תשעים ושמונה על הפרויקט, מאה במגן בעל פה.
ידעתם שאני אוהבת אנגלית?
ריעות. אפשר להקדיש לך שיר?
ילדה שהתבגרה, מירי מסיקה. פתאום היום ממש התחשק לי להקדיש לך אותו.
(תדמייני שאני מפסנתרת את זה. טוף?)
ילדה עייפה, את מי את מחבקת
במי את מתעטפת בלילות הכי קרים.
ילדה יחפה, מי מושך אותך ללכת
בדרך הקשה של זכרונות ומסמרים
ילדה עצובה
במי את מתנחמת
מי נוגע בגופך להעלים את הבדידות
בוכה את כאבך, אוסף בשקט את שברייך
וחום אהבתו - מקלט של נצח וילדות.
אם תנסי לעוף, עוד תגלי
כנפיים
תתחילי לחלום ואז פקחי לאט עיניים
אם תנסי לעוף, עוד תגלי
שמיים
ומה הם מגלים, וכמה הם גדולים
בינתיים
ילדה בודדה על מי את מסתכלת
מבעד לזכוכית של החלון שבחדרך
את מי את מחפשת כל לילה
בידייך
ללחוש לו את פחדייך, לבד על מיטתך.
אם תנסי לעוף,
עוד תגלי כנפיים.
תתחילי לחלום, ואז פקחי לאט עיניים
אם תנסי לעוף, עוד תגלי שמיים
ומה הם מגלים, וכמה הם גדולים
בינתיים
הפועל זונה
הפועל נותנת
לכל המדינה
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)