וב"ה לא קרה כלום.

עכשיו את יודעת, ותזהרי יותר.

קחי איתך את מה שלמדת ותמשיכי הלאה. את אמא טובה, משתדלת, לא תיארת לעצמך, ב"ה ב"ה לא קרה כלום.

תתעודדי .

דברים כאלה קורים לכולנו. צריך להשתדל מאוד שלא יקרו, להיות זהירים, להישמע להנחיות. ובסוף, להודות לה' ששמר על התינוקת וללמוד מזה להבא.

להניח עליו את היד.

אני מצאתי את זה יעיל

בהצלחה!

שאני אתחיל לתאר לך דברים שקרו לי עם הבת שלי? 

עדיף שלא .

הראש של הקטנים מותאם לשמחתינו לנפילות , שב"ה נצליח להמנע מהן ככל האפשר .

מאחר וקרה מה קרה , אני כמו פולניה טובה , שמה יד על המזוזה ומתפללת שלבת שלי יהיו חיים טובים וארוכים. 

תני חיבוק לשתיכן. 

את יודעת שאני לא בדיוק במגזר...

[האמת, חששתי בהתחלה לפתוח שרשור כזה.. "מרגישה זוועה", חשבתי מי יודע מה קרה...]

קודם כל, את אמא מאד טובה, אם זה מה שיש לך בראש..

דבר שני, זה קלאסי לגמרי. כמעט אין הורה שלא קרה לו פעם משהו דומה, לדעתי. הסיוט הידוע. באמת, לומדים עם הזמן שלא להשאיר ילד בלי "יד עליו", במצבים דומים. אין חכם כבעל נסיון, ב"ה שזה כל המחיר של הנסיון..

ובאמת, השלב הזה של "לראשונה", הוא המוּעד. כי זה לא צפוי. זה יחזור כש"לראשונה זחלה". "לראשונה הלכה" וכו'.. כשרואים שהשלב מתקרב, כדאי להכין את השטח...

דבר שלישי, תשמחי שהיא נפלה על הפנים. אם כבר, יותר "בעייתי" אם היתה נופלת על הצד האחורי של הראש (וגם בזה, לא להגזים. הקב"ה ברא את הקטנים עם עצמות "גמישות". מישהו גדול יותר, בדברים שהם עוברים, כבר מזמן היה חוטף כמה שברים..). וטוב שנתקלה ביד שלך, מבחינת ההרגשה שלה של ה"פגישה" איתך בדרך.

לגבי ה"תמונה בראש", מובן לגמרי.. אבל צריך "לצאת מהסרט". תחייכי מזה, תגידי, ב"ה שעשה כך את הילדים - נופלת, כמה יללות, חיבוק של אמא, ונגמר...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות