עי שם. מרש"י וחז"ל.
גם הזוהר הק' - בוודאי שיש הבדל עצום במחוייבות לדברים, מפי מי נאמרו.
הרצי"ה זצ"ל היה אומר, מעבר לכך שעיקרו הוא מהרשב"י, יש אפשרות שיש "הוספות". קרה בעוד ספרים, ש"הגהות" נכנסו עם הזמן בספר.
זאת אומרת שאם אתה כבר מודה שהזוהר נכתב ברובו ע"י רמ"ד (שלא לומר זוייף, שכן הוא מיוחס למישהו אחר) ולהבדיל תהילים לא נכתבו ע"י דוד המלך שלו הם מיוחסים ולא מקבל את המסורת המקובלת, אז אולי כבר תאמר כדעת החוקרים שהזוהר זוייף כולו ושתהילים (והתנ"ך בכלל) נכתבו ע"י כמה אנשים שונים בתקופה מאוחרת במאות שנים מהמסורת היהודית?
לכן מעדיפים עמדה טוטאלית וחד משמעית, גם אם יש בה קשיים וסתירות, מאשר עמדה מורכבת שיש בה כביכול 'הודאה במקצת' בטענות שסותרות את המסורת כולה.
מדוייקדי"מאו שפשוט ידעו טוב מאיתנו?.....
אתה אומר חז"ל ורש"י אז בודאי אתה מתכוין לתהילים.
א. התייחסתי לשאלה הכללית למה בד"כ אנשים מעדיפים את העמדה המסורתית, לא התייחסתי לגוף הטענות (חוץ מזה שכתבתי "להבדיל" בין הטענות על הזוהר שנראות לי נכונות לטענות על תהילים שלפחות ברובן לא), למשל ברור שלא נכון שכל מה שאחרי המזמור המסתיים ב"כלו תפילות דוד בן ישי" לא מדוד שהרי יש אחריו הרבה מזמור לדוד וכדו'. הנקודה היא שבין אם אני מסכים עם הטענות או לא - זה לא יהיה מהסיבה שכתבתי של אי הכלת מורכבויות אלא מבחינה של הדברים. ולכן התשובה לשאלתך היא לא - גם אם חז"ל הגיעו למסקנה שתהילים נכתבו אך ורק בידי דוד אז זה לא מהסיבה שרוב הציבור היה מגיע כי הוא בכלל לא היה מוכן בכלל לחשוב אחרת (כמו לגבי הזוהר למשל) וד"ק.
ב. לגבי תהילים - ברור שלא דוד חיבר את כל המזמורים שכן הם מיוחסים במפורש לאחרים אלא שחז"ל מסבירים שדוד אמר את חלקם בשם אחרים "דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, וע"י משה, ועל ידי הימן, וע"י ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח" (ונראה שהימן וגם אסף הם הימן ואסף מתקופת דוד המובאים בדברי הימים "וְהַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים הֵימָ֥ן אָסָ֖ף וְאֵיתָ֑ן" ואסף הוא ראש משפחת המשוררים שצאצאיו שרו מתהילים כמו שכתוב בעזרא "וְיִסְּד֥וּ הַבֹּנִ֖ים אֶת־הֵיכַ֣ל יְקֹוָ֑ק וַיַּעֲמִידוּ֩ הַכֹּהֲנִ֨ים מְלֻבָּשִׁ֜ים בַּחֲצֹֽצְר֗וֹת וְהַלְוִיִּ֤ם בְּנֵֽי־אָסָף֙ בַּֽמְצִלְתַּ֔יִם לְהַלֵּל֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק עַל־יְדֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל"). לגבי שני המזמורים שאמר שלמה - "שיר המעלות לשלמה" ואפילו "לשלמה אלוהים משפטיך למלך תן" שלכאורה חובר בזמן מלכותו, ניתן לדחוק שאמרם לפני פטירת דוד והוא אמרם בשמו. לגבי המזמור "על נהרות בבל" הסבירו שנאמר ברוח הקודש (וזה כמובן לא תירוץ 'הזוי' כמו שהעיד דוד על עצמו "רוח ה' דבר בי") "אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון? מלמד, שהראהו הקדוש ברוך הוא לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני". בכל מקרה האבן עזרא בהקדמה לתהילים ועל המזמור "על נהרות בבל" מביא דעת המפרשים שרבים מהמזמורים נכתבו מאוחר יותר ואף בבבל. לענ"ד אין כל סיבה לא לקבל את דברי חז"ל כפשוטם אם אין ראיה סותרת.
לגבי התהילים. ברור שיכולה להיות גם תופעה מעין מה שהזכרת. אבל לגבי הדוגמאות שהובאו, זה לא כך. ויישר כח על הפירוט לגבי תהילים, זה מה שהזכרתי בקצרה מרש"י, שמתמצת את הענין.
[וגם לגבי ה"מורכבויות" בדברים אחרים, לא תמיד נכון לומר, "הציבור לא מכיל", שזו כאילו חולשה. פעמים רבות, זה יותר "הציבור אחראי", כלומר, יש תודעה בסיסית כזו, של זהירות מקלות של ערעור על כל מיני דברים מקודשים, בגלל "טרמפים" מעין מה שהזכרת.
ולא פעם, אדרבה, היכולת להכיל מורכבות, היא דווקא אצל הזהירים-מלהרוס. למה? כי הם מבינים שאכן לא סתם חכמים אמרו מה שאמרו, ויש מסורת מקובלת וכד', לכן נזהרים. ומבינים שיכול להיות דבר מורכב (מזמורים שנאמרים ברוה"ק לפני זמנם. כך גם בענין דברים שהזכרתי לגבי הזוהר הק', אחרי שאנחנו רואים מי סמכו עליו, כהאר"י הק', הגר"א, ועוד, למשל). ולא רצים בגלל איזו "מחשבה עצבנית" שמא הם "מרמים את עצמם", לקעקע את הכל. זו הכלת מורכבות יותר עליונה ועדינה]
לגבי תהילים - לא ראיתי שרשור בנושא ולכן לא ראיתי מה כתבת אז אני לא יכול להתייחס
לגבי מה שכתבתי על הכלת מורכבויות - מסכים שצריך ללכת בדרך האמצע ולנהוג בזהירות ויראת כבוד בנוסף לבדיקה יסודית כשחולקים על הבנות יסוד ועל גדולים מאתנו, רוב הציבור לא שם אלא בצד השני כנ"ל שגם הוא לא נכון ועליו שאל @די"מ ועל כגון זה אמר חובות הלבבות "מן הזהרות שלא תרבה להיזהר".
באותו מעמד, בהר סיני. (וקיימת למעלה מ5000 שנה. קיימת עוד לפני בריאת העולם)
הזוהר אכן נכתבה לא לפני זמן רב. אבל הועברה במסורת יחד עם שאר תורת הקבלה, מדור לדור.
בידיוק כמו כל חלק אחר בתורה.
אגב, אני מניחה שאתה לא חולק.
(פוליטיקלי-קורקט)
אבל זה לא קשור לרשב"י (ואמונה שתורת הקבלה מסיני) אלא לעצם הלכה למעשה.
כמו שהכוזרי כותב במאמר הראשון: "אמר הכוזרי: מי ששומע דבריכם, כי האלהים דבר עם המונכם וכתב לכם לוחות וזולת זה, הדין עמו שייחס אליכם דעת ההגשמה. גם אתם אין להאשימכם, כי אין מדחה למעמדות הגלויים הגדולים האלה, ויש לדון אתכם לזכות בהשלכת ההקשה והעיון השכלי. אמר החבר: חלילה לאל מן השקר ומה שהשכל מרחיק אותו וישימהו שקר" (הכוזרי אומר שזה בסדר שהיהודים מבטלים את ההיגיון מול מעמד הר סיני והחבר עונה לו שאין ביהדות דבר שנוגד את ההגיון השכלי).
נכון שלא כל טענה וסברה שאדם מעלה באמת מוכרחת מבחינה הגיונית אבל לא נכון להגיד שאין בכלל היגיון שהוא נכון ועוד יותר לא נכון להגיד שהתורה היא לא הגיונית (לא כל דבר חייבים להבין אבל לא יכול להיות שהתורה תסתור את ההגיון השכלי). התורה היא חכמה וגם ברמה האנושית ועל זה כתוב "כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה". כשאנשים אומרים שהתורה היא חכמה אלוהית ובעצם מתכוונים שהיא אבסורדית עם סתירות עצמיות והגיוניות זה לא מכבד את התורה כמו שהם חושבים אלא בדיוק הפוך, כמאמר הכתוב "בִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה"...
צריך להבין למה היא כן הגיונית ואז להגיד שהיא חכמה אלוהית.
וגם לזה היה לו "הוכחות" (אגב - הפירוש לא שלו אלא של תלמיד שלו).
כבר נשפכו על זה נהרות נהרות של דיו, והראשון שעשה בזה עבודה שיטתית הוא הגאון יעב"ץ במטפחת ספרים (שהרבה מהמחקרים של היום מתבססים על דבריו שם. וסתם הערה שהחוקרים לא לקחו אותה לתשומת ליבם - 'מורם ורבם', היתד שעליה נשענו, היעב"ץ, מכנה אותו לאורך כל הספר 'הספר הקדוש הזה'), ובדור האחרון מי שידוע בסביבה האקדמאית כבעל דברים בזה הוא החוקר גרשון שלום. וכמובן, שלמרות שיש נטייה להתייחס לדבריהם כאורים ותומים, גם על דבריהם קמו מערערים וקעקעו את בירתם ויסודותיה.
אין כאן המקום להרחיב בדעות לכאן ולכאן משום שיכלה הזמן והמה לא יכלו, אך בכל זאת כמה הערות:
א. חוסר הקבלה של הציבור של דיעות 'הזויות' אינו מפני קטנות המוחין של דעת ההמון כאשר כתב ימ"ל. לקבלה של דיעות מסוג כזה יש השלכה אובייקיטיבית על סמכות מעתיקי השמועה, ולא רק חשש ערטילאי וילדותי. הרי ידוע שהזוהר התקבל, צוטט והתפרש ע"י כמה מעמודי התווך של היהדות, דוגמת הרמב"ן, הגר"א, מרן ר' יוסף קארו, והאר"י שהוא האוטוריטה הקבלית הבלתי מעורערת בקרב (מה שנקרא) היהדות הנאמנה. גילוי מרעיש כזה שהזוהר חובר (או בצורה הבוטה: זוייף) ע"י חכם אחד מימי הביניים, שם ללעג לא רק את הטקסט עצמו אלא גם את חכמי הדורות שהתייחסו אליו בסילודין וישבו על כל מאמר שבו שבעה נקיים. כמובן שטבעו של אותו יחס נלעג (ובצדק, אם אכן כך הדברים) שלא להסתכם רק בסוגייה הזאת, אלא גם ביחס לשאר דבריהם, שהרי התברר שטעות גורלית ומביכה התגלגלה תחת ידם חלילה.
ב. גם בקרב גדולי המקובלים מוסכם שלא כל הטקסט שיש בידינו הוא מרשב"י, וכטבעם של ספרים קדומים, גם בו קרה שברבות הימים שורבבו ההערות צדדיות לגוף הטקסט. ראו לדוגמא לגאון הרב יוסף חיים, בעל הבן איש חי, שלצד היותו מגדולי הפוסקים נחשב גם כמגדולי המקובלים, שכתב בספרו 'רב פעלים' ( ח"ד, בשו"ת סוד ישרים שבסופו סי' ד):
"כי נמצא כזאת הרבה כי בזוה"ק יש דברים שאמר רבינו האר"י ז"ל עליהם שאינם מספר הזוהר אלא הם דברי חכם אחרון שהכניסו המעתיקים בס' הזוהר. ופוק חזי בס' הגאון רב יעבץ אשר מצא כמה דברים כזה..." ע"ש.
וכמובן שקו המידה בו יישקל מה מהספר המקורי ומה לא, לא יינתן ביד כל המתיימר להיקרא מומחה, אלא ביד מי שהשקיעו את מירב שנותיהם ללימוד הספר ולהעמקה בו.
ג. לגבי עצם הזלזול בדעת ההמון הנבער - הרב קוק כותב שיש מין חוש טבעי כזה לכלל האומה (שמעוגן בהשגחה האלוקית), שמתמקד בעיקר בעניין אמונות ודיעות, לברור אילו דיעות לאמץ לרבה ואילו דיעות להקיא מתוכה. הרי עובדה היא שבמהלך ההסיטורייה הסתובבו הרבה דיעות שאז היו לגיטימיות, אך לאחר הברירה ה(על) טבעית של האומה, הן איבדו כיום את הלגיטימיות שלהן. לכן כאשר מדובר בהתעמתות מול דעה רווחת כמעט בקרב בעם כולו, לא הייתי מציע לאמץ גישה אלטיסטית שאנו המבינים והשאר אינם אלא פתיים וסכלים.
ד. דעת רבים מפסוקי דורינו שכל מי שאינו מאמין בסמכות ספר הזוהר כמוהו כמי שלא מאמין בחלק מהתושבע"פ. ולא רק בדורינו. גם לפני כמאה שנה יצאו רבים מגדולי הדור כנגד כת הדרדעים שהתנגדו לקבל את סמכותו של ספר הזוהר, והובאו דבריהם בספר אמונת ה'. אגב, בין יתר החותמים על הכרוז והמסכימים על הספר, היה גם הראי"ה קוק שקרא להחזירם בתשובה מדרכם התועה.
חזק וברוךאביחי מנחםצריך ללמוד את הדעות והסברות בנושא ולא ללכת אחרי הודעות בפורום.
גם מי שסובר שהזוהר לא נכתב פיזית על ידי רשב"י
זה לא אומר שהוא לא מאמין בסמכות ספר הזוהר
יש דעות שהוא נכתב על ידי גילוי נשמת רשב"י ועוד נשמות עליונות
שאלה:
ספר תהילים מיוחס לדוד המלך. רציתי לדעת מה המשמעות בספר תהילים לפסוק
בפרק עב- "כלו תפילות דוד בן ישי", האם כלו זה מלשון הסתיימו?
תשובה:
דוד המלך חיבר את ספר תהילים אבל ברור שלא כל מה שכתוב בו הוא אמר, שהרי יש תפילות המיוחסות למשה רבינו, לאדם הראשון (כמו שחז"ל אומרים ש"מזמור שיר ליום השבת" אמרו אדם הראשון) ועוד שהוסיפו חכמי הדורות, אלא שדוד המלך ערך את זה. כמו ששלמה לא חיבר את כל שיר השירים אלא הוא ליקט וכינס את כל השירים שגדולי ישראל וחסידים חיברו במשך הדורות לחיבור אחד.
גם בתהילים הכוונה ב"כלו תפילות דוד בן ישי" היא שעד כאן התפילות שחיבר דוד, אבל השאר הוא ערך וליקט, ממחברים שונים במשך הדורות.
לא הבנתי משהו... מה הסיבה לחשוב שהזוהר נכתב גם אחרי פטירתו של רשב"י?
שיחות הר"ן רעח
אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו. וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזהר הקדוש בפרשת פינחס (ג ריט: ) ובשאר מקומות. כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה", אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו, ומה שגלה להם קודם קרא חבורא קדמאה.
ובזה מיושב היטב מה שנמצאים בספרי הזהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרובה. אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם. אחר כך מצאתי ענין זה באיזה ספר
אז הנה,
גם רבי נחמן מברסלב האמין שיש בזוהר דברים מרשב"י
שלא רשב"י כתבם
הרי אם תסתכל במקום שמתאר את יום פטירתו של רשב"י תראה שהוא דיבר והם כתבו...
ומן הסתם ככה נכתב כל הזוהר.
אז גם פה... הוא נגלה אל התלמידים שלו (או אל אחרים) וגילה להם דברים והם כתבו... בדיוק כמו קודם.
מה יוצא... שהכל זה ר' שמעון! זה לא כתב ידו אבל זה מה שיצא מהפה שלו. מה נפקא מינה?
לא יודע מי זה ר' משה דילאון ומתי הוא חי... אבל אין נפקא מינה למי הוא גילה
שורה תחתונה הכל זה ר' שמעון
לומר שלא הוא כתב
"והוא איתמר דאיהו ציפורא דחזא רבה בר בר חנה לכיף ימא דאורייתא" וכו'.
וכוונתו לאגדת רבב"ח במסכת ב"ב (עג: ).
רבב"ח היה בדור השלישי לאמוראים.
זה הקושי לדידם.
ויש גם את הסבר הרמ"ק, מהרח"ו, ר"ש בוזגלו בעל הכסא מלך, ועוד.
אך באמת אכמ"ל והדברים עתיקים.
יש את קבלת הבעש"ט והרמ"ק ששונות מקבלת האר"י ודומות יותר לקבלת הגר"א ששונה גם היא מקבלת האר"י.
אך אף אחד לא חלק על כך שהאר"י הוא איש אשר "רוח אלהין קדישין ביה" (לשון הגר"ח מוולאז'ין בהקדמה לספרא דצניעותא בהקשר ליחס רבו לתורת האר"י).
כי אם תפילות דוד בן ישי הסתיימו בפרק עב, למה בפרק קכב כתוב שיר המעלות לדוד, שמחתי באומרים לי?
כך רק למשל "בשוב ה' את שיבת ציון" ברור שזה הרבה אחרי דוד.
ובקשר לזוהר . בהחלט יש כאלה שחושבים שהכל או לפחות חלק זה מהרשב"י .
כך שאי אפשר לפסול מי שחושב ככה. אפשר להגיד שהוא אולי טועה אבל לא לפסול אותו.
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
- מדעים שבהם עובדים עם הידיים (פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה וכד')
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
