תינוקת בת שנה ושמונה חודשיםאנונימי (פותח)
אז ככה כבר צמחו לה שיניים,והיא מוכנה לאכול רק בייגלה,ביסקוויטים,בפלים,חטיפים,פיתה קראנץ,גרבר,ומטרנה ומעדנים.

וזהו.. באוכל אמיתי כמו פירה, שניצל,אורז, פסטה ,לחם לא נוגעת ולא מוכנה לנסות גם..

היא ניסתה פעם אחת קצת גזר ומלפפון אבל זהו ואני רציתי לשאול אתכם מה אתם חושבים על זה, ואם יש לכם רעיונות איך לגרום לה כן לאכול אוכל אמיתי.

דרך אגב אני לא יודעת אם יש קשר או לא אבל היא נולדה פגית, שבוע יחסית צעיר מאוד.

יותר מאשמח לתשובות
אם יש לך אפשרות שזה פשוט לא יהיה בבית -הכי טובזקנת השבט

ילד רעב אוכל הכל. 

תבדילי בין פיתה -שזה בסדר , אפשר לתת גם מקמח מלא , מעדנים -שזה הרע במיעוטו , וביסקוויטים שעדיף לא לתת. 

אם זה מנחם אותך ככה היה אצלנו. הילדה שלי טחנה בסקוויטים, עוגיות  , וגם במבה לצערי. אז למה לאכול אוכל אמיתי כשיש כזה שפע של מזון מתועש? לא היתה לי אפשרות לשלוט על מה שנכנס לבית . נתנו לילדה שלי דברים נגד רצוני. 

 

דבר אחר -בחורף לפחות אני , אוכלת פחות ירקות ויותר מתנחמת בפחמימות . אבל אפשר להציע תפוח אדמה בתנור , לחם עם קצת חמאת בוטנים . אולי דייסת קווקר עם קצת קינמון , וטיפונת סוכר חום ? 

מסכימה עם זקנת השבט.בת 30

מה שאין בבית- לא אוכלים. אצלנו, נניח, אין שום דבר מכל הרשימה שכתבת. (חוץ מבייגלה ומעט חטיפים כמו במבה- וזה בשבת, ובגלל בעלי..חיוך)

וכמה שיותר מוקדם להרגיל אותה לאוכל בריא- ככה יותר טוב.

גם כשיש צורך למתוק- אפשר לתת תמר, פרי אחר, עוגיה תוצרת בית מקמח מלא וקוואקר, וכד'

 

תראי, ברור שתזונה בריאה היא מפתח לבריאות, אף אחד לא חושב אחרת...ברור שאכילת פרות וירקות היא חשובה מאוד, ברור שאוכל תעשייתי ובמיוחד מתוק תעשייתי הוא לא מומלץ. בטח שלא בתור אוכל קבוע ובלעדי.

השאלה איך את מרגילה אותה למשהו אחר.

לדעתי זה קודם כל צריך לבוא בהדרגה, דהיינו- להוריד דבר אחד מהרשימה באופן שפשוט לא יהיה בבית, ובמקומו להוסיף דבר אחד אחר. נגיד במקום ביסקוויטים וופלים- להכניס עוגיות תוצרת בית. אח"כ- במקום גרבר להכניס פרות וירקות טריים, במקום מעדן- להכניס דיסת סולת או דייסת קוואקר ממותקת בדבש או סילאן.

וכו' וכו'. אולי כדאי לך לקבל בפורום מתכונים רעיונות לדברים פשוטים, טעימים ובריאים.

ילדים מתרגלים יותר מהר ממה שנראה לנו, והדבר הזה תלוי בנו יותר ממה שנראה לנו. כשאני מכינה משהו חדש ובריא (נגיד- בורגול), התגובה  הראשונה בדר"כ היא "איכס"! וזה ממש לא מרגש אותי. אני אומרת להן בשלווה "אז אל תאכלו.אני אוכלת כי זה טעים לי". ואחרי עוד כמה פעמים- כולן אוכלות בשמחה.

בהצלחה, ורק בריאות!

העניין הוא שהיא מעולם לא ניסתה ולא מעוניינת בכללאנונימי (פותח)
להכניס פירה או ביצה או על מאכל אחר.
היא עדיין עם מטרנה כי אני לא מצליחה לשכנע אותה לשים בפה.

אפילו כשאני אוכלת עם בתי הגדולה בת השלוש אז היא אוכלת רגיל ברוך השם , אז אני משיבה גם אותה (את בת השנה ושמונה)ושמה לה בצלחת גם את משהיא אוכלת נגיד פיתה קראץ'(זה חטיף של עלית שזה פיתה אפוייה כזה) ואני שמה גם חביתה קצת וקצת לחם כדי שתשלח את היד לנסות ,אבל היא אוכלת רק אץ הפיתה קראנץ".
אולי תעשי ניסויאנונימי (3)

שבוע שלם אל תיתני לה בכלל גישה לשום סוג של ממתק / חטיף (כולל הפיתה הזאת). רק אוכל טוב ובריא.

תרצה - תאכל. לא תרצה - סבבה, שתקום לשחק, גם זה טוב ובריא.

אחרי שבוע תראי - אם היא מחוסר ברירה מתחילה להתעניין באוכל הטוב, מעולה הרווחת. כנראה שהבעיה הייתה רק שהאוכל התעשייתי מושך אותה יותר וסותם את התיאבון - כמו לרוב הילדים שנחשפים לאוכל תעשייתי.

אם היא ממשיכה להיצמד רק למטרנה - אז כנראה יש משהו עמוק יותר שמצריך טיפול, לפעמים יש עניינים חושיים ועוד כל מיני שמקשים לאכול - ואז הכי כדאי ללכת לתזונאית טובה.

 

בשבוע הזה סביר שהיא תבכה ולא תבין לאן נעלם לה האוכל שהיא אוהבת, אז כדאי לעשות את זה לא כשיש לך עומס בעבודה למשל אלא בזמן שתהיי פנויה לתת לה הרבה רגישות ואהבה וניחומים ושירים. ולזכור שזה לטובתה. כמו שלהיגמל מסיגריות זה קשה מאוד אבל מי שמצליח הרוויח בענק.

אולי במקום לשים את הפיתה קראנצ'ש.א הלוי
שימי רק את הלחם והחביתה כמו שאת והגדולה אוכלות.

וכמו שבת 30 הציעה- כל כמה זמן להחליף את האוכל המתועש באוכל בריא וביתי.
לא בבת אחת, לתת לה ולמשפחה להתרגל לשינוי.
ברגע שאין - הם מתחילים לאכול מה שיש.
בהצלחה.. זה לא קל..
ואולי גם להוסיף על זה משהו חדשכוחות שמימיים
נסי "'צ'יפס " בתנור.זקנת השבט

הילדה שלי ביקשה צ'יפס והתכוונה למאכל הזה שמטגנים בשמן -אז מה עשיתי? חתכתי תפוחי אדמה בצורה של צ'יפס . שמתי בטוסטר עם קצת שמן זית ומלח. וזה הצ'יפס שלה . שמעתי שבתפוח אדמה יש ויטמין סי . 

 

יש ילדים שלא אוהבים משהו מעוך ורך , ורוצים רק משהו קשה וקובייתי .

אנסה תודהאנונימי (פותח)
לכל הילדים שלי היו תקופות כאלהl666

שלי באותו גיל וגם בררנית אז אני חושבת שלהגביל ממתקים שיהיה לא בהישג והיא לא תדע איפה הם ולנסות עוד דברים

שלי באותו גיל והיא לפחות אוהבת גזר מבושל חתוך, תפוח אדמה מבושל פשוט, פרי בלי קליפה- כשהיא רואה אותי אוכלת פרי זה מאוד מגרה אותה, אם היא לא אוהבת אורז אז אפשר לנסות משהו אחר

עוד רעיון - חתיכות קלות וקטנות, עוף מבושל אולי

 

במקום גרבר, פירות מגורדים (שימי בקופסא של הגרבר)אחת שאכפת לה


רעיון תודהאנונימי (פותח)
ולבת 30 וזקנת השבט ו-l666,וש.א הלוי,הצעתם לצמצם בממתקים זה משהו שאני צריכה לעבוד עלעו נפשית כי קשה לי לראות אותה לא אוכל רק על מטרנה כמה ימים.

אני הכי מפחדת בעולם שזה יישאר איתה הקטע הזה של הלא לאכול אוכל
מבינה את הקושיאנונימי (3)

תשנני לעצמך ש"רק על מטרנה" זה בשביל הגוף שלה הרבה יותר תזונה מאשר ממתקים, בלי שום השוואה.

הרבה יותר ויטמינים, ברזל. הרבה פחות רעלים מסוג שומן טראנס וסוכר. לא רק שזה בריא לה הרבה יותר - זה מזין אותה הרבה יותר, נותן לגוף שלה פחמימות ושומנים וחלבונים מסוג שאין בג'אנק-פוד.

נכון שהשאיפה היא שתאכל אוכל של גדולים, אבל בתור שלב ביניים עד שתעלו על הבעיה בע"ה - אין רע בלחיות על מטרנה. זה ממש ממש בסדר.

חטיפים לא תורמים לה. תשנני לעצמך את זה. לוקח זמן להפנים. עד שתדעי בלב שלם שאת ממש לא רוצה לתת לה את זה, שאת לא מפחדת מהמטרנה, שאת מאמינה שהיא נותנת לבת האהובה שלך הרבה יותר.

 

רוב הסיכויים שאחרי שבוע כזה יתברר שהבעיה הייתה רק שהחטיפים סתמו את התיאבון! זה הכול!

ואם לא - בסדר, את בע"ה קובעת כבר בינתיים תור לרופא,  וכך תוכלי לבוא אליו בתיאור ממוקד, אחרי שכבר עשית ניסוי ובדקת אם הבעיה היא רק אשמת החטיפים או מעבר לכך. זה מידע חשוב!

 

חזקי ואמצי יקרה.

אולי לנסות אוכל אמיתי שאפשר להחזיק בידl666

אולי לאפשר לאכול לבד או להפך עדיין קשה לאכול כמות רצינית עם כפית

ברגע שתוציאי את הממתקיםש.א הלוי
היא תאכל מה שיש.
יש לי מעון בבית וכשהם אוכלים פירות הם אפעם לא אוכלים את התפוח- ממש מוציאים מהפה
היום- היה רק תפוח והם אכלו כמו גדולים, בלי להכריח ובלי בעיות.
ילדים כשהם רעבים הם אוכלים, ברגע שאת נותנת לה את האופציה של הממתקים היא לא תרצה אוכל אחר.
זו החלטה שאת צריכה להחליט בשביל כל הבית ולא רק לה- וזה ממש לא קל (בתור אחת שמכורה לשטויות וממש הורדנו את הרוב, ועברנו לפירות וזה לא קל בכלל.)
נראה לי שאולי כדאי גם לך לנסות להשתחרר קצתבת 30

לא בקטע של "נו, שתאכל, לא נורא". יותר בכיוון של אם את לחוצה על ענין האוכל היא מן הסתם קולטת את זה וזה לא מוסיף לה לרצון לאכול.

אם את תהיי רגועה, ותגישי לה מתוך בטחון פנימי אוכל טעים ובריא,, אולי היא גם תהיה רגועה יותר לגבי ענין האוכל.

ובאמת באמת- אל תפחדי. כמו שכתבתי לך, זה יותר בידיים שלנו ממה שנראה לנו. כי אנחנו מחליטים מה יש בבית ומה אין, ואנחנו מחליטים מה להגיש ואיך.

אם נעוד רעיון- נניח את מניחה על השולחן אחרי א. צהריים צלחת עם פרוסות של מגוון פירות מסודרות יפה- יש סכוי שהיא תיגש מעצמה ותנסה? כי אולי זה עדיף לתת לה מעצמה לגשת לזה.

ייתכן קשיים בויסות חושייעל רחובות

ילדים בררניים באוכל פעמים רבות סובלים מקשיים בוויסות חושי.

זה שהחמודה נולדה פגית זה מחזק את זה.. האחוזים לבעיות בויסות חושי בפגים גבוה משמעותית..

הבעיות בד"כ מופיעות בעוד תחומים חוץ מבפה אך יכולות לבוא גם רק בפה..

במידה וזה נכון, צריך לפנות למרפאה בעיסוק לאבחון או למרפאה להפרעות אכילה..

אם יש לך שאלות מוזמנת..

 

תודה,שאלהאנונימי (פותח)
יש אפשרות לזהות את הבעיה בנתיים עד שנגיע לרופא ולהתפתחות הילד התורים קצת ארוכים יש לי דרכים לנסות לדעת אם זו הבעיה?
באיזה עוד תחומים יכולה לבוא הבעיה למשל?
העניין הוא שהיא אוכלת כל משנראה לה טעים ומתוק , חטיפים ישר היא רוצה , שוקולדים וכל זה.. גם מזונות רכים גם מזונות קשים. אבל ברגע שמדובר באוכל אמיתי היא ישר עושה לא עם הראש, היא מסתכלת על זה ןאז מנענעת את הראש לשלילה..

אוף זה מתסכל ואני מפחדת שחלילה זה יישאר אצלה תמיד, אין סיכוי נכון?

כמו שאמרו לפנילא לעישון

אין מה לדאוג לדעתי.

פשוט כשיש אוכל בשפע שהיא אוהבת (חטיפים וכדו')

אז היא לא מעוניינת באוכל אחר.

 

גם אנחנו מתמודדים עם זה.

ואתמול בדיוק אמרתי לעצמי שהרבה פעמים במסעדות / חדרי אוכל של אכסניות וכדו' - יש מושג שנקרא ארוחה לילדים. אז זה מעודד אותי שכנראה זה גם משהו שעובר מעצמו באופן טבעי. 

ובכל זאת ברור לי שאני צריכה לעמוד על כך שלא אוכלים "סותמי תאבון" לפני ארוחה. אחרי הארוחה (אוכל "אמיתי"! ) אפשר לדעתי מדי פעם לתת משהו שאוהבים ופחות בריא (חתיכת עוגה למשל כמנה אחרונה) 

 

אני גם פתחתי פה שרשורים בעבר על תינוקת שלא אוכלתמעין אהבה
הייתי ממש סופרת כמה ביסים היא הכניסה לפה.
כמעט כלום לא היתה מוכנה לנסות.

אז אלו עצותי-

א.כמו שאמרו לך-לסלק ממתקים מהבית.לא להכנע גם אם תצום כמה ימים.
ב.לנסות לחשוב על אוכל -דייסת קוואקר-מתוקה!, צ'יפס בתנור,פריכיות אורז,לביבות בתנור,שניצל, כדורי בשר,טוסט ,לחמניות קטנות בצורה מעניינת , עוף,ספגטי,ביצים-מקושקשת,חביתה,עין,קשה..
פירות,

ג.תני לה להיות עצמאית.להתלכלך.לשחק.

ד.שימי אותה לאכול לידכם בשולחן כשאתם אוכלים.
תקנו לה צלחת וכפית יפות שתדע שהן רק שלה.

ה. בלי שום מטרנה-זה סותם!מנסיון מוכח-כשהבטן ריקה בסוף אוכלים.

ו. אל תשדרו לחץ.

ז .בסוף זה עובר! אם אני ראיתי שיפור-אפשרי אצל כולם!
לא שעכשיו הכל עבר.אבל משתפר!ב'ה.
תןדה רבה יל התגובה המפורטת ועל השיתוף!אנונימי (פותח)אחרונה
אצלנו בגל הזההרש
היא אכלה אצל המטפלת דברים שלא הסכימה לטעום בבית... כלומר רק אצל המטפלת אכלהדברים מסוימים..

