פתיל קצראנומימית

מרגישה ממש רע לדבר על זה בכלל אבל אין לי בררה! מקווה שתבינו ולא תשפטו. יש לי שלושה ילדים קטנים מתוקים ב"ה רגועים בסהכ. אך כמו כל ילד דורשים הרבה. אני נמצאת איתם הרבה שעות ביום ופשוט מרגישה בזמן האחרון שלא יכולה כבר שאין לי סבלנות אליהם! כל דבר קטן מקפיץ אותי מעצבן צועקת עליהם הרבה ואומרת דברים שאחכ מתחרטת עליהם כמו אם לא תפסיקו לריב אני הולכת וכו.. מרגישה האמא הכי נוראית בעולם מתביישת מהשכנים.מרגישה שאני הורסת להם את הילדות ולא ככה רציתי לגדל אותם. זה בתקופה האחרונה ככה.לא יודעת מה לעשות!! סליחה על האורך...

 

קפץ... סליחה..א..א..
אני זוכרת שגם לי היו 3 ילדים הייתי על פתיל קצר מאוד, זה באמת לא קל בכלל 3 ילדים קטנים ובטח ההפרש ביניהם הוא לא גדול במיוחד. ובמיוחד שאת נמצאת איתם רוב היום לבד. אני חושבת שאת צריכה לפנות זמן לעצמך אם זה חוג פעם בשבוע, להביא בייביסיטר ולצאת עם הבעל או סתם לקניות.

לנסות בזמן כשאת רואה שיש מצב של לחץ בבית עם הקטנים תשתדלי לא להגיב מיד תנשמי עמוק, תשתי כוס מים לפעמים תתעלמי העיקר שלא תגיעי למצב שאת צריכה לכעוס או לצעוק כי בכל זאת הם ילדים קטנים.

תעשי עם הילדים דברים כייפים . תכיני איתם עוגיות או עוגה שהם ישפכו את הסוכר וכו
תצאי איתי לגן משחקים וכו.
אני יודעת שהדברים האלו קשים ולא תמיד ניתנים ליישום אבל מהניסיון שלי שדרך אגב את לקחת אותי כמה שנים אחורה כשאני הייתי במצבים כאלה. זה שווה את המאמץ. הקטנים האלה צריכים אותנו, צריכים את היחס ותשומת הלב. והמון סבלנות.
ותזכרי שזה רק תקופה הם גדלים מהר, ויגיע היום שאת עוד תתגעגעי לימים האלו.
קודם כל זה נורמליאנונימי (2)

אח"כ כדאי לחשוב על פתרונות לעזרה

מה עם שירים ברקע? או שירים רגועים או שירים שהילדים עושים תנועות לפיהם..

תדאגי לעצמך לאוורור או תעסוקה, התנדבות וכו...

 

 

תודה על העידודאנומימית

יכול להיות שבאמת צריכה להעסיק אותם יותר ואז הם פחות יריבו וכו.. פשוט מרגישה שאין לי אנרגיות ומוטיבציה להשקיע.וזה מתסכל

ואת? מה איתך?בהתהוות

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

קודם כל שתדעי שאת לא היחידהאנונימי (3)
פשוט אמיצות כמוך מעזות לעלות את זה בפורום ורוצות להתמודד...גם לי היה תקופות כאלה.
פשוט שיניתי סוויצ במוח והחלטתי שלא משנה מה אני לא מסכימה לעצבים להתפרץ..
עובד? לא תמיד
אני משתדלת..
מאחלת לך הרבה כוחות...
אהבתי. כמו תמיד..אמא_מאושרת
כנסי(:הפי
אני חושבת שיעזור לך קצת השקעה בעצמך.
בדרך כלל העצבים האלה קורים בגלל חוסר זמן לעצמך ומהתכניות שתיכננת לך.
ואל תרגישי רע זה באמת לא פשוט להיות כל היום איתם ולחזור ככה על אותה שיגרה .
תנסי לפחות פעם בשבוע ככה שעתיים קבועות להשקיע בעצמך במה שאת אוהבת לעשות . וזה בטוח יתן לך להרגיש שאת אוהבת את עצמך וזה ישפיע על הסובבים אותך...
את מהממת!כל זמן

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

היכן הבעל..אבנר ח-י

היכן אחריותו וסמכותו..במקרה שלי למשל אשתי היתה ועודנה בעלת פתיל קצר , כך שאת התפקיד הממתן והמרגיע נטלתי מתוך הכרה ברורה על עצמי..וישתבח שמו , היום אחרי 19 שנה ניתן לומר שזה היה כדאי..הם קבלו את הגישה שלי..זה לא ייתכן ללא בעל..בהצלחה,

נשמה,~א.ל
ומה איתך?
האם יוצא לך להתאוורר? לנשום? לאגור כוחות?
אולי תפגישי אותם עם חברים? זה ממתן הרבה יותר
ומעל הכל קחי זמן לעצמך,
תחזרי עם כוחות מחודשים!
אתן ממש מעודדות!אנומימית

ההרגשה שאני היחידה כזאת מכל הבתים תמיד יש שקט.. כמה שאני מחליטה להפסיק עם זה יותר אני לא כועסת עליהם וזהו. לפעמים זה מחזיק מעמד כמה ימים ואז ברגעים של לחץ עייפות אני עוד פעם מאבדת שליטה וכועסת. ואז מרגישה שוב פעם שאין סיכוי ואני תמיד אשאר כזאת וכו.. לגבי לצאת.. אני כל כך עייפה בערב שלא מסוגלת לכלום.  

מוכר Mp9
כולן נופלות באמהות, כולן או לפחות רוב האמהות נושאות אשמה כזאת או אחרת, מי לא רוצה להיות האמא הכי נהדרת, שקולה וטובה לילדים שלה? אבל אנחנו רק בני אדם, שלפעמים עייפות, שחוקות, עצובות...ונופלות למקומות שממש לא רצינו. אבל העיקר זה הרצון להיות טובות באמת, כי בזכות הרצון הטוב הזה את לא תוותרי ותקומי שוב ושוב ולא תפסיקי לשאוף ליותר...ועם הזמן הנפילות פחות קשות, הסבלנות נבנית וגם את ניבנת ואיתך הילדים. גם אם נפלנו צריך לדעת שה׳ ממשיך להפקיד בידינו את הילדים, ממשיך להאמין בך שלך יש בדיוק את מה שהילדים האלה בדיוק צריכים.
וכן, חלק מהקימה זה לתת לעצמך את מה שהיה חסר והחליש ומביא ל׳פתיל קצר׳, אוכל טוב, מנוחה, יציאה להתאוורר וכו׳ . הלוואי שנזכה להיות האמהות שהיינו חולמות להיות. ואם נדמה לך שאצל אחרים שקט את מוזמנת להוציא את הראש מהחלון, אני בטוחה שתשמעי אותנו עד אליך ;)
ידוע שקל יותר לכעוס כשעייפים ורעבים....בתאל1

אני נגיד עצבנית כשאני רעבה... עוד אין לי כמה ילדים ..סה"כ אחד. וגם הוא יכול לגרום לי להתעצבן (כי אני עייפה או רעבה באותו רגע...)

 

אולי אתם נותנים דוגמא אישית של מריבות ?אנונימי (4)
איני רוצה להתערב...אבל התנהגות הילדים
בכל העולם זה ידוע
שהילדים מבצעים חיקוי מושלם של ההורים
ומאחר ממילא איני יודע מהיכן את... אז אינך צריכה להתבייש שאני כותב לך...
אם את עושה לבעלך קונצים או הבעל שלך הוא כזה שאוהב לריב אז הילדים לומדים ממכם דוגמא אישית ...
לא מסכימה כללאנונימי (3)
יש מקום להגיד דברים שיישמעו!MUPHVD

אישה שמעלה נושא בפורום בשביל לקבל עידוד ועצות טובות, לא מחפשת מקום שיטיחו בה האשמות.

גם אם הן נכונות וגם אם לא, זה לא המקום לכתוב אותן, בטח לא בצורה כה בוטה!

הסיטואציה אותה העלה בפורום נורמטיבית וקורת למיני רבות נשים ואימהות מדהימות וטובות.

יש המון עניין של אופיאמא_מאושרת

וכדוגמה אני יכולה להביא לך את שני הבנים שלי-

הגדול רגוע ושקט, ילד טוב ירושלים

השני שובב, בוכה, צורח, עושה מלאאאא בלאגן.

שניהם גדלים באותו בית, שניהם נמצאים באותו גן. המטפלת של הקטן היתה המטפלת של הגדול שנה שעברה.

נכון שילד שגדל בבית אלים יש לו יותר סיכוי לצאת אלים, אבל ילד שהוא אלים לא בהכרח גדל בבית אלים..

לא נכון.. ילדים רבים כי הם ילדים.בתאל1אחרונה

גם אם ההורים שלהם מושלמים

מצטרפת לחיזוקים!עינה

הקושי ששיתפת בו הוא מסוג הדברים שקורים לכולנו, רק שאת אמיצה וחכמה לדבר עליו!

 

באמת, כולנו מתמודדים עם זה. תנשמי לרווחה, את בסדר, נורמאלית ולא מושלמת. כולנו...

 

נתנו לך כאן עצות מצויינות שהמוקד הוא- לפתח את עצמך כמו תחביב, יציאה, זמן פינוק וכאלה.

 

אוסיף רק שכדאי לשוחח עם חברות. זה חשוב מאוד כדי להרגיש שאני נורמאלית ולא 'משוגעת'...

 

הרבה טוב!!!

 

 

גם לי יש פתיל קצר שלושים פלוס

וממש קשה לי עם זה.

כל לילה שהילדים ישנים אני כועסת על עצמי על שהתעצבנתי והרמתי את הקול ואיימתי

וחושבת למה אי אפשר לחיות בהרמוניה?

ואז למחרת, "אמא היא הרביצה לי" , היא לקחה לי , הצקות, הרבצות אחת לשנייה

ובעיקר בזמן השינה- הזמן שאפסו הכוחות ויאאלה רק תשנו

אני צריכה לשירותים, צריכה מים, אני לא מצליחה להירדם, או שבשיא החוצפה פשוט קמות מהמיטה באלגנטיות או בחוצפה

וכשהאיומים לא עוזרים מתחילים העצבים שנובעים מחוסר האונים

הם הילדים שלי - וככה לא מקשיבים לי?

איזו חוצפה.

ומבקשת שוב, וכועסת וחוזר חלילה..........

 

קיצר הבנת שאני מזדהה איתך והבנת שלא כל הבתים שקטים

עכשיו צריך לחשוב על פתרון.............

גם אני! עם פתיל קצר!רבקה כהן

והיום אני אומרת, שבמקום להישאר בבית אתם (כי כך בעלי רצה) היה עדיף אם הייתי יוצאת לעבוד, ושמה אותם אצל מטפלת. אפילו אם המשכורת הייתה מכסה רק את המטפלת היה יותר טוב מאשר להישאר כל היום בבית ולטפס על הקירות! 

אז תשקלי אם זו אופציה לגביך. 

ועוד משהו. הגעתי למסקנה שלאנשים שונים מתאים גילאים שונים של ילדים. היום אני יודעת שגילאי שנתיים עד ארבע זה לא בשבילי. כמובן שלא הייתי יכולה להעביר אותם בשנים האלה למשפחת אומנה, אבל אם הייתי יודעת שכאשר הם יגדלו אני ממש אתחיל ליהנות מחברתם זה היה מנחם מעט. היום כשהקטנה בכיתה א' החיים נראים שונה לגמרי, ולא, אני ממש ממש ממש ממש לא מתגעגעת לימים של שלשה ילדים מתחת לגיל שלש! אז קחי נשימה עמוקה, כי בעזרת ה' אוטוטו הם בני עשרים ותוכלו לשבת על כוס קפה...

כמובן שמריבות יש עד גילאי העשרה כולל, אז יש טכניקות אחרות מאשר להתפוצץ בקול רעש אדיר ולסדוק את התקרה ושווה ללמוד אותם. גם אותם למדתי מאוחר יחסית, והלוואי שהייתי יודעת לפני שש שנים מה שאני יודעת עכשיו, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא. 

ריגשת אותי מאוד!אמא_מאושרת
הפותחתאנומימית

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כמו שכתבת בעצמך זה קורה בזמנים שאת עייפה או לחוצהaima

אימהות צריכות לדעת שכאשר הן דואגות לקבל מספיק שינה הן בראש ובראשונה עושות טובה לילדים.

 

שינה מספקת פותרת עוד הרבה בעיות אחרות.

תודה לך!! עודדת אותי (אנונימית אחרת)אנונימי (5)


2 דברים-ויקי7

א. אני מנסה כשהם רבים להתנות את ה"עונש" (אף פעם לא קוראת לזה ככה) במריבה עצמה. רבים על הכיסא- אז לא יהיה כיסא בכלל. זורקים את הלגו מהחלון- אי אפשר לשחק בלגו. 
ב. מה את עושה בשביל עצמך? זה חשוב. אני גיליתי שאם אני עושה משהו נטו בשביל עצמי (חוג, או סתם דברים שאני אוהבת) יש לי יותר סבלנות בתקופה שאחרי..
ג. גם ילדים רגועים צריכים להשתולל.. מה עם להוריד מזרן ושיעשו גלגולים וערימת ילדים וכו?

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך