עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך כ"ו באדר תשע"ו 01:37
קודם כל אני לא מסכים עם הקביעה שלך ש"להגיד 'התורה היא נצחית' ובאותה נשימה, 'התייחסה למציאות שהיתה קיימת באותה תקופה' - זה תרתי דסתרי", כמו עם ההשלכה המוטעית ש"לפי זה בעצם, כביכול 'מצד האמת' חלק מהלכותיה אמורות 'להשתנות' עם הזמן ח"ו". אני כן חושב שהתורה, מעצם היותה צו אלוהי מעשי, מתייחסת למציאות הקיימת. האמירה שהיא נצחית לא שוללת את ההתייחסות שלה למעשים או תופעות זמניות (לדוגמה - מצוות מחיית עמלק נצחית וקיימת אבל יישומה כבר לא, העבדות עדיין מותרת מהתורה כבעבר ולמרות זאת לא ראויה ומגונה, העברה באש למולך עדיין אסורה מהתורה אבל לולא זה היה כתוב בתורה אף אחד לא היה מכיר את סוג העבודה הזאת ובטח שלא חושב לעשות אותה).
עכשיו לגבי היחס לנשים בתורה, אני מחלק את התשובה לשניים, יש מקרים שההבדלים בין גברים לנשים נובע מההבדל העצמי ביניהם, ויש שהוא נובע מהבדל תרבותי שהיה קיים אז. ואסביר בע"ה:
בתורה יש יחס שונה בין גברים לנשים, זה ברור ומובן שכן יש שוני אמיתי ואובייקטיבי בין המינים בעצם בריאתם (דבר שהתרבות הליבראלית והפמיניזם בפרט לא מוכנים לקבל, כנראה שמסבירים את ההבדלים הפיזיים והרגשיים הברורים לעיניים כתוצאה אבולוציונית). אלו הבדלים שהם מוכרחי המציאות וברור שהתורה תייעד לכל אחד מטרות וציוויים המתאימים לו, לכן האיש מקדש והאשה נקנית, לכן יש מצוות בודדות שנשים לא חייבות בהן (לא אכנס למושג 'מצוות עשה שהזמן גרמן' אבל הכלל הזה לא פשוט בכלל והמצוות בו הן בודדות - כ12, בעוד יש הרבה מצוות שיוצאות מהכלל כמו שבת יו"ט חמץ פסח וכדו'), ולכן היא פטורה מלימוד תורה וכו'. לעניינים האלה התכוונתי בפסקה הראשונה שמהם נראה כאילו האשה נחותה, אבל בעצם השינוי לא מגיע מנחיתות אלא משוני בייעוד ובתכונות שאינו מעיד על עליונות/פחיתות של אחד הצדדים.
יש עניינים אחרים כמו למשל האפשרות למכור את הבת, שזה דבר שהיה נהוג אז והתורה לא אסרה אותו אלא הגבילה אותו (אפילו מאד במקרה של מכירת הבת, יעויין שם) בדומה לעבדות, אשת יפת תואר וכדו'. ברור שיש בעבדות ובמכירת הבת חסרונות מוסריים אמיתיים (שלא נובעים רק מההשקפה המודרנית שלנו וכמו שכתב הרמב"ם "החכמים יגנו קניית העבדים") אבל התורה התירה אותם. יש עניינים שהם חברתיים כמו נישואין של ילדות קטנות ובחירת האבא את החתן ואפילו קבלת תשלום על זה שגם בזה יש חוסר התחשבות מסויים באשה, אבל זה היה נהוג והתורה התירה את זה (גם כן תחת הגבלות שלא היו נהוגות).
אני רואה הבדל גדול בין הדברים שהתורה מתירה לדברים שהיא מצווה עליהם לכתחילה. את הדברים האלה שהתורה מתירה היה אפשר לראות כביכול "'מצד האמת' חלק מהלכותיה אמורות 'להשתנות' עם הזמן ח"ו", אבל לא - אם מבינים שהם הותרו בתור הסכמה מסוימת למצב הקיים (למרות שהגבילה אותו) אז כשהמציאות משתנה אפשר ללכת על פי רוח התורה שהגבילה ולהימנע לגמרי מההיתר למרות שההיתר הוא נצחי ועומד בעינו ככל התורה כולה.
[בתגובה הקודמת אמנם נראה שהפסקה השנייה מסבירה את הראשונה, אבל לא לכך התכוונתי אלא שבראשונה כתבתי שבאמת בתורה נראה בכמה מקומות בהם יש הבדלים בין גברים לנשים כמו שטען הטוען בלי להסביר מה הסיבה להבדל, ובפסקה השנייה הערתי על הסוג השני של ההבדלים שהם כן נובעים מהפלייה תרבותית]
