גם אני בתחום הארכיאולוגיה. מה זה?

אבל ממ"ן 14? מה זה?

זכור לי שהפליאולית העליון בעייתי, אבל האפי-פליאולית כבר מביא תאריכים אמינים. 

בעע... 

אם תראה את הודעתי, תראה שזה לא סותר אותה. פשוט למיטב ידיעתי תיארוכי פחמן 14 בתקופה הזאת (שמכילה את התרבות הזאת) הם אמינים. 

צריך לעבור בדרך בתואר שני.[

נחמד שיש כאן עוד ארכיאולוגים...

וכל הדברים האלה?

נשמע קצת רעוע (ושוב, אני לא חושב שזה סותר את התורה עקרונית)

בכל מקרה זה נכון לא תוכלו להבין כמה אנחנו אוהבות תכשיטים 

לגוון להתאים לפי צבעים,אוהבות בגדים ,נעליים, מטפחות ,צעיפים,

וכמה שיש נרצה עוד ועוד למרות שהארון מפוצץ !!!...

http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1480:14801480-1480&catid=22&Itemid=100512

זה לפי המקובל לחשוב בעולם ה"דתי"

תצטרכי להודות שבעצם את לא מבינה כלום!

במילים כביכול פשוטות התורה מתארת בריאת עולם יש מאין, וברור שכל התיאור שם אוצר בתוכו סודות אינסופיים.

בשבילנו יום שבת זה יום השביעי...

לא יודע מה הלך שם בבריאת העולם, אבל כתוב יום אחד - בשבילי זה יום אחד. 

אז כתוב גם  "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי"  אז היא אמא של כולם... לא הבנתי מאיפה אפשר בכלל להוכיח שהיו בני אדם לפני הבריאה... (קראתי מה שהרב שרקי אמר... מאד חלש..)

לגבי מה שכתוב שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן כבר כתב האר"י זה שמדובר אך ורק על עולמות רוחניים.

לא נעים לי לנצל"ש... 

אפשר לומר שזה מדבר על גזע  האדם מהיום ההוא והלאה

הרי היא לא היתה היתה האמא של החיות....

ומה זה אומר יום אחד? אין לזה משמעות

כל עוד אין ראיה מוכחת שהיו בני אדם לפני האדם (אוי זה נשמע מצחיק)   אי אפשר לפרש אחרת!

דבר שני, כתוב "לא טוב היות האדם לבדו"  היי רגע... הוא לא לבדו...

בגמרא כתוב "אדם הראשון" בכל מקום שמדברים עליו... מעניין הוא בכלל לא ראשון 

בקיצור, טענה הזויה לכל הדעות...

פשט הפסוק "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (ועוד פסוקים רבים בסגנון זה) הוא שהשמש סובבת את כדור הארץ. דא עקא, די ברור לנו היום שזה לא נכון. והראיה המוכחת לכך איננה במקרא עצמו, אלא מחוצה לו. אז אני לא רואה סיבה שדווקא לגבי 'אדם הראשון' תדרוש הוכחה מן הפסוקים. אין כזאת. אבל זה לא רלוונטי, ולא משנה את העובדה שבכלים מדעיים יש מספיק סיבות טובות להאמין שהעולם קיים יותר מ-5776 שנים, ושהיו בני אדם לפני אותו ראש השנה שבו ברא א-להים את מי שחז"ל מגדירים (די בבירור בעקבות פשט הפסוקים) כ'אדם הראשון'. 

מאיפה להתחיל? 

נתחיל ממצרים: יש לנו עדויות כתובות די רצופות למלוכה המצרית בערך מ-3100 לפני הספירה (למעשה יש עדויות גם קודם לנערמר, אבל הן דלות והתיעוד שלהן לא מספיק חזק); זאת אומרת כ-600 שנה אחרי בריאת העולם לפי המסורת היהודית. הבעיה היא, שלפי התורה מצרים עצמו נולד רק אחרי המבול, שהיה בשנת 600 לנח, שנולד אחרי מות אדם הראשון, שמת בגיל 930. 

התרבות האנושית: 

במחקר מוכרות מארץ ישראל לבדהּ (מבלי לכלול את אפריקה) עשרות תרבויות של ציידים-לקטים לפני תחילת החקלאות. זאת אומרת, אנשים שניתן לראות על פי השרידים שהותירו אחריהם במקומות מגוריהם שהם לא קיימו אורח חיים שכולל גידול בעלי חיים וצמחים לצורך אכילתם, אלא 'התפרנסו' מן הטבע. ניתן לראות במקומות מסוימים את ההשתכבות שמוכיחה שהתרבויות הללו אינן חופפות בזמן. מצד שני - גם התפרוסת של כל תרבות כזו היא גדולה מאד. זאת אומרת: זה לא שיום אחד כל בני התרבות החליטו שהם מחליפים את כל התרבות החומרית שלהם, ומדובר בתהליך שלקח זמן עד שתרבות אחת החליפה את חברתה. גם לאחר תחילת החקלאות, עד הקמת הערים הראשונות - יש כמה וכמה תרבויות באמצע. לא משנה איך תתארך אותן, וגם אם תסרב לייחס לכל תרבות כזו את מאות ואלפי השנים שהמחקר מייחס להן, בין הניאולית הקדם קרמי א (תחילת החקלאות) לברונזה הקדומה (ראשית העירוניות) תצטרך לדחוס את הניאולית הקדם קרמי ב, הניאולית הקדם קרמי ג, ניאולית קרמי, כלקולית קדום, כלקולית תיכון וכלקולית מאוחר. 

בתורה, לעומת זאת, כבר הדור השני של האנושות הוא רועה צאן ועובד אדמה, ובונה ערים. 

בקיצור - יש ראיות מספיק חזקות לכך שהאנושות התחילה לפני מי שהתורה מתארת לנו כ'אדם הראשון'. למה התורה בחרה לתאר אותו כאדם הראשון? לא-לוהים פתרונים (כפשוטו של המשפט; והרב קוק מתחיל לתת לכך תשובה באחת האיגרות שלו. אני לא מספיק בקי בכתביו כדי להגיד לך איזו איגרת, אבל היא די מפורסמת - הוא מדבר שם על תיאוריית האבולוציה ולמה היא לא בהכרח סותרת את התורה, שבאה לספר לך את הראוי, ולאו דווקא את המצוי). אבל באמת שקשה מאד לטעון אחרת. ובכל אופן כדי להתנגד לראיות הללו - מן הראוי ללמוד אותן לפני ששוללים אותן בשם פסוק זה או אחר. 

את מהימנותן (וכפי שכבר העלה כאן חסדי הים שפחמן 14 הוא די הוכחה רעועה)

אני לא אאמין. 

ולמה? למה לא לסמוך על המדענים?

פשוט מאוד, 

זה מדע נודע ישירות במוסר, במותר ובאסור

שהרי המידע שכתבת כאן סותר, לפי תפישתם של רבים, את התורה

סתירת התורה מהווה כלי מוצלח מאוד למי שרוצה לכפור בה

ולהשתחרר מעול המצוות ומקיומם של שכר ועונש. 

מכיוון שכך, יש למדענים אינטרס מאוד חזק לקבל ולחזק הוכחות וטענות

מדעיות שסותרות את התורה. 

ולמרות שכאמור זה לא סותר את התורה, 

זה נתפש ככזה. 

מכיוון שכך, אני לא אטען אמנם שהמדענים בהכרח שקרנים,

אבל כן אטיל ספק באמינותם ולא אקבל את דבריהם עד שלא בחנתי אותם בעצמי

אך מכיוון שאני לא רואה בזה חשיבות רבה

אם האדם הראשון היה באמת הראשון ומה גיל העולם

אז לא אטרח עד כדי כך שאלך לבדוק ולבחון את הכלים המדעיים של המדענים

מכיוון שזה באמת דורש לימוד מעמיק וארוך מאוד. 

כי כולנו מאמינים למה שאומרים לנו: 

אני (כמעט) בטוח שלא בדקת שעצמים נופלים בתאוצה של 9.8 מ' לשניה בריבוע, אא"כ למדת פיזיקה באוניברסיטה. 

אני בטוח שהרבה המלצות של הרופאים שלך לא בדקת בעצמך את הנתונים ואת מהימנותם, אלא פשוט הקשבת להם (למרות שבהרבה מחקרים בענייני תזונה יש זיבולי שכל מפה ועד להודעה חדשה. ובכל זאת כולנו מקשיבים להם). אני בטוח שאתה גם מצחצח שיניים עם משחת שיניים, למרות שלא בדקת אם זה באמת נחוץ (על פני צחצוח סתם עם מים, לדוגמה: יש לי חבר שטוען בתוקף שמחקרים מראים שזה אותו הדבר בדיוק, והוא אכן מצחצח עם מים בלבד). 

אני בטוח גם שלא טסת לחלל החיצון לראות אם השמש מקיפה את כדור הארץ או להיפך. 

אז למה דווקא בבדיקות פחמן 14, השתכבות שכבות גיאולוגיות וארכאולוגיות, ההיפוך המגנטי של כדור הארץ וכדו', אי אפשר להאמין לאף אחד?

יש תחומים מסוימים שבהם לאנשים נשרפים הפיוזים, ובהם הם דורשים לבדוק טוב טוב כל נתון (ובפועל לא עושים את זה, אלא רק מטילים ספק, מפקפקים בכל מי שטוען משהו נגד הדוֹגמה שלהם, וטוענים ש'צריך לבדוק את זה טוב טוב'). יותר משזה עניין לבחינה אמונית - זה עניין לבחינה אנתרופולוגית. 

פעם גם פיזיקה וכימיה נחשבו לכפירה. עד שמישהו הבין שכמו שהרמב"ם אומר, הגיון בדרך שבה דברים עשויים לא מוכיחה שאין א-להים, אלא להיפך: טיפש מי שחושב שא-להים = אי סדר בבריאה. 

אז אני לא רואה סיבה שדווקא תוצאות של בדיקות פחמן 14 יהיו איומות ונוראיות בהקשר הזה. 

סליחה על הטון התוקפני-משהו. אין לי שום דבר אישי נגדך, כמובן... אני אפילו מוכן להתפלל איתך באותו בית כנסת

העקרון שאני לא סומך על מדענים בעיניים עצומות הוא נכון תמיד ובכל התחומים.

אבל בעניינים מדעיים קלים למדידה ופשוטים, אני כן אסמוך עליהם, אם אין להם אינטרס אישי לתוצאה מסויימת, כמו בתאוצת גוף נופל.

בעניינים מסויימים אני לא אסמוך עליהם וזה גם לא יהיה לי אכפת, כמו בסיבוב כדור הארץ (ואגב אני לא מאמין שכדור הארץ מסתובב סביב השמש כי אני פשוט לא מבין איך אפשר להחליט מי מסתובב סביב מי, אבל זה נושא אחר, ולא שיש לי דעה בנושא, אלא שאני לא מבין ולא רואה סיבה להאמין שהם צודקים).

בדברים מסויימים אין לי איך לברר את העובדות ולכן אני חסר אונים בעניין, כמו בענייני תזונה למשל, אני בטוח שיש הרבה שקרים ואינטרסים אבל כולם אומרים שכולם שקרנים ואין לי כלים להגיע לאמת.

בענייני פחמן 14, מעבר להגיון שבזה שנראה לי רעוע, והנה סטודנט בתחום (חסדי הים) אומר גם הוא סובר שזה נשמע רעוע, מעבר לזה, יש למדענים אינטרס חזק לקבל את זה, בדומה לתאוריה של דרווין.מכיוון שיש להם אינטרס בזה, הרי שמפלס האמינות שלהם יורד בצורה תלולה. 

ושוב, כל העניינים האלה בכלל לא סותרים את התורה בעיני, אבל זה לא משנה בכלל, האמונה והתורה הם לא הנושא כאן אלא האמון במדע.

ההגיון הסביר הוא שהאמת המדעית דורשת גם שיקול דעת ויסודיות עמוקה, והמדענים ככל בן אנוש אחר, מושפעים מאווירה, מושפעים מאינטרסים, חלקם לוקים בהסתכלות שיטחית, ולמרות שבאופן כללי הם מנסים לחקור ולהגיע לאמת המדעית, הם לא תמיד מצליחים.
ולכן, כאשר אין לי יסוד סביר להניח שהם הגיעו לאמת,
אני משאיר את העניין בסימן שאלה, אני לא טוען שהם טועים,
אני פשוט לא מניח אוטומאטית שהם צודקים.


אני חושב שיש היום למדענים הילה של אנשים מורמים מעם נטולי אגו ואינטרסים, הילה שיצרו האנשים שמבקשים להימלט מהדת.

נ.ב

רופא שיניים אכן אמר לי שאין עניין לצחצח עם משחה, ואני באמת מצחצח בערב בלי משחה. (בבוקר עם, בשביל הריח).

מישהו כתב במקור ראשון לפני כמה שבועות על כיסוי ראש לנשים, ואמר שיש שתי אפשרויות לביאור הסוגיות, ומשום מה רבנים לאורך הדורות בחרו במחמירה יותר, והסיק מכך שהם היו 'לא רגישים' לנשים. הרב חיים נבון ענה לו בחזרה (ובצדק, לדעתי) שיש כשל בסיסי בטענה שאם קיימות שתי אפשרויות פרשניות ומישהו בוחר באחת מהן - סימן שהיה לו אינטרס לבחור בה. לפעמים יש ביאורים שהם פשוט יותר סבירים (וגם לגבי הביאור הסביר בסוגיות אני מסכים עם הרב חיים נבון). 

אני אחזור למה שכתבתי בהודעה הקודמת לקודמת: בין ראשית החקלאות לראשית העירוניות בישראל אתה צריך לדחוס שש תרבויות חקלאיות ולא-עירוניות, ולפני תחילת החקלאות ישנן כמה תרבויות לא-חקלאיות. זה נתון, עובדתי, שפשוט קשה מאד להתווכח עליו. אני יכול לתת לך רשימה של אתרים שבהם ניתן לראות את ההשתכבות הארכיאולוגית הברורה בנושא הזה. אז הפרשנות הסבירה ביותר (בעיניי) היא, שהסיפור בתורה אינו בא לתעד אירוע היסטורי קונקרטי, שכן בתורה כבר הדור השני לאנושות הוא גם חקלאי (קין היה עובד אדמה והבל רועה צאן) וגם בונה ערים (קין בונה עיר וקורא לה בשם בנו חנוך). מה הוא כן בא לספר? - זו כבר שאלה של פרשנות, שלא נתונה לאנשי מדע, ושגם בתוך העולם הפרשני יכולות להיות בה דעות שונות. 

בכל אופן, הכרעת הארכאולוגים שהסיפור המקראי איננו 'אמין' מבחינת תיאור המאורעות כהווייתם בנושא הזה - לא נובעת מאינטרסים, אלא מהנתונים. אפשר אולי להציע גם יישוב שונה לנתונים הנ"ל, אבל בהחלט אי אפשר לומר שמי שמקבל את הפרשנות שהצעתי לעיל עשה זאת בגלל 'אינטרסים'. אני מאד מקווה שאינך סבור שיש לי אינטרסים לטעון שהתורה משקרת. 

