כבר קרה לי שיצאתי עם בחורה שלא נראתה לי מבחינה חיצונית, ואחרי כמה פגישות היא נראתה לי דווקא בסדר גמור. כי כמו שכתבו פה - כשמחבבים את האדם שמולך אז גם מסתדרים עם המראה שלו. 

אבל לא המראה שלה ישתנה, אלא המראה שלה בעיניך ישתנה.

כלומר- אם באמת יש בה הרבה ממה שאתה מחפש, ויווצר מצב שבו אתם יכולים לדבר בפתיחות ולהכיר קצת לעומק- הרי שיש סכוי סביר מאוד שפתאום תחשוב שהיא ממש יפה!!

קרה לי יותר מפעם שבחורות לא היו נראות טוב בעיני בהתחלה,

ואח"כ דברים השתנו מן הקצה אל הקצה.

כמובן שאם הזמן לא עושה את שלו - אין מה לעשות...

בשורות טובות!

הגמרא אומרת " חן אישה על בעלה".

זאת אומרת שאחרי שאתה אוהב את אשתך בגלל כל הפנימיות שלה ורואה את המראה שלה אחרת כיפה גם כן, אז זהו, "ננעלת עליה".

לכן רואים נשים שהיו אולי יפות מאוד בצעירותן והשתנו איפשהו עם ההריונות וכו והבעלים שלהם מאוהבים בהם. כיצד?

כי זהו, זא היא, ואתה אוהב אותה, אז כל איך שהיא תיראה רק ירגש אותך.

אבל כמובן שדברי הגמרא כל הזמן מושתתים על האהבה שלך לפנימיות שלה, זאת אומרת שאם אתם בפירוד נפשי, במריבות וכו (לא משו חד פעמי.. אלא ככל שאתם מתרחקים ח"ו) אז גם בחיצוניות כבר אין הבטחה שחינה יהיה עליך.

אני מאמינה גדולה בצ'אנס. החיצוניות פשוט משתנה ואז אתה לא מבין איך לא אהבת..

(אני אמרתי בזמנו- אבל אני מפחדת שבסוף אני אסתנוור ואתחתן איתו! למרות שאני חושבת שהוא לא יפה! אממה? שזה לא להסתנוור. את חושבת שהוא יפה. כי את מכירה אותו. המראה מתחבר לאישיות ויוצר הרמוניה שזה- הוא. ואז כבר לא הולכים אחורה.. לא פתאום נראה שובלא יפה.. כי כבר יש היכרות. "אין כבר דרך חזרה")

ברור שלא מתחתנים אם המראה שלה לא מוצא חן בעיניך, זה עלול להוביל להרבה בעיות אחר כך

אבל זה שלא אהבת את המראה שלה ממבט ראשון לא אומר שזה ימשיך גם בהמשך,

כי כמו שאמרו יכול להיות שהאישיות שלה כל כך תקרון החוצה שבכלל תשכח שאי פעם חשבת שהיא לא יפה, ואפילו תתפלא על עצמך אם תזכר בטעות. וכבר היו מקרים מעולם. 

ברור שאם זה לא יהיה ככה והיא תמשיך לא למצוא חן בעיניך אל תמשיך כי זה לא יהיה טוב בשבילך ובשבילה, אבל זה לא אומר שאפשר לדעת מראש מהסתכלות אחת. 

אחרי החתונה אם היא תמשיך להיות טובה ונפלאה (בשבילך) ותמשיך לאהוב אותה, ולבנות איתה זוגיות אחת שלמה בלי לפזול החוצה, אתה לא צריך לדאוג, במקרה כזה המראה החיצוני רק אמור להפוך ליפה יותר בעיניך (גם אם יש נפילות פה ושם)

אבל אם תתחתן עם אישה יפה ככל שתהיה, שתריב איתך ותבקר אותך כל הזמן ותגלה שהאופי שלה לא טוב בכלל, סביר מאד שכבר לא תחשוב שהיא יפה ואפילו תתפלא שחשבת ככה.

ככה זה, המראה החיצוני מאד מושפע מאיך שאנחנו חווים דברים, אם מלווה חוויה חיובית המראה החיצוני נראה פתאום יפה ואם החוויה היא שלילית ולא נעימה המראה החיצוני נראה פתאום מכוער. זה טבע האופי האנושי.

אז אתה לא צריך לפחד כרגע ממה יהיה אחרי החתונה. תיפגש,  תראה אם טוב לכם ואם אחרי כמה פגישות עדין משהו במראה שלה מפריע, ואז תחליט הלאה.. 

ואז אם אתה רואה שזה מפריע אל תתן לעצמך להתאהב

זה כמעט תמיד כן הולך יחד, ואם לא אז לרוב לא יהיה לך כל כך קשה להתנתק

אחרי 2-3 פגישות לא מגיעים לאהבה אמיתית, זה לוקח זמן. אם עדין תרגיש שזה מפריע, כל שכן דחיה, תנתק אז, כשזה עדין בהתחלה. התאהבות כן יכולה להיות מהר מאד, אבל לרוב היא נובעת מדברים חיצוניים, כך שהמראה משחק כאן תפקיד חשוב. ובכל מקרה חשוב ללמוד להכריע קודם עם השכל ורק אז עם הרגש, לא רק בנושא המראה החיצוני. אז ממילא אתה צריך לעבוד על עצמך לא להחליט החלטות שיסכנו בעתיד, לא רק חיצונית

(כמו שכתבתי קודם, באותה מידה אתה יכול להגיע למצב שאתה מתאהב בבחורה יפה עם מידות מקולקלות ואז ההחלטה גרועה לא פחות מאשר במקרה הזה. תמיד חשוב לדאוג לא להחליט מהרגש אלא מהשכל, ורק אחר כך לתת לשכל להשתלט)

בס"ד

וגם יש להפריד בין דברים שניתנים לשינוי לבין כאלה שלא.

מבנה גוף אי אפשר לשנות, שערות כן.

או איפור, או וואטאבר.

אז זה מאוד תלוי מה בדיוק מפריע.

ובכל מקרה נותנים סיכוי אא"כ זה משהו קיצוני במיוחד שאתה יודע שאתה לא נמשך אליו.

נראה לי שאת דווקא יכולה להבין את השאלה שלי, אבל אולי זה באמת לפורום נפרד.

אולי זה קל וחומר לפרטי;)
היא היתה:אין פחד מהתאוה? אין חוסר?זה שונה בין גברים ונשים?

בס"ד

וטכנית מה שאמרת לגבי הפורום והפרטי לא נכון.

בפורום יש סטטוס קוו, בפרטי זה מה שמתאים לכל אחד.

בכל מקרה אם הבנתי נכון אז יש לי תשובה לזה..

אבל זה נתון לבחירתך.

לי לא אכפת לענות על זה, זה גם לא משהו יותר מדי פולשני לטעמי..

ב"הצלחה בכל מקרה..

בס"ד

ככל שיש יותר אנשים בסביבה אז הסטטוס קוו יותר כללי...

ז"א הוא מתיר לדבר על נושאים כלליים יותר מחשש שאנשים ייפגעו.

אני: הכל בסדר אתה לא הראשון שחותך איתי בגלל מראה, יכול להיות מאוד שגם לא האחרון

הוא: אז את יודעת..

אני: שקוף

הוא: אני מבין שהיא סיפרה לך

אני: היא לא סיפרה כלום. לא היה צורך בכך. האי לא מכירה את זה.. זה לא הניסיון שלה. אם זה היה הניסיון שלה הייתי יכולה לספר לה איך ברגע שנפרדנו ידעתי שתחתוך. וידעתי גם למה. היא אף פעם לא תבין את ההרגשה הזו.. לדעת שיש כ"כ הרבה דברים לתת אבל העטיפה כ"כ מגושמת שזה פשוט לא יוצא לפועל

הוא: וואי. אני מצטער. אני לא רציתי שזה יצא ככה. הדבר האחרון שרציתי זה שתפגעי

אני: עשית מה שנכון. כל מה שעשית- עשית כמו שצריך. אין לי תלונה עליך. זה בסדר. הכל בסדר. זה הניסיון שלי. עם זה אני מתמודדת. לפעמים בקלות, לפעמים זה ממש קשה. אבל הי, זה המשמעות של ניסיון לא?

הוא: איך את עושה את זה?

אני: לפעמים אני לא. לפעמים אני בוכה כמו ילדה קטנה. ושונאת את כל העולם. ושונאת אנשים כמוך. למרות שאין לי על מה. אבל כשאני מקבלת כח מהקב"ה, אני מבינה שהכל פה שקר. אני מבינה שזה רק כיסוי. שיש פה משהוא גדול יותר. גדול יותר מסתם אי מציאת חן או משהוא בסגנון. אתה מבין? לפני 23 שנה ו40 יום יצאה בת קול והחליטה מי הוא יהיה. הוא כבר שם. האו כבר קיים. הייתי רוצה לעבור את זה בצורה קצת יותר נחמדה אבל אז הייתי פספסת את כל העניין בחיים. את הניסיון הזה. להיות כלואה בגוף שלא משקף אותי. שחוסם אותי. שמבדיל ביני לבינך.

הוא: נשמע מתסכל

אני: כן. זה מתסכל

הוא: ומה עוזר לך לעבור את המשברים האלו?

אני: אני מאמינה. אתה מבין? כולם מחכים למשיח. אני יודעת שהוא יבוא. אני יודעת. כי אין דרך אחרת. פעם חשבתי שהאמונה זה מה שמפיל אותי בסוף. כי קשה כ"כ לקוות. והאכזבה אחר כך היא כמו אגרוף לפנים. אז ניסיתי להפסיק לקוות. גם להפסיק לרצות ניסיתי. אבל זה שקר. כנראה יש בי מנגנון. אני לא יודעת אם הוא מנגנון של הרס פנימי כזה או שבזכותו אני מצליחה לקום אחרי נפילות ולצחוק אחרי דברים כמו אלו. אבל המנגנון הזה לא נותן לי מנוח. הוא דוחף אותי קדימה. הוא לוחש לי שיהיה לי טוב. שעוד אצליח לאהוב ויותר מכך- אצליח לאהב. והוא לא מוותר לי היצור הקטן הזה. ושאני צועקת לו שזה לא יקרה בחיים ושיעזוב אותי בשקט- הוא שולח את האצבעות שלי להתקשר לשדכנית. ואני אומרת שלא אצליח עוד בחיים לצאת לדייט האו משגר מהפה שלי- כן מאולץ ושולח את הרגליים שלי למקלחת להתארגן והופ. אני בחוץ. מחכה לזורק התורן. רק כדי שאשמע אח"כ שהוא התייעץ הרבה וזה פשוט לא מתאים. אז אתה מבין? זה לא אני. אני כבר מזמן לא בתמונה. זה משהו מציק מבפנים שכ"כ בטוח בטוב שעוד הולך להיות.

הוא: אז את והוא, אתם חברים?

אני: אני לא יודעת. או שהוא יהרוג אותי יום אחד או שהוא יציל אותי מעצמי. החלטנו בייחד לנסות להמר. ביננו, זה אפילו לא נתון לבחירתי.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז