קודם כל תחשבי על כרת ותדליקי את הדימיון שלך הכי פרוע.

אחר כך תדמייני גם כל ההשלכות הלא טובות שיכולות להיות - על ילדים, על שם הטוב שלך, על עבודה ופרנסה - בצבעים

תדליקי עין הרע כשאת מסתכלת על מנהל - אף אחד לא מושלם, העניין הוא לשים דגש על זה.  נגיד בן אדם חם ייקרא דביקי ולא רציני ומשחק ברגשות, בן אדם מוצלח - אז הוא בטח לא משקיע מספיק במשפחה, עובד טוב - רק כסף מעניין אותו, אכפתי - מתערב לעניינים לא שלו, נראה טוב - מרוכז בחיצוניות, וככה על כל דבר אוב שיש בו. 

את יכולה גם להסתכל על עצמך ולהגיד שהוא לא ירצה אישה כזאת לעולם כי ותמצאי איזה פגם. זה עובד. כי גברים מאוד קולטים את השדר הזה.

וכנראה צריך להתחיל בחיפוש עבודה חדשה

מה שכתבת בסוף:

בינתיים לא הוא "לא מצליח" - אלא את... בדבר הכי בסיסי. הכי אלמנטרי.  אז כמובן, אין כאן "האשמה", הסתבכת במשהו וצריך לעזור לך, אבל אולי אם תחשבי על זה לרגע - זה יתן לך קצת ענוה כלפיו וקצת יכולת יותר להעריך אותו, וממילא גם עזרה להיחלץ מהבעיה הקשה והרעה הזו.

את קודם כל צריכה להתנתק טוטאלית מהמנהל הזה (שימי לב: גם הוא "פשוט כזה", כלומר, לדידך, גם הוא לא ברמה שלך. יתכן שאם היית נשואה לו ורואה את בעלך דהיום, הפרפרים היו באים מהכיוון השני. אלא כעת הוא מייצר לך "פרפרים".. וזה, אגב, גם מראה שאת לא רק "מאד שכלית").

זה לא נכון מה שכתבת "אין סיכוי שבאמת אעשה עם זה משהו רע", לא בגלל שאולי כן "תעשי" חלילה, בוודאי שבעז"ה לא, אלא בגלל שגם עצם ה"התאהבות" הזו היא "משהו רע". ממש. כלפייך, כלפי ילדייך, כלפי בעלך, כלפי האיש הזה ומשפחתו, כלפי רצון ה'.

אלא מה? קרה לך. "הסתבכת" כנראה בלי משים, מאי-שמירת מרחק מראש כראוי. וכעת את בצדק רוצה להיחלץ מזה. הרצון הזה הוא הבסיס.

אז הדבר הראשון - לא לתלות שמץ "אשמה" של זה בבעלך. לא קשור. את נשואה, הוא נשוי - אז לא. את גם לא היית מאשימה את בעלך בגניבה של משהו כי הוא לא קנה לך אותו... [ואגב, לא חושב שזה "המקור האמיתי". המקור האמיתי לבעיה, הוא עצם זה שנתת פתח להרגשה כלפי מישהו אחר. זה כנראה היה יכול לקרות לך גם אם בעלך היה ממש מתמיד על התורה ובעבודה.. אולי אפילו יותר, כי הייתם מתראים פחות. אז גם התיקון צריך להיות אצלך]

דבר שני, להתנתק. זה משהו של "התרגשות" לא כ"כ נשלטת, אז צריך לתפוס מרחק. טוטאלית. אם זה אפשר בתוך העבודה, לא לשוחח, לא "לעבור על יד" - מה טוב. אם אי אפשר, חפשי עבודה אחרת. מוטב לעזוב עבודה מלעזוב משפחה. ובמקרה כזה, תפיקי לקחים לגבי המקום החדש.

את כותבת שאת תמיד "משתפת את בעלך בכל דבר". זאת אומרת, שגם אם ה"זוגיות שלכם לא בשמיים בשנה האחרונה" - היא למעלה מאשר כל מיני אחרים. משתפת בכל דבר, זה יפה מאד.

ובצדק את אומרת שזה מרחיק.  ואת יודעת - כשמשהו (שלא באשמתו), מרחיק - אז ממילא "פתאום" כל מיני "חסרונות" נראים בולטים. את את תאהבי אותו, אז לא "תראי" שהוא לא מתמיד וכו' (גם, תסכימי, קצת מגוחך לראות בעיה שהוא לא מתמיד בלימוד תורה.. בינתיים, ההסתבכות של מה שאת עושה, עם "התורה", היא הרבה יותר גדולה..).

לא להפוך את הביצה והתרנגולת. תאהבי - אז גם תראי את הטוב ותעריכי את הטוב. תחשבי חלילה על מישהו אחר - אז תמצאי כל מיני חסרונות, ותתעלמי מהחיסרון העיקרי, שהוא להוותך, אצלך..

הקיצור: להתנתק מהמנהל הזה לחלוטין. לראות רק טוב בבעלך. ממש כל יום להתבונן זמן מה על דברים טובים שבו (בוודאי יש - והם חשובים בהרבה מפרט של "מתמיד" או לא..). לעשות תשובה בשמחה ובהבנה שכולכם, כולל את וילדייך, רק תרוויחו מזה.

ובעז"ה תוך זמן לא רב, הענין ידעך. ותפצי את בעלך,בלי לספר לו על מה שהיה, ביחס טוב ומעריך.

יגידו לך: זה חלק מהעבודה. תגידי: מצטערת, מי שמדבר אלי כך, אני לא עובדת איתו.

וגם אם היית רווקה-זה איסורי עריות!

תראי- זה המצב עכשיו. מכאן יש לך שתי אפשרויות

א. את יכולה להמשיך במדרון חלקלק- ריחוק מבעלך, קרבה, גם אם לא מעשית לבוס וההמשך, מן הסתם- ידוע. ולא נשמע טוב במיוחד, אם יותר לי לומר. כי אם לא טוב בינך ובין בעלך- אז שום דבר לא טוב.

ב. את יכולה לעצור, להגיד לעצמך שכל המצב הזה נוצר לך מאת ה' כדי שתתעלי, תתחזקי ותתחילי לעשות את העבודה האמיתית-  עבודה מול עצמך ומול בעלך.

אפשרות א' היא כנראה הקלה ביותר, אך סופה רע ומר

אפשרות ב' היא קשה מאוד, דורשת סבלנות עד אין קץ, כוח רצון, אמונה גדולה, התמדה וגם ספיגה של נפילות ואכזבות. אך סופה- מתיקות גדולה ושמחה, של זוגיות שמחה וטובה.

זהו, מה את בוחרת?

אל תחשבי שזה לא תלוי בך. כי האמת היא שזה תלוי אך ורק בך.

האם תמשיכי להסתיר מבעלך או האם תשתפי אותו?

האם תמשיכי עם המצב הזה בעבודה או שתפתרי את הבעיה הזו?

האם תתחילי להעריך את בעלך ולעודד אותו להתקדם או שתמשיכי לראות בו לא יוצלח?

קשה, קשה, אבל זה תלוי רק בך, וה' איתך.

בהצלחה1

א. היצר הראה לך כאילו כמה בעלך נחות - והראה לך לאיזו נחיתות את מסוגלת להגיע, פי אלף ממה שנראה לך על בעלך.

ולכן את בודדה, נהיית ישות נפרדת ממנו.

ב. תמצאי דרך להיות עזר כנגדו לבעלך להשפיע עליו לתמוך בו ולעזור לו מהכוחות שיש לך שאת מצליחה בקביעות לדברים שהוא יצליח - זו ההצלחה האמתית של שניכם, שלך, שלו, ובשביל זה את בעולם ואיתו, לא בשביל העבודה והבוס ואפילו לא בשביל הכסף. תתעוררי

אל תצפי ממנו ואל תתני לו ציוני הערכה. תעזרי לו ממקום שהזוגיות שלכם תלויה בשניכם יחד, ומהערכה לשניכם יחד - לישות הזוגית הבלעדית שלכם שהיא החיים שלכם, שלו, שלך.

אין "לא יכולה להעריך אותו", כי אין "אותו" נפרד בעולם. יש רק את שניכם, ואם את לא מעריכה אותו זה בגלל שאת לא מעריכה גם את עצמך בתוך הזוגיות הזאת, וממילא מוצאת עצמך ב"זוגיות אחרת", מתוך הפרצה הזאת, מתוך החוסר נוכחות בזוגיות שלך.

כי אחרי שבעלך בגד בך, אז נשמט מתחת רגליך הסיבה הכי ראשונית בלב לא לפזול לעבר גברים אחרים - שהוא שלך ורק שלך ואוהב אותך. (בלי להתייחס לסיבות הלכתיות)

זו תמונה הרבה יותר מורכבת מסתם מישהי שלא שמרה על עצמה ונפלה.

אולי כשאת מרגישה את החום שהמנהל הזה מקרין, זה עומד מול מסירות הנפש שאת צריכה להשקיע בקשר הזוגי שלך. מסירות נפש זה נשמע משהו קשה ומתיש. חום נשמע הרבה יותר טוב.  

אולי מתחת ל"בעלי לא כל כך מוצלח" מסתתר "אני מפחדת שאני לא כל כך מוצלחת, כי הרי בעלי הלך עם מישהי אחרת, והנה יש מישהו אחר שדווקא מתייחס אלי ככן מוצלחת".

ובהרגשה כזאת זו באמת מסירות נפש אמתית להפנות את הגב ולהגיד "לא. אני רוצה רק את בעלי".

אני שולחת לך חיזוק מעומק ליבי. 

ואולי בכל זאת עדיף שאת ובעלך תלכו לייעוץ ביחד, כדי להתחיל לבנות מחדש את הבטחון בקשר, ובאהבה שלכם אחד לשני. 

ה' דואג לכל אחד - מביצי כינים עד קרני רעמים

עדיף מאשר לשחק באש

ובלי קשר מומלץ ללמוד תקשורת נכונה ולהשקיע בזוגית באופן הדדי

א. יכול להיות שזה יהיה לך קשה ,אבל תחשבי- זה נכון, רחוק מהעין רחוק מהלב.

נוכחות של גבר לצדך לאורך היום בהחלט יכולה להשפיע, ואם את רגישה ומודעת לבעייתיות שבזה זה מצויין, לדעתי שווה לך לעבור,על אף הקושי הכרוך בכך ולנשום לרווחה .

ב. כמובן במקביל להרבות בחיבה בינך לבעלך-מתנות, בית קפה, טיול על חוף הים, לקטוף פרחים ביחד ... יש שלל רעיונות.

להצטלם ביחד בזמנים הטובים

ג. למצוא את ההזדמנות והדרך הטובה ביותר לגשר על הפערים בינכם...

בהצלחה

 או כשהבוס הוא ממש רחוק ולא בקשר על בסיס קבוע..כזה משהו מלמעלה יותר..

היצר הרע הוא ענק...וזה קשה מאוד במיוחד כשמפגינים חום..

הטבע הנשי עובד על הרגש ותגובה כזו יכולה להמיס אותו וצריך להפנים שמדובר כאן בדמיון!!!

פשוט תכניסי לראש שזה דמיונות בלבד !!אין לזה אחיזה במציאות!

אהבה זה דבר בסיסי שנבנה והוא קיים אצלך רק לבעלך..

פרפרים = דמיונות ותסיחי מזה את דעתך לגמריי, פשוט כל פעם שעולה לך מחשבה עליו תסיטי אותה ותחשבי על משהו אחר ועל כך שמדובר בדמיונות שווא של היצר הרע שידיים ארוכות לו...

שנית- לדעתי זה הכרחי ממש , לא הצעה ולא כדאיות אלא חובה, עלייך לעזוב את העבודה כעת ולחפש עבודה אחרת בסביבה נשית או כשהבוס ממש מרוחק (במיוחד שאת יודעת שקשה לך עם הניסיון הזה)

ה' הטוב רואה את השתדלותך לקיים את שלום הבית שלך ואת מצוותו וירבה לכם פרנסה ועובדה הרבה יותר טובה והרבה זכויות בעזרת ה'.

שיהיה לך יום טוב אישה יקרה!!

א. בכל מקום יכול להיות דבר כזה- לא עכברא גנב, החור גנב. גם במקום עבודה החדש.

ב. יש כיום מתירנות מילולית, וכשבנוכחותי מדברים ברמיזות על זנות - אביזרייהו דג"ע- אני שם פרצוף חלק, ומודיע שאני חרש. במקרים קיצוניים, וכשזה ללא נוכחות נשים, אני מעיר בתקיפות.

צריך לא להשלים עם דיבורים רעים, בדיוק- ואולי יותר- שהיינו חותכים במקום- אם מישהו היה נוגע- בצורה שגרתית המקובלת בציבורים אחרים.

ג. כמו שנא', יש קשר בין רמת בפנים הבית לרמת בחוץ.

ד. גאווה היא אף פעם לא תורמת- לכלום..   תראי למה ואיך בעלך המוצלח ואת לא

בהצלח"ה

כנראה שההתאהבות שלך במנהל נבעה בין השאר מתוך זה שהקשר בינך לבין בעלך נחלש.

דבר ראשון, אני ממליץ שאת ובעלך תלכו לייעוץ זוגי,

ותנסו לחשוב איך אתם מתגברים על הבעיות ומחזקים את הקשר.

לא צריך לחכות שהכלים יישברו כדי ללכת לייעוץ,

מומלץ ללכת כבר כשיש סדקים קטנטנים.

הרבה יותר קל לתקן את הכלים כשהם סדוקים קצת מאשר כשהם שבורים.

דבר שני, מומלץ ללכת לאימון אישי (קאוצ'ינג) ולהתאמן על שליטה במחשבות כאלו.

יקרה

זה קשה מאד להרגיש כך. וזה חבל מאד כי בעלך היקר הוא רק שלך בעולם. והוא הכי יקר בשבילך בעולם.

ואת גם מרגישה כך באמת.

רק שהמחשבות האלו שהורסות כל דבר פשוט מבלבלות אותך.

נכון, אולי ראית במנהל שעובד איתך דברים שאין לבעלך, אולי הוא באמת מצליחן ואפילו מושך.

אבל את רואה את זה כי את שקועה עמוק בחוסר ההערכה לבעלך, ובהשוואות אין סוף, מה שבעצמו גורם לגלגל חוזר, כי בעל שלא מרגיש הערכה קשה לו מאד באמת להצליח ולפעול.

כשבעלך ירגיש מוערך- הוא יוכיח לך שהוא באמת שווה את זה.

אל תשכחי- בעלך הוא הכי יקר בעולם, והכי מוצלח והבן אדם שאת הכי אוהבת.

אם נתחיל להשוות כל אחת תמצא חסרונות בבעלה לעומת השני, כי אין אחד בלי חסרונות. (וגם לנו יש "דרך אגב")

אז בבקשה ממך תנסי להשתחרר מהמחשבות, אולי זה קשה לעשות את זה אחרי שנכנסים למהלך כזה, אבל מניסיון כשנכנסים עמוק למשהו  המחשבות באות אוטומטי כבר בלי לחשוב באמת אלא זה כמו "תקוע" בשכל.

צריך רק לחזור קצת לעצמינו...

לעניות דעתי אין מנוס מלמצוא מקום עבודה אחר.

אם העניין חשוב לך באמת, הקדישי כשעה מחייך לשמוע את שני השיעורים הבאים:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=22681&cat_id=3702

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=22682&cat_id=3702

בכללי מומלץ לכל נשוי לשמוע.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.