הסובייקטיביות שלנו היא חסרת תקנה.

כמו המשל היותר ידוע מידוע, על העוורים הממששים פיל.

זה משגע אותי.

איך שהעולם הזה הוא יותר פיל מפיל, ואיך שאנחנו יותר עוורים מעוורים.

ואיך שלעולם לא נצליח לתפוס את התמונה באמת,

נטעה לנו בשאננות, ונרגיש גדולים ויודעים.

אני לא אוהבת פזרנות. ויש לי דימוי גוף גרוע וגרוע בכללי.

אתם יודעים?
כלומר. יש לדעת, ויש לדעת כואב.
זה הולם אותי שכל כך הרבה שנים לא ידעתי מכלום.
אבל עכשיו אני יודעת, וכואב.

וגם. השקעה רווחית.
לאסוף פירורים של פחד, להניח בין ידיו האמונות,
ולקבל אותם חזרה כמנות ביטחון גדושות.
הא. מילים יש לי, עכשיו צריך לחפש את הלב.

יש לי הבנות חדשות על מסגרות הכלה.
(ולא רק בגלל העומק שפגשתי בו.)
בכל אופן, המחווה הבלתי בלתי צפויה חיממה לי את הדם באופן נעים ביותר.

למרירות יש עשן מסתלסל, בדיוק בדיוק כמו של מקטרת. חומה וסדוקה.

למי שמעשן בה יש כתמון צהוב על האצבע,

איפה שמשתחרר קצת עשן מהסדק, וצורב וצורב, ימים ולילות ושנים בחדר חנוק.

(התמכרות,

היא הרסנית כ"כ כשמעורבות בה הכחשה או אי-כנות.)

על ההבדל המשמעותי מאד שבין דימוי גרוע לשגוי.

(שגוי - הדימוי גרוע, אולם זאת משום שאין סינכרון.

גרוע - הדימוי גרוע, משום שהמצב גרוע.)

על יומרניות ואלמוניות.

ועל התקשורת שלי, איך שהיא לרוחב ולאורך ולאלף צדדים,

אבל כ"כ לא לעומק.

ואת שם.

זה לא מצחיק בכלל. בחושך אפשר ליפול - באמת באמת.

אני בעירך שבוע הבא. וכל הזמן קורה לנו פלאפון שבור

ומסקנות אולי פעם הבאה בעז"ה.

בס"ד

אז נתן לאצבעות לכתוב את מה שיש להן כי המוח פחות עובד היום

יפעת ערמה של תלתלים מרוככים וחיוך

אני לא מבינה אותה

ואני מלאת חיבה אליה ומפחדת ממנה בו זמנית

הגברה הכעורה

האביר האפל

המלך ארתור

ומה שנשים רוצות

נשים לא רוצות דבר אחד

הן לא עדר כבשים

הן יחידות

אין בי דבר חכם להגיד היום

הכל מבולגן מידי

אני יודעת כמה דברים פשוטים

ראשון זה שמכל השיטות שנסיתי גילוי לב הוא השיטה הטובה ביותר לקשר

שני זה שאני צריכה אותה קרובה מאוד

חברות זה מצרך נדיר וזה שהטובה מכולן גרה רחוק כל כך זה לא פחות ממתסכל

רציתי מתוקה

רציתי לזרום ולכתוב דברי חכמה

אבל

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים