ב"ה ילדתי לפני 5 חודשים. הגדולה במעון והתינוקת איתי (רק יונקת).
בעלי לוחץ שכדאי לי להתחיל לעבוד אפילו קצת כדי שיכירו אותי שנה הבאה.
יעני אפילו מילוי מקום..
לא יודעת לי זה קשה.. קשה לי להיפרד מהקטנה שהיא עדיין כ"כ קטנה.
אני מאמינה שתינוק צריך להיות עם אמא שלו.
בסופו של דבר לא הבאתי אותה לעולם כדי שמישהי אחרת תשמור עליה..
מצד שני צריך כסף
מצד שלישי- אם אצא לעבוד אז הקטנה אצל מטפלת מה שאומר להוציא כסף, הגדולה אצטרך להוסיף לה שעות במעון כי היא יוצאת מוקדם- עוד כסף..
ומה שהכי מפריע לי זה - שהקטנה ב"ב ב"ה ב"ה יונקת. (הראשונה בכלל ל, וב"ה עכשיו הצלחתי! לא המתי שאצליח!!!) ועכשיו לתת לה בקבוק? זה שובר לי את הלב. אין לי שום דבר רע עם תמ"ל- הגדולה אכלה רק את זה. אבל עכשייו ששתינו נהנות כואב לי הלב להפסיק לה.. ולשאוב זה מבחינתי סבל.. זה מכניס אותי לתסכול. מעדיפ לתת תמ"ל מאשר לשאוב..
ולא יודעת מה לעשות..
צריך כסף- מצד שני המעון, מטפלת, התמ"ל זה הוצאות.. אז לצאת לעבוד בשביל 200 שקל ובשביל שיכירו אותי? זה שווה את זה?
לא יודעת מה לעשות?
איך להיפרד מפיצית שעוד לא זוחלת וצריכה צומי..
לא מפסיקה לבכות...

