כבר קרה לי שיצאתי עם בחורה שלא נראתה לי מבחינה חיצונית, ואחרי כמה פגישות היא נראתה לי דווקא בסדר גמור. כי כמו שכתבו פה - כשמחבבים את האדם שמולך אז גם מסתדרים עם המראה שלו. 

אבל לא המראה שלה ישתנה, אלא המראה שלה בעיניך ישתנה.

כלומר- אם באמת יש בה הרבה ממה שאתה מחפש, ויווצר מצב שבו אתם יכולים לדבר בפתיחות ולהכיר קצת לעומק- הרי שיש סכוי סביר מאוד שפתאום תחשוב שהיא ממש יפה!!

קרה לי יותר מפעם שבחורות לא היו נראות טוב בעיני בהתחלה,

ואח"כ דברים השתנו מן הקצה אל הקצה.

כמובן שאם הזמן לא עושה את שלו - אין מה לעשות...

בשורות טובות!

הגמרא אומרת " חן אישה על בעלה".

זאת אומרת שאחרי שאתה אוהב את אשתך בגלל כל הפנימיות שלה ורואה את המראה שלה אחרת כיפה גם כן, אז זהו, "ננעלת עליה".

לכן רואים נשים שהיו אולי יפות מאוד בצעירותן והשתנו איפשהו עם ההריונות וכו והבעלים שלהם מאוהבים בהם. כיצד?

כי זהו, זא היא, ואתה אוהב אותה, אז כל איך שהיא תיראה רק ירגש אותך.

אבל כמובן שדברי הגמרא כל הזמן מושתתים על האהבה שלך לפנימיות שלה, זאת אומרת שאם אתם בפירוד נפשי, במריבות וכו (לא משו חד פעמי.. אלא ככל שאתם מתרחקים ח"ו) אז גם בחיצוניות כבר אין הבטחה שחינה יהיה עליך.

אני מאמינה גדולה בצ'אנס. החיצוניות פשוט משתנה ואז אתה לא מבין איך לא אהבת..

(אני אמרתי בזמנו- אבל אני מפחדת שבסוף אני אסתנוור ואתחתן איתו! למרות שאני חושבת שהוא לא יפה! אממה? שזה לא להסתנוור. את חושבת שהוא יפה. כי את מכירה אותו. המראה מתחבר לאישיות ויוצר הרמוניה שזה- הוא. ואז כבר לא הולכים אחורה.. לא פתאום נראה שובלא יפה.. כי כבר יש היכרות. "אין כבר דרך חזרה")

ברור שלא מתחתנים אם המראה שלה לא מוצא חן בעיניך, זה עלול להוביל להרבה בעיות אחר כך

אבל זה שלא אהבת את המראה שלה ממבט ראשון לא אומר שזה ימשיך גם בהמשך,

כי כמו שאמרו יכול להיות שהאישיות שלה כל כך תקרון החוצה שבכלל תשכח שאי פעם חשבת שהיא לא יפה, ואפילו תתפלא על עצמך אם תזכר בטעות. וכבר היו מקרים מעולם. 

ברור שאם זה לא יהיה ככה והיא תמשיך לא למצוא חן בעיניך אל תמשיך כי זה לא יהיה טוב בשבילך ובשבילה, אבל זה לא אומר שאפשר לדעת מראש מהסתכלות אחת. 

אחרי החתונה אם היא תמשיך להיות טובה ונפלאה (בשבילך) ותמשיך לאהוב אותה, ולבנות איתה זוגיות אחת שלמה בלי לפזול החוצה, אתה לא צריך לדאוג, במקרה כזה המראה החיצוני רק אמור להפוך ליפה יותר בעיניך (גם אם יש נפילות פה ושם)

אבל אם תתחתן עם אישה יפה ככל שתהיה, שתריב איתך ותבקר אותך כל הזמן ותגלה שהאופי שלה לא טוב בכלל, סביר מאד שכבר לא תחשוב שהיא יפה ואפילו תתפלא שחשבת ככה.

ככה זה, המראה החיצוני מאד מושפע מאיך שאנחנו חווים דברים, אם מלווה חוויה חיובית המראה החיצוני נראה פתאום יפה ואם החוויה היא שלילית ולא נעימה המראה החיצוני נראה פתאום מכוער. זה טבע האופי האנושי.

אז אתה לא צריך לפחד כרגע ממה יהיה אחרי החתונה. תיפגש,  תראה אם טוב לכם ואם אחרי כמה פגישות עדין משהו במראה שלה מפריע, ואז תחליט הלאה.. 

ואז אם אתה רואה שזה מפריע אל תתן לעצמך להתאהב

זה כמעט תמיד כן הולך יחד, ואם לא אז לרוב לא יהיה לך כל כך קשה להתנתק

אחרי 2-3 פגישות לא מגיעים לאהבה אמיתית, זה לוקח זמן. אם עדין תרגיש שזה מפריע, כל שכן דחיה, תנתק אז, כשזה עדין בהתחלה. התאהבות כן יכולה להיות מהר מאד, אבל לרוב היא נובעת מדברים חיצוניים, כך שהמראה משחק כאן תפקיד חשוב. ובכל מקרה חשוב ללמוד להכריע קודם עם השכל ורק אז עם הרגש, לא רק בנושא המראה החיצוני. אז ממילא אתה צריך לעבוד על עצמך לא להחליט החלטות שיסכנו בעתיד, לא רק חיצונית

(כמו שכתבתי קודם, באותה מידה אתה יכול להגיע למצב שאתה מתאהב בבחורה יפה עם מידות מקולקלות ואז ההחלטה גרועה לא פחות מאשר במקרה הזה. תמיד חשוב לדאוג לא להחליט מהרגש אלא מהשכל, ורק אחר כך לתת לשכל להשתלט)

בס"ד

וגם יש להפריד בין דברים שניתנים לשינוי לבין כאלה שלא.

מבנה גוף אי אפשר לשנות, שערות כן.

או איפור, או וואטאבר.

אז זה מאוד תלוי מה בדיוק מפריע.

ובכל מקרה נותנים סיכוי אא"כ זה משהו קיצוני במיוחד שאתה יודע שאתה לא נמשך אליו.

נראה לי שאת דווקא יכולה להבין את השאלה שלי, אבל אולי זה באמת לפורום נפרד.

אולי זה קל וחומר לפרטי;)
היא היתה:אין פחד מהתאוה? אין חוסר?זה שונה בין גברים ונשים?

בס"ד

וטכנית מה שאמרת לגבי הפורום והפרטי לא נכון.

בפורום יש סטטוס קוו, בפרטי זה מה שמתאים לכל אחד.

בכל מקרה אם הבנתי נכון אז יש לי תשובה לזה..

אבל זה נתון לבחירתך.

לי לא אכפת לענות על זה, זה גם לא משהו יותר מדי פולשני לטעמי..

ב"הצלחה בכל מקרה..

בס"ד

ככל שיש יותר אנשים בסביבה אז הסטטוס קוו יותר כללי...

ז"א הוא מתיר לדבר על נושאים כלליים יותר מחשש שאנשים ייפגעו.

אני: הכל בסדר אתה לא הראשון שחותך איתי בגלל מראה, יכול להיות מאוד שגם לא האחרון

הוא: אז את יודעת..

אני: שקוף

הוא: אני מבין שהיא סיפרה לך

אני: היא לא סיפרה כלום. לא היה צורך בכך. האי לא מכירה את זה.. זה לא הניסיון שלה. אם זה היה הניסיון שלה הייתי יכולה לספר לה איך ברגע שנפרדנו ידעתי שתחתוך. וידעתי גם למה. היא אף פעם לא תבין את ההרגשה הזו.. לדעת שיש כ"כ הרבה דברים לתת אבל העטיפה כ"כ מגושמת שזה פשוט לא יוצא לפועל

הוא: וואי. אני מצטער. אני לא רציתי שזה יצא ככה. הדבר האחרון שרציתי זה שתפגעי

אני: עשית מה שנכון. כל מה שעשית- עשית כמו שצריך. אין לי תלונה עליך. זה בסדר. הכל בסדר. זה הניסיון שלי. עם זה אני מתמודדת. לפעמים בקלות, לפעמים זה ממש קשה. אבל הי, זה המשמעות של ניסיון לא?

הוא: איך את עושה את זה?

אני: לפעמים אני לא. לפעמים אני בוכה כמו ילדה קטנה. ושונאת את כל העולם. ושונאת אנשים כמוך. למרות שאין לי על מה. אבל כשאני מקבלת כח מהקב"ה, אני מבינה שהכל פה שקר. אני מבינה שזה רק כיסוי. שיש פה משהוא גדול יותר. גדול יותר מסתם אי מציאת חן או משהוא בסגנון. אתה מבין? לפני 23 שנה ו40 יום יצאה בת קול והחליטה מי הוא יהיה. הוא כבר שם. האו כבר קיים. הייתי רוצה לעבור את זה בצורה קצת יותר נחמדה אבל אז הייתי פספסת את כל העניין בחיים. את הניסיון הזה. להיות כלואה בגוף שלא משקף אותי. שחוסם אותי. שמבדיל ביני לבינך.

הוא: נשמע מתסכל

אני: כן. זה מתסכל

הוא: ומה עוזר לך לעבור את המשברים האלו?

אני: אני מאמינה. אתה מבין? כולם מחכים למשיח. אני יודעת שהוא יבוא. אני יודעת. כי אין דרך אחרת. פעם חשבתי שהאמונה זה מה שמפיל אותי בסוף. כי קשה כ"כ לקוות. והאכזבה אחר כך היא כמו אגרוף לפנים. אז ניסיתי להפסיק לקוות. גם להפסיק לרצות ניסיתי. אבל זה שקר. כנראה יש בי מנגנון. אני לא יודעת אם הוא מנגנון של הרס פנימי כזה או שבזכותו אני מצליחה לקום אחרי נפילות ולצחוק אחרי דברים כמו אלו. אבל המנגנון הזה לא נותן לי מנוח. הוא דוחף אותי קדימה. הוא לוחש לי שיהיה לי טוב. שעוד אצליח לאהוב ויותר מכך- אצליח לאהב. והוא לא מוותר לי היצור הקטן הזה. ושאני צועקת לו שזה לא יקרה בחיים ושיעזוב אותי בשקט- הוא שולח את האצבעות שלי להתקשר לשדכנית. ואני אומרת שלא אצליח עוד בחיים לצאת לדייט האו משגר מהפה שלי- כן מאולץ ושולח את הרגליים שלי למקלחת להתארגן והופ. אני בחוץ. מחכה לזורק התורן. רק כדי שאשמע אח"כ שהוא התייעץ הרבה וזה פשוט לא מתאים. אז אתה מבין? זה לא אני. אני כבר מזמן לא בתמונה. זה משהו מציק מבפנים שכ"כ בטוח בטוב שעוד הולך להיות.

הוא: אז את והוא, אתם חברים?

אני: אני לא יודעת. או שהוא יהרוג אותי יום אחד או שהוא יציל אותי מעצמי. החלטנו בייחד לנסות להמר. ביננו, זה אפילו לא נתון לבחירתי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