תינוקת בת שנה ושמונה חודשיםאנונימי (פותח)
אז ככה כבר צמחו לה שיניים,והיא מוכנה לאכול רק בייגלה,ביסקוויטים,בפלים,חטיפים,פיתה קראנץ,גרבר,ומטרנה ומעדנים.

וזהו.. באוכל אמיתי כמו פירה, שניצל,אורז, פסטה ,לחם לא נוגעת ולא מוכנה לנסות גם..

היא ניסתה פעם אחת קצת גזר ומלפפון אבל זהו ואני רציתי לשאול אתכם מה אתם חושבים על זה, ואם יש לכם רעיונות איך לגרום לה כן לאכול אוכל אמיתי.

דרך אגב אני לא יודעת אם יש קשר או לא אבל היא נולדה פגית, שבוע יחסית צעיר מאוד.

יותר מאשמח לתשובות
אם יש לך אפשרות שזה פשוט לא יהיה בבית -הכי טובזקנת השבט

ילד רעב אוכל הכל. 

תבדילי בין פיתה -שזה בסדר , אפשר לתת גם מקמח מלא , מעדנים -שזה הרע במיעוטו , וביסקוויטים שעדיף לא לתת. 

אם זה מנחם אותך ככה היה אצלנו. הילדה שלי טחנה בסקוויטים, עוגיות  , וגם במבה לצערי. אז למה לאכול אוכל אמיתי כשיש כזה שפע של מזון מתועש? לא היתה לי אפשרות לשלוט על מה שנכנס לבית . נתנו לילדה שלי דברים נגד רצוני. 

 

דבר אחר -בחורף לפחות אני , אוכלת פחות ירקות ויותר מתנחמת בפחמימות . אבל אפשר להציע תפוח אדמה בתנור , לחם עם קצת חמאת בוטנים . אולי דייסת קווקר עם קצת קינמון , וטיפונת סוכר חום ? 

מסכימה עם זקנת השבט.בת 30

מה שאין בבית- לא אוכלים. אצלנו, נניח, אין שום דבר מכל הרשימה שכתבת. (חוץ מבייגלה ומעט חטיפים כמו במבה- וזה בשבת, ובגלל בעלי..חיוך)

וכמה שיותר מוקדם להרגיל אותה לאוכל בריא- ככה יותר טוב.

גם כשיש צורך למתוק- אפשר לתת תמר, פרי אחר, עוגיה תוצרת בית מקמח מלא וקוואקר, וכד'

 

תראי, ברור שתזונה בריאה היא מפתח לבריאות, אף אחד לא חושב אחרת...ברור שאכילת פרות וירקות היא חשובה מאוד, ברור שאוכל תעשייתי ובמיוחד מתוק תעשייתי הוא לא מומלץ. בטח שלא בתור אוכל קבוע ובלעדי.

השאלה איך את מרגילה אותה למשהו אחר.

לדעתי זה קודם כל צריך לבוא בהדרגה, דהיינו- להוריד דבר אחד מהרשימה באופן שפשוט לא יהיה בבית, ובמקומו להוסיף דבר אחד אחר. נגיד במקום ביסקוויטים וופלים- להכניס עוגיות תוצרת בית. אח"כ- במקום גרבר להכניס פרות וירקות טריים, במקום מעדן- להכניס דיסת סולת או דייסת קוואקר ממותקת בדבש או סילאן.

וכו' וכו'. אולי כדאי לך לקבל בפורום מתכונים רעיונות לדברים פשוטים, טעימים ובריאים.

ילדים מתרגלים יותר מהר ממה שנראה לנו, והדבר הזה תלוי בנו יותר ממה שנראה לנו. כשאני מכינה משהו חדש ובריא (נגיד- בורגול), התגובה  הראשונה בדר"כ היא "איכס"! וזה ממש לא מרגש אותי. אני אומרת להן בשלווה "אז אל תאכלו.אני אוכלת כי זה טעים לי". ואחרי עוד כמה פעמים- כולן אוכלות בשמחה.

