[עי' באיגרות הראיה חלק א, האיגרות לר"מ זיידל. יש שם הסבר יסודי בענין]

בדיוק כמו להרוג מישהו באחת מד' מיתות בי"ד

הצד השווה בהם שזה לא תקף כיום

תנאי העבדות של התורה הם די מגבילים את האדון, והחיים של העבד די תותים

(בתקופות שהייתה עבדות - עוד לא אסרו לאכול אותם...).

"כל עבד עברי או אמה עברייה--חייב האדון להשוותן אליו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור, שנאמר "כי טוב לו עימך" (דברים טו,טז):  שלא תהיה אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר או אתה בכפר והוא בכרך--שנאמר "ויצא, מעימך" (ויקרא כה,מא).  מכאן אמרו חכמים כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו" (ע' רמב"ם עבדים א, טז).

ואפילו בעבד כנעני:

"מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך.  ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו.  חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן.  הרי הוא אומר "כעיני עבדים, אל יד אדוניהם--כעיני שפחה, אל יד גברתה" (תהילים קכג,ב).  וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים:  לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה.  ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עימו בנחת, וישמע טענותיו.  וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס--משפט עבדי, ואמתי:  בריבם, עימדי.  . . . הלוא בבטן, עושני עשהו; ויכוננו, ברחם אחד" (איוב לא,יג-טו).

ואין האכזרייות והעזות מצויה אלא בגויים הערלים.  אבל זרעו של אברהם אבינו, והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וציוום בחוקים ומשפטים צדיקים--רחמנים הם על הכול.  וכן במידותיו של הקדוש ברוך הוא שציוונו להידמות בהם, הוא אומר "ורחמיו, על כל מעשיו" (תהילים קמה,ט).  וכל המרחם--מרחמין עליו, שנאמר "ונתן לך רחמים וריחמך והרבך" (דברים יג,יח)" (רמב"ם סוף עבדים).

כמובן שביחס לעבדות של פעם זו מהפכה ואור גדול.

וגם בימינו, ביחס לתנאים של עובדי קבלן וחברות כ"א...

ו.. תודה..

לגבי הכנעני... יש כמה כיוונים, ע' באגרות שד. הפנה אליהן.

אין לי פנאי כרגע...

בכולופן, ככה לידע הכללי,

אמר לי הרב משה צוריאל שליט"א (בעל אוצרות הראי"ה ועוד ועוד)

שבאמת היום עבד זה דבר לא מוסרי

אם יהודי ייקח לעצמו עבד זה יהיה חילול ה' שהוא ברמה מוסרית פחות מאשר בשאר העולם. 

(הערה: אני מסכים לדיבור על קניין כמושג חברתי כיוון שהשאלה היתה על מוסר כמושג חברתי, להבנתי, אבל באופן כללי אני חושב שקניין הוא מהותני)

אתה שולל את אפשרות הנישואים על פי התורה.

והתורה מגדירה קנין בלי קשר להבנה החברתית.

קניין אישה הוא קניין חוזי. האשה ממש לא הופכת לרכוש הגבר. בשונה מעבד.

שלנו

והאם מוסר הוא דבר נצחי או  תלוי תרבות.

פילוסופים רבים שברו את עטיהם בניסיון לתת הגדרה מלאה ונצחית למוסר.

גם רבנים רבים.

ברגע שתגדיר את גבולות המוסר תוכל להגדיר אם עבדות היא מוסרית.

(אאל"ט הרמב"ם מתיחס לזה שדיברה התורה בלשון בני אדם, ויש דברים שמתאימים לתקופות מסוימות- ואז זה היה מוסרי. כיום שהעולם כולו התקדם ונהיה מוסרי יותר, אז ההתאמות הללו לא תקפות.

כמו אשת יפת תואר- לכתחילה זה לא מוסרי, אבל בדיעבד עדיף להתיר בדוחק ובצורה הפחות גרועה מאשר לאסור משהו שלא יצליחו לעמוד בו)

דברה תורה בלשון בני אדם ברמב"ם די מצומצמת למושגים האלוקיים.

ולגבי אשת יפת תאר, לא ברור שהסברה 'דברה תורה כנגד יצר הרע' מוסכמת...

בפשטות, הירושלמי לא קיבל אותה.

אכן יש טענה שההשגחה העליונה סובבה שתתבטל העבדות, ויש בזה סברה.

אבל זאת סברת 'קצה', שמגיעים אליה בסוף, ולא לפני הבירור של מושג העבדות.

חז"ל אומרים לנו ש"משרבו המנאפים בטלו מי סוטה". גם זה משהו חיובי כי כך סיבבה ההשגחה העליונה? אלו אמירות מסוכנות, שאפשר לעשות בהם שימוש אפולוגטי ללא גבול.

שאומר שחם נענש בגלל שלא שמר על כבוד אביו כראוי.

ע"פ זה חשבתי לומר שהאדם צריך סמכות שתחנך ותדריך אותו-תהיה מעליו. בטבע זה האב, אך אם האדם ביזה את אביו, אז ראוי לו שימצא את עצמו כעבד, ויקבל חינוך מאדונו.

גם האפשרות שאדם נמכר בגניבתו, הגיונית מאד. בטבע האדם צריך להנות מיגיע כפיו. מי שמנסה להנות מיגיע כפיהם של אחרים-אינו יודע לנהל את חייו, לעבוד בדרך ישרה ולהשיג תוצאה-ע"כ מלמדים אותו איך לחיות באורח ישר ע"י זה שמישהו אחר לוקח אחריות ודואג לניהול חייו.

יש לציין שאפשר גם למצוא קשר בין המקרים, כיון שבד"כ, בהנחה שהאב יציב כלכלית ויודע איך להתנהל בעולם, הוא יכול ללמד את בנו ואף לעזור לו בפרנסתו. רק כשאדם מאבד את היציבות הטבעית, הוא נצרך להנות מהבא ליד.

אז לדעתי, יש מקום מוסרי לעבדות, אבל רק לנפשות לא בנויות שהחרות עבורן היא כמו לזרוק ילד לים (בין אם במובן הגשמי ובין אם ברוחני).

בלי קשר לאלו שהתערבו בגויים.

גם בני המנשה הם יהודים והם נראים כבני המקום

תתני לאנשים גרועים ממך לממש אותן?

וזה גם מההיגיון וגם מהתנ"ך.

מההיגיון:
1) כשיש עבדים, אז סטטיסטית ישנם גם אנשים שמתעללים בעבדיהם, שזה בוודאי פסול מוסרית (וגם עבירה גמורה).
2) גם מי שלא מתעלל בעבד, בכל זאת מונע ממנו את החירות ואת היכולת לתרום לעולם בדרכו שלו. למשל, אם האדון מחליט שהעבד ינקה שירותים למרות שהוא יכול להיות מהנדס או ת"ח ולתרום הרבה יותר - זה עוול לעבד ולעולם כולו.

מהתנ"ך:
"אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" (קהלת ח',ט') - מכאן שכל שליטה של אדם באדם אחר היא רעה. רש"י מבאר שהשליטה רעה לא רק לנשלט אלא גם לשולט.

מקורות אחרים - תקפים כנראה רק עבור עבדים יהודים:
1) בנחמיה פרק ה' רואים בפירוש שנחמיה גוער בעשירים שלקחו את העניים לעבדים.
2) "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו, אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו" לפי הפשט  הכוונה שלא יסגיר עבד בורח לאדוניו מכל סיבה שהיא. (אם כי אונקלוס וכן חלק מהמפרשים שם פירשו שהכוונה ליהודי שהוא עבד של גוי וברח ממנו, ובגמרא יש אוקימתא אחרת. אבל אין פסוק יוצא מדי פשוטו.)
3) גם מהתורה עצמה ניכר היחס השלילי לעבדות של יהודים והניסיון להגביל את העבדות בהרבה סייגים (שחרור כל 6 שנים, וגם אם העבד מתעקש להישאר - אז שחרור ביובל, תנאים טובים ככל האפשר לעבד וכו').
 

לגבי עבד כנעני - לפי חז"ל זו מצווה (למדו מ"לעולם בהם תעבודו". אם כי לכאורה פשט הפסוק רק שמותר להחזיק בהם לעולם ולא שחייבים). אך מהפסוק בקהלת שהובא לעיל נראה שגם זה לא מוסרי ולא חיובי. אפשר להסביר את דברי חז"ל בכך שעדיף לאדם להיות עבד אך עובד ה' מאשר להיות אדם חופשי אך עובד ע"ז. כמו כן, אם יהודים לא יקנו את הגוי הזה שעומד למכירה, יתכן שיקנו אותו גויים ויתעללו בו, לכן זוהי טובתו של העבד שיקנו אותו יהודים ויתייחסו אליו יפה.

אבל ברור שבימינו שהסיבות הנ"ל לא שייכות - עבדות היא דבר לא מוסרי מכל וכל.

לכל דבריך יש פירכות.

אקדים ואומר שכל דבריי מתייחסים לעבד כנעני. עבד עברי זה סיפור אחר לגמרי, ושגם במסר של התורה הוא פחות לכתחילי, ומעיקרא מוגבל בזמן. חוץ מזה שיש לו תנאים סוציולוגים מפליגים.

מההיגיון:

1) זו טענה מופרכת מיסודה. באותה שיטה אתה יכול לפסול עוד אלף דברים. עצם העובדה שאחוז המתעללים עולה אינה פוסלת אוטומטית. צריך לבדוק הן את ההסתברות עצמה, והן את תוחלת הנזק, וכל אלו מול הרווח שמנגד.

2) כפי שכבר הובא לעיל, היעוד של בני כנען (או חם) בעולם זה להיות עבדים. זו הקללה שהם קיבלו.

מהתנ"ך:

אני ממשל לא חושב שזה הפשט בפסוק. ודאי לא חד משמעית כמו שאתה מנסה לטעון. הפרשנים, ובתוכם רש"י שהזכרת - מדברים על כיבוש ושלטון על עמים זרים. והמצודת דוד מסביר ש"לרע לו" זה בדווקא: כשהכוונה היא לעשות רע לשני.

ממילא גם אין שום סתירה בין חז"ל לפסוק.

מקורות אחרים:

1) שם אכן מדובר בעבדים עבריים שנלקחו בכפייה. זו מציאות שלא הותרה על ידי התורה בשום מצב, וממילא היא בהחלט אסורה ולא מוסרית.

2) לא מקרא יוצא מידי פשוטו זה לא ג'וקר שאפשר לעשות איתו מה שרוצים. במקורות בגמרא בהם הוא מובא, ניכר שזה נאמר רק כשהדרשה מוציאה את הפסוק מפשוטו באופן מובהק. כאן, לעומת זאת, הפשט עצמו לא ברור ויכול להתפרש לכמה כיוונים, ובאים חז"ל ומסבירים לנו מהו הפשט הנכון. כמו כן, ניכר בגמרא ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו", הכוונה שאינו יוצא מידי פשוטו לגמרי, אבל ברור שהעיקר הוא דרשת חז"ל.

3) כנ"ל, רק בעבד עברי.

ולגבי "לעולם בהם תעבודו" - מאיפה כל כך ברור לך שזה הפשט? והאוקימתא שלך בחז"ל לא מתחילה כלל ועיקר, לאור פרטי הדינים הנלמדים מהפסוק הזה.

מפני שהשילוב של שומר תורה ומצוות, שנשמע כאחרון מגישי הרדיו המקומי בגלים ארוכים מתחנה מקומית של הקלאן בסמולוויל, עם מעיל הציד ומכנסי ההסוואה למארב דביבונים בביצות המאנאטי, המזוהמים מבוץ שלא כובס כבר כמה שנים, לא ממש יקסום לרוב רובם של תושבי המקום, שחורים כלבנים דהיום. אבל מה, אני יכול להפנות אותך לכמה מקומות שישמחו להכיר אותך שם (במידה וימחלו לך על שאינך מצטלב תשעים פעם בפני יאשקע פאנדערע)!
אני כבר לא מדבר על הרייט ביצ'ר סטואו - אני מדבר על ג'נגו ללא מעצורים. באמת נראה לך שאפשר להיות כל כך איטי גם כיום? אומר לך ככה: אפילו היו נכונות כל טענותיך (והן כמובן לדעתי שגויות ללא תקנה), וושינגטון דיסטריקט אוף קולומביה כבר לא שם. וזה, בסיכום, מה שבאמת חשוב.

לכל מי שהזכיר ש"היעוד של בני כנען (או חם) בעולם זה להיות עבדים. זו הקללה שהם קיבלו." (יזהר, ואח"כ חסדי הים):
אני חושב שאתם מערבבים בין חשבונות שמים לבין חובת האדם.
ניתן דוגמא מתחום אחר: לאדם מסוים יש יעוד להיות עני, וזה מאת ה' ולטובתו. האם יעלה על הדעת שבגלל זה לא ניתן לו צדקה כי "היעוד שלו להיות עני"?!
כמו כן האישה התקללה "בעצב תלדי בנים" - האם בגלל זה נאסור לקחת אפידורל?!
או דוגמא מנושא קרוב מאוד - גם על עם ישראל היתה נבואה "ועבדום ועינו אותם" אך המצרים בכל זאת נענשו על השעבוד... (ואם תאמרו שלפי רוב הפרשנים המצרים נענשו מפני שהוסיפו על השעבוד יותר מן הגזירה - מי אמר לכם שזה לא המצב גם בשעבוד עבד כלשהו?)

כך גם כאן - נכון שמהצד של חשבונות שמים היתה עליהם קללה, אבל מהצד שלנו- זה לא אומר שזה מוסרי לקחת עבד. לכן אתם לא יכולים להביא את זה בתור ראיה לכך שעבדות היא מוסרית.

לחסדי הים: אני לא מכיר את התרבות המערבית כמוך (אין לי מושג מה עשתה ביונסה אתמול בסופרבול או מי זה בכלל דרייק), אבל אתה באמת חושב שרוב (!) השחורים משפיעים רפש ומזהמים (כהגדרתך) את ארה"ב?
יש לך נתונים שיתמכו בכך?
וגם אם לדעתך רובם מקולקלים - האם רשעותם גדולה יותר מזו של האירופים ה"נאורים" או הערבים?

למה לדעתך הם צריכים להיות עבדים ואחרים לא?

סלח לי שאני אומר, אך דבריך (ובעיקר - צורת הביטוי שלך) נראים כדעות קדומות ללא כל ביסוס.

אם כל העניין של עבד כנעני היה נסמך על קללת נח לנכדו בלבד. אבל ב"ה אנחנו לא קראים, ויש לנו מקורות נוספים בחז"ל, מהם עולה תמונה די חד משמעית, או לפחות נוטה מאוד לכיוון שלא כדבריך. על כך כתבתי לך בארוכה, ובינתיים עוד לא הגבת.

לשחורים בארה"ב בהחלט יש תרבות ענפה של עוני, אלימות ופשע, והיא גם מתועדת במחקר (ראה "עוני בין דיסציפלינות" חיה שטייר, החל מעמ' 15).

מה שכתבת לי בארוכה היה אך ורק פירכות לדברי - לא הבאת שם אף ראיה לכך שחז"ל תומכים בעבדות.

יש לי תשובות לכל פירכותיך, אך מכיוון שהנושא תיאורטי בלבד ואני די עמוס כרגע, לא מצאתי טעם בוויכוח.
הגבתי שוב רק בגלל דבריו המזעזעים (לדעתי) של חסדי הים והתגובות הנלהבות שהוא קיבל.

ערב טוב, ושנזכה להיות עבדי ה' ולא עבדי זמן...

הנלמדות מהפסוק "לעולם בהם תעבודו" - בהחלט מצביעים על תמיכה.

אפשר לקחת לכיוון שיש כאן איזה שהוא חיסרון, שבסופו של דבר יתוקן. [ואולי כבר בתהליכי תיקון, בשני המקרים]

וגם אם בחלק מההיסטוריה זה מציאות שאנחנו צריכים לשתף איתה פעולה, וישנם אנשים שעדיף שהם יהיו עבדים מבני חורין, זה לא אומר שזה ישאר כך לנצח.

שהפיכתם לעבדים הייתה עוול

בעיני הדיון סביב לגיטימיות של עבדות (שלגביה התשובה שלי רלוונטית)

מתחיל רק במקרים שהעבדות נגרמה כעונש על חטא, כיוזמה של העבד

מחוסר ברירה, או כשבויי מלחמה.

לצוד אנשים חופשיים לעבדות נגד רצונם זה בעיני לא חלק מהדיון.

אחי, תלמד היסטוריה. הם הובאו לאמריקה מראש כעבדים.

ולפני ששלחתי, לא הייתי בטוח ב100% שאכן כך, אז הלכתי לויקיפדיה לוודא, ואכן כך. בשלב כלשהו הגיעו גם מהגרים, אבל הם מיעוט.

עבודות שירות.

בנאדם עשה מעשה נגד החברה - אז הוא תורם לחברה.

בעבר היה מדובר על מעבידים מורמים מעם שרק המגורים עימם הביא את החוטא (הגנב) לתשובה ונתן דוגמה להתנהגות מרוממת ואצילית.

גם אנחנו יכולים לקחת אחרים?

לו היית אלוקים

אבל אם הוא מעניש מישהו, האם גם לנו מותר?

אם הוא מביא צרות לאנשים כדי שיגדלו וילמדו, מה זה קשור אלינו?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים