"יחליפו כח"....ד.
מחדש..
קצת זמן לעצמך. יום-יום אם אפשר.
קצת זמן לעצמכם.
התבוננות מידי פעם, כשהילדים ישנים או כד', בטוב ובמתיקות שבהם, בערך של זה, בשמחה לטווח ארוך.
ועם זה - גם לחשוב איך להקל על העול היום-יומי. לחשוב, או לשמוע רעיונות מבעלי נסיון.
חיבוק גדולהרפו ודעו...
זה טוב שאת יודעת לעצור ולשאול, מאמינה שזה כבר התחלה של עלייה.. בהצלחה!
זה פחות או יותר מצבי התמידיאנונימי (3)
גם אין לי כוח לעבוד , ולפעמים גם אין לי כוח לחיות. מה עושים? לא לוקחים את עצמכם ברצינות , וממשיכים איכשהו . פה ושם מנסים לשפר עמדות נגד היצר הרע . הרבה נופלים . לוקחים קצת ויטמינים , ויטמין סי . למחרת עוד פעם אוכלים ג'נק בכמויות -כמו שעשיתי הערב ....
פעם בשנה הולכים לאיזה מקום רחוק להתפלל . סוג של מילוי מצברים . לפעמים אין גם כוח לתפילה , אז הולכים למקום כמו הים . בקיצור מנסים דברים .
בהצלחה !
או שאם אפשר לצאת לנופש זוגי פעם בשנה ליומים -שלושה ....אבני חן
אפשר גם לפנות איזה ערב מדי פעם (תלוי בעומס העבודה החיים , ילדים,) ולצאת לבלואות ולהנות .
באולנג , סרט , קניון .... או סתם ערב נחמד בבית (משחקי קופסא חמודים , סתם על הספה יחד ....)
* למי שיש ילדים קטנים ואין /קשה למצוא ביביסיטר אז הפתרון הוא להישאר בבית.
ולשחק רמי , מונופול , קלפי וכל משחק כייף אחר ..... ואפשר להוסיף גם איזיה חטיף או ממתק לאכל ביחד .
מדמיינת את העתידמיניונית
אני נשכבת ליד הילדים ומדמיינת עוד 20 שנה, הם כבר גדלו נישאו ועזבו את הבית.. אני לבדי נשארת והבית ריק ועצוב..
ואז אני "חוזרת למציאות" ונהיית מאושרת מעצם זה שיש לי חמודים כאלו בבית.
אגב, אני עובדת בבית אבות אז הרבה פעמים חוזרת מהעבודה מלאת תודה לאלוקים שאני בריאה ושלמה ויש לי משפחה נהדרת.. ולא במצב סיעודי
כל הכבוד על התגובה, צודקת זו לא מילה.naergel
אני נוסעת לאמא שליעדינה36
להיות הורה זה דבר לא קל ולפעמים קשה...
אני פשוט אורזת ונוסעת לאמא שלי (אם היא מכונה לקבל אותנו) ומתפנקת שם... חוזרת בכוחות מחודשים...
קודם כל יודעים שזה נורמלי לחלוטיןרבקה כהן
ומסתבר שבימינו הילדים יכולים להיות בגיל עשרים ו, וההורים עדיין עלולים להרגיש ככה!
אני שומעת מחברות שמבוגרות ממני ונחרדת!
ואחרי שיודעים שזה ממש נורמלי ובסדר גמור וכולם מרגישים ככה לפעמים חוץ מאלה שהם גלגול של הרב אריה לוין, דואגים להתפנק! ואם אין כסף לבייביסיטר, או אי אפשר להשאיר את הילדים עם בייביסיטר אז מתפנקים באמבטיה, או במגנום (אהההה...מגנום....). ואם בן הזוג הוא סביר אפשר לבקש ממנו שייקח מדי פעם את הילדים לשעתיים כדי לצאת ולחזור בן אדם ולא מפלצת.
אני עברתי יותר מדי שנים בהרגשה שאני שונאת להיות אמא. לצאת, לצאת ולצאת! ולדעת שהמציאות תמיד משתנה ויום אחד הם יתבגרו, או אולי מחר תרגישי כבר יותר טוב.
גם אני מזדהה אתמול הבת שלי בכתה בלילה ולא ישנתי,זה קשהרק אמונה
ואהבתי את הביטוי גלגול של רבי אריה...
ברוגע…גאולת ישראל
ואפילו לפני כן… כל ערב משהו נחמד אחרי שהם הולכים לישון.
אני לדוגמא יושבת לאכול משהוא טעים וקוראת עיתון או ספר זה מרגיע אותי.
כי החיים הם באמת מרתון שלא נגמר… גם אחרי הנופש חוזרים למציאות עם הילדים.
לנסות להתחבר אליהם בכיף שלהם ובמשחקים שלהם… לעשות איתם כיף!
בהצלחה!! !! רבה!! !!
מסתכלים על כאלה שאין להם ילדים.shindov
ומודים לקב"ה שלכם יש. ושמחים בטורח. גם זו מתנת שמים. אלה שאין להם ילדים מוכנים להתחלף אתכם. תגידו תודה!
לא מעודד.. ולא עוזר ....אומרים תודה אבל זה לא מוריד מהקושירק אמונה
בזמן מעשה...וזה לא יעזור למי שאין לו ילדים להחליף כי אז יהיה לו קושי אחר...
לכל דבר יש פלוס ומינוס
ואני לא מתכוונת להוריד לא מהקושי הזה של הילדים ולא מהקושי שאין ילדים
נסיון אחר ביותר...
(כי באמת באמצע הלילה כשאת מתה לישון העיניים נעצמות הגוף חלש -והתינוקת בוכה ולא נרגעת זה נסיון מאוד קשה....
זה הצרכים שלי מול של השני והצרכים שלי בוערים..וגם רוצים לתת לילד ולהיות הורים טובים )
ושוב שום כוונה להוריד מהקושי של מי שמצפה
(גם אנחנו חיכינו וכל חודש התאכזבנו . עד שזה קרה ואז כבר לא האמנתי עד שלא ראיתי בעיניים)
אז תזכרי במצב הקודםshindov
ותראי שירד הרבה מהקושי. עניתי את זה פעם לזוג שחיכה ואחר כך התלונן על העומס. הצעתי להם לחזור למצב הקודם. הם ממש לא שמחו על הרעיון... ויש להם אחלה ילדים. שווה את המאמץ. ואפשר עוד להאריך. יותר טוב לשמוח בחלק הטוב של לטרוח בגידול ילדים בריאים... ולא רוצה להאריך...
זה לא עוזר בזמן אמת אני ניסיתי...זה רק מתסכל יותר מרגישיםרק אמונה
כפויי טובה ...
מסכימה..יש אמונהאחרונה
לכל אחד יש את מה שיש לו וזהו ...על הטוב והרע בזה כל התנסירק אמונה
לחשוב רק הורסים...כמו שכתבתי.
אני חושב שזה הגיוניה-מיוחד
הפותחתאנונימי (פותח)
אבל זה לא ממש נכון (לפחות בשבילי) מה שאתה אומר.
כמו ש'רק אמונה' כתבה- זה קושי אחר.
יש קושי (שאני לא מזלזלת בו) בלצפות לילד.
ויש קושי בגידול הילד.
וזה קושי אחר.
ולא יעזור לחשוב על כמה רציתי את הילד וחיכיתי לו.
כי ברור לי שזה הילד שלי ואני רוצה אותו ולא מוכנה לוותר עליו.
אבל עכשיו קשה לי. מאוד.
והקושי הזה הוא אחר.
וצריך לדעת איך להתמודד עם כל אחד מהקשיים האלו...
מאוחר מדי...מלכישוע
ההיפך. מוקדם מידי כדי לראות לגמרי כמה זה שווה....ד.
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.