בהצלחה, ורק בריאות!

העניין הוא שהיא מעולם לא ניסתה ולא מעוניינת בכללאנונימי (פותח)
להכניס פירה או ביצה או על מאכל אחר.
היא עדיין עם מטרנה כי אני לא מצליחה לשכנע אותה לשים בפה.

אפילו כשאני אוכלת עם בתי הגדולה בת השלוש אז היא אוכלת רגיל ברוך השם , אז אני משיבה גם אותה (את בת השנה ושמונה)ושמה לה בצלחת גם את משהיא אוכלת נגיד פיתה קראץ'(זה חטיף של עלית שזה פיתה אפוייה כזה) ואני שמה גם חביתה קצת וקצת לחם כדי שתשלח את היד לנסות ,אבל היא אוכלת רק אץ הפיתה קראנץ".
אולי תעשי ניסויאנונימי (3)

שבוע שלם אל תיתני לה בכלל גישה לשום סוג של ממתק / חטיף (כולל הפיתה הזאת). רק אוכל טוב ובריא.

תרצה - תאכל. לא תרצה - סבבה, שתקום לשחק, גם זה טוב ובריא.

אחרי שבוע תראי - אם היא מחוסר ברירה מתחילה להתעניין באוכל הטוב, מעולה הרווחת. כנראה שהבעיה הייתה רק שהאוכל התעשייתי מושך אותה יותר וסותם את התיאבון - כמו לרוב הילדים שנחשפים לאוכל תעשייתי.

אם היא ממשיכה להיצמד רק למטרנה - אז כנראה יש משהו עמוק יותר שמצריך טיפול, לפעמים יש עניינים חושיים ועוד כל מיני שמקשים לאכול - ואז הכי כדאי ללכת לתזונאית טובה.

 

בשבוע הזה סביר שהיא תבכה ולא תבין לאן נעלם לה האוכל שהיא אוהבת, אז כדאי לעשות את זה לא כשיש לך עומס בעבודה למשל אלא בזמן שתהיי פנויה לתת לה הרבה רגישות ואהבה וניחומים ושירים. ולזכור שזה לטובתה. כמו שלהיגמל מסיגריות זה קשה מאוד אבל מי שמצליח הרוויח בענק.

אולי במקום לשים את הפיתה קראנצ'ש.א הלוי
שימי רק את הלחם והחביתה כמו שאת והגדולה אוכלות.

וכמו שבת 30 הציעה- כל כמה זמן להחליף את האוכל המתועש באוכל בריא וביתי.
לא בבת אחת, לתת לה ולמשפחה להתרגל לשינוי.
ברגע שאין - הם מתחילים לאכול מה שיש.
בהצלחה.. זה לא קל..
ואולי גם להוסיף על זה משהו חדשכוחות שמימיים
נסי "'צ'יפס " בתנור.זקנת השבט

הילדה שלי ביקשה צ'יפס והתכוונה למאכל הזה שמטגנים בשמן -אז מה עשיתי? חתכתי תפוחי אדמה בצורה של צ'יפס . שמתי בטוסטר עם קצת שמן זית ומלח. וזה הצ'יפס שלה . שמעתי שבתפוח אדמה יש ויטמין סי . 

 

יש ילדים שלא אוהבים משהו מעוך ורך , ורוצים רק משהו קשה וקובייתי .

אנסה תודהאנונימי (פותח)
לכל הילדים שלי היו תקופות כאלהl666

שלי באותו גיל וגם בררנית אז אני חושבת שלהגביל ממתקים שיהיה לא בהישג והיא לא תדע איפה הם ולנסות עוד דברים

שלי באותו גיל והיא לפחות אוהבת גזר מבושל חתוך, תפוח אדמה מבושל פשוט, פרי בלי קליפה- כשהיא רואה אותי אוכלת פרי זה מאוד מגרה אותה, אם היא לא אוהבת אורז אז אפשר לנסות משהו אחר

עוד רעיון - חתיכות קלות וקטנות, עוף מבושל אולי

 

במקום גרבר, פירות מגורדים (שימי בקופסא של הגרבר)אחת שאכפת לה


רעיון תודהאנונימי (פותח)
ולבת 30 וזקנת השבט ו-l666,וש.א הלוי,הצעתם לצמצם בממתקים זה משהו שאני צריכה לעבוד עלעו נפשית כי קשה לי לראות אותה לא אוכל רק על מטרנה כמה ימים.

אני הכי מפחדת בעולם שזה יישאר איתה הקטע הזה של הלא לאכול אוכל
מבינה את הקושיאנונימי (3)

תשנני לעצמך ש"רק על מטרנה" זה בשביל הגוף שלה הרבה יותר תזונה מאשר ממתקים, בלי שום השוואה.

הרבה יותר ויטמינים, ברזל. הרבה פחות רעלים מסוג שומן טראנס וסוכר. לא רק שזה בריא לה הרבה יותר - זה מזין אותה הרבה יותר, נותן לגוף שלה פחמימות ושומנים וחלבונים מסוג שאין בג'אנק-פוד.

נכון שהשאיפה היא שתאכל אוכל של גדולים, אבל בתור שלב ביניים עד שתעלו על הבעיה בע"ה - אין רע בלחיות על מטרנה. זה ממש ממש בסדר.

חטיפים לא תורמים לה. תשנני לעצמך את זה. לוקח זמן להפנים. עד שתדעי בלב שלם שאת ממש לא רוצה לתת לה את זה, שאת לא מפחדת מהמטרנה, שאת מאמינה שהיא נותנת לבת האהובה שלך הרבה יותר.

 

רוב הסיכויים שאחרי שבוע כזה יתברר שהבעיה הייתה רק שהחטיפים סתמו את התיאבון! זה הכול!

ואם לא - בסדר, את בע"ה קובעת כבר בינתיים תור לרופא,  וכך תוכלי לבוא אליו בתיאור ממוקד, אחרי שכבר עשית ניסוי ובדקת אם הבעיה היא רק אשמת החטיפים או מעבר לכך. זה מידע חשוב!

 

חזקי ואמצי יקרה.

אולי לנסות אוכל אמיתי שאפשר להחזיק בידl666

אולי לאפשר לאכול לבד או להפך עדיין קשה לאכול כמות רצינית עם כפית

ברגע שתוציאי את הממתקיםש.א הלוי
היא תאכל מה שיש.
יש לי מעון בבית וכשהם אוכלים פירות הם אפעם לא אוכלים את התפוח- ממש מוציאים מהפה
היום- היה רק תפוח והם אכלו כמו גדולים, בלי להכריח ובלי בעיות.
ילדים כשהם רעבים הם אוכלים, ברגע שאת נותנת לה את האופציה של הממתקים היא לא תרצה אוכל אחר.
זו החלטה שאת צריכה להחליט בשביל כל הבית ולא רק לה- וזה ממש לא קל (בתור אחת שמכורה לשטויות וממש הורדנו את הרוב, ועברנו לפירות וזה לא קל בכלל.)
נראה לי שאולי כדאי גם לך לנסות להשתחרר קצתבת 30

לא בקטע של "נו, שתאכל, לא נורא". יותר בכיוון של אם את לחוצה על ענין האוכל היא מן הסתם קולטת את זה וזה לא מוסיף לה לרצון לאכול.

אם את תהיי רגועה, ותגישי לה מתוך בטחון פנימי אוכל טעים ובריא,, אולי היא גם תהיה רגועה יותר לגבי ענין האוכל.

ובאמת באמת- אל תפחדי. כמו שכתבתי לך, זה יותר בידיים שלנו ממה שנראה לנו. כי אנחנו מחליטים מה יש בבית ומה אין, ואנחנו מחליטים מה להגיש ואיך.

אם נעוד רעיון- נניח את מניחה על השולחן אחרי א. צהריים צלחת עם פרוסות של מגוון פירות מסודרות יפה- יש סכוי שהיא תיגש מעצמה ותנסה? כי אולי זה עדיף לתת לה מעצמה לגשת לזה.

ייתכן קשיים בויסות חושייעל רחובות

ילדים בררניים באוכל פעמים רבות סובלים מקשיים בוויסות חושי.

זה שהחמודה נולדה פגית זה מחזק את זה.. האחוזים לבעיות בויסות חושי בפגים גבוה משמעותית..

הבעיות בד"כ מופיעות בעוד תחומים חוץ מבפה אך יכולות לבוא גם רק בפה..

במידה וזה נכון, צריך לפנות למרפאה בעיסוק לאבחון או למרפאה להפרעות אכילה..

אם יש לך שאלות מוזמנת..

 

תודה,שאלהאנונימי (פותח)
יש אפשרות לזהות את הבעיה בנתיים עד שנגיע לרופא ולהתפתחות הילד התורים קצת ארוכים יש לי דרכים לנסות לדעת אם זו הבעיה?
באיזה עוד תחומים יכולה לבוא הבעיה למשל?
העניין הוא שהיא אוכלת כל משנראה לה טעים ומתוק , חטיפים ישר היא רוצה , שוקולדים וכל זה.. גם מזונות רכים גם מזונות קשים. אבל ברגע שמדובר באוכל אמיתי היא ישר עושה לא עם הראש, היא מסתכלת על זה ןאז מנענעת את הראש לשלילה..

אוף זה מתסכל ואני מפחדת שחלילה זה יישאר אצלה תמיד, אין סיכוי נכון?

כמו שאמרו לפנילא לעישון

אין מה לדאוג לדעתי.

פשוט כשיש אוכל בשפע שהיא אוהבת (חטיפים וכדו')

אז היא לא מעוניינת באוכל אחר.

 

גם אנחנו מתמודדים עם זה.

ואתמול בדיוק אמרתי לעצמי שהרבה פעמים במסעדות / חדרי אוכל של אכסניות וכדו' - יש מושג שנקרא ארוחה לילדים. אז זה מעודד אותי שכנראה זה גם משהו שעובר מעצמו באופן טבעי. 

ובכל זאת ברור לי שאני צריכה לעמוד על כך שלא אוכלים "סותמי תאבון" לפני ארוחה. אחרי הארוחה (אוכל "אמיתי"! ) אפשר לדעתי מדי פעם לתת משהו שאוהבים ופחות בריא (חתיכת עוגה למשל כמנה אחרונה) 

 

אני גם פתחתי פה שרשורים בעבר על תינוקת שלא אוכלתמעין אהבה
הייתי ממש סופרת כמה ביסים היא הכניסה לפה.
כמעט כלום לא היתה מוכנה לנסות.

אז אלו עצותי-

א.כמו שאמרו לך-לסלק ממתקים מהבית.לא להכנע גם אם תצום כמה ימים.
ב.לנסות לחשוב על אוכל -דייסת קוואקר-מתוקה!, צ'יפס בתנור,פריכיות אורז,לביבות בתנור,שניצל, כדורי בשר,טוסט ,לחמניות קטנות בצורה מעניינת , עוף,ספגטי,ביצים-מקושקשת,חביתה,עין,קשה..
פירות,

ג.תני לה להיות עצמאית.להתלכלך.לשחק.

ד.שימי אותה לאכול לידכם בשולחן כשאתם אוכלים.
תקנו לה צלחת וכפית יפות שתדע שהן רק שלה.

ה. בלי שום מטרנה-זה סותם!מנסיון מוכח-כשהבטן ריקה בסוף אוכלים.

ו. אל תשדרו לחץ.

ז .בסוף זה עובר! אם אני ראיתי שיפור-אפשרי אצל כולם!
לא שעכשיו הכל עבר.אבל משתפר!ב'ה.
תןדה רבה יל התגובה המפורטת ועל השיתוף!אנונימי (פותח)אחרונה
אצלנו בגל הזההרש
היא אכלה אצל המטפלת דברים שלא הסכימה לטעום בבית... כלומר רק אצל המטפלת אכלהדברים מסוימים..

תנסי אולי לההפגיש אותה עם חבר לקראת ארוחה ושיאכלו ביחד.. וברגע שהחבר יאכל ויטעם יש סיכוי שהיא תרצה גם..

ו
להרש-אנונימי (פותח)
נכון , יש דברים שמזכימה לאכול אצל אמא שלי ואצלי לא, כמו למשל אפרסק לפני כמב חודשים, ועם בעלי בהתחלה בהתחלה הסכימה לאכול גרבר ואצלי לא הייתה אוכלת עד שהיום מסכימה. אז זה גם משהןו ששווה לנסות, תודה
כשהבת שלי היתה בת 9 חודשים!!!!!אמא יפה
האחות בטיפת חלב אמרה לי להפסיק לחלוטין במשל היום מטרנה ורק בבוקר ולפני השינה.
בהתחלה חשבתי שזה לא הגיוני כי היא לא אכלה כלום אבל האחות אמרה לי שבגלל המטרנה אין לה מקום לאוכל רגיל וכך אין לה רצון לנסות דברים חדשים.
אז באמת התחלתי להביא לה רק בבוקר ובערב ולפעמים שהיא בכתה וראו שזה בגלל שהיא רעבה כמעט נכנעתי לה אבל בסופו של דבר היא פשוט התחילה לאכול, לא אחרי שבוי אלא ממש אחרי יום, כל פעם משהו חדש ועוד משהו...

עכשיו היא בת שנה וחצי והיא פשוט אוכלת הכל שאני מסתכלת עליה אני לא מאמינה; אבל המציאות עולה על כל דמיון ומדובר בילדה עקשנית ברמות!!!
בקיצור תחשבי על הכיוון ואם את לא רוצה להתחיל רק בוקר ולילה את יכולה לשלב מידי פעם גם צוהרים אבל שלא יהיה האוכל העיקרי כי כך אין לה ענין לנסות משהו חדש היא לא רעבה פשוט.
אני אתייעץ על כך עם הרופא אני מפחדת לעשותאנונימי (פותח)
משהו קיצוני כדי לא להזיק חלילה..

יכול להיות שאם היא תאכל רק מטרנה בלי כל "השטויות" היא תסכים יותר לאכול אוכל אמיתי כי ייחסר לה משהו מעבר למטרנה..
אבל באמת מטרנה בגיל הזה זה לא הכרחי...בת 30


כן אבל היא לא אוכלתאנונימי (פותח)
המשך ויסותיעל רחובות

ראשית, ניתן לקבוע תור חד פעמי אצל מרפאה בעיסוק פרטית לקבלת הערכה/אבחון והיא תיתן הדרכה ומענה עד להתפתחות הילד שנית ניתן לבדוק הערכה דרך מרפאה להפרעות אכילה..

בעיות בויסות יכולות להיות בכל חוש בגוף במגוון דרכים (הימנעות מהתחושה או חיפוש אחר התחושה), לדוגמא: חוש מגע- הימנעות ממגע שבד"כ נעים, חיפוש אחר מגע חזק/מישוש הסביבה והסובבים באופן חריג, קשיים במעבר בין עונות מבחינת לבוש, העדפת בגדים מסויימים, הימנעות ממגע בחומרים שונים (חול, אוכל, סבון, דשא).

וכך ניתן לעבור חוש חוש..

האם היא הייתה תינוקת בכיינית או שקטה במיוחד?! זה גם יכול להוות אינדיקציה לפעמים לקשיים בויסות..

לשאלות או דוגמאות נוספות תשאלי שוב.

היא הייתה דיי בכיינית כל הזמן על הידיים, הנחתיאנונימי (פותח)
שזה בגלל שהיא נולדה בשבוע צעיר, היום היא בסדר , משחקת, רצה , מביע את עצמה..רק נושא האוכל נשאר בעיה..

אצל פגים הכל מאוחר, למעשה היא ממש נס, היא נולדה שלושה חושים לפני התאריך המשוער.
וואו, באמת נס! ברוך ה'!!אנונימי (3)


השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך