כבר קרה לי שיצאתי עם בחורה שלא נראתה לי מבחינה חיצונית, ואחרי כמה פגישות היא נראתה לי דווקא בסדר גמור. כי כמו שכתבו פה - כשמחבבים את האדם שמולך אז גם מסתדרים עם המראה שלו. 

אבל לא המראה שלה ישתנה, אלא המראה שלה בעיניך ישתנה.

כלומר- אם באמת יש בה הרבה ממה שאתה מחפש, ויווצר מצב שבו אתם יכולים לדבר בפתיחות ולהכיר קצת לעומק- הרי שיש סכוי סביר מאוד שפתאום תחשוב שהיא ממש יפה!!

קרה לי יותר מפעם שבחורות לא היו נראות טוב בעיני בהתחלה,

ואח"כ דברים השתנו מן הקצה אל הקצה.

כמובן שאם הזמן לא עושה את שלו - אין מה לעשות...

בשורות טובות!

הגמרא אומרת " חן אישה על בעלה".

זאת אומרת שאחרי שאתה אוהב את אשתך בגלל כל הפנימיות שלה ורואה את המראה שלה אחרת כיפה גם כן, אז זהו, "ננעלת עליה".

לכן רואים נשים שהיו אולי יפות מאוד בצעירותן והשתנו איפשהו עם ההריונות וכו והבעלים שלהם מאוהבים בהם. כיצד?

כי זהו, זא היא, ואתה אוהב אותה, אז כל איך שהיא תיראה רק ירגש אותך.

אבל כמובן שדברי הגמרא כל הזמן מושתתים על האהבה שלך לפנימיות שלה, זאת אומרת שאם אתם בפירוד נפשי, במריבות וכו (לא משו חד פעמי.. אלא ככל שאתם מתרחקים ח"ו) אז גם בחיצוניות כבר אין הבטחה שחינה יהיה עליך.

אני מאמינה גדולה בצ'אנס. החיצוניות פשוט משתנה ואז אתה לא מבין איך לא אהבת..

(אני אמרתי בזמנו- אבל אני מפחדת שבסוף אני אסתנוור ואתחתן איתו! למרות שאני חושבת שהוא לא יפה! אממה? שזה לא להסתנוור. את חושבת שהוא יפה. כי את מכירה אותו. המראה מתחבר לאישיות ויוצר הרמוניה שזה- הוא. ואז כבר לא הולכים אחורה.. לא פתאום נראה שובלא יפה.. כי כבר יש היכרות. "אין כבר דרך חזרה")

ברור שלא מתחתנים אם המראה שלה לא מוצא חן בעיניך, זה עלול להוביל להרבה בעיות אחר כך

אבל זה שלא אהבת את המראה שלה ממבט ראשון לא אומר שזה ימשיך גם בהמשך,

כי כמו שאמרו יכול להיות שהאישיות שלה כל כך תקרון החוצה שבכלל תשכח שאי פעם חשבת שהיא לא יפה, ואפילו תתפלא על עצמך אם תזכר בטעות. וכבר היו מקרים מעולם. 

ברור שאם זה לא יהיה ככה והיא תמשיך לא למצוא חן בעיניך אל תמשיך כי זה לא יהיה טוב בשבילך ובשבילה, אבל זה לא אומר שאפשר לדעת מראש מהסתכלות אחת. 

אחרי החתונה אם היא תמשיך להיות טובה ונפלאה (בשבילך) ותמשיך לאהוב אותה, ולבנות איתה זוגיות אחת שלמה בלי לפזול החוצה, אתה לא צריך לדאוג, במקרה כזה המראה החיצוני רק אמור להפוך ליפה יותר בעיניך (גם אם יש נפילות פה ושם)

אבל אם תתחתן עם אישה יפה ככל שתהיה, שתריב איתך ותבקר אותך כל הזמן ותגלה שהאופי שלה לא טוב בכלל, סביר מאד שכבר לא תחשוב שהיא יפה ואפילו תתפלא שחשבת ככה.

ככה זה, המראה החיצוני מאד מושפע מאיך שאנחנו חווים דברים, אם מלווה חוויה חיובית המראה החיצוני נראה פתאום יפה ואם החוויה היא שלילית ולא נעימה המראה החיצוני נראה פתאום מכוער. זה טבע האופי האנושי.

אז אתה לא צריך לפחד כרגע ממה יהיה אחרי החתונה. תיפגש,  תראה אם טוב לכם ואם אחרי כמה פגישות עדין משהו במראה שלה מפריע, ואז תחליט הלאה.. 

ואז אם אתה רואה שזה מפריע אל תתן לעצמך להתאהב

זה כמעט תמיד כן הולך יחד, ואם לא אז לרוב לא יהיה לך כל כך קשה להתנתק

אחרי 2-3 פגישות לא מגיעים לאהבה אמיתית, זה לוקח זמן. אם עדין תרגיש שזה מפריע, כל שכן דחיה, תנתק אז, כשזה עדין בהתחלה. התאהבות כן יכולה להיות מהר מאד, אבל לרוב היא נובעת מדברים חיצוניים, כך שהמראה משחק כאן תפקיד חשוב. ובכל מקרה חשוב ללמוד להכריע קודם עם השכל ורק אז עם הרגש, לא רק בנושא המראה החיצוני. אז ממילא אתה צריך לעבוד על עצמך לא להחליט החלטות שיסכנו בעתיד, לא רק חיצונית

(כמו שכתבתי קודם, באותה מידה אתה יכול להגיע למצב שאתה מתאהב בבחורה יפה עם מידות מקולקלות ואז ההחלטה גרועה לא פחות מאשר במקרה הזה. תמיד חשוב לדאוג לא להחליט מהרגש אלא מהשכל, ורק אחר כך לתת לשכל להשתלט)

בס"ד

וגם יש להפריד בין דברים שניתנים לשינוי לבין כאלה שלא.

מבנה גוף אי אפשר לשנות, שערות כן.

או איפור, או וואטאבר.

אז זה מאוד תלוי מה בדיוק מפריע.

ובכל מקרה נותנים סיכוי אא"כ זה משהו קיצוני במיוחד שאתה יודע שאתה לא נמשך אליו.

נראה לי שאת דווקא יכולה להבין את השאלה שלי, אבל אולי זה באמת לפורום נפרד.

אולי זה קל וחומר לפרטי;)
היא היתה:אין פחד מהתאוה? אין חוסר?זה שונה בין גברים ונשים?

בס"ד

וטכנית מה שאמרת לגבי הפורום והפרטי לא נכון.

בפורום יש סטטוס קוו, בפרטי זה מה שמתאים לכל אחד.

בכל מקרה אם הבנתי נכון אז יש לי תשובה לזה..

אבל זה נתון לבחירתך.

לי לא אכפת לענות על זה, זה גם לא משהו יותר מדי פולשני לטעמי..

ב"הצלחה בכל מקרה..

בס"ד

ככל שיש יותר אנשים בסביבה אז הסטטוס קוו יותר כללי...

ז"א הוא מתיר לדבר על נושאים כלליים יותר מחשש שאנשים ייפגעו.

אני: הכל בסדר אתה לא הראשון שחותך איתי בגלל מראה, יכול להיות מאוד שגם לא האחרון

הוא: אז את יודעת..

אני: שקוף

הוא: אני מבין שהיא סיפרה לך

אני: היא לא סיפרה כלום. לא היה צורך בכך. האי לא מכירה את זה.. זה לא הניסיון שלה. אם זה היה הניסיון שלה הייתי יכולה לספר לה איך ברגע שנפרדנו ידעתי שתחתוך. וידעתי גם למה. היא אף פעם לא תבין את ההרגשה הזו.. לדעת שיש כ"כ הרבה דברים לתת אבל העטיפה כ"כ מגושמת שזה פשוט לא יוצא לפועל

הוא: וואי. אני מצטער. אני לא רציתי שזה יצא ככה. הדבר האחרון שרציתי זה שתפגעי

אני: עשית מה שנכון. כל מה שעשית- עשית כמו שצריך. אין לי תלונה עליך. זה בסדר. הכל בסדר. זה הניסיון שלי. עם זה אני מתמודדת. לפעמים בקלות, לפעמים זה ממש קשה. אבל הי, זה המשמעות של ניסיון לא?

הוא: איך את עושה את זה?

אני: לפעמים אני לא. לפעמים אני בוכה כמו ילדה קטנה. ושונאת את כל העולם. ושונאת אנשים כמוך. למרות שאין לי על מה. אבל כשאני מקבלת כח מהקב"ה, אני מבינה שהכל פה שקר. אני מבינה שזה רק כיסוי. שיש פה משהוא גדול יותר. גדול יותר מסתם אי מציאת חן או משהוא בסגנון. אתה מבין? לפני 23 שנה ו40 יום יצאה בת קול והחליטה מי הוא יהיה. הוא כבר שם. האו כבר קיים. הייתי רוצה לעבור את זה בצורה קצת יותר נחמדה אבל אז הייתי פספסת את כל העניין בחיים. את הניסיון הזה. להיות כלואה בגוף שלא משקף אותי. שחוסם אותי. שמבדיל ביני לבינך.

הוא: נשמע מתסכל

אני: כן. זה מתסכל

הוא: ומה עוזר לך לעבור את המשברים האלו?

אני: אני מאמינה. אתה מבין? כולם מחכים למשיח. אני יודעת שהוא יבוא. אני יודעת. כי אין דרך אחרת. פעם חשבתי שהאמונה זה מה שמפיל אותי בסוף. כי קשה כ"כ לקוות. והאכזבה אחר כך היא כמו אגרוף לפנים. אז ניסיתי להפסיק לקוות. גם להפסיק לרצות ניסיתי. אבל זה שקר. כנראה יש בי מנגנון. אני לא יודעת אם הוא מנגנון של הרס פנימי כזה או שבזכותו אני מצליחה לקום אחרי נפילות ולצחוק אחרי דברים כמו אלו. אבל המנגנון הזה לא נותן לי מנוח. הוא דוחף אותי קדימה. הוא לוחש לי שיהיה לי טוב. שעוד אצליח לאהוב ויותר מכך- אצליח לאהב. והוא לא מוותר לי היצור הקטן הזה. ושאני צועקת לו שזה לא יקרה בחיים ושיעזוב אותי בשקט- הוא שולח את האצבעות שלי להתקשר לשדכנית. ואני אומרת שלא אצליח עוד בחיים לצאת לדייט האו משגר מהפה שלי- כן מאולץ ושולח את הרגליים שלי למקלחת להתארגן והופ. אני בחוץ. מחכה לזורק התורן. רק כדי שאשמע אח"כ שהוא התייעץ הרבה וזה פשוט לא מתאים. אז אתה מבין? זה לא אני. אני כבר מזמן לא בתמונה. זה משהו מציק מבפנים שכ"כ בטוח בטוב שעוד הולך להיות.

הוא: אז את והוא, אתם חברים?

אני: אני לא יודעת. או שהוא יהרוג אותי יום אחד או שהוא יציל אותי מעצמי. החלטנו בייחד לנסות להמר. ביננו, זה אפילו לא נתון לבחירתי.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!