אין לי שום מקום במרחק חצי שעה מהבית שיש בו באמת טבע עם שקט. אין לי איפה להתבודד 
כמובן שאפשר להתבודד אפילו בחדר. אבל אני פשוט לא מצליח להגיע לאותם רמות ככה.
המלצות יתקבלו בברכה
אין לי שום מקום במרחק חצי שעה מהבית שיש בו באמת טבע עם שקט. אין לי איפה להתבודד 
כמובן שאפשר להתבודד אפילו בחדר. אבל אני פשוט לא מצליח להגיע לאותם רמות ככה.
המלצות יתקבלו בברכה
של תל אביב זה 40 דקות...
כרגע אני מתבודד בחצר שלנו, ואין לי שם יישוב הדעת כ"כ

הליכה חחחחח אני חייב לחשובעל משו קרוב לבית אבל פשוט אין

יהדות=דרך חיים
מדוע את רוצה לעשות לעצמך את זה?
בטרמפים בכל צומת במרכז... חברים יש בכל הארץ ובאמת עבודה זה הסיבה היחידה לדעתי שאנשים גרים פה.
מ צריך יותר מזה? יישוב חביב נופים טבע מעיינות וכו... אנשים יותר נחמדים
באיזור שלי לא עוצרים 
את הגולן אני מכיר בעיקר מטיולים בחופש דווקא עושה רושם של מקום שכיף לגור בו,
חברים שגרים ממש קרוב אין הרבה באיזור שלי בעיר אין הרבה דתיים,
יש פארק יחסית קרוב אלי אבל הוא מפוצץ באנשים
ובעיקר בערסים אז בכלל בעעעע
ענבל

חוץ מהקטע שנוסעים 3- 4 כדי להגיע למשפחה/חברים/מקום נורמלי לקניות
לב קצרין![]()
מקום נטוש חסר חיים
ואין שם בכלל בגדים לדתיים
או משהו נורמלי אחר
יהדות=דרך חייםושכחתי יש שם גם חנות תשמישי קדושה![]()
היא דווקא אחלה
![]()
אהבתי![]()
מה שנכון נכון
יומנים נשרפיםואין פלאפל
ויש עוד כמה מסעדות חלביות ועוד פיצות
באנה את חיה שם..
מילא אני לא הייתי יודעת אז פסדר. אני בקושי בקצרין
אבל את??!
ד"א נראה לי סוף סוף אני יודעת מי את
ראיתי אותך ביריד צדקה![]()
מגדלור באפלההייתי מתה לגור בגולן. מקום מהמם.
אבל כבר אני אהיה בירושלים או חלוצה נדמה לי.

אפשר ללכת לירקון. (באיזור של קניון איילון.) זה בערך 40 דק' ויש שם הרה שטחים ריקים ומקסימים.
ואם תחפש טוב תמצא עוד. והמלצה - כדאי לנצל את זה לפני שמישהו יחליט לבנות במקומות האלה..!
עיאית"ינחל כופר זה נחל אלמליח? (@לביא אלמליח)
היה שם שומם שקט וכיף גם באמצע החופש הגדול. מאז שהתגלה יש שם מלא אנשים ובחופש לרוב גם בעיות צניעות...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)