הריון קשה מאוד, נפשית ופיזית.
מתפללת ללדת בתחילת תשיעי, וכל יום נוסף מיותר מבחינתי.
איך אפשר להמנע מלבקש זירוז? איך ממשיכים לסחוב, למרות שיודעים שתכלס העובר כבר בשל לצאת..?
מותשת, רוצה לסיים את זה. בבריאות, בעז"ה, אבל להחזיק אותו בידיים כבר.
לי היה הריון נוראי, פיזי ונפשי כמו שאת מתארת, והלכתי לד"ר הראל ממעייני הישועה פרטי (עלה 9,000 ש"ח) והיא עשתה לי זירוז בשבוע 37+2 (אמנם בתחילה זה תוכנן ל37+4 אבל מסיבות טכניות זה הוקדם)
אני לא יודעת מה מצבך, זה מאד מאד תלוי בזה..
חיבוק ענק!!! אני יודעת כמה הריון יכול להיות קשה ... עם כל השמחה שזה ב"ה מסיבות טובות, זה יכול להיות כמו מחלה...
שיעבור בע"ה בקלות ובבריאות ובידיים מלאות!! (אגב, לי היתה לידה מדהימה למרות הזירוז.. קצרה וניסית ממש! הרגשתי איך ה' מפצה אותי בלידה על ההריון הנוראי...)
רפואית לכך, בשל מצב האם (זירוז עושים או בגלל מצב העובר או בגלל מצב האם)
הייתי גם במעקב של פסיכיאטר אז היא שאלה אותו האם הזירוז יגרום למצבי הנפשי להשתפר, וכשהוא אמר חד משמעית שכן, היא אמרה שזה מספיק לה.
אם את לא במעקב של אף גורם מקצועי, אני לא יודעת מה היא תגיד..
בכל אופן היא מאד מאד אנושית ונחמדה ומבינה ומכילה, כך ששווה להתייעץ איתה לדעתי.
תרגישי טוב!!
תפנקי את עצמך כמה שניתן, תפרגני לעצמך, בדברים שעושים לך בכל זאת קצת טוב. תנסי להיות בחברה תומכת, תמצאי אנשים שיחזקו אותך.. לפעמים אדם אחד או שניים שיכולים הלהיות משענת נפשית עבורך יכולים לעשות את ההבדל.
אני הלכתי בסוף ההריון הסיוטי ההוא לשתי נשים (בתשלום כמובן
) שחיזקו אותי ועזרו לי להתכונן ללידה.
האחת הדולה שלי שעשתה לי טיפולים רפלקסולוגים להרגשה כללית טובה יותר, וגם תמכה בי נפשית תוך כדי, וגם הלכתי למטפלת ב cbt לכמה מפגשים בודדים, כדי להתכונן ללידה שהייתי אחוזת חרדה ממנה.
תחזקי את עצמך שבע"ה זה רק זמני וזה כבר עובר.. אמנם כל יום נמשך נצח
אבל בסה"כ מדובר על כמה שבועות ספורים.
אבל קשה ככל שיהיה ההריון- אף אחד לא יגרום לעובר לצאת לפני זמנו, ולצורך בפגיה ועזרה בנשימה וכו'...
הכי מוקדם שיסכימו, וגם זה רק עם סיבה טובה- זה 37 ועוד כמה ימים..
תצטרכי להחזיק מעמד ולחשוב שכל יום בפנים הוא לטובת העובר- ובסופו של דבר גם לטובתך,
כי אם יצא עכשיו- פגיה זה גם לא פיקניק....
והעובר מעל 2 קילו, הוא לא פג. הייתי בקורס הכנה לתאומים, ודיברו איתנו רבות על פגים וכו'...
ולפותחת- הכי טוב שתתייעצי עם גורם (רופא?) שמתייחס גם למצב האם. וכשתגיעי אליו, תיהי הכי כנה עם עצמך. ז"א גם מהבחינה שאת כבר לא מסוגלת יותר, אבל אל תשכחי לומר שחשוב לך הכי שבעולם שהתינוק יוולד בזמן מספיק טוב עבורו!
עצתי האישית היא גם ללכת לגורם^ לראות מה יאמר, וגם לעבוד עם עצמי שהתינוקות יודעים מה הכי טוב להם, וממילא מה שטוב לתינוק, זה טוב גם לי...
מאחלת לך הרבה כוח לעבור את התקופה הזו!!! ושהכל יהיה בקלות ובזמן הכי טוב!!!!
יש סכנה פיזית כמו רעלת, ויש סכנה לבריאות הנפשית של האם.
ולכן רק רופא ואולי גם פסיכיאטר במקרה הצורך יכולים לקבוע האם יש צורך בזרוז או לא.
אני שאלתי בזמנו רב (אני האנונימית שכתבה שזרזו לי ב37) והרב אמר שמותר לי לזרז, וגם הרופאה והפסיכיאטר חשבו שזה מוצדק.
אני מבינה אותך כאם לפג שאת לא מצליחה להבין איך אישה מסוגלת לחשוב על דבר כזה.
אבל תאמיני לי שיש הריונות שהם כמו מחלה קשה לאם. ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
יש מצבים שגם אם הם לא רפואיים נטו, הם מצדיקים זרוז, וזה לא שטובת התינוק זאת טובת האם, אם כבר להיפך. טובת האם במידה שהיא סבירה כמובן כמו שבוע 37 , זה טובת התינוק. אמא סובלת במידה שמכניסה אותה לדיכאון, לא תתפקד כאמא טובה כמו אם שמרגישה שמתחשבים בה ובצרכיה.
ההרגשה שהיתה לי אפשרות לעזור לעצמי לסיים את חלום הבהלות הזה, עזרה לי (בע"ה כמובן ובין השאר מן הסתם) להיקשר לתינוקת שלי בבונדינג מדהים ומיוחד, שאינני יודעת אם היה קיים אילו היו מייסרים אותי על ההחלטה שלי לזרז, או מכריחים אותי להמשיך עם ההריון והסבל עוד.
וכמו שאמרת יש גם תינוקות בשבוע 41 שזקוקים לפגיה..
בסופו של דבר הכל זה השתדלות שאנו עושים, ורק הקב"ה מנהל לבדו את העניינים. אצלי למשל הזירוז היה נקודת הפתיחה של ההחלמה שלי והדרך שלי לצאת מאפלה לאורה. הוא לא היה פינוק ותאמיני לי אני אדם עם כוחות סבל אדירים. מי שלא עבר לא יבין.
ולפותחת, אני מציעה לך להתייעץ גם עם רב גם עם רופא אנושי ומקצועי, וגם עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, ובע"ה שתקבלי את ההחלטה הטובה לכם ביותר! ושהכל ילך בקלות ובבריאות!
על "סיכונים נפשיים" אני מעדיפה שלא לדבר.
אבל צריך לדעת שזה אומר להוליד תינוק לא בריא! זה לא רק "עדיף לי כמה שבועות בפגייה מאשר בבטן". (וזה לא זמן מקביל, אגב. בדר"כ נמצאים בפגייה יותר.)
זה אומר שהתינוק חולה, הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק (עיכוב בהתפתחות ועוד, ל"ע).
צריך להבין את המשמעות. ולאם יש אחריות לתינוק הזה!!!
זה ממש לא פשוט לבוא לזירוז כי כבר קשה... (לא שופטת אותך אישית - התייעצת וקיבלת תשובה. ועדיין חושבת שלא נכון לדחוף לכך נשים אחרות.)
(וזה שלעתים נולדים תינוקות לא בריאים בשבוע מתקדם, לא נותן שום לגיטימציה להביא ילד חולה במודע וכשאפשר למנוע שייוולד כך.)
בהחלט לא קל.. אבל.
למרות שאת נורא רוצה לסיים עם זה,
בסופו של יום כל יום נוסף שהילד בפנים- זו ברכה!
נניח והקטן היה נולד בזמן הקרוב:
היית צריכה לדאוג לו לאכול,
להחלפות
לקום אליו בלילות, בימים..
לא להבין את פשר הבכי
להתמודד עם כאבים שהוא חווה, או רצון ממושך לידיים
הנקה/לא..
כל הדברים האלה, בנפלאות הבורא, מסופקים לו במלואם ברחם!!
תסכלי על זה כך-
כל יום שעובר זה יום של התקדמות
ולא סתם עוד יום שצריך למחוק מהלוח..
יקרה,
קחי לך איזה יום נופש,
רק לעצמך
תיעזרי ברפואה המשלימה אולי יש להם פתרונות להרגעה נפשית
וגם להקלה פיזית- בטוחה שיש...
בשורות טובות ובידיים מלאות!
גם לי היו הריונות קשים שה' ריחם עלי וילדתי מוקדם. הראשון נולד ב36+4 והשני ב30.... (ההריון הכי ''ארוך'' שלי היה 37+1...)
גם אני ייחלתי לרגע שאלד והכל יהיה מאחורי.
תתפללי הרבה שהלידה תהיה בזמן הטוב ביותר לך ולעובר.
וה' שומע....
רק אציין שבשבוע 35 הריאות מבשילות ואז במקרה של לידה מוקדמת אין צורך בהנשמה לתינוק.
נולד במשקל של שני ק"ג, והתפתח נהדר. ועם זאת - היו בעיות נוראיות עם הנקה (חודש וחצי רק שאבתי. לבסוף בנסי ניסים עברנו להנקה).
היום ילד ספורטיבי וחכם, לא רואים עליו שנולד פג.
עם זאת, לא אשכח את הפחד שליווה אותי ואת בעלי בשבועות שאחרי הלידה, כשהיה קטן ושברירי כל כך...
"איך ממשיכים לסחוב, למרות שיודעים שתכלס העובר כבר בשל לצאת..?"
אני מסיקה מזה שבמצב שהיית יודעת אחרת, זה היה מקל עלייך מאוד את ההמתנה, נכון?
אז הרווחת יקירתי! כי באמת הטעה אותך מי שקיבע לך בראש את הנתון הזה, כאילו בתחילת תשיעי תינוק בשל כבר לצאת, וזה סתם חודש מיותר בשבילו! פשוט הטעה אותך! זה לא נכון! תקראי על מה שהתינוק מקבל בתשיעי, ותתמלאי בכוחות לסחוב אותו שם.
בשל לצאת? מה ההגדרה בשל? שהוא ישרוד, יישאר בחיים? אם מצמצמים להגדרה הצרה הזאת אז כן, אפשר לומר שהוא בשל וסיכוי מצוין שיחזיק מעמד, אולי בעזרתה האדיבה של הפגייה. אבל מבחינת בשל להתמודד עם האתגרים החיסוניים והתזונתיים וההתפתחותיים בעולם שבחוץ? מהבחינה הזאת הוא ממש לא כמו תינוק שנולד בזמנו.
בחודש תשיעי קורים ברחם המון דברים שמכשירים את התינוק להסתדר בחוץ.
למשל, תאי זיכרון חיסוני כל הגוף של האם נודדים אל השדיים, כדי שיוכלו לעבור אל התינוק עם החלב הראשוני - כי הרי התינוק (שגם אם הוא נולד בזמנו נולד עם מערכת חיסונית מאוד מאוד לא בשלה) יגיע אחרי הלידה לאותה סביבה שהאמא שהתה בה, ומערכת החיסון שלו תצטרך להתמודד עם אותם מחוללי מחלות שמערכת החיסון הבוגרת של האמא התמודדה איתם, וכך היא יכולה לתת לו את הנוגדנים הספציפיים שהוא צריך. תינוק שנולד לפני שקרה התהליך הזה - לא מקבל את אותו גיבוי חיסוני מההנקה. גם הוא מקבל גיבוי כלשהו (כי יש בהנקה כמה מנגנוני חיסון שונים), אבל מפסיד את הגיבוי המסוים הזה שהוא חשוב כל כך.
תינוק שנולד בזמנו בשל הרבה יותר ליניקה, וזה לרוב הולך הרבה יותר בקלות מתינוק שהקדים.
מערכת הנשימה בשלה יותר. פחות סיכוי לsids לא עלינו.
ועוד ועוד...
זה לא חודש מיותר! את לא סתם סוחבת! כל יום בחודש הזה - מתנה בשבילו לכל החיים, ולא צחוק, זה אמיתי לגמרי.
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
גם במוצרים שהם לא המותג הפרטי שלו
רוב מה שאנחנו קונים שם זה לא מהמותג הפרטי, אלא ממותגים גנריים שיש בכל מכולת בגדול. ובהחלט יותר זול ובפער
לפחות מהמכולת השכונתית שלנו.. (ויש כמה)
אבל היא גם באמת יקרה
ודווקא בשר ועופות וכו אנחנו לרוב לא קונים שם
מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?
מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן
(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)
לחדש לקטן
אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.
(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)
אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽♀️
אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.
בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור
פעם פיגמה שווה
כי לתינוק יש הכל…
מדובר על גיסות
הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי
והיה לי ממש כיף😂
לדעתי זה לא תלוי קירבה
פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃
וחלוק פרוותי והיא עפה על זה
אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב
אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.
אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.
ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים
אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה
אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם
אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר
אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה
אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות
תכלס מאז ומתמיד
כמה ספורות ממש
אין לנו משפחות בסגנון
הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה
וזה הנורמה
אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש
אז לא קניתי הכל כמובן
אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי
בעיקר לשבת
אז אני היתי שמחה בבגדים
אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר
היתי שמחה גם במשהו לעצמי
פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק
בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."
נהניתי מהמחשבה
והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)
אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...
אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו...
כן כיף להתחדש במשהו לבייבי
דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.
ארוחה אפשר להזמין בוולט.
יואו חיכינו איתך
איזה מרגש
ירושלמית במקורזוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון
מרגש מאוד !
הרבה נחת להתאוששות קלה
של @בכינוי אחר (תודה לך)
שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -
כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,
לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.
מאיפה מתחילים?
אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.
הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?
לא באלי לחיות ככה.
לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.
אבל אולי אין מנוס.
תודה!!
להגיד לעצמך לא זה באמת לא כיף,
צריך להתחיל מהחלום שבגללו רוצים לחסוך, להיות בתפיסה שאת מרוויחה מזה
בעיני הכי עוזר לזה זה להדגיר תקציב להוצאות שאת לא סגורה עליהן, ואז בתוך התקציב הכי בכיף בעולם, הגדרת לעצמך 300 בחודש ליצירות? לבני ואל תתבאסי על זה שאתם חוסכים פחות, ומעבר לזה ממש להכניס לעצמך שזה לא בתקציב, כי אתם בוחרים בחלומות אחרים וזה לא משרת אותך ההוצאה הזאת
מה תעשו?
סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה
בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת
אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯
אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??
סגנון דתי לאומי דוס
(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)
אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76
יש לנו סיכוי?? 🥴
יצאנו לנסיעה דיי ארוכה עם כמה עצירות, האחרונה היתה אמורה להיות לתדלק, ושכחנו (שיואו כמה שזה לא אופייני לבעלי!! זה ההפך!)
באמתע כביש שש רואים שנשאר חמש קמ
התחנה הכי קרובה 15 קמ מאיתנו
מזמור לתודה
דברי תורה
חסדי ה' הגענו לתחנהה
זהו אמרתי שאפרסם 😂
תודה לה'
שבת שלום❤️❤️
מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות
ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים
לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.
בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.
בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)
יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)
וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.
יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…
אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.
ובהצלחה רבה!
ועכשיו שוב,
לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..
ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...