ילד רעב אוכל הכל. 

תבדילי בין פיתה -שזה בסדר , אפשר לתת גם מקמח מלא , מעדנים -שזה הרע במיעוטו , וביסקוויטים שעדיף לא לתת. 

אם זה מנחם אותך ככה היה אצלנו. הילדה שלי טחנה בסקוויטים, עוגיות  , וגם במבה לצערי. אז למה לאכול אוכל אמיתי כשיש כזה שפע של מזון מתועש? לא היתה לי אפשרות לשלוט על מה שנכנס לבית . נתנו לילדה שלי דברים נגד רצוני. 

דבר אחר -בחורף לפחות אני , אוכלת פחות ירקות ויותר מתנחמת בפחמימות . אבל אפשר להציע תפוח אדמה בתנור , לחם עם קצת חמאת בוטנים . אולי דייסת קווקר עם קצת קינמון , וטיפונת סוכר חום ? 

מה שאין בבית- לא אוכלים. אצלנו, נניח, אין שום דבר מכל הרשימה שכתבת. (חוץ מבייגלה ומעט חטיפים כמו במבה- וזה בשבת, ובגלל בעלי..)

וכמה שיותר מוקדם להרגיל אותה לאוכל בריא- ככה יותר טוב.

גם כשיש צורך למתוק- אפשר לתת תמר, פרי אחר, עוגיה תוצרת בית מקמח מלא וקוואקר, וכד'

תראי, ברור שתזונה בריאה היא מפתח לבריאות, אף אחד לא חושב אחרת...ברור שאכילת פרות וירקות היא חשובה מאוד, ברור שאוכל תעשייתי ובמיוחד מתוק תעשייתי הוא לא מומלץ. בטח שלא בתור אוכל קבוע ובלעדי.

השאלה איך את מרגילה אותה למשהו אחר.

לדעתי זה קודם כל צריך לבוא בהדרגה, דהיינו- להוריד דבר אחד מהרשימה באופן שפשוט לא יהיה בבית, ובמקומו להוסיף דבר אחד אחר. נגיד במקום ביסקוויטים וופלים- להכניס עוגיות תוצרת בית. אח"כ- במקום גרבר להכניס פרות וירקות טריים, במקום מעדן- להכניס דיסת סולת או דייסת קוואקר ממותקת בדבש או סילאן.

וכו' וכו'. אולי כדאי לך לקבל בפורום מתכונים רעיונות לדברים פשוטים, טעימים ובריאים.

ילדים מתרגלים יותר מהר ממה שנראה לנו, והדבר הזה תלוי בנו יותר ממה שנראה לנו. כשאני מכינה משהו חדש ובריא (נגיד- בורגול), התגובה  הראשונה בדר"כ היא "איכס"! וזה ממש לא מרגש אותי. אני אומרת להן בשלווה "אז אל תאכלו.אני אוכלת כי זה טעים לי". ואחרי עוד כמה פעמים- כולן אוכלות בשמחה.

בהצלחה, ורק בריאות!

שבוע שלם אל תיתני לה בכלל גישה לשום סוג של ממתק / חטיף (כולל הפיתה הזאת). רק אוכל טוב ובריא.

תרצה - תאכל. לא תרצה - סבבה, שתקום לשחק, גם זה טוב ובריא.

אחרי שבוע תראי - אם היא מחוסר ברירה מתחילה להתעניין באוכל הטוב, מעולה הרווחת. כנראה שהבעיה הייתה רק שהאוכל התעשייתי מושך אותה יותר וסותם את התיאבון - כמו לרוב הילדים שנחשפים לאוכל תעשייתי.

אם היא ממשיכה להיצמד רק למטרנה - אז כנראה יש משהו עמוק יותר שמצריך טיפול, לפעמים יש עניינים חושיים ועוד כל מיני שמקשים לאכול - ואז הכי כדאי ללכת לתזונאית טובה.

בשבוע הזה סביר שהיא תבכה ולא תבין לאן נעלם לה האוכל שהיא אוהבת, אז כדאי לעשות את זה לא כשיש לך עומס בעבודה למשל אלא בזמן שתהיי פנויה לתת לה הרבה רגישות ואהבה וניחומים ושירים. ולזכור שזה לטובתה. כמו שלהיגמל מסיגריות זה קשה מאוד אבל מי שמצליח הרוויח בענק.

הילדה שלי ביקשה צ'יפס והתכוונה למאכל הזה שמטגנים בשמן -אז מה עשיתי? חתכתי תפוחי אדמה בצורה של צ'יפס . שמתי בטוסטר עם קצת שמן זית ומלח. וזה הצ'יפס שלה . שמעתי שבתפוח אדמה יש ויטמין סי . 

יש ילדים שלא אוהבים משהו מעוך ורך , ורוצים רק משהו קשה וקובייתי .

שלי באותו גיל וגם בררנית אז אני חושבת שלהגביל ממתקים שיהיה לא בהישג והיא לא תדע איפה הם ולנסות עוד דברים

שלי באותו גיל והיא לפחות אוהבת גזר מבושל חתוך, תפוח אדמה מבושל פשוט, פרי בלי קליפה- כשהיא רואה אותי אוכלת פרי זה מאוד מגרה אותה, אם היא לא אוהבת אורז אז אפשר לנסות משהו אחר

עוד רעיון - חתיכות קלות וקטנות, עוף מבושל אולי

תשנני לעצמך ש"רק על מטרנה" זה בשביל הגוף שלה הרבה יותר תזונה מאשר ממתקים, בלי שום השוואה.

הרבה יותר ויטמינים, ברזל. הרבה פחות רעלים מסוג שומן טראנס וסוכר. לא רק שזה בריא לה הרבה יותר - זה מזין אותה הרבה יותר, נותן לגוף שלה פחמימות ושומנים וחלבונים מסוג שאין בג'אנק-פוד.

נכון שהשאיפה היא שתאכל אוכל של גדולים, אבל בתור שלב ביניים עד שתעלו על הבעיה בע"ה - אין רע בלחיות על מטרנה. זה ממש ממש בסדר.

חטיפים לא תורמים לה. תשנני לעצמך את זה. לוקח זמן להפנים. עד שתדעי בלב שלם שאת ממש לא רוצה לתת לה את זה, שאת לא מפחדת מהמטרנה, שאת מאמינה שהיא נותנת לבת האהובה שלך הרבה יותר.

רוב הסיכויים שאחרי שבוע כזה יתברר שהבעיה הייתה רק שהחטיפים סתמו את התיאבון! זה הכול!

ואם לא - בסדר, את בע"ה קובעת כבר בינתיים תור לרופא,  וכך תוכלי לבוא אליו בתיאור ממוקד, אחרי שכבר עשית ניסוי ובדקת אם הבעיה היא רק אשמת החטיפים או מעבר לכך. זה מידע חשוב!

חזקי ואמצי יקרה.

אולי לאפשר לאכול לבד או להפך עדיין קשה לאכול כמות רצינית עם כפית

לא בקטע של "נו, שתאכל, לא נורא". יותר בכיוון של אם את לחוצה על ענין האוכל היא מן הסתם קולטת את זה וזה לא מוסיף לה לרצון לאכול.

אם את תהיי רגועה, ותגישי לה מתוך בטחון פנימי אוכל טעים ובריא,, אולי היא גם תהיה רגועה יותר לגבי ענין האוכל.

ובאמת באמת- אל תפחדי. כמו שכתבתי לך, זה יותר בידיים שלנו ממה שנראה לנו. כי אנחנו מחליטים מה יש בבית ומה אין, ואנחנו מחליטים מה להגיש ואיך.

אם נעוד רעיון- נניח את מניחה על השולחן אחרי א. צהריים צלחת עם פרוסות של מגוון פירות מסודרות יפה- יש סכוי שהיא תיגש מעצמה ותנסה? כי אולי זה עדיף לתת לה מעצמה לגשת לזה.

ילדים בררניים באוכל פעמים רבות סובלים מקשיים בוויסות חושי.

זה שהחמודה נולדה פגית זה מחזק את זה.. האחוזים לבעיות בויסות חושי בפגים גבוה משמעותית..

הבעיות בד"כ מופיעות בעוד תחומים חוץ מבפה אך יכולות לבוא גם רק בפה..

במידה וזה נכון, צריך לפנות למרפאה בעיסוק לאבחון או למרפאה להפרעות אכילה..

אם יש לך שאלות מוזמנת..

אין מה לדאוג לדעתי.

פשוט כשיש אוכל בשפע שהיא אוהבת (חטיפים וכדו')

אז היא לא מעוניינת באוכל אחר.

גם אנחנו מתמודדים עם זה.

ואתמול בדיוק אמרתי לעצמי שהרבה פעמים במסעדות / חדרי אוכל של אכסניות וכדו' - יש מושג שנקרא ארוחה לילדים. אז זה מעודד אותי שכנראה זה גם משהו שעובר מעצמו באופן טבעי. 

ובכל זאת ברור לי שאני צריכה לעמוד על כך שלא אוכלים "סותמי תאבון" לפני ארוחה. אחרי הארוחה (אוכל "אמיתי"! ) אפשר לדעתי מדי פעם לתת משהו שאוהבים ופחות בריא (חתיכת עוגה למשל כמנה אחרונה) 

ראשית, ניתן לקבוע תור חד פעמי אצל מרפאה בעיסוק פרטית לקבלת הערכה/אבחון והיא תיתן הדרכה ומענה עד להתפתחות הילד שנית ניתן לבדוק הערכה דרך מרפאה להפרעות אכילה..

בעיות בויסות יכולות להיות בכל חוש בגוף במגוון דרכים (הימנעות מהתחושה או חיפוש אחר התחושה), לדוגמא: חוש מגע- הימנעות ממגע שבד"כ נעים, חיפוש אחר מגע חזק/מישוש הסביבה והסובבים באופן חריג, קשיים במעבר בין עונות מבחינת לבוש, העדפת בגדים מסויימים, הימנעות ממגע בחומרים שונים (חול, אוכל, סבון, דשא).

וכך ניתן לעבור חוש חוש..

האם היא הייתה תינוקת בכיינית או שקטה במיוחד?! זה גם יכול להוות אינדיקציה לפעמים לקשיים בויסות..

לשאלות או דוגמאות נוספות תשאלי שוב.

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.