וכתוב שם שאם לא יינקטו צעדים חמורים אפקטיביים נגד הטרור

אז חברי הממשלה הנוכחית ישלמו על כך בקלפי בפעם הבאה

ומכניסים את העמוד חזק ומוסיפים כמה שיותר אנשים

לאנשים לחשוב מחדש על המפלגה לה יצביעו בבחירות הבאות,

כנראה שסיפור הדקירות פשוט נמצא נמוך בסדר העדיפויות שלהם

מה לנו כי נלין, אלא על עצמנו

כל הרעיון הוא לתת להם סיבה להשתנות

להמשיך להצביע להם בלי שיהיה קו אדום מבחינתנו לכשלונותיהם ורפיונם,

זו הרמת הידיים הכי גדולה שיש

(יש עוד אפשרויות חוץ מביבי ובנט, שהן לא בוז'י ולהצביע להן פעם אחת

זה לא נורא)

לא הייתי ממהר לחרוץ משפט בצורה כזאת. 

פעם גם אני סברתי שהוא חסר עמוד-שדרה בעליל. היום פחות. כדי להמשיך להיות ימני (ועם כל הביקורת שיש לי עליו - אי אפשר להגיד שהוא שמאלן) עם כל העליהום שהולך עליו בתקשורת - צריך חוט שדרה כלשהו. כנראה קיבל חינוך טוב בבית אביו. 

בכל אופן, לנו באמת קל לדבר - כי אנחנו לא נאבקים מול אובמה, לא צריכים להגיב ליזמה הצרפתית, לא נפגשים עם באן קי מון או עם ג'ון קרי, לא מנסים לחמם יחסים שהתקררו עם אנגלה מרקל, ולא צריכים לשבת מחר בבוקר לממשלה יחד עם מעל 20 ח"כים שאנחנו לא סובלים וצריכים לדעת איך לפייס אותם כדי להזיז דברים. 

אני מודע לכך שטיעון 'מה שרואים מכאן לא רואים משם' הוא בעייתי ביותר. אני גם לא מצביע ליכוד, ויש לי ביקורת על התנהלותו של ביבי. אבל אני לא חושב שלא אכפת לו, ושהוא זורק רק מלים לאוויר. אני בטוח שהוא מתוסכל בדיוק כמוני מהמצב בארץ, ולמעשה גם יותר - כי הוא בעמדת כח, ומפחד שאין לו פתרון, או שאם הוא ירדד את הבועה כאן תצוץ אחרת במקום אחר, והוא צריך לשמור על איזון וממילא על איפוק שהוא לא מעוניין בו. 

בקיצור - המצב מורכב. עצוב, מתסכל, מעורר זעם (הרגשות הללו חשובים בהקשר הזה). אבל מורכב (ולכן לא כל מי שלא מביע את התסכול בפומבי = מישהו שאיבד את הרגשות הללו, בניגוד למשוואה שהוצבה כאן לעיל בשיחה). 

בס"ד

או שהבאה זאת האחרונה שלו..

בכל מקרה הוא שם לעצמו דד ליין בפעם  האחרונה שבדקתי.

זה סתם מבלי להיכנס לדיון..

אולי עדיף שיהיו בשלטון אנשים ששונאים אותנו בגלוי, ואז אנשים פשוט ימרדו בשלטון

מאשר אנשים שמפקירים יהודים. אבל מה, כל פעם נותנים הרגשה שכואב להם והם ישנו את המצב

וגורמים לכולם לשבת בשקט ולהמשיך לסבול

בס"ד

אני מאוד מקווה שהתכוונת להצעת אי אמון ולא למשהו גרוע יותר...

שסוף סוף אנשים יבינו שהכוח זה העם ויפסיקו להיות פאסיבים. 

בינתיים אנשים רק סובלים - נדקרים ברחובות ולא יכולים להגן על עצמם, משלמים מיסים בצורה מוגזמת, לא מקבלים את הזכויות שמגיע להם,  וכו' וכו'    

והדבר היחיד שעושים זה -  להתלונן...

מה יעזור אם יעשו הצעת אי אמון?   גם ככה בכנסת כל הזמן משחקים במשחק הכיסאות.

בס"ד

ואני מעדיפה את המצב הנוכחי מאשר תוהו ובוהו.

זה יתרונה של הדמוקרטיה, שאפשר להשפיע בדרכים שהן לא מרד.

ולפני שתגיד שגם עכשיו זה כאוס-

אז לא, זה לא נחשב כאוס.

ואנשים עוד מתהלכים ברחובות. ואנשים יודעים לאן לפנות.

ויש חיילים ושוטרים שמנסים להגן.

זה לא כאוס.

זה אמנם מציאות הזויה אבל היא אפילו לא מתקרבת לכאוס.

ברוך ה' לעם ישראל תמיד היו מנהיגים... ובלי שום בחירות.

בס"ד

מתי בדיוק עמ"י חי במקום אחד והיו לו כ"כ הרבה מנהיגים?

בזמן ביהמ"ק היה סנהדרין, הם הנהיגו.

זאת הנהגה אחת.

בזמן הגלות היינו מפוזרים אז לכל אחד היה מנהיג משלו.

אתה חושב שאם היינו מקבצים את כל המנהיגים האלה זה היה עוזר למשהו?

זה היה יוצר רק עוד בלגן ועוד מחלוקות.

אני לא רואה במציאות היום מציאות שבה יהיה ניתן להושיב את האדמור מסאטמר יחד עם הרב אבינר.

או את ביבי יחד עם הרב גינזבורג.

וכמה שתרצה להתכחש לזה, הם כולם מנהיגים של פלגים מסוימים.

אז לא, זה לא מציאותי.

בטח לא אם אנחנו רוצים להישאר עם אחד בארץ אחת.

בדיוק אותה טענה שאת אומרת - שיהיה מחלוקות ובלאגן.  אותו דבר בדיוק זה מה שקורה בכנסת - מחלוקות ובלאגן.

רק מה ההבדל?  בכנסת כל אחד חושב רק על עצמו וכתוצאה מכך עמ"י רק סובל מכל המחלוקות האלה ובסוף לא משתפר שום דבר.   

לעומת זאת במידה שהרבנים יהיו מנהיגים - ולהם (לרובם לפחות) כן אכפת מעם ישראל באמת, אם מקסימום יהיו מחלוקות, אז כל זרם ילך עם רבו!  בדיוק כמו שהיה בגלות ולא קרה שום דבר רע.

וזה רק בהשקפה ודברים מסויימים...מקסימום הם ישבו ויחליטו מה לעשות, אבל בכלכלה ושאר הדברים יש הלכות וסוף סוף לא ימצצו לאנשים את הדם ממס הכנסה ושאר מרעין בישין...

ואף אחד לא יעמיד לדין אדם שהרג מחבל מתוך הגנה עצמית.   וזה רק דוגמא קטנה

בס"ד

או שבשקלול עם שיקולים אחרים מבינים שצריך להצביע למפלגה מסוימת.

אני לא נוקטת עמדה, רק מבהירה.]

ולכן אין לתמוה שדברים לא משתנים,

כי זו הבחירה של ההולכים לקלפיות.

בס"ד

וזה לא שלילי.

הסכינאות והפיגועים זה כואב מאוד אבל לאנשים יש עוד שיקולים, לשרוד כלכלית למשל [אאל"ט גם אתה בחרת על פי זה בבחירות האחרונות].

כל אחד והשיקולים שלו.

אני לא חושבת שסדר עדיפויות שונה הוא מעוות.

הוא מציאה גדולה מבחינה כלכלית

אני לא נכנס לשאלה אם סדר העדיפויות מעוות או לא.

אני רק טוען שאנחנו בחרנו סדר עדיפויות מסויים,

וזו הסיבה העיקרית למציאות הקיימת.

ביום שהבטחון האישי שלנו ושל ילדינו יהיה בראש סדר העדיפויות שלנו

ונבטא את זה בקלפי, המציאות תוכל להשתנות.

מה שכן מעוות, הוא שאנחנו מגיבים על טרור הסכינים כאילו מדובר

במשהו בלתי נסבל בעינינו ואי אפשר יותר ומתחננים מהקב"ה שיעשה במקומנו

את מה שאנחנו לא טורחים לעשות.

בס"ד

אני לא רואה מפלגה אחרת שהייתה מטפלת בזה טוב יותר.

ובכל מקרה אתה מתאר את זה כאילו שלחנו את כל ילדינו לכבשן האש, וזאת לא בדיוק המציאות.

ולכן יש עדיין שיקולים אחרים.

ביום שיקבצו את כולנו בגטו וירצו לשלוח אותנו למחנה השמדה אז הישרדות תהיה השיקול הראשון.

אבל זה בע"ה לא יקרה ככה שהמציאות היום היא הגיונית למדי מבחינת סדר העדיפויות.

כל הבעיה היא שאנחנו לא נותנים לממשלה סיבה להתאמץ יותר.

אנחנו בכיס שלהם, לא משנה מה יהיה.

לא מדבר על כבשן האש,

רק על מציאות שמדי כמה ימים יהודים נדקרים בירושלים וברחבי הארץ.

מציאות שבה חיים אנחנו ילדינו ומשפחתנו (שיהיו בריאים).

ולכן לא מתאמצים לנסות בכלל

אין ספק שהמנהיגים בעד אדישות שכזו,

היא לא דורשת מהם להשתנות או להשתפר.

בגלל שלא ניסינו לעורר מהלך ציבורי, המצב הקיים ישאר

ובאמת שאני לא רואה שום סיבה שהוא ישתנה

זה מעיד על שני דברים:

א. למדנו לחיות עם זה, זה לא באמת נורא לנו כמו שאנחנו תמיד אומרים.

אם יש דברים שהם קו אדום עבורנו (לכל אדם ערכי יש כאלה), המציאות

של דקירות היא לא אחת מהן.

ב. נלמד לחיות עם דברים גרועים יותר בעתיד, העניין הוא ההתרגלות

בכל מדינות העולם, עם עקשנות ומאמץ ציבורי ניתן לעורר את הציבור.

אם הציבור מסוגל להצטרף אבל לא נתת לו משהו להתאחד תחתיו,

דבר לא יקרה.

אם לא תנסה, דבר לא יקרה מעצמו, וזאת בוודאות.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר