תוכלי למצוא תשובות ל(לפחות חלק מ)השאלות שלך בספר "מחול הכרמים" של הרב יצחק גינזבורג. (אולי גם באהבה", הנ"ל)

מצטער שאני לא זוכר בע"פ

בלי חפירות? רק השאלה זו חפירה בפני עצמה...;)

ותשובה לבונוס: לאדישים -שילחצו, ללחוצים-שירגעו.

ויותר מרגיע, לסמוך על הקב"ה שיוביל אותנו לבחירה הנכונה, ושאנחנו בידיו.

לעשות השתדלות ולבטוח בה'.

בכל דבר זה כך. את לא יודעת מה יהיה, עליך מוטלת חובת ההשתדלות ומכאן זה כבר ביטחון בה', שיעשה את מה שנכון בשבילך. ולהאמין שהוא כל יכול, והוא טוב ומיטיב, ורוצה בטוב ביותר בשבילך.

קרה שאנשים טעו בבחירתם, כמו שטועים בהרבה בחירות בחיים.. נתפלל ונשתדל שלא לטעות, מעבר לזה, אין לנו שליטה.

*כל זה לעניות דעתי.

סוטה ב, ב; מועד קטן יז, א.

1) בזיווג ראשון כן, בזיווג שני - לא.

2) כן. בערך כולנו פספסנו אותו...

בשם המקובלים מסבירים שעוסקים בשרשי נשמות, לא בסדר כרונולוגי.

ייתכן שהזיווג הראשון שלי נולד לפני מאתיים שנה, או יוולד עוד 20 שנה...

3) מועד קטן יז., זה לא קשור לתועלת - זו האמת...

4) כן. עיין ביעב"ץ שם, ובאחרונים עם נטייה לנסתר (חיד"א, בן יהוידע וכו') על הסוגיא.

בונוס: עלינו ללמוד את דרכי הקב"ה והנהגתו את המציאות!

2) כך כתוב ברמח"ל, ביעב"ץ ובעוד רבים מהמקובלים (אני לא מבין במקובלים, אבל כך כתבו בשמם).

ההיגיון הוא שיש רמות בהתאמה בין בני זוג.

יש זוג משמיים, כמו דוד ובת שבע, שהייתה מוכנה לו מששת ימי בראשית.

ויש זיווג שיכולים להסתדר יחד, למרות שהם לא בדיוק, וזה דורש הרבה יותר עבודה.

3) 40 יום נאמר על זיווג ראשון. שמא יקדימנו אחר וכו' נאמר על זיווג שני.

אנחנו לא יודעים באיזה זיווג מדובר, ולכן מארסים אפילו במועד (בזמנם וכו').

יש תועלת מעשית מוסרית גדולה: לא לסמוך על כל מיני סברות לא ברורות, אלא לפעול.

בטח בד' - ועשה טוב!

4) וקשים לפני המקום לזווגן כקריעת ים סוף - הנך דלפי מעשיו (סוטה ב. ורש"י).

הקושי להתאים זיווג לאדם נובע מכך שהזיווגים הולכים לפי המעשים,

צנועה לצדיק ופרוצה לרשע (רש"י).

בונוס: אם מבקש אתה לראות את השכינה בעולם הזה -

עסוק בתורה בארץ ישראל! שנא' דרשו ד' ועזו בקשו פניו תמיד!!

אם רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם - למוד אגדה!1

אנכ"י - אנא נפשי כתבית יהבית! אני נפשי כתבתי ונתתי (בתורה)

אין לי שום בעיה ללמוד עם אשתי שתחי' חברותא בגמרא, אני רק לא אדחוף אותה לשם...

זאת לא התנשאות. אלו תפקידים. אני לא אהיה בהיריון, לכן אין מה ללמוד גמרא...

2) הנפקא מינה להבין איך הקב"ה מנהל את העולם.

3) זיווג שני זה לא אדם שהתגרש. זה בדיוק מה שאומרים המקובלים.

סוף דברייך יותר מתקרבים לאמת...

4) מי שחוזר בתשובה - יקבל לפי מעשיו של עכשיו, בע"ה

איכס... שונא את המילים האלה...

נפ"מ לכל הגישה לעולם הזה...

ועל פי התשובה שאתן לה, אחליט אם ללמוד במיר או בהר המור...

למה שונא, כי שונא...

כי אני לומד ר' נחום פרצוביץ ואת הרב מרדכי שטרנברג,

ולא למדתי יום אחד במיר, ולא בהר המור...

כי חבר אני לכל אשר יראוך!

כי אלה הגדרות מגזריות, מפלגות, מטופשות, שטובות אולי לשידוכים... ואני עוד לא שם...

בס"ד

http://www.yeshiva.org.il/midrash/7791

אולי זה נראה לא קשור אבל יש שם תשובות לשאלות שלך.

כיוון שההשגחה "זורמת" עם בני האדם ומעשיהם ומצביהם הזמניים וגם בו זמנית במבט נצחי יעודי

ברמת הנשמה יש התאמה קדומה שאמורה להתגלות במציאות

אלא שאדם יכול להיות לא מחובר לעצמו ברמת הנשמה ואם רואים בשמיים שהוא אפילו לא בדרך לשם, מרחמים עליו ונותנים לו זיווג שמתאים לו זמנית, ואולי עם הזמן יגיע לרמת הנשמה ויגלה התאמה קדומה (שגם היא בינתיים כנראה היתה לא מחוברת לעצמה..)

 ושתי מגמות אלו קורות בו זמנית ויכולות לקדם אחת את השניה

למשל סיפור ששמעתי לפני כמה ימים מקיבוצניק חילוני מבוגר שבנערותו ירד מהארץ עם ארופאית גויה וגר בחול הרבה שנים וילד ילדים, עד שהם התגרשו ו.. הוא הכיר שם באירופה יהודיה רחוקה מאוד שבקושי ידעה שהיא יהודיה והם התחתנו ועלו שניהם ארצה והספיקו גם ללדת.

רואים מסיפור כמו זה שהבן אדם היה רחוק וקיבל משהו רחוק מאוד ("הנהגת שכר ועונש" - סיבה ותוצאה) ודווקא המקרה הרחוק שלו קידם אותו למצב הקרוב יותר שלו שהכיר שם יהודיה ועלו ארצה. זה המשמעות שהקב"ה משתמש גם ב"רע" לקידום הטובה ("הנהגת היחוד")

"הכל צפוי והרשות נתונה" - הוא היה צריך להתחתן עם היהודיה (- "צפוי"), אלא שמעשיו ( - "רשות") קידמו את זה בדרך עקומה. *אם* הוא היה יותר מחובר לעצמו בנערותו, הקב"ה היה מסדר שגם היהודיה תגיע אליו בדרך "כלה"..

ויתכן ולפי הגישה של המקובלים (אולי רמח"ל) יקראו לנישואיו הראשונים "זיווג שני" ולנישואין השניים "זיווג ראשון", לפי רמת החיבור ולא לפי סדר כרונולוגי

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים