עי שם. מרש"י וחז"ל.
גם הזוהר הק' - בוודאי שיש הבדל עצום במחוייבות לדברים, מפי מי נאמרו.
הרצי"ה זצ"ל היה אומר, מעבר לכך שעיקרו הוא מהרשב"י, יש אפשרות שיש "הוספות". קרה בעוד ספרים, ש"הגהות" נכנסו עם הזמן בספר.
זאת אומרת שאם אתה כבר מודה שהזוהר נכתב ברובו ע"י רמ"ד (שלא לומר זוייף, שכן הוא מיוחס למישהו אחר) ולהבדיל תהילים לא נכתבו ע"י דוד המלך שלו הם מיוחסים ולא מקבל את המסורת המקובלת, אז אולי כבר תאמר כדעת החוקרים שהזוהר זוייף כולו ושתהילים (והתנ"ך בכלל) נכתבו ע"י כמה אנשים שונים בתקופה מאוחרת במאות שנים מהמסורת היהודית?
לכן מעדיפים עמדה טוטאלית וחד משמעית, גם אם יש בה קשיים וסתירות, מאשר עמדה מורכבת שיש בה כביכול 'הודאה במקצת' בטענות שסותרות את המסורת כולה.
מדוייקדי"מאו שפשוט ידעו טוב מאיתנו?.....
אתה אומר חז"ל ורש"י אז בודאי אתה מתכוין לתהילים.
א. התייחסתי לשאלה הכללית למה בד"כ אנשים מעדיפים את העמדה המסורתית, לא התייחסתי לגוף הטענות (חוץ מזה שכתבתי "להבדיל" בין הטענות על הזוהר שנראות לי נכונות לטענות על תהילים שלפחות ברובן לא), למשל ברור שלא נכון שכל מה שאחרי המזמור המסתיים ב"כלו תפילות דוד בן ישי" לא מדוד שהרי יש אחריו הרבה מזמור לדוד וכדו'. הנקודה היא שבין אם אני מסכים עם הטענות או לא - זה לא יהיה מהסיבה שכתבתי של אי הכלת מורכבויות אלא מבחינה של הדברים. ולכן התשובה לשאלתך היא לא - גם אם חז"ל הגיעו למסקנה שתהילים נכתבו אך ורק בידי דוד אז זה לא מהסיבה שרוב הציבור היה מגיע כי הוא בכלל לא היה מוכן בכלל לחשוב אחרת (כמו לגבי הזוהר למשל) וד"ק.
ב. לגבי תהילים - ברור שלא דוד חיבר את כל המזמורים שכן הם מיוחסים במפורש לאחרים אלא שחז"ל מסבירים שדוד אמר את חלקם בשם אחרים "דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, וע"י משה, ועל ידי הימן, וע"י ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח" (ונראה שהימן וגם אסף הם הימן ואסף מתקופת דוד המובאים בדברי הימים "וְהַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים הֵימָ֥ן אָסָ֖ף וְאֵיתָ֑ן" ואסף הוא ראש משפחת המשוררים שצאצאיו שרו מתהילים כמו שכתוב בעזרא "וְיִסְּד֥וּ הַבֹּנִ֖ים אֶת־הֵיכַ֣ל יְקֹוָ֑ק וַיַּעֲמִידוּ֩ הַכֹּהֲנִ֨ים מְלֻבָּשִׁ֜ים בַּחֲצֹֽצְר֗וֹת וְהַלְוִיִּ֤ם בְּנֵֽי־אָסָף֙ בַּֽמְצִלְתַּ֔יִם לְהַלֵּל֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק עַל־יְדֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל"). לגבי שני המזמורים שאמר שלמה - "שיר המעלות לשלמה" ואפילו "לשלמה אלוהים משפטיך למלך תן" שלכאורה חובר בזמן מלכותו, ניתן לדחוק שאמרם לפני פטירת דוד והוא אמרם בשמו. לגבי המזמור "על נהרות בבל" הסבירו שנאמר ברוח הקודש (וזה כמובן לא תירוץ 'הזוי' כמו שהעיד דוד על עצמו "רוח ה' דבר בי") "אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון? מלמד, שהראהו הקדוש ברוך הוא לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני". בכל מקרה האבן עזרא בהקדמה לתהילים ועל המזמור "על נהרות בבל" מביא דעת המפרשים שרבים מהמזמורים נכתבו מאוחר יותר ואף בבבל. לענ"ד אין כל סיבה לא לקבל את דברי חז"ל כפשוטם אם אין ראיה סותרת.
לגבי התהילים. ברור שיכולה להיות גם תופעה מעין מה שהזכרת. אבל לגבי הדוגמאות שהובאו, זה לא כך. ויישר כח על הפירוט לגבי תהילים, זה מה שהזכרתי בקצרה מרש"י, שמתמצת את הענין.
[וגם לגבי ה"מורכבויות" בדברים אחרים, לא תמיד נכון לומר, "הציבור לא מכיל", שזו כאילו חולשה. פעמים רבות, זה יותר "הציבור אחראי", כלומר, יש תודעה בסיסית כזו, של זהירות מקלות של ערעור על כל מיני דברים מקודשים, בגלל "טרמפים" מעין מה שהזכרת.
ולא פעם, אדרבה, היכולת להכיל מורכבות, היא דווקא אצל הזהירים-מלהרוס. למה? כי הם מבינים שאכן לא סתם חכמים אמרו מה שאמרו, ויש מסורת מקובלת וכד', לכן נזהרים. ומבינים שיכול להיות דבר מורכב (מזמורים שנאמרים ברוה"ק לפני זמנם. כך גם בענין דברים שהזכרתי לגבי הזוהר הק', אחרי שאנחנו רואים מי סמכו עליו, כהאר"י הק', הגר"א, ועוד, למשל). ולא רצים בגלל איזו "מחשבה עצבנית" שמא הם "מרמים את עצמם", לקעקע את הכל. זו הכלת מורכבות יותר עליונה ועדינה]
לגבי תהילים - לא ראיתי שרשור בנושא ולכן לא ראיתי מה כתבת אז אני לא יכול להתייחס
לגבי מה שכתבתי על הכלת מורכבויות - מסכים שצריך ללכת בדרך האמצע ולנהוג בזהירות ויראת כבוד בנוסף לבדיקה יסודית כשחולקים על הבנות יסוד ועל גדולים מאתנו, רוב הציבור לא שם אלא בצד השני כנ"ל שגם הוא לא נכון ועליו שאל @די"מ ועל כגון זה אמר חובות הלבבות "מן הזהרות שלא תרבה להיזהר".
באותו מעמד, בהר סיני. (וקיימת למעלה מ5000 שנה. קיימת עוד לפני בריאת העולם)
הזוהר אכן נכתבה לא לפני זמן רב. אבל הועברה במסורת יחד עם שאר תורת הקבלה, מדור לדור.
בידיוק כמו כל חלק אחר בתורה.
אגב, אני מניחה שאתה לא חולק.
(פוליטיקלי-קורקט)
אבל זה לא קשור לרשב"י (ואמונה שתורת הקבלה מסיני) אלא לעצם הלכה למעשה.
כמו שהכוזרי כותב במאמר הראשון: "אמר הכוזרי: מי ששומע דבריכם, כי האלהים דבר עם המונכם וכתב לכם לוחות וזולת זה, הדין עמו שייחס אליכם דעת ההגשמה. גם אתם אין להאשימכם, כי אין מדחה למעמדות הגלויים הגדולים האלה, ויש לדון אתכם לזכות בהשלכת ההקשה והעיון השכלי. אמר החבר: חלילה לאל מן השקר ומה שהשכל מרחיק אותו וישימהו שקר" (הכוזרי אומר שזה בסדר שהיהודים מבטלים את ההיגיון מול מעמד הר סיני והחבר עונה לו שאין ביהדות דבר שנוגד את ההגיון השכלי).
נכון שלא כל טענה וסברה שאדם מעלה באמת מוכרחת מבחינה הגיונית אבל לא נכון להגיד שאין בכלל היגיון שהוא נכון ועוד יותר לא נכון להגיד שהתורה היא לא הגיונית (לא כל דבר חייבים להבין אבל לא יכול להיות שהתורה תסתור את ההגיון השכלי). התורה היא חכמה וגם ברמה האנושית ועל זה כתוב "כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה". כשאנשים אומרים שהתורה היא חכמה אלוהית ובעצם מתכוונים שהיא אבסורדית עם סתירות עצמיות והגיוניות זה לא מכבד את התורה כמו שהם חושבים אלא בדיוק הפוך, כמאמר הכתוב "בִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה"...
צריך להבין למה היא כן הגיונית ואז להגיד שהיא חכמה אלוהית.
וגם לזה היה לו "הוכחות" (אגב - הפירוש לא שלו אלא של תלמיד שלו).
כבר נשפכו על זה נהרות נהרות של דיו, והראשון שעשה בזה עבודה שיטתית הוא הגאון יעב"ץ במטפחת ספרים (שהרבה מהמחקרים של היום מתבססים על דבריו שם. וסתם הערה שהחוקרים לא לקחו אותה לתשומת ליבם - 'מורם ורבם', היתד שעליה נשענו, היעב"ץ, מכנה אותו לאורך כל הספר 'הספר הקדוש הזה'), ובדור האחרון מי שידוע בסביבה האקדמאית כבעל דברים בזה הוא החוקר גרשון שלום. וכמובן, שלמרות שיש נטייה להתייחס לדבריהם כאורים ותומים, גם על דבריהם קמו מערערים וקעקעו את בירתם ויסודותיה.
אין כאן המקום להרחיב בדעות לכאן ולכאן משום שיכלה הזמן והמה לא יכלו, אך בכל זאת כמה הערות:
א. חוסר הקבלה של הציבור של דיעות 'הזויות' אינו מפני קטנות המוחין של דעת ההמון כאשר כתב ימ"ל. לקבלה של דיעות מסוג כזה יש השלכה אובייקיטיבית על סמכות מעתיקי השמועה, ולא רק חשש ערטילאי וילדותי. הרי ידוע שהזוהר התקבל, צוטט והתפרש ע"י כמה מעמודי התווך של היהדות, דוגמת הרמב"ן, הגר"א, מרן ר' יוסף קארו, והאר"י שהוא האוטוריטה הקבלית הבלתי מעורערת בקרב (מה שנקרא) היהדות הנאמנה. גילוי מרעיש כזה שהזוהר חובר (או בצורה הבוטה: זוייף) ע"י חכם אחד מימי הביניים, שם ללעג לא רק את הטקסט עצמו אלא גם את חכמי הדורות שהתייחסו אליו בסילודין וישבו על כל מאמר שבו שבעה נקיים. כמובן שטבעו של אותו יחס נלעג (ובצדק, אם אכן כך הדברים) שלא להסתכם רק בסוגייה הזאת, אלא גם ביחס לשאר דבריהם, שהרי התברר שטעות גורלית ומביכה התגלגלה תחת ידם חלילה.
ב. גם בקרב גדולי המקובלים מוסכם שלא כל הטקסט שיש בידינו הוא מרשב"י, וכטבעם של ספרים קדומים, גם בו קרה שברבות הימים שורבבו ההערות צדדיות לגוף הטקסט. ראו לדוגמא לגאון הרב יוסף חיים, בעל הבן איש חי, שלצד היותו מגדולי הפוסקים נחשב גם כמגדולי המקובלים, שכתב בספרו 'רב פעלים' ( ח"ד, בשו"ת סוד ישרים שבסופו סי' ד):
"כי נמצא כזאת הרבה כי בזוה"ק יש דברים שאמר רבינו האר"י ז"ל עליהם שאינם מספר הזוהר אלא הם דברי חכם אחרון שהכניסו המעתיקים בס' הזוהר. ופוק חזי בס' הגאון רב יעבץ אשר מצא כמה דברים כזה..." ע"ש.
וכמובן שקו המידה בו יישקל מה מהספר המקורי ומה לא, לא יינתן ביד כל המתיימר להיקרא מומחה, אלא ביד מי שהשקיעו את מירב שנותיהם ללימוד הספר ולהעמקה בו.
ג. לגבי עצם הזלזול בדעת ההמון הנבער - הרב קוק כותב שיש מין חוש טבעי כזה לכלל האומה (שמעוגן בהשגחה האלוקית), שמתמקד בעיקר בעניין אמונות ודיעות, לברור אילו דיעות לאמץ לרבה ואילו דיעות להקיא מתוכה. הרי עובדה היא שבמהלך ההסיטורייה הסתובבו הרבה דיעות שאז היו לגיטימיות, אך לאחר הברירה ה(על) טבעית של האומה, הן איבדו כיום את הלגיטימיות שלהן. לכן כאשר מדובר בהתעמתות מול דעה רווחת כמעט בקרב בעם כולו, לא הייתי מציע לאמץ גישה אלטיסטית שאנו המבינים והשאר אינם אלא פתיים וסכלים.
ד. דעת רבים מפסוקי דורינו שכל מי שאינו מאמין בסמכות ספר הזוהר כמוהו כמי שלא מאמין בחלק מהתושבע"פ. ולא רק בדורינו. גם לפני כמאה שנה יצאו רבים מגדולי הדור כנגד כת הדרדעים שהתנגדו לקבל את סמכותו של ספר הזוהר, והובאו דבריהם בספר אמונת ה'. אגב, בין יתר החותמים על הכרוז והמסכימים על הספר, היה גם הראי"ה קוק שקרא להחזירם בתשובה מדרכם התועה.
חזק וברוךאביחי מנחםצריך ללמוד את הדעות והסברות בנושא ולא ללכת אחרי הודעות בפורום.
גם מי שסובר שהזוהר לא נכתב פיזית על ידי רשב"י
זה לא אומר שהוא לא מאמין בסמכות ספר הזוהר
יש דעות שהוא נכתב על ידי גילוי נשמת רשב"י ועוד נשמות עליונות
שאלה:
ספר תהילים מיוחס לדוד המלך. רציתי לדעת מה המשמעות בספר תהילים לפסוק
בפרק עב- "כלו תפילות דוד בן ישי", האם כלו זה מלשון הסתיימו?
תשובה:
דוד המלך חיבר את ספר תהילים אבל ברור שלא כל מה שכתוב בו הוא אמר, שהרי יש תפילות המיוחסות למשה רבינו, לאדם הראשון (כמו שחז"ל אומרים ש"מזמור שיר ליום השבת" אמרו אדם הראשון) ועוד שהוסיפו חכמי הדורות, אלא שדוד המלך ערך את זה. כמו ששלמה לא חיבר את כל שיר השירים אלא הוא ליקט וכינס את כל השירים שגדולי ישראל וחסידים חיברו במשך הדורות לחיבור אחד.
גם בתהילים הכוונה ב"כלו תפילות דוד בן ישי" היא שעד כאן התפילות שחיבר דוד, אבל השאר הוא ערך וליקט, ממחברים שונים במשך הדורות.
לא הבנתי משהו... מה הסיבה לחשוב שהזוהר נכתב גם אחרי פטירתו של רשב"י?
שיחות הר"ן רעח
אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו. וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזהר הקדוש בפרשת פינחס (ג ריט: ) ובשאר מקומות. כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה", אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו, ומה שגלה להם קודם קרא חבורא קדמאה.
ובזה מיושב היטב מה שנמצאים בספרי הזהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרובה. אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם. אחר כך מצאתי ענין זה באיזה ספר
אז הנה,
גם רבי נחמן מברסלב האמין שיש בזוהר דברים מרשב"י
שלא רשב"י כתבם
הרי אם תסתכל במקום שמתאר את יום פטירתו של רשב"י תראה שהוא דיבר והם כתבו...
ומן הסתם ככה נכתב כל הזוהר.
אז גם פה... הוא נגלה אל התלמידים שלו (או אל אחרים) וגילה להם דברים והם כתבו... בדיוק כמו קודם.
מה יוצא... שהכל זה ר' שמעון! זה לא כתב ידו אבל זה מה שיצא מהפה שלו. מה נפקא מינה?
לא יודע מי זה ר' משה דילאון ומתי הוא חי... אבל אין נפקא מינה למי הוא גילה
שורה תחתונה הכל זה ר' שמעון
לומר שלא הוא כתב
"והוא איתמר דאיהו ציפורא דחזא רבה בר בר חנה לכיף ימא דאורייתא" וכו'.
וכוונתו לאגדת רבב"ח במסכת ב"ב (עג: ).
רבב"ח היה בדור השלישי לאמוראים.
זה הקושי לדידם.
ויש גם את הסבר הרמ"ק, מהרח"ו, ר"ש בוזגלו בעל הכסא מלך, ועוד.
אך באמת אכמ"ל והדברים עתיקים.
יש את קבלת הבעש"ט והרמ"ק ששונות מקבלת האר"י ודומות יותר לקבלת הגר"א ששונה גם היא מקבלת האר"י.
אך אף אחד לא חלק על כך שהאר"י הוא איש אשר "רוח אלהין קדישין ביה" (לשון הגר"ח מוולאז'ין בהקדמה לספרא דצניעותא בהקשר ליחס רבו לתורת האר"י).
כי אם תפילות דוד בן ישי הסתיימו בפרק עב, למה בפרק קכב כתוב שיר המעלות לדוד, שמחתי באומרים לי?
כך רק למשל "בשוב ה' את שיבת ציון" ברור שזה הרבה אחרי דוד.
ובקשר לזוהר . בהחלט יש כאלה שחושבים שהכל או לפחות חלק זה מהרשב"י .
כך שאי אפשר לפסול מי שחושב ככה. אפשר להגיד שהוא אולי טועה אבל לא לפסול אותו.
כל הבנות שזכו בחידון התנ"ך בשנים האחרונות הן בנות כהן שלמדו בבהר"ן
בד"כ אני לא מתחבר לכיוונים האלו, אבל כאן לדעתי בנוסף לכל הכשרון וההשקעה שלהן עומדת להן זכותו של מקים האולפנה הרב בהר"ן שהיה כהן
באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.
כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.
כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.
הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.
וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.
קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת
על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.
יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.
פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.
(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)
מישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?
גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.
למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.
ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.
ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.
ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.
שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים
בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית
פולו זה סוג של חולצה לא?
קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..
אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...
לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.
תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!
איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?
אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:
– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)
– שיעורי תורה בספרדית
– שיעורי תורה באנגלית
מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)
באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)
ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים
מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"
(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)
זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.
וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא
מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?
אתה מציף תאים רדומים...
ומה הנפק"מ העצומה.
באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה
תהנה, זה פורום ציבורי.
מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?
זה נורא ואיום
לא שורד ככה
[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]
קעלעברימבארל המשוגע היחידיכמובן הכל ברוח טובה
ומוגבים..
אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..
ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות
אלא להחזיק גם וגם
לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון
בסוף גם לא תצטרך את הראשון
כן?
פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח
המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.
עוד משהו שפיספסתי?
בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר
אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר
אני לא מצליח לזהות חילונים.
ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד
כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן
ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה
ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו
בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,
או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר
ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..
כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".
ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.
רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות
אני נהנה
תמשיכו
אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)
אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.
באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו. סליחה!
וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו
אני מייד מוצאת את עצמי שם....
בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי
אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.
העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..
אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...
כל היתר ממש לא חשוב.
כל טוב.
שאין להם בראש שום דבר אחר חוץ מיישוב הארץ, או שמתערבבים פה עוד דברים אחרים [כסף, נדל"ן, מקום לגור, ועוד ועוד].
כי פעם חשבתי ככה, אבל כשהכרתי עותם קצת יותר מקרוב ראיתי שכנראה יש פה עוד המוווווווווווווווווווווווווון דברים אחרים.
מה אתם אומרים.ות?
מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה
אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה
אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.
אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53
בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).
היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.
ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?
אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?
אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.
כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.
אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.
(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)
והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.
לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.
בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.
ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.
כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.
(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)
נ.ב.
כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות..
כל מי שגר מעבר לקו הירוק?
ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים
כמו יוקר הדיור הארץ.
קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.
2006 החלה העליה המטאורית בנדלן
קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל
2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.
זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה
הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.
הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.
ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)
הגבעונים זה נטו מסירות נפש.
במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.
אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!
אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!
יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.
זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?
אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש?
מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')
למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו
אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה
אלוקים יברך את כל המתנחלים
אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,
כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.
אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",
וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,
מסכים עם @שוקולד לבן.
היי לכם
איך מתקדמים החיים שלכם?
אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?
האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?
מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...
אז אם אתה נהנה באדישות- עוף על זה (אם יהיה לך כוח לעוף) אם אתה לא נופל לדיכאונות- אחלה.
לענ"ד לחיות בגדול זה לשאוף, לחלום, להעז, לבצע, לנצל כל רגע בחיים ולחיות באמת, לא לסחוב את החיים...
לחיות בקטן זה לחיות את הרגע הנוכחי, לשמור על הקיים ולהימנע מסיכונים או מאחריות רחבה, ובאופן כללי להימנע.
