אני אשמח אם יהיה פה מישהו שיוכל לתת לי תשובה שתספק אותי.אריק מהדרום
נכון אומרים שכל פעם שכתוב במגילה "המלך" בלי תוספת אחשווראש במגילה הכוונה גם להקב"ה, ובכן בקריאת מגילה השנה ניסיתי לשים לב מתי מופיע רק "המלך" וגיליתי כמה דברים מפתיעים, אבל הכי קשה לי היו הפסוקים להלן:

"ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש, להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא.
ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו".

עד כה לא מצאתי הסבר המניח את הדעת.
נראה לי שרק בתורת הנסתר תמצא הסבר מניח את הדעת.arixon
ניסית לבדוק במדרשי אגדה?קראנץ שוקולד

אולי ב"מעם לועז" או משו?

 

על פי המדרש הזה,ד.

שמובא בשם רבי יוחנן,

 

צריך לכאורה לומר:

 

"כטוב לב המלך ביין", נאמר מפורש במדרש שזה "כטוב ליבו של הקב"ה ביינה של תורה". זה דבר שניתן להסבירו באופן עיוני, איך מכאן מתחיל ה"אירגון" האלוקי של כל האירוע. אבל זו קצת "אריכות דברים" לפרט.

 

לגבי ההמשך, לכאורה על דרך הפשט של דברי המדרש, הקב"ה מגלגל שהסריסים הללו ילכו להביא את ושתי; ויש פה דין, עונש, כלפיה מצידו (לפני המלך). חז"ל אומרים שהיה "חשבון" עם ושתי על רשעותה. היא מיאנה לגזירה הזו, שהקב"ה גלגל בלבוש של המלך אחשוורוש, עוררה את הכעס כלפיה, שהתבטא בזעמו של אחשוורוש, ומזה התגלגל ההמשך עד להמלכתה של אסתר המלכה.

 

[גם לפי המדרש, זה לא בא לשלול שאכן אחשוורוש עשה מה שכתוב "המלך" אלא שיש פה התערבות/פעולה אלוקית שמתגלה דרך מעשיו]

לבדוק בזוהר אולי. שאלה יפה! ואולי גם בפורום הישיבותנפש חיה.
מה זה אומר יינה של תורהאריק מהדרום
ומה רבש"ע רצה מהחיים של ושתי?
במגילה כתוב שושתי הייתה סיום השושלת של נבוכדנצרarixon
במותה אם אני לא טועה התקיימה הנבואה על סיום השושלת של נבוכדנצר.

"טוב לב המלך ביין", תשמע, מהממש קצת נסתר שכן למדתי, רואים שיש פה סודות גדולים..
נראה לי ש"יינה של תורה" ,הכוונה לתורת הסוד-"יין "בגימטריההדסדס

"סוד". ו"ושתי" ,כידוע הייתה מרשעת שהעבידה את בנות ישראל בשבת ולכן (בין היתר) נענשה

שאלה טובה ומתבקשתימ''ל

 

יש הרבה פסוקים שלא מתיישבים יפה עם המדרש הנ"ל.

 

התשובה שהכי סיפקה אותי היא שהמקור של הדרשה הזאת - "מדרש אבא גוריון" - מפוקפק, כמו רוב 'מדרשי התנאים' ש'נתגלו' באורח פלא בימי הביניים ולא זכו להתייחסות בחז"ל או בראשונים. אם היה נכתב כפירוש של ראשון אז היינו מתייחסים אליו ככזה (גם אם לא ברמה של פירוש חז"לי), אבל העובדה שה'מדרשים' האלו נכתבו אנונימית או יותר גרוע - כהתחזות למדרש תנאים, מעידה על רצינות תוכנם וכותביהם. ולכן קיים כאן הכלל "אין מקשין על הדרשן".

 

כמובן שאפשר גם ליישב בכל מיני הסברים, גם אם חלקם קצת פתלתלים. למשל - מאד מובן מה ה' רוצה מהחיים של ושתי - להכניס את אסתר לארמון אחשוורוש, כמו שדרשו חז"ל בעניין הזה "'אחר הדברים האלה' מאי אחר? אמר רבא: אחר שברא הקדוש ברוך הוא רפואה למכה. דאמר ריש לקיש: אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה".

 

לצורך זה הקב״ה יכל סתם לסדר לה התקף לבאריק מהדרום


נכון אבלימ''ל

אז לא היה את הסיפור עם האיגרות שהוא שלח על כבוד הגברים וכו' שגם בזה היה עניין.

 

אבל כבר כתבתי שזה לא התירוץ העיקרי והנכון בעייני אליבא דאמת אלא שהדרשה הזאת מפוקפקת.

שמעתי בפורים תשובה יפה על זה -עוד סתם אחד

בשם יושי פרג'ון (מי ששמע עליו יודע ששווה לפחות לחשוב על זה...): שפרק א' של המגילה נועד להבהיר שהמלכה, עם כל החשיבות שלה, לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בארמונו של אחשורוש. וזה מעצים את מסירות הנפש של אסתר ואת חרדותיה מהמעשה הנועז שהיא הולכת לעשות בהמשך המגילה. ובשביל זה אי אפשר היה סתם להעניק לושתי התקף לב... 

טעות. זה מופיע כבר ב'מדרש רבה':חסדי הים
"ר' יודן ור' לוי בשם רבי יוחנן כל מקום שנאמר במגלה זו 'למלך אחשורוש' באחשורוש הכתוב מדבר, וכל מקום 'למלך' סתם משמש קודש וחול" [אסתר רבה ג,י]

ועיין עוד בבלי מגילה טו:
הבדל גדולימ''ל

הדרשה מדברת על המילה 'למלך' שמופיעה סה"כ 5 פעמים במגילה, והגמרא מדברת על פסוק ספציפי אחד שגם בו רבא חולק ואומר שהמלך הכוונה רק לאחשוורוש, מה שמעיד גם על נכונות הדרשה עצמה (נכון שזה לא עניין הלכתי אבל בהלכה פוסקים בד"כ כרבא).

 

'מדרשים' כמו 'אבא גוריון' ודומיו מ'מדרשי התנאים' משתמשים הרבה בחצאי ציטוטים או ציטוטים מסולפים של דברי חז"ל. כנראה גם כאן.

רבי יוחנן שהוא בעל המאמר בעצמו דורש על 'המלך'חסדי הים
שזה הולך על הקב"ה:
" 'וחמת המלך שככה'- חמתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" [אסתר רבה ג,טו]

גם מההשוואה למדרש רבה שיר השירים, רואים שזה כל 'מלך' שמודגש: (שיר השירים רבה א, ד"ה ר' אלעזר): "ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר במגלה זו 'במלך שלמה' 'במלך שלמה' הכתוב מדבר, 'במלך' סתם בהקדוש ברוך הוא הכתוב מדבר."

נכון שרבא סובר אחרת, אבל 'אריק מדרום' שאל לפי דעה זו, שהיא דעה של אמוראים כפי שהבאנו מהמדרש (ואולי אף של תנאים, רבי תנחום ועיין פרקי דרבי אליעזר), וח"ו להגיד שדרשה זו מפוקפקת.
היא הנותנתימ''ל

אתה רואה שעל המילה 'למלך' ר"י נותן כלל ואת "חמת המלך" הוא דורש נקודתית.

 

שיר השירים זה עניין אחר, גם "שלמה" האמור בשיר השירים הוא קודש כמובא בגמרא וזה גם נכון הלכתית. א"א להקיש משם לכאן.

*רבי יוחנן אומר את זה כחלק מהסבר שלם לפסוקיםחסדי הים
שם.

מה הסברא שזה יהיה רק במילת 'למלך'?
לכאורה זה בגלל הדגש, ולכן גם 'המלך' יהיה כלול.

*לפי ההסבר שלך גם בשיר השירים זה יהיה רק במילת 'במלך', ושוב למה ב'שיר השירים' משתנה הדגש ל'ב'.

לדבריך - למה לו להגיד את זה כשהוא כבר אמר זאת בכלל שהזכרת?ימ''ל

 

נכון שזה בא כחלק מדרשות אחרות, ועדיין הוא לא דרש זאת ככלל אלא כפירוש נקודתי שלדבריך חוזר על הכלל שהזכיר בלא שום חידוש מעבר לו. ואני גם מזכיר את הגמרא לגבי אותה הדרשה שהזכרת בה רבא חולק על הדרשה של ר"י פה.

 

יכולות להיות הרבה סברות למה דווקא 'למלך' (למשל שזה לצורך המהלך של הנס או תפילה למלך כהעניין הוא דיבור) אבל אי אפשר להקיש ולהרחיב דרשה מעבר למה שכתוב, בטח כשלא מבינים את מהותה.

 

ואתה צודק, כנ"ל לגבי שיה"ש. מה שלא כתוב - לא כתוב. למה? אותה תשובה כנ"ל, וגם כי עניינם שונה.

לגבי שיר השירים- יש שם איפה שהוא "במלך" סתם, בלי שלמה?אדם כל שהוא

יש שם עוד מקום שמופיע "במלך שלמה", חוץ מ"צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה"?

איןימ''ל

 

אבל יכול להיות שהכוונה הייתה לדרוש את הפסוק מתוך הכלל אפילו שהכלל בא לידי ביטוי בפס' אחד.

 

כבר הזכרתי את הגמרא בשבועות שאומרת על השם 'שלמה' שבשיר השירים שהוא קודש, נכון שזה נראה מתאים לדעת חכמים בשיה"ש רבה אבל זה לא מוכרח שזאת אותה השיטה ובטח לא שזו אותה דרשה אלא ייתכן ואלו שתי דרשות מתאימות (והראייה שהגמרא נותנת יוצאים מהכלל לשם 'שלמה'). בכל מקרה אי אפשר להקיש למגילת אסתר.

*זה אותם חכמים (ר' יודן ור' לוי) בשם רבי יוחנן.חסדי הים
הטעם הברור בשניהם, כי 'מלך' מודגש 'למלך' 'המלך' 'במלך'.
לפי דבריך אין שום טעם ברור למה באסתר יהיה דגש דווקא על 'ל' ובשיר השירים על 'ב' (והעירו כבר ש'ב' ב'במלך' בכלל לא מופיע ב'שיר השירים', וזה מוכיח שזה לאו דווקא ה'ב' אלא ש'מלך' מודגש).
גם יש דעות בגמרא ור' יוחנן בהמשך במדרש דורשים 'המלך' כפי שהבאתי, וזה מראה שיש גם סברא לדרוש 'המלך'. למה? כי זה מודגש.

*ר' צדוק מלובלין סובר כמו שכתבתי, כפי שהוא מבאר בכמה מקומות.

*מאיפה לך לדעת מה המקור של המדרש 'אבא גוריון', אולי זה מקודש. למה על דרך הספק אתה מפקפק. אולי ראשון חכם כתב את זה, ואתה נכשל בזלזול בדברי חכמים.
עניתי כבר על השאלות האלו אבל אתה מתעלם ולא מתייחס לטענות שליימ''ל

אז שוב:

 

א. זה שהמימרות נאמרו בשם אותו חכם לא מצדיק היקש בינן. זה שיש מכנה משותף זה נכון אבל עדיין אי אפשר להרחיב דרשה ע"פ דרשה אחרת במיוחד לא בהגדה.

 

ב. "לפי דבריך אין הסבר ברור וכו'" - התייחסתי לזה לפני 2 תגובות. יכולים להיות הרבה הסברים (למשל שבאסתר היחס הוא של הסתרת פנים וההתנהלות היא מול ה' והוא מולנו לעומת שיה"ש שהיחס הוא של קרבה) וגם לך אין הסבר להרבה פסוקים שמוקשים ע"פ הבנתך (בגלל זה נפתח השרשור..), אבל בכל מקרה זאת לא סיבה להרחיב דרשה מעבר למה שכתוב.

 

ג. "גם יש דעות וכו'" - כבר כתבתי לעייל שהיא הנותנת, עיין שם. וכן שזאת לא מסקנת הגמ' שם אלא שמדובר באחשוורוש בלבד ולא במלכו של עולם.

 

ד. ר' צדוק סובר שזה הפשט במדרש? כדאי שתצטט אותו. בכל מקרה אין חיוב להבין דווקא כמותו.

 

ה. אני לא טוען שמדרש 'אבא גוריון', בדומה לרוב 'מדרשי התנאים', הוא ב-100% זיוף של נוכל קדום וייתכן שכתב אותו חכם. כתבתי שהוא מפוקפק (=מסופק) ויש להתייחס אליו ככזה, לדעתי רוב הסיכויים שהוא מזויף מהסיבות שכתבתי שהוא לא הוזכר בדברי הקדמונים ושהחכמים היו כותבים את שמותם ולא מסתירים את זהותם ובטח שלא תולים את דבריהם בשם תנאים. וגם לו הוא היה של חכם מהראשונים אין בזה זלזול גם כי הוא לא הזדהה בשמו וגם כי לא כתבתי שום דבר רע על הכותב.

*קודם כל, השם 'אבא גוריון' לא קשור לייחוס,חסדי הים
הם פשוט המלים הראשונות במדרש, לכן מכנים את המדרש על שם המלים הראשונות כמו הרבה מדרשים.

*רבינו בחיי מצטט מהמדרש בפתיחה שלו לבראשית [פתיחה רבינו בחיי בראשית א,א], וכותב כך על זה 'רז"ל חכמי האמת יודעי הצפונות' וכו'
"תני רבי חייא מל"ך עולה תשעים וכו' "

*גם האלשיך מצטט מהמדרש כמו שזה חז"ל

*גם החיד"א ב'שם הגדולים' אות מ' [סב] מזכיר אותו כמדרש.

הנה כמה אחרונים שסוברים כמותי וכמו 'אריק מדרום' בפירוש המדרש רבה ולא כמותך:

1.ר' צדוק מלובלין- 'פרי צדיק' בראשית 'ויגש' אות ז' ד"ה 'ובאסתר דכתיב'

2. 'תורה תמימה ו,א בהערות
לא כתבתי שהוא מיוחס/מתחזה לאבא גוריון דווקאימ''ל

 

הוא כנראה אנונימי (כמו מדרש 'ילמדנו') ואולי מתייחס לאבא גוריון, לא ברור. בכל מקרה הוא מיוחס לתנא או תנאים. 

 

אסתכל אח"כ ברבנו בחיי, כנ"ל לגבי האלשיך (היכן בדיוק?) והחיד"א.

אז לגבי המקורות שהבאתימ''ל

@חסדי הים

 

רבנו בחיי - הוא לא מזכיר את הקובץ 'מדרש אבא גוריון במילה אחת, יותר מזה - המדרש שהוא מצטט אפילו לא מופיע בו. הוא מצטט בשם חז"ל מדרש של כמה משפטים שחצי המשפט האחרון (שהוא בכלל שולי למדרש שרבנו בחיי הביא) מוזכר גם ב'מדרש אבא גוריון', כנראה בגלל זה ראה לנכון המהדיר לציין אותו בתור מקור והטעה אותך. וגם לגבי אותו חצי המשפט - אם כבר יש קשר אז יותר סביר להניח שמרבנו בחיי הוא הגיע ל'מדרש אבא גוריון' ולא הפוך כמו שמצינו בכמה 'מדרשים' דברים מהרמב"ם.

 

האלשיך - בכל פירושו לאסתר האלשיך מזכיר את אבא גוריון פעם אחת (ולא בתור מדרש או קובץ מדרשים אלא בתור בעל מימרא) וגם מה שהוא מביא בשמו לא מופיע בכלל בקובץ המכונה 'מדרש אבא גוריון' אלא בילקוט שמועני - קובץ שכמעט כ"ע מודים שהוא מאוחר מאד.

 

החיד"א - הוא מזכיר אותו במערכת הספרים בקטגוריית 'מדרשים' אבל לא בתור ספר המיוחס לחז"ל בדווקא, הוא מכליל שם גם 'מדרשים' שהם במובהק לא דברי חז"ל (מדרש הוא שם לפירוש שאינו פשט על סדר הפסוקים).

 

 

 

לגבי הבנת ר' צדוק ומהר"ב אפשטיין - אכן נראה שהם הבינו כך את הדרשה. אבל שים לב ששניהם מביאים אותה בתור פירוש של דרשה אחרת שנדרשה בפני עצמה (ר' צדוק בהקשר של המדרש של "מלפני המלך..." שדורשים באסתר רבה כרוח הקודש, והתורה תמימה כפירוש לגמרא על "נדדה שנת המלך"), זאת אומרת שאין ראייה שגם הם עצמם השליכו למקומות אחרים שלא פורשה בהם הדרשה אלא רק פירשו על דרכה. מעבר לקושיה העניינית שהזכרתי של הכפילו שלא התייחסת אליהם, שתקפה במיוחד לגבי דבריהם המיוחסים לדרשות מפורשות אחרות.

מצאתי מקור מפורש ב-ר' צדוק שלא כהסברחסדי הים
שלך, וכהבנתי בחז"ל:
'רסיסי לילה' אות י"ט: "וחז"ל פירשו זה הסוד במה שאמרו כל מקום שנאמר המלך סתם במגילת אסתר במלך מלכי המלכים הכתוב מדבר וכו' ".
כבר כתבתי שכך נראה בר' צדוק והגבתי על זה. למה אתה מתעלם?ימ''ל

 

אני מתייחס ברצינות לכל טענה שלך, למה אתה לא מתייחס לתשובות שלי?

 

ולגבי ה'מקורות' שהבאת על 'מדרש אבא גוריון', הבנת למה הם לא רלוונטיים?

רק רציתי להראות ש-ר' צדוק סובר ככה לגבי כל 'המלך'חסדי הים
והוא חושב שזו דעת חז"ל, וזה כמו שאני הבנתי בחז"ל, ויש בסיס לשאלה של 'אריק מהדרום'.

לגבי שאר הדברים, אני מבין את השקפתך, ואין לי הוכחה חותכת נגדך.

אם אכתוב את דעותיי יהיה ויכוח עקר.
לדוגמה: לי יותר מסתבר שרבינו בחיי הביא בליל של מדרשים, אבל אכן מדרש אבא גוריון אחד מהמדרשים.
לפי דעתי, כשהחיד"א מביא מדרשים, הוא רק מביא מדרשים שאפשר לסמוך על אמתותם.
נראה לי, שאר הדברים כבר כתבתי, בתגובות אחרות.

שוב, אני מדגיש שאני מבין במה אתה חולק עלי.
הדבר היחיד שאני יכול להגיד שאני בחברה טובה עם ר' צדוק מלובלין שהבין כמותי.
ולגבי הקושיות הענייניות?ימ''ל


השאלה היחידה שראיתי היה על הכפילויותחסדי הים
ואינני רואה את זה כקושיא, כי זה דרכו של מדרש לכפול ולהדגיש.

[אם יש עוד קושיות אנא הפנה אותי אליהם.]
שאלתי על הגמרא שבפירוש לא מקבלת את הדרשה לגבי נדדה שנת המלךימ''ל

 

ושאלתי איך אפשר להרחיב דרשה מסברא, בהלכה גם היית דורש כך?

 

ההשקפה שלי היא שאין להתייחס לקובץ ש'נתגלה' בדור מאוחר כמקור תנאי בלי ראייה לכך (כנ"ל לגבי עשרות ואף יותר קבצים כאלה ש'נתגלו'), למה זה יהיה ויכוח עקר לדון בזה?

לדוגמא:

לגבי רבנו בחיי - כתבת שלדעתך הוא הביא מ'אבא גוריון', יש לך ראייה על זה? יש איזו דרשה שהוא מביא משם (מעבר לחצי המשפט הנ"ל)?

לגבי החיד"א - כתבת שנראה לך שהחיד"א מביא רק מדרשים שאפשר לסמוך על אמיתותם, התכוונת שמקורם בתנאים? כי אם תעיין שם ברשימה תראה מדרשים שבמובהק אינם כאלה. 

 

אני לא מסכים שדרכו של המדרש לכפול ללא תוספת, זו לא דרכם של חז"ל לא בהלכה ולא באגדה.

*יש כמה דעות בגמרא. באגדה לא שייך פסיקה. כל דעהחסדי היםאחרונה
מבאר בחינה אמונית אחרת, כמו שהמהר"ל מבאר בהרבה מקומות ב'חידושי האגדות', והרב קוק זצ"ל ב'עין אי"ה'.

*לפי דעתי זו לא הרחבה, כוונת המדרש להגיד מקומות ש'מלך' מודגש. רואים את זה בבירור ממדרש שיר השירים, שמביא 'במלך' כשאין 'במלך' בכלל, אלא כוונתו בשתי המקומות (שיר השירים ואסתר) שמביא דרשה דומה, 'מלך' שמודגש.
[זה שהגמרא מגילה טו: לפי רבי תנחום ורבנן, ור' יוחנן בהמשך המדרש מפרט כוונת הדרש 'המלך' (ולא רק 'למלך') זה רק מחזק בעיניי, שזו דרשה כללית. (בעיניך זו כפילות, לפי דעתי זו רק פירוט איך מתבטא הדרשה ומה בדיוק כוונתה. עכ"פ דרך המדרש גם לכפול כפי שאבאר בהמשך.]
כן בהלכה אם זאת הייתה כוונת הדרשה, הייתי דורש כך.

*לגבי רבינו בחיי, דרך הראשונים לחבר בין מדרשים, ואם הוא כותב שהוא מצטט ממדרש, יש אפשרות שזה חיבור מדרשים שונים שאחד מהם 'מדרש אבא גוריון' (כי מצאתי עוד חלקים ממה שמצטט באותו מאמר במדרשים אחרים). אני מסכים שיש אפשרות שהוא מצטט ממדרש עצמאי שלא בידינו, וגם מדרש 'אבא גוריון' כמו רבינו בחיי שאבו מאותו מקור.

*לגבי מדרש 'אבא גוריון', מהסגנון נראה שזה מזמן הגאונים, אבל אינני יכול לדעת מתי זמנו. עכ"פ מהחיד"א רואים שזה מדרש אמתי ומוסמך וצריך להתייחס אליו ברצינות (גם אם זה רק מזמן הראשונים, זה כמו שאני מצטט ראשון מוסמך שסובר כך).

*לגבי שדרך המדרש להכפיל ולהאריך, כל מי שעוסק במדרשים רואה זאת, וזכור לי שראיתי כלל זה באחרונים ואנסה למצוא מקורו.
פשוט לא צריך להגזים. כמה פעמים נראה לך מתאים? - מספיק !אקמול

ואתה לא צריך להתעקש להבין כל מקרה. אולי גם מי שאמר את זה מראש התכוון שככה זה הרבה פעמים.

 

העיקר זה להודות  לקב"ה שעזר אז ליהודים , ושהצבא של אחשורוש לא הפריע ליהודים להתארגן נגד אלה שבאו לתקוף אותם.

אני לא קונה תשובות כאלה.אריק מהדרום
עדיפה שאלה טובה על פני תירוץ צולע (מר שושני).
לדעתי השאלה לא טובהדי"מ

למה לקחת מדרשים ברצינות-שטחיות שכזאת?

אני יוצא מנקודת הנחה שמדרשים אמורים ללמד אותנו משהואריק מהדרום
גם אם לא הלכות.
ואני יוצאת מנקודת הנחה שבלימודדת כובעים

לימוד מעמיק לא תקבל תשובות.

מה נראה לך אני עושה?אריק מהדרום


גם אני.די"מ
אבל למה נראה לך שהכוונה באמת לכל פעם שכתוב המלך?
כי ככה אמרה הגננת.אריק מהדרום


די לזלזל בגננת, היא אדם גדולעוגי פלצת


בדיוק.מה נירא לכם שככה סתם היא מוציאה דברים מהפה?ציף


מהיכרות עם כמה גננותימ''ל

 

יש כאלו ממש בסדר אבל לחלק מהן יש חידושים נפלאים ומופלגים ממש 'פה מפיק מרגלליות'.

 

כן ברור זה חלק מהתפקידציף


וברצינות,
חלקם באמת לא מקפידות לבדוק יותר מידי,אז ב"ה עכשיו רואים דור אחר של גננות חכמות יותר שמנסות לתקן את מה שעשו להם בגן.
ממה שאני רואה.
שנא'עוד סתם אחד

כמה מידידותיי הטובות ביותר הן גננות

תנסה לבדוק בביאור הגר"א..אדם כל שהוא

יש לגר"א ביאורים על מגילת אסתר, על דרך הפשט, הרמז והסוד.

יש פירוש על זה על דרך הקבלה בספר 'אור מאיר' על פרשיותחסדי הים
השבוע. בסוף ספר 'שמות', יש לו פירוש על פורים והמגילה.
למה להתאמץ להסביר מדרש שלא הראו שהוא באמת מחז"ל ?אקמול


עזרה - המבט הנכון על התורה של הדת"למחפש אהבה

בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..

למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.

אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.

תוכלו להחכים אותי בנושא?

אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.

 

שאלה כללי מדי אחיזיויק
האמת שאני ממש מכירה את המקום הזה.....תמימלה..?

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏


(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

יפה מאוד! תודהמחפש אהבה
להבנתי הרב קוק היה נחשב בימינו חרדיזיויק
ואפילו קיצוני
אבל בחרדי הוא נחשב מאוד "מזרוחניק"תמימלה..?
לדעתי לא בצדק כי אם הוא היה בתקופתנו כנראה גם הדתל היו מגדירים אותו חרדי אבל זו המציאות🤷‍♀️......
תראה לי רב חרדי מיינסטרים שדומה לרב קוקמחפש אהבה

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

היום "חרדים" זה סוציולוגיהנקדימון

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.


ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.


נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

ימימה,לה, את כל כך צעירה?!נחלת

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

 

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

 

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

סליחה. תמימה'לה!נחלת
כןכן😅😅תמימלה..?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

אהבה נמדדת גם בהשקעהארץ השוקולד
כשאת אוהבת את הילדים שלך קשה לך להציב תנאים עם עזרה, ככה זה אהבה
זו שאלה מורכבת ועדינהנקדימון
הציונות הדתית היום כוללת כמה מגזרים, ולמעשה מקיפה כמעט את כל מי שאינו חרדי ואינו חילוני (ולא מסורתי). על מי אתה רוצה לשאול? איזה דמות, ישיבה או רב הם אלה שתופסים אותך?

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

אל תכריח את עצמך להתאים למסגרת, פשוט תלמדמרגול

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.


תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה


מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.


בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

יפה מאוד מרגול. צודקת לגמרי. תודה!נחלת
אם אתה מחפש כל מיני שיעורים, אציע מקומות שוניםארץ השוקולד

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה


יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/


יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי


יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים


יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה


יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה


יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר


האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק


"גרורותיה" זה דוחה. זה האדם שאתה?נקדימוןאחרונה
איכס
הממ"ד שלכם מוכן? או המקלט?זיויק
חדר השינה של הילדים, תמיד בכוננות.ל המשוגע היחידי
רגע זה עדיין נקרא שאגת הארי או שזה כבר האריה שאהבקעלעברימבאר

תות?

האריה שאהב יירוטפשוט אני..אחרונה
שואל מסקרנות..מחפש אהבה

מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?

תלוי איזה חרדיזיויק
יהירות, ניתוק, וגסות רוחנקדימון

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

 

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

 

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

חושבת ששאלה מעין זו עלולה להזמין לשון הרע.נחלת

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חתול?רקאניאחרונה

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

כמה לקו באצבעקעלעברימבאר

אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532

לו יכולתם - איזה תגובה שלכם הייתם מוחקים מהפורום?מחפש אהבה

יש כזה דבר?

בוודאי. לא מעט.נקדימוןאחרונה
אבל כנראה בעיקר שינויי טון ולאו דווקא מחיקה לגמרי.
וידוי של עריק...מחפש אהבה

ישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.

שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.

סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.

לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.

אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"

זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.

ואז זה השפריץ ממנו החוצה:

"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",

"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"

"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".

פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.

אתם פשוט מנסים לשנות אותי.

 

גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"

"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.

היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".

היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''

"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"

"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".

 

"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".

 

"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".

בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".

 

זה באמת מוזר - התגייסתי ואני עריק ביחד..מחפש אהבה

חסר סנכרון במערכות.

בקרוב יש לי יום מאסר ומשפט לשם הפרוטוקול.

תודה על התגובות החמות.

מחר בע"ה אקרא לעומק ואגיב

לילה טוב

זהו, עניתי כבר חודש אחורה... מה קורה???מחפש אהבה

העסק ישן..

תתחילו להפציץ

מה שלומכם אנשים? משיח נאו בפומ!
חיים נושמים יומיום ב"הל המשוגע היחידי

אני מבין שאת מהוותיקות פה

חסדיזיויק
מישו יכול להסביר מה הסיפור של 'ל המשוגע היחידי'?מחפש אהבה
מה אתה רוצה לדעת?ל המשוגע היחידי
אתה מגיד קצת לא לעניין, סליחה על ההתקפהמחפש אהבה

קמתי במצב רוח קרבי..

מחילה.ל המשוגע היחידי

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)

ב"ה מעולהדוסיתת
בטוב! משהאחרונה

אולי יעניין אותך