הלוואי שהיה לי זמן.
בעצם לא זמן. פנאי נפשי.

הסובייקטיביות שלנו היא חסרת תקנה.

כמו המשל היותר ידוע מידוע, על העוורים הממששים פיל.

זה משגע אותי.

איך שהעולם הזה הוא יותר פיל מפיל, ואיך שאנחנו יותר עוורים מעוורים.

ואיך שלעולם לא נצליח לתפוס את התמונה באמת,

נטעה לנו בשאננות, ונרגיש גדולים ויודעים.

 

אני לא אוהבת פזרנות. ויש לי דימוי גוף גרוע וגרוע בכללי.

 

אתם יודעים?
כלומר. יש לדעת, ויש לדעת כואב.
זה הולם אותי שכל כך הרבה שנים לא ידעתי מכלום.
אבל עכשיו אני יודעת, וכואב.

 

וגם. השקעה רווחית.
לאסוף פירורים של פחד, להניח בין ידיו האמונות,
ולקבל אותם חזרה כמנות ביטחון גדושות.
הא. מילים יש לי, עכשיו צריך לחפש את הלב.

 

יש לי הבנות חדשות על מסגרות הכלה.
(ולא רק בגלל העומק שפגשתי בו.)
בכל אופן, המחווה הבלתי בלתי צפויה חיממה לי את הדם באופן נעים ביותר.

 

למרירות יש עשן מסתלסל, בדיוק בדיוק כמו של מקטרת. חומה וסדוקה.

למי שמעשן בה יש כתמון צהוב על האצבע,

איפה שמשתחרר קצת עשן מהסדק, וצורב וצורב, ימים ולילות ושנים בחדר חנוק.

(התמכרות,

היא הרסנית כ"כ כשמעורבות בה הכחשה או אי-כנות.)

 

על ההבדל המשמעותי מאד שבין דימוי גרוע לשגוי.

(שגוי - הדימוי גרוע, אולם זאת משום שאין סינכרון.

גרוע - הדימוי גרוע, משום שהמצב גרוע.)

 

על יומרניות ואלמוניות.

ועל התקשורת שלי, איך שהיא לרוחב ולאורך ולאלף צדדים,

אבל כ"כ לא לעומק.

 

ואת שם.

זה לא מצחיק בכלל. בחושך אפשר ליפול - באמת באמת.

והמסקנות שלך, נורא אמיתיות ומעניינות.

ביי ביי, ***. שלום ****. נשארת טיפש.
אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
עד כמה מצבי חמור? אני אפילו לא יכולה לנסח.
אבל היי, החיים יפים, נכון? בואו נסתובב מלאי אושר ונעמיד פנים שאכפת לנו ממשהו.
למה אף אחד לא מבין את הזעקה שלי לעזרה?
אולי עדיף שלא, בעצם.

-תקשיב לכולם תשמע לעצמך.

-אם אין לך משהו חכם להגיד, עדיף שתשב בשקט.

-להיות שלושה ימים רצופים בבית זה בזבוז זמן.

-לישון עד מאוחר זה ממש הורס את היום.

-תתנתקו מהפלאפון, זה יעשה רק טוב.(מדובר אלי)

-אני לא לא אוהבת מתנות.

-אנשים חכמים לא תמיד מודעים לעצמם.

-כולנו צריכים ללמוד להיות מודעים למה שאנחנו. גם לדברים הכי קטנים.

-ספרים זה נחמד.

-ר' נחמן ממש חכם.

-ים זה דבר מאד יפה ומרגיע. לא ביקרתי אצלו כמעט שנה.

-חיים זה מתנה.

-אתמול תהייתי לעצמי למה חוגגים את תאריך היומולדת. לא הצלחתי להגיע למסקנה הגיונית.

-להכיר הרבה אנשים זה נחמד.

-לטייל בא"י זו ממש מתנה נפלאה.

-אוכל זה לא טעים.

-לכתוב מפרי הדמיון זה כיף ומספק.

-סיפוק זה חשוב. אנשים תעשו דברים שיגרמו לכם לסיפוק.

אין לי כח עוד..
תודה פינג, זה עשה לי טוב!

אני בעירך שבוע הבא. וכל הזמן קורה לנו פלאפון שבור

ומסקנות אולי פעם הבאה בעז"ה.

רגעים ספורים ויהיה לך מסקנות

אפשר למצוא דברים מדהימים במקומות הכי לא צפויים
נגיד בבנאדמים שבחיים לא הייתי מדברת איתם הרגיל, שפשוט הזדמן
הדרכת טיולים זה משהו
מעיין. אל תתנו לי לשכוח
אני מוזרה. ולא בקטע רע, זה פשוט ככה, באופן עובדתי
אני נוטה לדון אנשים לכף זכות, יותר מהאדם הממוצע.
הלוואי אצליח ליישם את מה שאמרתי
אולי אפילו יותר מדי
יש לי עוד, יש לי עוד. אני לא ריקה, אני אוכיח לכם

ריק

ואני בכלל לא מסכימה עם זה אבל פסדר..
הלכת בסוף?

בס"ד

 

אז נתן לאצבעות לכתוב את מה שיש להן כי המוח פחות עובד היום

 

יפעת ערמה של תלתלים מרוככים וחיוך

אני לא מבינה אותה

ואני מלאת חיבה אליה ומפחדת ממנה בו זמנית

 

הגברה הכעורה

האביר האפל

המלך ארתור

ומה שנשים רוצות

 

נשים לא רוצות דבר אחד

הן לא עדר כבשים

הן יחידות

 

אין בי דבר חכם להגיד היום

הכל מבולגן מידי

אני יודעת כמה דברים פשוטים

ראשון זה שמכל השיטות שנסיתי גילוי לב הוא השיטה הטובה ביותר לקשר

שני זה שאני צריכה אותה קרובה מאוד

חברות זה מצרך נדיר וזה שהטובה מכולן גרה רחוק כל כך זה לא פחות ממתסכל

 

רציתי מתוקה

רציתי לזרום ולכתוב דברי חכמה

אבל

@עדי ;)

אשכרה.

קפוץ לי