה איתי אמא שלי, שעודדה אותי שאני מסוגלת בלי - ואכן, הלידה הייתה קצרה יחסית ללידה ראשונה (ארבע שעות מרגע ההגעה לחדר הלידה), ולא הייתי זקוקה לאפידורל.
אני לא שוללת אפידורל, ובשתיים מתוך ארבע הלידות שלי אכן לקחתי אפידורל, אבל זה לא נכון להמליץ כהמלצה גורפת לקחת אפידורל בלידה ראשונה. יש כאלה שהלידות שלהן כן קצרות, גם הראשונות, והן יכולות להסתדר בלי, ויש כאלה שהלידות שלהן ארוכות מאוד - ועדיין מסוגלות לעבור אותן בלי אפידורל!
שורה תחתונה: להיות קשובה לעצמך ולגופך, ולא משנה איזו לידה זו, ואם מרגישה צורך - לקחת אפידורל.
שלידה ראשונה רוב הסיכויים שתסתיים עם אפידורל
אני אומרת את זה לא כהמלצה שלי, אלא שמעתי את זה מנשים מאד מנוסות
וכל הכבוד לאמא שלך, בד"כ קשה לראות את הבת סןבלת...
חשוב לציין - אם יש עזרה זה אחרת. אם אין לך מישהי איתך שתדע לתמוך בכאבים ובצירים ההמלצה היא כן לקחת
לא חסר כאלו שהתקדמו ופתאום נעצרו
ואם יש אחיות שכבר עברו את זה הן יכולות להעשיר מנסיונן
אצלי שתי האחיות שלי תיארו לי מצב שבו אחרי שלקחו אפידורל הלידה התקדמה מיד
ולפני זה נתקע.. בלידה הראשונה לקחתי ואכן מיד אחרי שלקחתי הלידה התקדמה במהירות...
בלידה האחרונה לא לקחתי אפידורל
ואני מעדיפה בזו הקרובה לא לקחת
יש כאלו שחוות לידות ראשונות מהירות וקלות בלי
אבל אם יש מצב שהי תהיה ארוכה ומתישה זה יכול להסב נזק לאם
ולגרום לה להמתין ולא ללדת זמן ארוך יותר ממה שאם היתה לוקחת היתה רוצה
ולא רק זה...
צריך לשקול את זה מאד בשימת לב ובכובד ראש
לא לשלול אפידורל לגמרי, ולא להחליט שחייבים אפידורל.
זה הכול.
שיהיו לכולנו לידות קלות ומשמחות!
כן מומלץ במיוחד לפני לידה ראשונה גם ללמוד טוב כדי לדעת איך להתמודד עם הצירים כי גם מי שרוצה אפידורל יכול יקח הרבה זמן עד שתוכל לקבל אותו.
כן מומלץ תמיד! להגיע עם ראש פתוח ולדעת שדברים יכולים להשתנות ולזכור לבחור לפי הסיטואציה ולא לפי מה שחשבתי שכעוד לא ידעתי מה זו לידה.
אבל באופן מוחלט להגיד שחייב בלידה ראשונה אפידורל? סלחי לי. הגזמה.
ולגבי וואקום ומלקחים (שבאחרונים כבר בקושי משתמשים) ידוע שאפידורל מגביר את הסיכון ללידה מכשירנית וכן לניתוח.
אבל זה כן מאד מומלץ לנשים בלידה ראשונה
ואולי ההמלצה הזו קשורה ל"ראש הפתוח" עליו את מדברת ?
כי הרבה חושבות שיצליחו בלי
ובפועל זה הרבה יותר קשה להן כי לא ידעו למה להתכונן,
וזה נראה להן כמו חולשה
לא אמרתי שחייבים, אמרת שמומלץ מאד מאד
ואני לא אומרת את זה בשמי
שמעתי את זה ממדריכות הכנה ללידה מאד מנוסות (כאלו שלמעלה מ20 שנה "על הכביש" )
ולא רק מהן.. אני מצליחה להזכר בעוד כמה ששמעתי מהן את זה
וחוצמזה רק אם רופא X או מכון מחקר Y ימליץ זה יהיה מומלץ???
מי החליט מי רשאי להמליץ?
את הדעה הזו ראיתי גם בספר לידה
ויש בה הרבה הגיון ומחשבה קדימה
מעולם לא אמרתי לחברות שלי לקחת או לא
זו בסופו של דבר החלטה של כל יולדת ויולדת
אבל שתקח בחשבון שלידה ראשונה שונה מכל השאר - עדיין היולדת לא מכירה את החוויה
לא יודעת אם תוכל לעמוד בכאבים - היא עדיין לא מכירה אותם!
היא לא יכולה לדעת כמה זמן תמשך הלידה - מדד משמעותי מאד
ומנסיון, אלא שאומרות אני אחליט כבר בלידה רוב הסיכויים שתיקחנה אפידורל...
כי אין אז שיקול דעת נכון
הכאבים מאד משפיעים, ובד"כ היולדת תיקח אם תספיק
זה צריך להחליט קודם
לסיכום :
היולדת צריכה להחליט מראש מה הכיוון שלה, כן או לא - לא בחדר לידה
ואם מדובר בלידה ראשונה יש לה עוד פרמטרים לקחת בחשבון.. ושלא תנסה להיות "גיבורה" ושזה יתנקם בה אח"כ, רק אם נראה לה שהיא באמת מסוגלת
גם זו בלידה שניה/שלישית שילדה קודם עם - צריכה לקחת בחשבון שהיא לא מכירה
מה זו לידה ללא אפידורל כלל - והיא שונה לגמרי ממה שחוותה קודם
כך שצריך להיות עם ראש פתוח ובמצב שרוצים בלי - שמקסימום אם כן תקבל מסיבה זו או אחרת (לפעמים מצב רפואי מסוים דורש נטילת אפידורל)
זה לא כשלון או חוסר כלשהו ביכולות היולדת, זו פשוט הלידה שנבחרה עבורה משמיים
והכי הכי חשוב - להתפלל שתהיה לידה קלה פשוטה וקצרה ובעז"ה ילד בריא וחזק לאמא בריאה וחזקה !
אע"פ שאם כבר נס אולי שווה לשמור אותו לדברים יותר חשובים..
לי גם היו צירים בגב.. כואבים ממש. כאבים מייסרים...
אבל היה אסור לי לקחת אפידורל אז סבלתי אותם...
היה מאד כואב. ונראה לי שאם היתה לי אפשרות בטח הייתי לוקחת בסוף אפידורל.. או אולי בהתחלה.
בסופו של דבר עברתי את זה כמו גדולה, עד הציר האחרון.
אבל את האמת? אין לי מושג באיזה עוצמה היתה הכאב שלך לעומת שלי... זה מן משהו שאי אפשר למדוד...
אז רק את תוכלי לדעת אם תעברי את זה בלי או לא.
אגב, לכאבים האלה את דווקא כן יכולה לעשות משהו, אני חושבת שאם תשקיעי לפני הלידה ותלמדי נשימות נכונות, תביאי איתך מלווה ללידה שיודעת לעשות מסאז'ים טובים ועוד כל מיני אז זה יכול נראה לי מאד להקל.
לי הקל מאד שאמא שלי עשתה לי מסאז'ים בגב, חזקים ממש. (עד שתהיתי לעצמי אם ישאר לי גב אחרי הלידה הזאת..בסוף נשאר, לא כאב לי כ"כ אח"כ אז סבבה).
באותו זמן הייתי תקועה על המיטה עם מוניטור או עומדת ומתכופפת מעל למיטה מהכאבים, ומייללת לבעלי שזה נורא כואב..
לא חושבת שהיה לי כח ללכת ולהסתובב במצב הזה, אבל מסאז'ים אני יכולה לדמיין שהיו עוזרים.
רק נראה לי באסה להכניס לעניין עוד מישהו שהוא לא בעלי..
בס"ד
הייתה לידה ראשונה בלי אפידוראל בעז"ה ארצה שיהיה כך גם בעתיד.
באתי בגישה של אפשר לעבור את זה ויהיה בסדר. אמא שלי גם ילדה בלי.
והייתה לי לידה קצרה יחסית ללידה ראשונה.
הגעתי לבי"ח אחרי ירידת מים בלי צירים. בסביבות 5 הגעתי לבי"ח בלי צירים, ב9 ועשרים בליל שבת הילדה הייתה על הידיים שלי.
האחות לא האמינה שתתפתח לי לידה כל כך מהר. אמרו לי שאם לא תתפתח לידה עד צאת שבת יתנו לי זירוז. אני אמרתי לבעלי שהיא עוד תראה ואני אלד מהר. ככה הרגשתי. וכך היה.
מהמוניטור הראשון שעוד אמרתי שאין צירים התחיל ציר קטן שאפילו לא הרגשתי, ידעתי רק בגלל המוניטור.
הספקתי להתפלל קבלת שבת וערבית וזהו. הצירים התחזקו בתפילה והלכתי המון במחלקה כי זה הקל עליי.
לא הסכמתי לאכול כי הרגשתי שאין לי זמן.. גם לא להתקלח במקלחת שבקבלה.
בשלב כלשהו אמרתי לבעלי שיכסה אותי ויקרא לאחות כי אני יולדת שם.
הספיקו להעביר אותי לחדר לידה (אפילו לא החלפתי בגדים) ושם ילדתי כעבור כמה דקות.
נניח בלידה כמו שלי למה לקחת אפידוראל?
הייתה קצרה כאב לא המון המון זמן (וזה היה מספיק כואב..)
אפידוראל זה לא סוכריה..
אולי אם הייתי סובלת המון שעות הייתי נכנעת. (ספק אם זה נכון לגביי.. אני כנראה הייתי מתעקשת ללדת בלי למרות הכל)
לכן אני מצטרפת לאלו שמציעות לבוא בראש פתוח. לראות איך הן ירגישו. כמה קשה וכו' ולפי זה.
ממליצה לנסות בלי. גם בלידה ראשונה.
ילדתי עם אפידורל.
בשתי הלידות הייתי בבית עם הדולה המון זמן, והגעתי לביה''ח רק אחרי שעות של תנועות ונשימות בבית.
חייבת לציין שבלידה השניה קיבלתי אפידורל רק לקרת הסוף ממש (שאז הכי הכי כואב לי), מינון לא גבוה בכלל שרק הוריד את החוד שבכאב. הרגשתי את התינוקת המההמת שלי יורדת בתעלת הלידה ופשוט המתנתי שלאט תצא החוצה בעצמה. היה מדהים!
הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?
יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.
מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)
אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף
ואם יש ציר- נזוז
אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…
אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..
לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..
אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…
(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)
אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.
יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.
תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.
אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .
קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית 
אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם
מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)
לידה זה דבר ארוך.
ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.
כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.
כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ
סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.
לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.
בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט
לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות
כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.
באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.
פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.
אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)
אבל מה הקאצ הכי גדול?
הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.
עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.
יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.
אז גם טיפים לזה אשמח..
אחחח
הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.
כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה
איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.
לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב
אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)
הן עשו פלאים והצהבת ירדה
לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות
אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..
באזור שבוע 16.
לילדים יותר קטנים.
את יכולה לספר מתי שאת רוצה
אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.
קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.
לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק
בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.
לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.
ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.
שימושיתאחרונההי לכולן, למישהי יש ניסיון עם זה?
בת חמש שפשוט לא נרדמת שעות...היא גם סובלת מזה.
אין בעיות בשינה בכלל.
מתלבטים אם פשוט לקנות ולתת
ביסגליצינאט דווקא.
תמציות צמחים
עלי השפיע והרגיע מאוד.
אני חושבת שיש גם לילדים
שיהיה קל וקצר ממש
לפני התפילה
מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/
שקית עם בייגלה
פירות חתוכים
חלה עם ממרח
אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/
מי לא מספיק?
אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר
ואחר כך גם עוגה.
את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.
ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.
את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?
בני כמה הם?
אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.
אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב
עכשיו שעון חורף- שקיעה יותר מוקדם
לא לשכוח
לא ניסיתי
לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..