תנסי אולי לההפגיש אותה עם חבר לקראת ארוחה ושיאכלו ביחד.. וברגע שהחבר יאכל ויטעם יש סיכוי שהיא תרצה גם..

ו
להרש-אנונימי (פותח)
נכון , יש דברים שמזכימה לאכול אצל אמא שלי ואצלי לא, כמו למשל אפרסק לפני כמב חודשים, ועם בעלי בהתחלה בהתחלה הסכימה לאכול גרבר ואצלי לא הייתה אוכלת עד שהיום מסכימה. אז זה גם משהןו ששווה לנסות, תודה
כשהבת שלי היתה בת 9 חודשים!!!!!אמא יפה
האחות בטיפת חלב אמרה לי להפסיק לחלוטין במשל היום מטרנה ורק בבוקר ולפני השינה.
בהתחלה חשבתי שזה לא הגיוני כי היא לא אכלה כלום אבל האחות אמרה לי שבגלל המטרנה אין לה מקום לאוכל רגיל וכך אין לה רצון לנסות דברים חדשים.
אז באמת התחלתי להביא לה רק בבוקר ובערב ולפעמים שהיא בכתה וראו שזה בגלל שהיא רעבה כמעט נכנעתי לה אבל בסופו של דבר היא פשוט התחילה לאכול, לא אחרי שבוי אלא ממש אחרי יום, כל פעם משהו חדש ועוד משהו...

עכשיו היא בת שנה וחצי והיא פשוט אוכלת הכל שאני מסתכלת עליה אני לא מאמינה; אבל המציאות עולה על כל דמיון ומדובר בילדה עקשנית ברמות!!!
בקיצור תחשבי על הכיוון ואם את לא רוצה להתחיל רק בוקר ולילה את יכולה לשלב מידי פעם גם צוהרים אבל שלא יהיה האוכל העיקרי כי כך אין לה ענין לנסות משהו חדש היא לא רעבה פשוט.
אני אתייעץ על כך עם הרופא אני מפחדת לעשותאנונימי (פותח)
משהו קיצוני כדי לא להזיק חלילה..

יכול להיות שאם היא תאכל רק מטרנה בלי כל "השטויות" היא תסכים יותר לאכול אוכל אמיתי כי ייחסר לה משהו מעבר למטרנה..
אבל באמת מטרנה בגיל הזה זה לא הכרחי...בת 30


כן אבל היא לא אוכלתאנונימי (פותח)
המשך ויסותיעל רחובות

ראשית, ניתן לקבוע תור חד פעמי אצל מרפאה בעיסוק פרטית לקבלת הערכה/אבחון והיא תיתן הדרכה ומענה עד להתפתחות הילד שנית ניתן לבדוק הערכה דרך מרפאה להפרעות אכילה..

בעיות בויסות יכולות להיות בכל חוש בגוף במגוון דרכים (הימנעות מהתחושה או חיפוש אחר התחושה), לדוגמא: חוש מגע- הימנעות ממגע שבד"כ נעים, חיפוש אחר מגע חזק/מישוש הסביבה והסובבים באופן חריג, קשיים במעבר בין עונות מבחינת לבוש, העדפת בגדים מסויימים, הימנעות ממגע בחומרים שונים (חול, אוכל, סבון, דשא).

וכך ניתן לעבור חוש חוש..

האם היא הייתה תינוקת בכיינית או שקטה במיוחד?! זה גם יכול להוות אינדיקציה לפעמים לקשיים בויסות..

לשאלות או דוגמאות נוספות תשאלי שוב.

היא הייתה דיי בכיינית כל הזמן על הידיים, הנחתיאנונימי (פותח)
שזה בגלל שהיא נולדה בשבוע צעיר, היום היא בסדר , משחקת, רצה , מביע את עצמה..רק נושא האוכל נשאר בעיה..

אצל פגים הכל מאוחר, למעשה היא ממש נס, היא נולדה שלושה חושים לפני התאריך המשוער.
וואו, באמת נס! ברוך ה'!!אנונימי (3)


יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך