אולי ב"מעם לועז" או משו?

שמובא בשם רבי יוחנן,

צריך לכאורה לומר:

"כטוב לב המלך ביין", נאמר מפורש במדרש שזה "כטוב ליבו של הקב"ה ביינה של תורה". זה דבר שניתן להסבירו באופן עיוני, איך מכאן מתחיל ה"אירגון" האלוקי של כל האירוע. אבל זו קצת "אריכות דברים" לפרט.

לגבי ההמשך, לכאורה על דרך הפשט של דברי המדרש, הקב"ה מגלגל שהסריסים הללו ילכו להביא את ושתי; ויש פה דין, עונש, כלפיה מצידו (לפני המלך). חז"ל אומרים שהיה "חשבון" עם ושתי על רשעותה. היא מיאנה לגזירה הזו, שהקב"ה גלגל בלבוש של המלך אחשוורוש, עוררה את הכעס כלפיה, שהתבטא בזעמו של אחשוורוש, ומזה התגלגל ההמשך עד להמלכתה של אסתר המלכה.

[גם לפי המדרש, זה לא בא לשלול שאכן אחשוורוש עשה מה שכתוב "המלך" אלא שיש פה התערבות/פעולה אלוקית שמתגלה דרך מעשיו]

"סוד". ו"ושתי" ,כידוע הייתה מרשעת שהעבידה את בנות ישראל בשבת ולכן (בין היתר) נענשה

יש הרבה פסוקים שלא מתיישבים יפה עם המדרש הנ"ל.

התשובה שהכי סיפקה אותי היא שהמקור של הדרשה הזאת - "מדרש אבא גוריון" - מפוקפק, כמו רוב 'מדרשי התנאים' ש'נתגלו' באורח פלא בימי הביניים ולא זכו להתייחסות בחז"ל או בראשונים. אם היה נכתב כפירוש של ראשון אז היינו מתייחסים אליו ככזה (גם אם לא ברמה של פירוש חז"לי), אבל העובדה שה'מדרשים' האלו נכתבו אנונימית או יותר גרוע - כהתחזות למדרש תנאים, מעידה על רצינות תוכנם וכותביהם. ולכן קיים כאן הכלל "אין מקשין על הדרשן".

כמובן שאפשר גם ליישב בכל מיני הסברים, גם אם חלקם קצת פתלתלים. למשל - מאד מובן מה ה' רוצה מהחיים של ושתי - להכניס את אסתר לארמון אחשוורוש, כמו שדרשו חז"ל בעניין הזה "'אחר הדברים האלה' מאי אחר? אמר רבא: אחר שברא הקדוש ברוך הוא רפואה למכה. דאמר ריש לקיש: אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה".

אז לא היה את הסיפור עם האיגרות שהוא שלח על כבוד הגברים וכו' שגם בזה היה עניין.

אבל כבר כתבתי שזה לא התירוץ העיקרי והנכון בעייני אליבא דאמת אלא שהדרשה הזאת מפוקפקת.

בשם יושי פרג'ון (מי ששמע עליו יודע ששווה לפחות לחשוב על זה...): שפרק א' של המגילה נועד להבהיר שהמלכה, עם כל החשיבות שלה, לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בארמונו של אחשורוש. וזה מעצים את מסירות הנפש של אסתר ואת חרדותיה מהמעשה הנועז שהיא הולכת לעשות בהמשך המגילה. ובשביל זה אי אפשר היה סתם להעניק לושתי התקף לב... 

הדרשה מדברת על המילה 'למלך' שמופיעה סה"כ 5 פעמים במגילה, והגמרא מדברת על פסוק ספציפי אחד שגם בו רבא חולק ואומר שהמלך הכוונה רק לאחשוורוש, מה שמעיד גם על נכונות הדרשה עצמה (נכון שזה לא עניין הלכתי אבל בהלכה פוסקים בד"כ כרבא).

'מדרשים' כמו 'אבא גוריון' ודומיו מ'מדרשי התנאים' משתמשים הרבה בחצאי ציטוטים או ציטוטים מסולפים של דברי חז"ל. כנראה גם כאן.

אתה רואה שעל המילה 'למלך' ר"י נותן כלל ואת "חמת המלך" הוא דורש נקודתית.

שיר השירים זה עניין אחר, גם "שלמה" האמור בשיר השירים הוא קודש כמובא בגמרא וזה גם נכון הלכתית. א"א להקיש משם לכאן.

נכון שזה בא כחלק מדרשות אחרות, ועדיין הוא לא דרש זאת ככלל אלא כפירוש נקודתי שלדבריך חוזר על הכלל שהזכיר בלא שום חידוש מעבר לו. ואני גם מזכיר את הגמרא לגבי אותה הדרשה שהזכרת בה רבא חולק על הדרשה של ר"י פה.

יכולות להיות הרבה סברות למה דווקא 'למלך' (למשל שזה לצורך המהלך של הנס או תפילה למלך כהעניין הוא דיבור) אבל אי אפשר להקיש ולהרחיב דרשה מעבר למה שכתוב, בטח כשלא מבינים את מהותה.

ואתה צודק, כנ"ל לגבי שיה"ש. מה שלא כתוב - לא כתוב. למה? אותה תשובה כנ"ל, וגם כי עניינם שונה.

יש שם עוד מקום שמופיע "במלך שלמה", חוץ מ"צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה"?

אבל יכול להיות שהכוונה הייתה לדרוש את הפסוק מתוך הכלל אפילו שהכלל בא לידי ביטוי בפס' אחד.

כבר הזכרתי את הגמרא בשבועות שאומרת על השם 'שלמה' שבשיר השירים שהוא קודש, נכון שזה נראה מתאים לדעת חכמים בשיה"ש רבה אבל זה לא מוכרח שזאת אותה השיטה ובטח לא שזו אותה דרשה אלא ייתכן ואלו שתי דרשות מתאימות (והראייה שהגמרא נותנת יוצאים מהכלל לשם 'שלמה'). בכל מקרה אי אפשר להקיש למגילת אסתר.

אז שוב:

א. זה שהמימרות נאמרו בשם אותו חכם לא מצדיק היקש בינן. זה שיש מכנה משותף זה נכון אבל עדיין אי אפשר להרחיב דרשה ע"פ דרשה אחרת במיוחד לא בהגדה.

ב. "לפי דבריך אין הסבר ברור וכו'" - התייחסתי לזה לפני 2 תגובות. יכולים להיות הרבה הסברים (למשל שבאסתר היחס הוא של הסתרת פנים וההתנהלות היא מול ה' והוא מולנו לעומת שיה"ש שהיחס הוא של קרבה) וגם לך אין הסבר להרבה פסוקים שמוקשים ע"פ הבנתך (בגלל זה נפתח השרשור..), אבל בכל מקרה זאת לא סיבה להרחיב דרשה מעבר למה שכתוב.

ג. "גם יש דעות וכו'" - כבר כתבתי לעייל שהיא הנותנת, עיין שם. וכן שזאת לא מסקנת הגמ' שם אלא שמדובר באחשוורוש בלבד ולא במלכו של עולם.

ד. ר' צדוק סובר שזה הפשט במדרש? כדאי שתצטט אותו. בכל מקרה אין חיוב להבין דווקא כמותו.

ה. אני לא טוען שמדרש 'אבא גוריון', בדומה לרוב 'מדרשי התנאים', הוא ב-100% זיוף של נוכל קדום וייתכן שכתב אותו חכם. כתבתי שהוא מפוקפק (=מסופק) ויש להתייחס אליו ככזה, לדעתי רוב הסיכויים שהוא מזויף מהסיבות שכתבתי שהוא לא הוזכר בדברי הקדמונים ושהחכמים היו כותבים את שמותם ולא מסתירים את זהותם ובטח שלא תולים את דבריהם בשם תנאים. וגם לו הוא היה של חכם מהראשונים אין בזה זלזול גם כי הוא לא הזדהה בשמו וגם כי לא כתבתי שום דבר רע על הכותב.

הוא כנראה אנונימי (כמו מדרש 'ילמדנו') ואולי מתייחס לאבא גוריון, לא ברור. בכל מקרה הוא מיוחס לתנא או תנאים. 

אסתכל אח"כ ברבנו בחיי, כנ"ל לגבי האלשיך (היכן בדיוק?) והחיד"א.

@חסדי הים

רבנו בחיי - הוא לא מזכיר את הקובץ 'מדרש אבא גוריון במילה אחת, יותר מזה - המדרש שהוא מצטט אפילו לא מופיע בו. הוא מצטט בשם חז"ל מדרש של כמה משפטים שחצי המשפט האחרון (שהוא בכלל שולי למדרש שרבנו בחיי הביא) מוזכר גם ב'מדרש אבא גוריון', כנראה בגלל זה ראה לנכון המהדיר לציין אותו בתור מקור והטעה אותך. וגם לגבי אותו חצי המשפט - אם כבר יש קשר אז יותר סביר להניח שמרבנו בחיי הוא הגיע ל'מדרש אבא גוריון' ולא הפוך כמו שמצינו בכמה 'מדרשים' דברים מהרמב"ם.

האלשיך - בכל פירושו לאסתר האלשיך מזכיר את אבא גוריון פעם אחת (ולא בתור מדרש או קובץ מדרשים אלא בתור בעל מימרא) וגם מה שהוא מביא בשמו לא מופיע בכלל בקובץ המכונה 'מדרש אבא גוריון' אלא בילקוט שמועני - קובץ שכמעט כ"ע מודים שהוא מאוחר מאד.

החיד"א - הוא מזכיר אותו במערכת הספרים בקטגוריית 'מדרשים' אבל לא בתור ספר המיוחס לחז"ל בדווקא, הוא מכליל שם גם 'מדרשים' שהם במובהק לא דברי חז"ל (מדרש הוא שם לפירוש שאינו פשט על סדר הפסוקים).

לגבי הבנת ר' צדוק ומהר"ב אפשטיין - אכן נראה שהם הבינו כך את הדרשה. אבל שים לב ששניהם מביאים אותה בתור פירוש של דרשה אחרת שנדרשה בפני עצמה (ר' צדוק בהקשר של המדרש של "מלפני המלך..." שדורשים באסתר רבה כרוח הקודש, והתורה תמימה כפירוש לגמרא על "נדדה שנת המלך"), זאת אומרת שאין ראייה שגם הם עצמם השליכו למקומות אחרים שלא פורשה בהם הדרשה אלא רק פירשו על דרכה. מעבר לקושיה העניינית שהזכרתי של הכפילו שלא התייחסת אליהם, שתקפה במיוחד לגבי דבריהם המיוחסים לדרשות מפורשות אחרות.

אני מתייחס ברצינות לכל טענה שלך, למה אתה לא מתייחס לתשובות שלי?

ולגבי ה'מקורות' שהבאת על 'מדרש אבא גוריון', הבנת למה הם לא רלוונטיים?

ושאלתי איך אפשר להרחיב דרשה מסברא, בהלכה גם היית דורש כך?

ההשקפה שלי היא שאין להתייחס לקובץ ש'נתגלה' בדור מאוחר כמקור תנאי בלי ראייה לכך (כנ"ל לגבי עשרות ואף יותר קבצים כאלה ש'נתגלו'), למה זה יהיה ויכוח עקר לדון בזה?

לדוגמא:

לגבי רבנו בחיי - כתבת שלדעתך הוא הביא מ'אבא גוריון', יש לך ראייה על זה? יש איזו דרשה שהוא מביא משם (מעבר לחצי המשפט הנ"ל)?

לגבי החיד"א - כתבת שנראה לך שהחיד"א מביא רק מדרשים שאפשר לסמוך על אמיתותם, התכוונת שמקורם בתנאים? כי אם תעיין שם ברשימה תראה מדרשים שבמובהק אינם כאלה. 

אני לא מסכים שדרכו של המדרש לכפול ללא תוספת, זו לא דרכם של חז"ל לא בהלכה ולא באגדה.

ואתה לא צריך להתעקש להבין כל מקרה. אולי גם מי שאמר את זה מראש התכוון שככה זה הרבה פעמים.

העיקר זה להודות  לקב"ה שעזר אז ליהודים , ושהצבא של אחשורוש לא הפריע ליהודים להתארגן נגד אלה שבאו לתקוף אותם.

למה לקחת מדרשים ברצינות-שטחיות שכזאת?

לימוד מעמיק לא תקבל תשובות.

יש כאלו ממש בסדר אבל לחלק מהן יש חידושים נפלאים ומופלגים ממש 'פה מפיק מרגלליות'.

כמה מידידותיי הטובות ביותר הן גננות

יש לגר"א ביאורים על מגילת אסתר, על דרך הפשט, הרמז והסוד.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים