חייבת לשתף, כדי שהמודעות תעלה לכל אחת ואחת.
אני כרגע ארבעה חודשים לאחר לידה, עם עוד מתוק בן שנה ו9 חודשים.
יכול להיות שהרבה נשים מסתדרות מצויין לטפל בשניים יחד, גם להניק או להרים את הקטן וגם להתייחס לגדול יותר תוך כדי ולמלא את הצרכים שלו.
אני מרגישה שאני זקוקה לעזרה...
לא פשוט לי להיות לבד איתם יחד המון זמן בתוך בית סגור (כי קר), בלי אף חברה, ולא פשוט לי כשאני צריכה עזרה לשמור עליו בזמן שהולכת להביא את הגדול מהמעון ואין שום היענות.
חושבת שזה לא צריך להיות כך. אמנם השכנות שלי רובן צעירות, אך הן יכולות להשאיר את הילדים שלהן רגע לשחק (כי הם גדולים יותר ולא יצרחו), ולבוא לראות שהכל בסדר. או שאני סוף סוף יוצאת קצת החוצה עם שניהם וקורה ששניהם צורחים, והשכנות מדברות בחוץ- לבוא לעזור! (מי לא צריכה עזרה במצב כזה?!).
קשה לי קצת לסנגר, למרות שאני צריכה. אבל מהלידה אפילו לא אחת באה אלי הביתה ולשאול אם אני מסתדרת, מקסימום דיברנו בחוץ במקרה. אפילו כבר לא נעים לי לבקש עזרה...עשיתי את זה קצת לפני.
דוקא אצל אלה המבגרות יותר ואלה עם הרבה ילדים יש יותר מודעות. ונכונות לעזרה.
אמנם קיבלתי ארוחות לאחר הלידה וזה מאוד מאוד הקל, אבל זה לא משתווה לקצת יחס חם ביומיום, כשאני לאחר לידה, רוב היום לבד...
אז נשים יקרות,
אם יש בסביבתכן משהי לאחר לידה, תבואו לביקור, תקחו את הילד הגדול יותר שישחק עם הילדים שלכן, אפילו שהילדים יבואו לשחק אצל היולדת בבית (זה גם עוזר ונותן תעסוקה לילד), כשאתן בחוץ מדברות בכיף תחשבו על היולדת שלא יכולה להוציא תינוק קטן החוצה ותקפצו לבדוק אולי גם היא זקוקה לשיח חברי.
אני כרגע ארבעה חודשים לאחר לידה, עם עוד מתוק בן שנה ו9 חודשים.
יכול להיות שהרבה נשים מסתדרות מצויין לטפל בשניים יחד, גם להניק או להרים את הקטן וגם להתייחס לגדול יותר תוך כדי ולמלא את הצרכים שלו.
אני מרגישה שאני זקוקה לעזרה...
לא פשוט לי להיות לבד איתם יחד המון זמן בתוך בית סגור (כי קר), בלי אף חברה, ולא פשוט לי כשאני צריכה עזרה לשמור עליו בזמן שהולכת להביא את הגדול מהמעון ואין שום היענות.
חושבת שזה לא צריך להיות כך. אמנם השכנות שלי רובן צעירות, אך הן יכולות להשאיר את הילדים שלהן רגע לשחק (כי הם גדולים יותר ולא יצרחו), ולבוא לראות שהכל בסדר. או שאני סוף סוף יוצאת קצת החוצה עם שניהם וקורה ששניהם צורחים, והשכנות מדברות בחוץ- לבוא לעזור! (מי לא צריכה עזרה במצב כזה?!).
קשה לי קצת לסנגר, למרות שאני צריכה. אבל מהלידה אפילו לא אחת באה אלי הביתה ולשאול אם אני מסתדרת, מקסימום דיברנו בחוץ במקרה. אפילו כבר לא נעים לי לבקש עזרה...עשיתי את זה קצת לפני.
דוקא אצל אלה המבגרות יותר ואלה עם הרבה ילדים יש יותר מודעות. ונכונות לעזרה.
אמנם קיבלתי ארוחות לאחר הלידה וזה מאוד מאוד הקל, אבל זה לא משתווה לקצת יחס חם ביומיום, כשאני לאחר לידה, רוב היום לבד...
אז נשים יקרות,
אם יש בסביבתכן משהי לאחר לידה, תבואו לביקור, תקחו את הילד הגדול יותר שישחק עם הילדים שלכן, אפילו שהילדים יבואו לשחק אצל היולדת בבית (זה גם עוזר ונותן תעסוקה לילד), כשאתן בחוץ מדברות בכיף תחשבו על היולדת שלא יכולה להוציא תינוק קטן החוצה ותקפצו לבדוק אולי גם היא זקוקה לשיח חברי.