אתה לגמרי צודק שיש הרבה שטויות שמסתובבות בעולם המדע - גם במדעי הטבע, וקל וחומר ב'מדעי' הרוח (שכיום בכל מקרה הם מבוססים על הרעיון שמדובר בפרשנויות, ולא במדעים). אבל לרוב יש הנחות יסוד בסיסיות שניתן לשים עליהן את האצבע ולבחון לאורן את הנתונים. 

בבדיקות פחמן 14, כפי שכתב חסדי הים, הנחת היסוד הראשונית היתה שרמת הקרינה היתה זהה לאורך התקופות. ההנחה הזו לא רק שאיננה סבירה, היא גם הופרכה לחלוטין. אבל בעקבות זאת פותחו אמצעים לכייל את העקומה של רמת הפחמן באוויר בתקופות השונות (באמצעות דנדו-כרונולוגיה, שזה דבר די אמין, בסופו של דבר: בודקים את אחוז הפחמן בטבעות עצים, שאנחנו יודעים שכל שנה צומחת אחת חדשה, וכך ניתן לשחזר את רמת הקרינה בשנה שבה נוצרה הטבעת). יש לאקונות במקומות מסוימים לגבי תקופות מסוימות, אבל טווח הטעות הוא של עשרות עד מאות בודדות של שנים. לא אלפי שנים. ובכל אופן אם מגיע אליך חומר אורגני (הווה אומר - שהיה פעם חי) מתקופה ארכאולוגית (הווה אומר, שהיו בה בני אדם), שבו כבר לא ניתן למדוד את כמות הפחמן 14 - סימן שהוא מאד מאד עתיק, וזה סימן שהיו בני אדם לפני הזמן שבו בדיקות פחמן 14 יעילות (והן יעילות ל-5776 שנים). 

מושפעים מאוירה ושטחיים זה אנדר-סטייטמנט, ואני האחרון שיעניק למדענים הילה של אנשים מורמים מעם נטולי אגו ואינטרסים (אני נמצא באקדמיה וחשוף לכל הזבל). אבל זה נכון גם לגבי הרבה אנשים דתיים. ולא נעים לומר, אבל לפעמים גם לגבי אמירות של רבנים מסוימים. אז אני לא רואה סיבה להניח אוטומטית שהם צודקים, בטח לא בנושאים שהם לא טרחו ללמוד, ולא יטרחו ללמוד לעולם. 

אתה לגמרי צודק, אבל לא ציפיתי שאני אצטרך להיכנס לזה

אני אחליף את הדוגמה: שכדור הארץ אינו כדור אלא גיאואיד

אנחנו חוזרים יותר ויותר למקורות שלנו וב"ה יש היום המון מדענים דתיים.

יש באקדמיה גם דברים פחות חיוביים מן הסתם, אבל לצאת מנק' הנחה שהכל אינטרס זה שגוי בעיניי.

רת.

בדברים יומיומיים את הולכת בעיניים עיוורות ובדברים פחות יומיומיים את ספקנית מוחלטת ולא מוכנה לזוז מילימטר? תמוה בעיניי. 

לימדו אותי לבדוק ולשאול על כל דבר ובאוניברסיטה הראו לי איך מוכיחים דברים יומיומיים או לפחות מה הלך המחשבה ואיך הגיעו לזה (כמו כוח הכבידה וכו').

אני משערת שכאשר מדובר בנושא שאין לך שום אפשרות מעשית (או לפחות לא אחת ישימה כרגע) להוכיח, יותר קל לחשוב ש"עובדים עליך".

אישית - כמו שכתבתי למעלה, ממה שלמדתי אני זוכרת שהתיאורכים של פחמן 14 הם אמינים ושעושים הרבה בדיקות בנושא הזה. אמנם מתחום אחר, אבל רלוונטי גם כאן.

כל זה נכון גם אם יש עוד אנשים

אי אפשר להתכחש לכל מה שידוע כיום ולהגיד ככה כתוב בתורה

במקום זה יותר נכון להגדיל ראש ולחפש את האמת

אומרים שמי שלומד הכל בסוף מגיע לידיעת ה', וזה בגלל שבכל דבר יש אמת

פעם חשבו שהעולם שטוח וזו הייתה כפירה לחשוב אחרת. נכון שמדובר בנוצרים אבל זה אותו עיקרון.

נתפסים בפשט המילולי בהבנה של ילד בן 5 ומתעלמים מכל הרבדים והעומקים שאפשר למצוא בתורה.

מה הבנת מזה?

ברור שבפשטות ה' אמר ונהיה אור. אבל איך? כל השתלשלות העולמות פה, זה לא פשוט, הסיפור הזה...

תראה שגברים הסירו שער, היו בבית המרחץ (=עשו מקלחת) כל היום, וגם ענדו תכשיטים מפה ועד להודעה חדשה. ואם ראית פעם תמונות של מלכים מימי הביניים - כל אישה היום, וגם אותה אישה נאטופית, אפס לידם בתכשיטים. 

[חוץ מיהלומים וטבעות יהלומים שזה קטע אצלי..]

אבל זה עדיף בהרבה:

לפני כמה זמן חברת מברשות הוציאה את השילוב המדהים בין שניהם...

7 מברשות איפור מצופות במעין שנדילרים/ אבנים.... 100 דולר לתענוג שכמובן רק יונח במקרה שלי ליופי..[מכורה למברשות!!]

בסוף זה יהיה רק מוצרי דראגסטור...

ודראגסטור, זה באסה כמתנה....

כביכול יותר בריאים, אבל.... זה לא באמת ממש נכון, אולי בקטנה...

חוץ מזה שלא נדבר על העמידות[ולכן הם מותרים בשבת]...

ואז עברנו לדבר על בעיית המראה האבקתי והבלתי מחמיא..[אישית כשבא לי מייקאפ מינרלי אני מערבבת אותו עם פיקס פלאס שעושה את זה יותר דוואי ויפה..]...

אם זה היה באמת טבעי לא היה לזה אורך חיים והיית חייבת לסיים את זה ממש מהר...

אז כן למאק יש מייקאפ מינרלי, האם מומלץ? אולי עדיף לחסוך את הכסף וללכת על הפרו לונגר או סטודיו פיקס...[אלא אם את מטורפת כמוני שמחזיקה מכמה מוצרים, ואפילו במינרלי יש לי גם את של גאיה וגם את של מינרלז, ועוד 5-6 מייקאפים שונים.... ולחשוב שבד"כ אני משתמשת רק בBB/CC כי אני אוהבת רק כיסוי קל...]

אגב, דווקא אנטונים אני ממש מחבבת, אם כי המייקאפ שלהם נוראי ואני משתמשת בו כברונזר למטרות חימום, והם אורגניים אקולוגיים.... אפילו המברשות המהממות אקולוגיות... וגם האריזות בקטע של שמירה על הסביבה...

אז כי כמתנה לא בא לי לקבל איזה מוצר דראגסטור...

בא לי משהו ממש שווה, לדג' מברשות של ארטיס....[סביב ה100 דולר לאחת..], משהו שמרגיש יוקרתי.... וזה למרות שאני הכי לא טיפוס של רק יוקרתי[רוב המברשות שלי הן של סיגמה וריל טכניקס המעולות ועוד כמה חברות שונות... ורוצה לצרף להן את של מורפי מתישהו..]....

אבל כמתנה, בא לי משהו קצת יותר, שכנראה לא הייתי קונה כנראה לעצמי...[מישהו אמר אודם של ברברי?]... ודיי ברור שבתחום הזה אני פחות רואה בעיניים כשזה נוגע ללקנות

אבל אפשר להסתפק בטבעת יהלום

ובעוד צמיד של פנדורה, אבל עם סוגר זהב....

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