יש לך פייסבוק עם תמונה, או כרטיס באתר הכרויות עם תמונה גלויה, או בכלל תמונה שלך איפשהו באינטרנט?

מן הסתם איפשהו מסתובבת תמונה שלך אי שם, בין אם זה בפייסבוק של חברה שלך או של קרובת משפחה בטיול המשותף.

אם כך, כבר התמונה שלך גלויה לעיני כל והבחור יכול לראות אותה גם בלי שתשלחי לו.

אז מה בעצם מפריע לך באמת, שהוא יראה תמונה שלך, או עצם פעולת השליחה שהיא הפעולה הלא צנועה?

אני לא חושב שכל אחד יכול להתחתן עם כל אחת. אבל לפסול רק בגלל שמשהו קטן לא מתאים למה שדמיינת כל החיים. זה לא עניין הצניעות זה עושה אותנו כ"כ רדודים ושטחיים. יכול להיות מצב שבו לא תראו אחד את השני מראש ותפגשו ותראו שאתם מתאימים שלמרות שזה לא בדיוק מה שחיפשתם במראה החיצוני. לא חבל להפסיד רק בגלל ממשהו שככה דמיינתם?! 

כשאנחנו התחתנו זה ממש לא היה מקובל ב"ה. גם היום זה נשמע לי כ"כ לא מתאים לצעד שאמור לקבוע את המשך חייכם.

לדוגמא:

"אבל לפסול רק בגלל הבדל קטן ברמה הדתית / אופי טיפה שונה שלא מתאים למה שדמיינת כל החיים.

יכול להיות מצב שבו לא תדעו מראש את ההבדלים הקטנים האלה, ותפגשו ותראו שאתם מתאימים למרות שזה לא בדיוק מה שחיפשתם".

החשיבה כיום שאני רוצה שיהיה לי חיים קלים וממילא אני מחפש אשה שתתאים בדיוק למה שחלמתי כל החיים ואז אני לא אצטרך לעבוד קשה או בכלל. זו טעות בגישה לחיים בכלל ובפרט לזוגיות.  למה?

בחיים שלנו אנחנו צריכים לעבוד וזה לפעמים קשה. זה מה שה'רצה ובאלה החוקים הוא ברא את העולם. כאשר אני מבין את זה אני לא מחפש אשה מתוך רשימת מכולת אלא אשה שיש לנו כיוונים משותפים לחיים. קשה להגדיר את זה באיזה רמה אני לוקח ובאיזה פוסל אך זה עקרון שאיתו כדאי לצאת לדייטים. אנסה להמחיש:

אם אני חושב שלהתחתן זה כדי להגיע לחיים הקלים אז אני אחפש אישה שמתאימה לי בדיוק כמו שתי מקבילים ע"מ לחסוך קשיים ןממילא אני לא ארצה לעבוד על עצמי אחרי החתונה.

אם אני חושב שלהתחתן זה כדי לתקן אותי ולעשות אותי יותר טוב אז אני אחפש אישה שמתאימה לי בחלק מהדברים כמו פאזל שלא מסודר בדיוק טוב ואיתה ביחד אני אעבוד על זה עד שנשלים אחד את השני כמו פאזל מושלם. למי שבא מראש עם הגישה השניה יש ממילא רשימה הרבה פחות ארוכה של תכונות וגובה ומשקל וצבע וכו'

כמובן שאם מישהו זכה והוא מצא את האשה שמתאימה לו בדיוק, הוא יכול להתחתן איתה. לא חייבים לחפש קשיים בכח.

אגב לא תמצאו לעולם את האשה המושלמת... התחתנתי איתה כבר

לפחות שאני יודעת עליה. ואם יש תמונה שלי בכל זאת אז גם אם אני בעצמי הייתי רוצה להגיע לתמונה הזאת לא הייתי מצליחה את על אחת כמה וכמה מישהו שלא מכיר אותי..

אני ממש לא בעד לשלוח תמונה לפני. מה רע בפרטים יבשים? אפשר גם לדעת ככה על המראה. תמונה זה מרגיש לי סוג גחמה של גברים שחושבים ש"מגיע להם", לא יודעת איך להסביר. מאוד מרתיע אותי בנים שלא מוכנים להיפגש בלי תמונה וגם לי זה מסכיר את הצ'אטים מנענע הש"י.

אחד הדברים שלבנים אולי יש זכות לבקש תמונה בשבילו זה בקשר לדברים שיכולים להרתיע לדוגמא רזה\מלאה ואני (לצורך העניין) לא מתכוונת לשקר בקשר לזה או בקשר לחברות שלי, למה לגרום לעוגמת נפש משני הצדדים? וככה לא לגבי פרטים רגישים אחרים כגון צבע עור וכו'. לדעתי אין בי שום דבר שמרתיע וכך גם לא הייתי משדכת חברה שלי שאני יודעת שיש בה משהו שיכול להרתיע גברים ככה שהם ירגישו ש"רימו אותם" או משהו מהסוג הזה.. (בנים.. לכו תבינו).

ולכן אני נגד תמונות לפני.

לא ידעתי שיש גם בנים שחושבים ככה

זה שהוא דורש תמונה שלי.. כבר אומר לי הרבה עליו, ואני לא מתחברת לסגנון הזה

וחוץ מזה, למה כל בחור שרק מציעים לי צריך לראות אותי עוד לפני שבכלל נשוחח ונראה אם אנחנו משדרים על אותו גל.

ו....

מה אם אני מוצאת חן בעיניו? והוא יתרגש והכל?

זה רק יהרוס את אפקט ההפתעה

גם לא ממש צנוע שהוא חושב עליי ומחכה לפגוש אותי כבר, הלא כן?

לא צנוע שהוא חושב עליך ובכלל אין צורך שתפגשו

אני גם מציע להתחתן מרחוק באמצעות ה-wi-fi

טוב סבבה הבנים פה לא חושבים כמוני.

אז אולי אני טועה ואני תופסת את כל עיניין הצניעות הזה לא נכון.

או

שאתם פשוט לא מנסים לומר מה באמת  נכון לעשות מבחינת הצניעות,

אלא אומרים את מה שאתם הייתם רוצים שיקרה, שכן ישלחו תמונה, רק כי זה נטיית ליבכם

אז

לא השתכנעתי לגמרי

אממ אם אהיה כנה איתך, אז כן.

ויש בחורים כאלה בעולם השידוכים תתפלא. אני מכירה כאלה.

שיחשוב עליי אחרי הפגישה אם זה נראה לו מתאים והוא כבר מחכה לפגישה השניה

אבל לא מראש עוד לפני שפגש אותי הוא חושב עליי ומתרגש רק מעצם הפגישה עם בחורה נאה

שוב אני מדברת בגוף ראשון כי זה יותר נח לי, אבל אני מדברת בשם כולן

"מה הבעיה בתיאור" - תיאור הוא חסר תועלת לרוב. מאוד קשה לתאר מראה בצורה משמעותית. אותו תיאור יכול להתאים למגוון כל-כך רחב של אנשים, שחלקם יהיו מאוד לטעמך וחלקם מאוד לא.

באופן כללי אני מסכימה שעדיף לא לבקש תמונה, ולהתרשם מהאדם בפגישה של ממש. מצד שני, אני יכולה להבין את אלה שקצה נפשם מפגישות עקרות לרוב ומנסים לסנן מראש כל מה שהיו יכולים לדעת מראש (מה שכולל בירור מדוקדק לא רק לגבי המראה אלא לגבי עוד צדדים). 

לגבי ההבדל בין בנים לבנות - אני יכולה להבין את תחושת חוסר הצניעות בזה, אבל אני מניחה שבחור שמבקש תמונה לא מתעמק בה במיוחד, אלא רק רואה אם זה ממש לא או סבבה.

חוסר הנוחות/ חוסר הצניעות שיש בשליחת תמונה של אישה לגבר, מאמינה כשגם שאני אתבקש לדבר כזה ארגיש קצת לא נעים...ועם זאת- אני חושבת שיש בזה משהו נכון.

אם יש מישהו שיכול להעיד על עצמו שמראה הבחורה איתה ייפגש לא משנה לו- אז אשריו- באמת מדובר באדם מיוחד

אבל, מבלי להתיימר יותר מידי, לכולנו יש איזהשהן העדפות במראה החיצוני, וזה משפיע עלינו ולדעתי כדאי שהצעות לא רלוונטיות- גם בגלל מראה יסוננו כבר מההתחלה ולא בדייט 3-4 שאולי הכל טוב ויפה אבל אפעס, הבחורה לא לטעמו 

גם כתבו פה ש"אם יש לי חברה מרתיעה לא אציע אותה"...שזה קצת... מי קבע מה מרתיע ומה לא? לפעמים מראה מסויים או מבנה גוף כזה או אחר מועדפים בגלל סיבות כאלה ואחרות--וזה גם כל היופי כאן! (תרתי משמע ) מה שבשביל אחד יהיה נוראי -יהיה מקסים בעיני האחר

וברור שמי שיותר מידי בורר רק לפי מראה בשלבים ראשוניים, לא מוכן להתפשר ומחפש בדיוק את הברבי או האביר שבראש שלו -אז סבבה לו- מתישהוא יקלוט שזאת לא המציאות ויש עוד הרבה מעבר (כמובן שזה מתייחס גם לבנות)

נקודה למחשבה- 

האם באמת זה רק מצד ההסתכלות זה מפריע / שיש עוד משהו מעבר?

לפעמים אומרים לאנשים לא בגלל תמונה ואז הם מחליטים שזהו לא צריך.

וזה לא נכון. כל אחד והטעם שלו.

ולפי חוות דעתי - עדיף שלא יהיה תמונה כי לא כולם יוצאים במצאיות כמו בתמונה. 

וזה סתם הסתכלות חיצונית. 

(: 

שהרבה מתרצים סתם דברים למה לא אוהבים לשלוח תמונות.

שהסיבה האמיתית זה כי הם לא יוצאים טוב. 

(: 

אני ממש אבל ממש אוהבת את התגובות שלכם! הפעם הפגזתם!

גם אלו שהיו פחות בדעה שלי, זה לא חשוב. 

העיקר שמרגישים באוירה שזה כן עיניין טעון, וב"ה שוב, אני לא היחידה שחושבת שבתמונה יש בעיה אמיתית!

אז תודה

אוקיי, עכשיו איך זה נשמע לך?

מחיצונית על סמך תמונה שהיא לא תלת מימד? ואף אם היה וידאו יש הבדל עצום בין וידאו לבין המציאות עצמה,

זו אשליה גמורה, יש להפגש ורק אז להחליט על המראה.

וכן לצערי היום התיאורים לא אמינים

אבל אם תשאל - היא רזה? ויאמרו לך שכן.- אז תאמין!

אלא אם כן מסבנים אותך עם התשובה ואתה יכול להבין שהיא לא כזאת רזה.

וכו' בשאר הפרטים

אם עוסקים בחיצוניות - תביאי תמונה.

אוסף פרטים גם ככה לא נותנים תמונה מלאה (ת"מ),

והם טובים רק בשביל לא פוטוגניים עם פרטים טובים...

ואם לא עוסקים בחיצוניות - לא צריך תמונה.

ממש מובן לי למה אנשים רוצים תמונה,

למרות שמעולם לא ביקשתי, ולא רואה סיבה שאבקש.

אבל מי שמבינה למה להתעניין בחיצוניות ולא נותנת תמונה, אלא רק פרטים - 

זה נראה לי סתירה מיניה וביה.

[הגבת לי אגב? או שסתם הייתי האחרון...?]

על המשפט הזה "זה אחד המאפיינים של הבחורה בדיוק כמו האופי שלה או הדעות שהיא מחזיקה בהם"

טוב אז לדברייך: מכוערות לא יתחתנו.

כי הן מכוערות ביופי, וזה כמו העקרונות שלהן. שאם אתה מחפש אחת יר"ש והיא כן כזאת

אבל היא מכוערת?! אז אתה כאילו משווה את זה לאחת שהיא כופרת חסרת יר"ש (כי אתה לא מחפש מכוערת בתור עיקרון שלך)

איך אתה משווה יופי - לאופי ולהשקפות?!

מקווה שההסבר מובן

אני מסכים איתך שאי אפשר להשוות אופי ליופי.

אבל יופי הוא דבר סובייקטיבי - אז זה שמישהי מכוערת בעינייך אולי היא יפה בעיניי מישהו אחר ולכן היא כן תתחתן.

חוץ מיזה שזה לא כזה רחוק מהמציאות. למישהי שנראית פחות טוב קשה למצוא חתן. וכן להפך מישהו שנראה פחות טוב קשה למצוא כלה. 

אי אפשר לזלזל בזה.

סתםםם סתם סתם אני דואגת שתתקפו אותי! 

אני מתכוונת שזה לא קשור יש לי המון חברות מכל הסוגים , חלקן יפות וחלקן מסתבר שלא ..

וכולן נשואות, ולא דווקא עם מיסכנים 

אגב

מכירה הרבה בנות שאין להן שום בעיה במראה החיצוני, נראות טוב מאד 

ולא מוצאות את האחד, מנעשה...

יש היגיון בדבריך

אבל חביבי, זיווג משמיים זה מעל לכל היגיון.

"וּמֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַפְּנוּיָה וּלְבָדְקָהּ בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם הִיא נָאָה בְּעֵינָיו יִשָּׂאֶנָּה וְאֵין בָּזֶה צַד אִסּוּר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן"

זה ההפך מפריצות. ראוי להסתכל ולבדוק אם נאה היא בעיניו. למרות שעל כל אישה אחרת יש איסור הסתכלות והנאה מיופיה. אז פריצות זה בטוח לא.

אז פעם היו מסתכלים בפגישה, היום זה בתמונה. 

ולפעמים זה מונע עוול גדול של יציאה לדייט ופרידה אחרי פעם אחת רק על הנקודה הזו.

וסטייה של 180 מעלות. 

צריך לקחת תמונה וגם פגישה ראשונה בעירבון מוגבל. לא חובה להמשך אחרי פגישה אחת. בד"כ זה אצל גברים אבל גם אצל נשים יש איזה אידאל יופי ובטוחים שככה יראה בעלי/ אישתי ושאי אפשר להמשך למישהו/י אחר/ת. ואת זה צריך לזכור שניה לפני שפוסלים על מראה. התמונה נועדה לראות אם איו איזה משהו מסויים שממש מפריע לא כדי ישר להימשך. 

@אנונימית1111

מה העיניין? חכו לפגישה

וסתם כך בסוגריים

גם אני מאד לחוצה לראות אם הבחור לא ידחה אותי מבחינה חיצונית, כי לי מאד קשה עם הרבה דברים

וכן אני אמורה לחיות איתו למשך שארית חיי

הדרישות שלי לא גבוהות מיידי אבל גם אני יודעת את מקומי והראוי לי.

(לא מנסה להשמע שחצנית, אבל לכל אחד יש את הראוי לו -ומתחתיו)

שאין בזה שום בעיה הלכתית. ולהפך זה חשוב לראות אם האישה יפה בעיניך. 

(ד"א מבחינה הלכתית אפילו יותר קל לראות תמונה של אישה מאשר את האישה במציאות.)

דבר שני, כמו שיש אופי מסויים שלפני הפגישה את תפסלי ולא תפגשי - כי זה לא מתאים לך, כך יש מראה חיצוני שאתה  יודע בוודאות שהוא דוחה אותך - אז למה כל העוול הזה?

לכן כתבתי את הסוף של דבריי שתמונה אמורה להיות רק כלי בשביל זה - לא צריך עכשיו להמשך לבחורה, אם בתמונה אין משהו קריטי אז תצא. כמו שאם אין משהו ספציפי באופי שאמרו לך שהוא לא בסדר- תצא.

אבל עדיין זה לא הופך את זה לנכון

זה שזה לא צנוע? ברור שאין אם זה שום בעיית צניעות אלא להפך כמו שהוכחתי.

אבל עכשיו יש לי שאלה שעולה לפעמים אצל בנים - האם לחתוך אחרי פגישה ראשונה - כזה ברור שזה בגלל מראה?

כאשר שולחים תמונה לא אמורים להגיע למצב הזה. אני חושב שזה כלי שראוי להשתמש בו.

אין מה לזלזל בבנים דוסים ככל שיהיו שהם מבקשים תמונה. בסה"כ מבינים את האמירה שאמרו גם לפני אלף שנה שאישה צריכה להיות יפה בעינך. 

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!