אם לא תוציא תשים בצד - תחכה שירתח ואז תשים בפנים קצת קצת  - אל תמלא הכל עד שזה נהיה קריספי

בסוף תשטוף את הסיר את הצלחות את השיש הרצפה ותחליף נייר כסף

תמיד אפשר להוציא  - לשים בצד ולתת לשמן לרתוח

חצומזה שהמקטם של השרושר הזה ב /Forum/Forum.aspx/f28

בין במחבת בין בסיר, בין בקצת שמן בין בהרבה.

מושיקו צודק- חבל לתת לצ'יפס להיות בשמן זמן רב.

קודם שהשמן ירתח ואז להכניס את הצ'יפס. 

עדיף קישואים ברוטב עגבניות

הראשונה שלו לשמן עובר מכת חום רצינית, "נסגר" וככה מונע כניסה של יותר מידי שמן לתוכו ואחרי זה רק מתבשל (מיטגן, לצורך ההבהרה המילולית) בתוך השמן - אבל כבר לא ממש סופח לתוכו שמן.

אם השמן לא רותח, הצ'יפס פשוט יספוג לתוכו עוד ועוד ועוד ועוד שמן ויהיה מפוצץ בכמויות של שמן. גם לא בריא וגם לא טעים.

מצד שני גם לא טוב שהשמן יהיה רותח יותר מידי - כי אז הצ'יפס "נסגר" מהר מידי, והטיגון המהיר ישפיע בעיקר על החלק החיצוני שלו, בעוד שהבפנים לא יעבור בישול - ואז כשאוכלים אותו הוא ממש קריספי מבחוץ אבל מבפנים הוא דייסה לא מבושלת... (ואם בכל זאת ירצה לטגן טוב גם את הבפנים ייאלץ שהבחוץ יישרף כהוגן).

הפתרון הוא להשתמש בצ'יפסר מקצועי שם יש טרמוסטט שמודיע לך מתי השמן חם ברמה הנכונה לטיגון, ככה שמצד אחד הצ'יפס לא יספוג יותר מידי שמן ומצד שני כל חלקיו יטוגנו כדבעי...  

לא צריך להיות בשלן גדול מידי בשביל להבין דברים כאלו.

(כמו כן,לומדים על הבשר החי, תרתי משמע - כבר קרה לי שניצלים שהכנתי שהיו באחד מהקצוות - או שתוך שנייה השניצל נאטם עם פירורי הלחם, נשרף מבחוץ ומבפנים לא היה מספיק מבושל (מטוגן ) ומנגד, שהכנסתי את השניצל מוקדם מידי למחבת והוא ספח כמויות של שמן וביאס...)

ואז זה נהיה דל שומן (יחסית)

''אין טיפת שמן! הכל נספג בנייר. תאכלי תאכלי!''

ותודה...  

?

אז בטח תהיי ממש באורות 

שיום אחד קיבלתי ביטחון עצמי מופרז

והחלטתי להכין חביתה בעצמי

החביתה יצאה מצויין אני מניח, למרות שלא טעמתי אותה, 

כי נראה לי שאסור לאכול חביתה שטוגנה בחמאה

במחבת בשרי....

אז מה מצב הרוח שלכן ברגע זה? - נשואות בלבד

היה להם מלא עננים, אז בטח ירד גשם

מהבאר יצא שמן

כמו גם שנזכור ש19 שנים מתוך ה40 הם ישבו באותו מקום - קדש. ככה שיכלו לפתח שם אחלה חיים וגם לגדל עצים...  

(אם כבר, היית צריך לשאול מאיפה היה להם תפוח אדמה שהגיע בכלל רק במאות השנים האחרונות עם גילוי אמריקה )

למה אתה לא קונה את המכשיר להכנת צ'יפס ללא שמן?[של טפאל..]

זה בריא יותר[עד כמה שאפשר מתפו"א] ובלי שמן בכלל וקל לתפעול!

יכול להיות טעים?

אחת ההמצאות הטובות בתחום המטבח.

והיופי שאפשר להכין בו כ"כ הרבה דברים ובלי טיפת שמן...

וכן, ברור שמטוגן ממש לא בריא, בוודאי לא בשמן עמוק שזה הכי נורא והכי טעים

[בסיר של טפאל כמובן]

ותאמין לי שעשיתי ניסיונות שונים ומשונים איתו.

לא מבינה איך בכלל אתה יכול לאכול את הדבר הזה שטוגן בכמות שמן.

מילא השומן בגוף אח"כ, אבל קצת לחשוב על הלב שלך? [ואם אתה מכין גם לילדים אז בכלל..] 

אפילו במאסטר שף השתמשו בו כדי להכין צ'יפס בריא לילדים[אם כי מירקות אחרים], והילדים ממש עפו על זה.....

וקח טיפ להבא חפש פשוט בגוגל / יוטיוב. 

למשל - 

מה שבאלך..

מי לכל הרוחות עושה צ'יפס בסיר גבר?

...לערבב חחח

פעם אני ואחי היינו באיזה מקום ללא נשים. 

והוא רצה להכין ציפס. לקח תפו"א חתך שם בתוך פינג'אן עם שמן..  

היה משעשע.. 

לקח לי כמה שניות להבין אותך.. 

חזק אתה..  

וכן זה רק היה מקווה של כלים..

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.