1. תכניסי לעצמך שתכלס הוא הגבר ועליו חובת הפרנסה.  (אני יודעת שזה נשמע פטתי, ולא באמת יעיל )

2. תזכירי לעצמך את הדברים שהוא כן מתנהג בתבונה ובשיקול דעת נכון, ותנסי להיזכר אם לא קורה גם לך מידי פעם יציאות כאלו. 

3. לכי לישון ותעברי הלאה. בסופו של דבר הוא בעלך, וזה באסה לכעוס על האדם היקר לך ביותר.

זה קודם כל.

אבל לדבר ממקום של רצון לדבר, מרצון להבין את המניעים של הצד השני, ומרצון ליישר את ההדורים. לא לדבר רק ממקום של עצבים והטחות.

לגבי המחשבות- סתם יצר הרע, עזבי אותן, אל תתני ליצר הרע את התענוג הזה

עוד משהו- יכול להיות שהוא טעה. יכול להיות שאת טועה. הענין הוא שמותר לאנשים לטעות. ורצוי שהצד השני ילמד לקבל גם את הטעויות. אפילו אם זו טעות של אלפי שקלים. (כמובן שרצוי שהצד הטועה גם יוכל לקבל את העובדה שהשני כועס.. אבל אני כותבת לך ולא לו)

עוד נקודה- הקשר ביניכם ושלום הבית שלכם חשובים יותר מאלפי שקלים ומהלוואה נוספת. כדאי לזכור את זה.

והכי חשוב- כשיש נפילה כזו בקשר- אם עוברים את זה נכון- אז רק טוב יכול לצאת מזה בסופו של דבר. מנסיון..

אני לא רוצה להעצים את הכעס אבל ע"פ מה שאת מספרת אין ספק שהמעשה הזה בעייתי. אני לא מסכים ע@שמן פשתן לגבי הסעיף הראשון שכתבה. נכון שחובת הפרנסה מוטלת על הבעל במובן הזה שאם ח"ו יש מחסור הוא יצטרך אפילו לעבוד בזבל או לקבץ נדבות ולפרנס, אבל היום כשנשים עובדות ושותפות בכלכלת הבית יש להן את הזכות להתערב ולהכריע גם בשיקולים הכלכליים האחרים. עשיית צעד משמעותי, גם אם לא קריטי, תוך התעלמות מדעת בן הזוג זה דבר בעייתי מאד והוא צריך לדעת את זה.

מצד שני הייתי מנסה להבין אותו, לשבת לדבר ברוגע ולשמוע ממה נבע הצורך לקנות את מה שקנה. אולי דווקא התחושה של הלחץ הכלכלי השפיעה עליו לעשות מעשה שישרה עליו הרגשה (מדומה) של שפע. אולי הצורה שבה אמרת לו את דעתך גרמה לו לעשות בכוונה הפוך (אולי אמרת בהחלטיות פסקנית בלי לשמוע את דעתו, אולי גרמת לו להרגיש שאת חשה במצוקה כלכלית ושהוא לא מצליח לדאוג לך). אי אפשר לדעת מה עומד מאחורי המעשה בלי לדבר על הדברים בגילוי וברוגע.

הכי טוב שתשבו ביחד ותדברו ותנסו לברר מה המניע של המעשים. אם תגיעו להבנה שזה הדבר הנכון תבררו אם אפשר להחזיר את הדבר שהוא קנה (יש חוק לגבי החזרת סחורה). ובסוף, אם לא עשיתם את זה, כדאי שתתחילו תהליך של למידה של קבלת החלטות בכלכלת בית.

מאפשר ביטול עסקה והחזרת הסחורה, במגבלות שונות, בד"כ תוך 14 יום מהרכישה.

מה בדיוק המציאות אצלכם וכו' - אבל הבדל הסתכלות כזה בין איש לאשה, אינו דבר נדיר.

ב. שוב, בלי להכיר את המציאות הספציפית - אבל בכללי, היחס הטוב ביניכם חשוב מהכסף.

ג. לאור זאת, הטוב ביותר, אחרי שקצת נרגעים, לדבר ביניכם. בנחת, בלי עצבים, להסביר אחד לשני את נקודת ההסתכלות, לדון, לנסות להגיע לעמק השווה.

הגישה שלך לא ממש מתיחסת לרצונות הבעל.

מה זה תבטלי את הרכישה?

אם זה כסף משותף זכותו לקנות מה שמתחשק לו..

היא כמובן יכולה להביע אתדעתה..אבל לשלוט לו על הצעדים נשמע לי אובר..

זה לא הקרא החלטה משותפת

לקנות משהוא בכמה אלפי שקלים על דעת צד אחד?

יום אחד יבוא לי ספה בשמונת אלפים שקל, את חושבת שאני אקנה על אף סירובו של בעלי???

רצונו של בעלה לקנות משהוא בכמה אלפים, רצונה לא לקנות- אז קודם לא קונים- עד שמגיעים להחלטה משותפת

ואם משהוא עושה החלטה ענקית בלי לשאול את הצד השני , אז למה הצד השני לא יכול לבטל? למה לבטל נשמע יותר חמור מלקנות?

את הצעת את זה כפתרון לבעיה שנוצרה ביניהם.

לדעתי זה  לא פתרון אלא העדפת רצון האישה ונסיון חינוך של הבעל.

אין ספק שצריך ללמוד לדבר ולקבל החלטות..

אני לא חושבת שלבטל זה הפתרון כאן

כסף בא כסף הולך - משמים

לריב על זה? לא שווה

אגב זכותו המליאה על פי ההלכה..

ומעניין לעשות סקר איך הגברים מרגישים שהנשים עשושות אותו הדבר עם הכ"א ..  

מי שהולך באדיקות על פיה לא מובטח לו שלום בית.

אבל לפעמים ההלכה יכולה לתת פורפורציות לחיים שלנו

באופן בסיסי -

1. תקנו "מעשה ידיה תחת מזונותיה", הבעל חייב לפרנס את האישה, ותמורת זה, מה שהאישה מרוויחה מגיע לבעל.

2. התקנה נועדה לטובת האישה, ולכן אישה יכולה לוותר עליה ולומר לבעלה - איני ניזונת ואיני עושה. אני אפרנס את עצמי ואתה לא אחראי לפרנסתי, והרווחים שלי יישארו אצלי.

[שאר ההתחייבויות שבכתובה נשארות בעינם].

נדמה לי שעד כאן זה מוסכם, אבל שיש עוד דיונים בנקודות מסויימות ששייכות מאוד ליישום של זה מציאויות נפוצות כיום. 

[זה לגבי ההלכה, כמובן שהשאלה ההלכתית הזו היא לא כל העניין במקרה הזה].

כשאנחנו בתקופות לחוצות כלכלית, או כשאנחנו שמים לב שאנחנו "עפים על עצמינו" עם ההוצאות- אנחנו קובעים תקציב שבועי

נניח 1000 ש"ח לחודש

עכשיו כל ההוצאות, אבל כל ההוצאות נכנסות פה

קניות של אוכל, של בגדים, בילויים, מתנות לחתונות, מתנות לחגים, פינוקים- הכל הכל הכל (לא כולל חשבונות חודשיים..)

כל שבוע יש דף חדש על המקרר וכל שקל שיוצא נרשם שם. הלכת ברחוב וקנית מסטיק? תרשום 3.5 ש"ח..

אם נשאר עודף למשל וניצלנו רק 650 ש"ח השבוע- אז שבוע הבא יש 350 ש"ח יותר, כלומר 1350 ש"ח סה"כ.

אם אנחנו רוצים לקנות משהו "גדול" (אלף, אלפיים שקל) אז חוסכים וכשזה מתאפשר עם התקציב- כשיש מספיק ב"קופה".

כמובן שזה משהו שצריך להיות מקובל על שני בני הזוג ומתוך רצון לחסוך ולהתנהל נכון כלכלית, אבל זה יכול לעזור..

ובנוגע למצב שלכם כרגע- אני מבינה אותך לגמרי. ואני מניחה שעיקר הכעס הוא לא על הכסף שאבד אלא על הרעיון, שהוא קונה דברים למרות התנגדותך.

לדעתי- שווה לשבת ולדבר על זה. אפילו לא על המקרה הספציפי הזה, אני מניחה שבסופו של דבר תצליחו לשרוד כלכלית את התקופה הזאת, אבל לדבר על איך היית רוצה שהדברים יקרו ולראות מה הוא חושב ולנסות למצוא דרך פעולה לפעם הבאה, שאם יווצר מצב כזה שוב (או מצב הפוך, שאת רוצה לקנות והוא מתנגד)- תצאו ממנו שניכם מרוצים.

בהצלחה

כבר כתבו כאן הרבה דברים אז אני רק רוצה להוסיף,

אחרי שירדו כל המחשבות הלא טובות ונשארו רק מחשבות טובות.

לשים לב שזה לא דפוס קבוע! אני מכירה זוג (כבר דיי מבוגר, שחיתן כמה מילדיו) שהבעל רגיל(אני מדגישה שיש כאן הרגל) לחיות על הלוואות ולחשוב שהוא במצב כלכלי טוב.

המצב כיום- הבעל יודע שהמצב הכלכלי שלו בכי רע! הלוואות הוא מתחנן שיאשרו לו, מסובך עד מעל הראש...

כתבתי את כל זה כי- חשוב לשים לב,דווקא עכשיו כשאתם צעירים, להיות עם יד על הדופק ולדעת שהלוואה זה לא כסף שלי ולא מצב כלכלי טוב!

אם המצב הוא חיים קבועים עם הלוואה לשים לזה סוף!!! וזה חלק מעבודה על שלום בית!

להסביר לבעל את זה בצורה יפה וברורה!

בהצלחה

בס"ד

אני רוצה לחזק את נונימי1. בן אדם שלא מפריע לו לחיות מהלוואות הוא אדם שיכול להוביל משפחה לקריסה כלכלית. ולא פעם אחת אלא שוב ושוב. ואני מכירה מקרים מקרוב. אם זו תופעה יש לטפל בה עם אנשי מקצוע- פסיכולוגים , מקימי, אנא עארף. כי זה עלול למוטט את הזוגיות. זה בעצם לחיות בשקר , לא לקלוט את המצב, לא להיות מוכן לסבול למען העתיד. לא לכבד החלטות משותפות, לברוח מהתמודדות עם המציאות. זה דורש טיפול . אבל זה רק אם התפתחה תופעה ולא מעידה חד פעמית, 

בנוסף לכל הדברים החשבים שנאמרו,

כשיירגעו הרוחות... עוד שבוע שבועיים,

כדאי לברר עם הרב שלכם-

על מה ומתי מותר בכלל לקחת הלוואה!!

יש הלוואות שעוברים בהן על איסורי ריבית דאורייתא!

היתר עסקא הוא רק לעסק שמכניס

(ויש כוללים בזה גם דירה, כיוון שאתה מרוויח נכס וכו'..

לדוגמא כדי לחתן ילד, לאולם, צלם וכו'- לפי הרב יעקב אריאל אסור לקחת הלוואה)

בהצלחה...

ממה שלא נשברים- מתחזקים!

עם הרבה תפילות להתקדם ולעלות.

עדיף נפילה עכשיו בכמה אלפי שקלים, ולטפל ולהתאזן, מאשר נפילות גדולות יותר בעתיד

נראה לי לגמרי לא רלוונטי כל מה שעולה פה בענין הזכויות של הבעל במסגרת הפרנסה וקבלת החלטות כלכליות.

זה ממש לא הנושא.

אם את מרגישה אובדת עצות, וחושבת מחשבות מרחיקות לכת, הדבר הראשון הראשון שהייתי עושה זה לחשוב מה זה אומר על הקשר שלנו.

לא ביום אחד או במקרה אחד מגיעים לתחושות כאלו. זה כנראה רק הקפיץ או חיזק משהו רדום.

לדבר ועוד לדבר ועוד להיות ביחד, ולנסות להבין באמת אחד את השני מבלי להאשים או לבקר, זה הדבר היחיד שמחזק את הקשר.

זה בסדר לכעוס מאוד ואפילו לרתוח, אנחנו לא מלאכים.

אבל בקשר זוגי הדבר הכי טוב שיש זה שיש למי ולאן לחזור.

בהצלחה!!

לדעתי זה עצה מקסימה אבל מאוד מצחיקה!!!

המון בעיות יש כי אין עם מי לדבר, אין הבנה מהצד השני, אין סבלנות לצד השני, אין הסכמה מהצד השני

אם זה היה כזה פשוט שכל יום יושבים שעה ומדברים ומסכימים החיים היו נפלאים

כשאומרים "לדבר" הכוונה לא שתמיד מסכימים ותמיד זורם ותמיד סבבה.

הכוונה שיושבים, ומבררים. גם אם בכאב או בכעס- מבררים. מה אני הרגשתי, מה את הרגשת, למה הרגשנו ככה, מה היה עוזר לנו. איך ממשיכים מכאן.

לא שיחה קלילה של איך מקבלים החלטות בסמינריון הכנה לשירות לאומי.

שיחת עומק אמיתית וכנה. עד שמגיעים למקום משותף ולרצון משותף. 

אני לא ממש מכירה גברים שישבו לשיחה, על איך הרגיש, מה הרגיש, למה הרגיש

זה אולי בנות מדברות על הרגשות וחופרות ומעמיקות

עם גבר זה אולי יכול לקרות פעם ב........ אולי שנה אם לא יותר

בטח לא על אלפי נושאים שעולים כל יום

במיוחד כשהנושא כאן זה עצם הקשר, כמו שכתבתי לה בתגובה.

זה לא אלף הנושאים של היום יום, זה הקשר שלנו, התחושות שיש לי כלפיך, ואפילו אם רק לפעמים.

אני מאמין שגם הגבר המצוי ששונא לדבר על תחושות של מה הרגיש איך הרגיש - כלשונך, יסכים ומאוד ירצה לדבר על עצם הקשר שלו עם אשתו.

זה יכול ואולי צריך להיות דוקא בזמן קר. אולי ביציאה למקום ואווירה שונים מהשגרה.

אבל בוודאי שיש הרבה גברים שידברו כך. ונכון שלא על כל נושא, אבל מדובר כאן על נושא שגרם לפיצוץ.

אם לא בדיבור- אז איך פותרים פיצוצים? עושים כאילו לא קרה כלום, מבקשים יעני סליחה וממשיכים? באמת שאני לא מבינה.

לא מדברים מתוך הבנה אחד של השני

מדברים מתוך הבנה שחייבים לדבר וללבן את העסק אחרת הקשר ישאר ברמת אחרי חתונה כל החיים.

מתוך הדיבור אפשר להגיע להרבה מקומות שלא חושבים עליהם מראש, אם אכן באים ממקום של רצון לפתור ורצון לשמוע. וגם כנות.

לאדם מבוגר יותר עם ניסיון שמבין את שניכם ויכול לעזור לך להסביר לבעלך את ההשלכות

שיש לבזבוזים שלו כדי שזה לא יימשך.

רצוי דמות תורנית (רב/יועץ ירא שמיים).

בהצלחה!

אני חושב שכן יש מקום לדבר עם בעלך בנושא הזה שמפריע לך מסיבה הגיונית. כי אתם הרי נשואים ומנהלים אותו משק בית. אם לא תבטאי את הכעס הזה, הוא יצטבר בך ויתבטא בצורה אחרת ביחסים ביניכם, דבר שעלול להוביל למשבר בזוגיות. במערכות יחסים אסור לצבור כעסים, חשוב לדעת לדבר על מה שמפריע, אך לעשות זאת בצורה חיובית. ניהול כלכלי הוא דרך חכמה לגרום לשניכם להתכנס לתקציב המשפחתי, וגם יאפשר  מידי פעם להתפנק ולבזבז בדברים קטנים ובמסגרת התקציב בלבד.

עוד על זוגיות ומשברים

עברנו יחד תהליך למידה - התנהלות כלכלית נבונה, ויישום הנלמד תורם מאוד לשלום בית. בזכות הכלים שרכשנו, אין יותר החלטות ספונטניות. הכול נשקל, וההחלטות מתקבלות יחד, בלי ויכוחים. (בעבר היה קשה יותר, כי הייתה פחות מודעות להשלכות של כל צעד, ולפעמים הרגשתי שהקניות הספונטניות של בעלי מערערות את היציבות הכלכלית, והוא סבר אחרת). 

אני גם אדם רציונלי, ואני משער שאם אני הייתי בסיטואציה דומה, הייתי בצד שלך.

אבל מהנסיון שלי, כדי לפשר, חייבים לשמוע את שני הצדדים!!

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.