מה, כבד מידי?!?

תראה, שלטון דמוקרטי שואב את כוחו מהנתינים, ממילא ההלכה לא רלוונטית לגביו..

מערכת משפט זה עניין אחר, זו מערכת של צדק ובירור אמיתות וכו'

מה באמת היחס למדינת הלכה? האם זו השאיפה שלנו? מדינת הלכה?

ולמה היא התכוונה בזה שהיהדות לא דוגלת במדינת הלכה?

כוונתה מן הסתם לזה שה"יהדות" רוצה שתהיה בחירה, ולא שהחוק יחייב וכו'.. 

ואני לא יודע מה זה בדיוק מדינת הלכה..

זה סתם היה סיפור רקע כדי לשאול את השאלה שלי.

עד עכשיו חשבתי(לא בררתי את זה אף פעם למעשה) שהאידיאל הוא מדינת הלכה, ומתברר שלא כן הוא.

אז רציתי לשאול מה זה מדינת הלכה, איפה כתוב  שצריך מדינת הלכה אם בכלל, והאם זו השאיפה שלנו?

כי עושה רושם שלא.

אז למה הכוונה כשאומרים כל הזמן שהמדינה צריכה ללכת ע"פ חוקי התורה ולא ערכאות גויים וכאלה....

בזמן שהיה סנהדרין היו מלקים\ כופין\ מוציאים להורג אפילו את מי שעובר על התורה... או על דברי הסנהדרין (זקן ממרא)

זה לא נקרא מדינת ההלכה?

הפרסיה לא שובתת - תגורי ליד כביש בעיר ותביני עד כמה

מוסדות הציבור לא ממש עובדים כל השבוע אבל בלי קשר יש זיקה בין השלטון לבין רצון לקבלת תרומות מיהודי העולם אז קצת מראים יהדות ולכן יום השביתה הוא בשבת זה לא שחס וחלילה שובתים בשביל השבת

שמירת שבת במרחב הציבורי - משמעותה אי חילול שבת בפרסיה

אמרתי שהמצב הוא טוב, ואפילו טוב מאוד ביחס ל 2,300 שנות גלות מאז בית ראשון.

לדעתי, מבירור קצר יחסית שעשיתי, בשביל להגיע למצב של מדינת הלכה, קודם כל צריך שכל העם ירצו לשמור על ההלכה. לכונן מדינת הלכה כשהרוב עדיין לא רוצה, זה לא האידיאל. קודם שירצו, אח"כ שיכוננו. כי אי אפשר לכפות הלכה על מי שלא רוצה לשמור עליה. לזה כנראה ציפי חוטובלי התכוונה שזה קונספט איראני. כלומר, לכפות הלכה גם על מי שלא רוצה.

אתה מתכוון לחברה. האם המדינה צריכה לדעתך לכפות דברים כאלו? 

אם לא - אז זו בדיוק נקודת המחלוקת בינך לבין ציפי חוטובלי. 

את בעצם אומרת שהאידיאל הוא שאנשים יקיימו את הדברים מרצונם, ולא בכפייה. הווה אומר: זה לא קשור למדינה, אלא לחברה. 

אני חושב שזה דבר די בסיסי שאם בן אדם סבור שישנה אמת, ושהוא די קרוב אליה, שהוא ירצה שגם השכן שלו יהיה קרוב אליה. ולכן בד"כ אנשים דתיים רוצים שאנשים יהיו דתיים כמותם, ואנשים חילוניים רוצים שאנשים יהיו חילוניים כמותם. אבל זה לא קשור לשאלה האם אני רוצה שהמודל שהמדינה שלי תתנהל בו יהיה להפוך את כולם לדתיים / חילוניים כמוני. 

לצורך העניין, אני לא חושב שהסנהדרין הוציאה אי פעם להורג מישהו מדין תורה. יש סיפורים על 'מיגדר מילתא' בשל כך שהדור היה פרוץ בעריות. אבל על פי ההלכה של גזר דין מוות מדאורייתא? 

אני בספק אם יכולה באמת להתרחש קונסטלציה שבה שני עדים רואים פלוני עומד לעשות עבירה חמורה, מתריעים בפניו, הוא עונה להם "על מנת כן אני עושה" ותוך כדי דיבור מבצע את העבירה. 

אם זה מה שאת מתכוונת ב'מדינת הלכה' - אני לא חושב שמישהו בעולם יתנגד לזה... אבל זה לא מה שאת מתכוונת אליו, אלא כאמור - למשהו יותר חברתי, שאני לא רואה סיבה לערב בו את המדינה. 

בנוגע לתקופת דוד ושלמה - אני לא בטוח שאני מסכים עם הנתונים (לפחות נשותיו של שלמה עבדו עבודה זרה, ולא סביר להניח שהוא הקים במות לכל אליל שקיים רק בשבילן. סביר שהיה לזה ביקוש נוסף. הסיפורים על מה שקורה בתוך ביתו של דוד לא מלמדים בהכרח שהיחס לרצח, לאונס ולניאוף היה הכי אידיאלי בעולם). 

אז מה? השאלה היא מה תוכן הדברים שהמדינה צריכה לכפות עליהם, לא האם מדינה צריכה לכפות בכלל. כל ההצדקה לקיומה של מדינה הוא כי היא כופה על אזרחיה מערכת חוקים מסוימת. 

אבל - בדיוק כמו שאם היית חי בחברה נוצרית לא היית רוצה שיכפו עליך חוקים נוצריים, אלא רק חוקים 'אזרחיים', כך גם החילוני המצוי לא מעוניין שבמדינה דתית-יהודית (לא משנה כרגע מה ההגדרה של מדינה כזאת) היו כופים עליו חוקים דתיים-יהודיים, אלא רק חוקים 'אזרחיים'. 

הנחת יסוד בעייתית ביותר. 

ואני באמת לא חושב שצריך לעשות 'שטייגען' מדברים שמישהו אמר בגב האומה. 

הכותרת נועדה להסעיר את הרוחות. 

אנשים חילונים שומעים 'מדינת הלכה' וישר מזנקים לשוחות (לא כולם, אגב - בדיוק כמו שלא כל הדתיים ימסרו את נפשם למען זה). וזאת למרות, שכפי שציינת בהודעה אחרת כאן, הם חיים במדינה שהרבה מהפרהסיה שלה מתנהלים על פי קביעות הלכתיות (ובראש ובראשונה שאלות של זהות אזרחית: גם אם נותנים היום אזרחות למי שאבא שלו יהודי - היהדות של אבא שלו ודאי נקבעה על פי האמא שלו... ועוד כהנה וכהנה). האם כשתעמיד אותם על הנתונים הללו הם יגידו שהם באמת מעדיפים שלא יישאר כל זכר למשהו שאי פעם כתב מישהו הנושא את התואר רב בפרהסיה של מדינת ישראל? ספק בעיניי אם תמצא אחוז אחד שיענה שזו אכן משאת נפשו (אבל אולי אני אופתע. מי יודע?). 

במלים אחרות - אין דבר כזה 'היחס למדינת הלכה ביהדות'. יש דעות לגבי האופן שבו יש לעצב את המדינה שיהודים אמורים לנהל בארץ ישראל. וכיוון שבמשך אלפי שנים יהודים לא דנו בנושא, מגוון הדעות שתשמע היום (גם מרבנים, לא רק מציפי חוטובלי) יהיה רחב ביותר, ולעתים גם מפתיע ביותר (רבנים חרדיים קיצוניים בכלל לא יחשבו שיש משמעות לשאלה הזאת; ורבנים שנחשבים למקלים ביותר באי אלו עניינים שמעלים לקוראי ערוץ 7 את הסעיף עשויים לסבור שמבחינה עקרונית במדינה האידיאלית צריך למנות רב לראש הממשלה, גם אם זה לא ישים כרגע). וגם אחרי מגוון הדעות הזה - השאלה מה ישים גם עשויה להשפיע על העמדה שהדובר ינקוט בה.

כנ"ל שאלות בנוגע להבחנות כלליות במציאות ישפיעו על התשובה: אח שלי, נניח, באמת מאמין שרוב ככל אזרחי המדינה ישמחו שדברים יתנהלו יותר על פי ההלכה, ושהמתנגדים הם קומץ בעל עמדות כוח בתקשורת, ולכן שומעים בעיקר אותם - ממילא המוכנות שלו להרחיק לכת בנוגע לכפייה על נושאים מסוימים הרבה יותר גדולה משלי, שחושב שכיום בסך הכל רוב האנשים לא מעוניינים שירדו לחייהם. מה זה אומר לגבי מה שאני חושב על המדינה האידיאלית? לא יודע אם יש דבר כזה. האם המדינה של דוד המלך היתה אידיאלית? האם אני מעדיף לחיות בתקופתו? לא. אני מעדיף לחיות היום - ואם המחיר שדרוש הוא פחות כפייה דתית אז אני מוכן לשלם אותו... 

בקיצור - תגדיר טוב יותר את השאלה ואז אוכל לענות לך שוב באריכות...

אז מדינת הלכה בעני היא מדינה שכופה את שמירת ההלכה במרחב הציבורי ושמערכות הממשל שלה הן לפי התורה (איסור נבחרים לא יהודים, צבא כהלכה, וחינוך לדרך ה').

לגבי המרחב הפרטי - די ברור לי שגם לפי ההלכה לא כופים אבל זה כבר מקום לדיון אחר

בכול מקרה השלטון הנוכחי כמובן לא קשור לתורה בשום צורה ולפי חלק מהפוסקים גם אינו נחשב לטון ישראל - אלה מעין "אוטונומיה" המנוהלת על עדי ישראל וע"י הוראות מגבוה של אומות העולם 

הידעת כי בארצות הברית מקפידים על חלק מעשרת הדברות??

זה שבדך מקרה הכללים שהשלטון מחליט לכפות עלינו דומים לחוקי ה' זה לא הופך את המדינה ליהודית

האידאל הוא אכן מדינה שמנוהלת על פי עקרונות ההלכה ומטרתה היא אחת ועיקרית - הגדלת שם ה' בעולם.
יש הלכות מדינה והלכות ציבור, ויש גדולים שעסקו בזה.
למעשה יש מעט מאוד כתבים בנושא מכיוון שזה היה לא רלוונטי לחלוטין במשך אלפי שנים.
יש את הרמב"ם, יש אחריו את "הלכות מדינה" שנפסקו לפני דור ע"י הציץ אליעזר, כרך שלם שנועד לזה בשו"ת שלו(היום כבר קשה למצוא את הספר, כי הבן, שהוא בעל הזכויות לא מוכן להוציא לאור מסיבותיו שלו), באופן מסודר קשה למצוא חוץ מזה

קבצים שמיוחדים אך ורק לכך.
האידאל הוא אכן מדינה שחיה את חזון הנביאים על פי ההלכה שבידינו.
כן, יש הלכות מלכים, ברמב"ם, ויש הלכות למערכת המשפט ולמערכת המדינית ולמערכת הכלכלה והצבא, וכל אלו צריכים וחייבים
להתקיים במדינה יהודית, וזה האידאל שלפחות אני קיבלתי מרבותיי.
ובמדינת הלכה הסמכות הפוסקת היא אכן הסנהדרין הגדולה ואם לא סנהדרין אז בית דין, והוא פוסק על פי דיני תורה.
ובמדינת הלכה כופים על המצוות, כי זו ההלכה ואדם שיחלל את ה' בכל אחד מאיסורי תורה או חכמים יכפו אותו.
במדינת הלכה לא נכנסים לבית של אנשים ולא בודקים אם ברכת אחרי שיצאת מהשירותים או כמה זמן אתה מתפלל עמידה,
אבל כן- הציבוריות הכללית עומדת במבחן ההלכה.
ושלא תטעה ותחשוב שהמציאות כרגע היא שלא נכנסים לך, פשוט מגדירים אחרת, יש איסור התרעטלות בציבור, מעוגן בחוק,

ואפשר לקבל על כך קנסות כבדים, השאלה היא מה ההגדרה של התערטלות. אז היום ההגדרה היא כמה שנוח למדינה כרגע,
במדינת הלכה זה יוגדר על פי ההלכה. יש הגבלות על עסקים, משפט וכו'- על פי דעת המדינה(חוק עות'מאני ובריטי, רגולציות

כלכליות והסכמים בינלאומיים כלכליים, התחייבות והסכמי מסחר).
בנוסף לכך יש הגדרה למי ראוי ויכול להיות מלך בישראל, יש מחלוקת האם ראש ממשלה שנבחר בדמוקרטיה יש לו דין מלך,
ואם יש כמה חזק הדין ולאיזה עניינים...
 

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר