קפץ לימתנות גדולות
תיקים, או תנועות בלתי רציניות? מישהו מבין בזה?
הילד בן שמונה, כל תקופה משנה משהו, פעם מצמוצים בעיניים ופעם היכולים בגרון כל שנייה, שיעולים קטנים, ועכשיו הכי גרוע, גם השתעלויות קטנות עם היכולים וגם תנועות מסביב לפה לכל כוון,
זה בתדירות של כל שנייה בערך במיוחד תוך כדי דיבור.
זה משגע אותנו, סליחה שאני אומרת, אבל אני גם מתביישת ממנו ליד אנשים אחרים.
כמובן אני מאמינה שגם הוא סובל מזה, אני מנסה לא להעיר ולהתעלם כי לדבר על זה ולהעיר זה רק מגביר.
אבל אני חייבת פתרון, מרגישה שאי אפשר ככה לתקשר איתו וזה פוגע בקשר שלי אליו וגורם לי לא להקשיב לו ממש.
האם זה רגשי? או סתם תנועות לא רציניות? משלו או לא נשלט? לדבר איתו על זה או שלא?
רוצה לעזור לו ולנו.
אבל לא יודעת איך
נקראים טיקים.אנונימי (2)

זה יכול להיות רגשי - אבל כשזה רגשי זה בדרך כלל מתפרץ בתקופה שהילד במצוקה, ואח"כ חולף.

אם זה תמידי, זה בדרך כלל מעיד על איזושהי הפרעה - לא להיבהל - מסוג ADD או ADHD או אחרת בכיוון הזה.

 

יש לזה טיפול הומאופתי מצויין שמטפל לא רק בטיקים אלא גם באי השקט שעומד מאחוריהם.

יכולה להמליץ לי על טיפול כזהמתנות גדולות
שגם מאבחן וגם נותן את הטיפול המתאים?
זה ממש יעזור לי
שולחת במסר אישי.אנונימי (2)


לא לדבר איתו על זה כלום.ד.

רק יגביר את התופעה.

 

 

להרבות אהבה, רגיעה, לשוחח [כדאי גם לראות שאין משהו שמלחיץ/הלחץ אותו - כיתה, חברים.. אפשר מתוך שיחה נינוחה לגלגל ולברר].

 

אם זה ממשיך, אפשר להתייעץ עם נוירולוג ילדים.

 

גם עם פסיכיאטר ילדים, שמבין ענין.

לא להילחץ! קורה להרבה ילדיםנהורא

לא חייב להיות קשור לשום תסמונת בהכרח!

לנו גם היה תקופה ועבר, כשהתייעצתי בבהלה עם הנוירולוג הוא לא התרגש בכלל

ואמר שזה  קורה לילדים רגישים ולבדוק שאין סטרס מסויים בגן.

 

להתעלם כי אין כ''כ מה לעשות. העיקר להיות בשמחה ונחת.

יכול להיות חרדה כל שהיא..נינלה

גם לבן שלי היה את זה בדיוק באותו גיל..

היה מתמצמץ כל הזמן וזיז את השפתיים..

עבר מאליו ב"ה עם הרבה רוגע בבית...

 

אפשר לברר בעדינות אם הוא מפחד/חרד ממשהו...אבל לא לעשות מזה ממש ענין..הרבה רוגע ושלווה..

בהצלחה !

נערךכוחות שמימיים

לאחותי היה משהו דומה, עם כחכוחים, קראו לזה תיקים.

אבל לא היה לה לפני זה כלום (כתבת שזה היה לפני בצורה חלשה)

 

עכשיו אני נזכרת שזה היה בתקופת האינטיפאדה השנייה, כשמישהי מהסביבה הקרובה שלה עברה פיגוע קשה מאוד.

פסיכולוג אמר להם שזה מלחץ ובגלל שהיא דואגת לקרובים שלה.

כולנו השתעגענו, ורק כשהפסקנו להעיר לה על כך זה הפסיק להתגבר.

 

אגב,בסוף זה עבר לה, לגמרי.(ניסו פרסים, הכל. מה לא. לא נראה לי שזה מה שעזר אבל אולי זה שנגמרה האינטיפאדה)

 

שווה ללכת לאבחון ולטפל, נראה ונשמע שזה משהו חדש, הגיוני שזה בפן הרגשי.

אל תדברו איתו כרגע, תתייעצו קודם עם גורם מוסמך.

 

 

 

*פרחי באך יכולים לתמוך ברמה הרגשית.

 

*כחכוכים, לא היכוליםמתנות גדולות
נשמע שיכול להיות תסמונת טורטבטוב
בכל מקרה איש המקצוע הוא נוירולוג ילדים או פסיכאטר ילדים.
לגבי מי שכתבה על טיפול הומאופתי יש הרבה ילדים שזה לא עוזר להם.
וכדי להבין את עולמןבטוב
מומלץ הסרט "בחזית הכיתה"
ביוטיוב עם תרגום
זה כנראה זה.מתנות גדולות
אני לא מאמינה.. יושבת ובוכה.. פתחתי את הסרט וגם הסתכלתי בויקפדיה על התסמונת וזה ממש מה שמתואר שם אחד לאחד, מלבד זה שאין לו הפרעת קשב וריכוז. הוא כן זז כל הזמן על המקום, לא נח רגע.
לא ידעתי שיש לזה שם.
תודה שהארת את עיני
מלאה נקיפות מצפון על זה שלפעמים כעסתי שיפסיק..
כבר מחר אקבע תור לנוירולוג ילדים
עדיין לא חייב להיות זה...ד.

יש עוד דברים שבאים עם טיקים. וגם הסינדרום הזה.

 

אבל אכן כדאי לאבחן. טוב שבודקים כעת. לא צריך לעסוק ב"נקיפות מצפון" יותר מידי. חושבים שאם "יגידו" זה יעזור... העיקר שהובן שלא שייך.

אני זוכרת שקראתי פעם תיאור מאוד נחמד ומשעשעבהתהוות

 

על טייס בעל תסמונת טורט.

אני לא בקיאה בתחום, אבל נשמע שאפשר לנהל איתה חיים עליזים ומספקים...

טוב שכתבת פה והתייעצת. טוב שקבעת לנוירולוג. את עושה בחכמה.

 

אני לא לגמרי בטוחה אם מה שאני עומדת לכתוב עכשיו מתאים, אבל החלטתי להמר שכן ולכתוב.

אני חושבת שבנפרד מהטיפול בילד, גם את זקוקה לתמיכה.

אפשר גם להציג את זה אחרת: אני חושבת שכחלק מהטיפול בילד, הוא זקוק גם שאת תקבלי תמיכה.

אני קוראת מה כתבת פה. רואים כמה אבנים יושבות לך על הלב:

# ההפרעה הטורדנית שהילד שלך סובל ממנה משגעת אותך (זה הקטע עם הפרעות כאלה - הן אכן מפריעות. מאוד.)

# ההפרעה הזאת גם גורמת לך מבוכה ליד אחרים.

# המבוכה הזאת מפילה אותך לתחושת אשמה.

# את במלחמה תמידית עם הנטייה האנושית הטבעית שלך להעיר לילד, כי השכל שלך יודע שלא כדאי. אבל התוצאה היא שאת חווה חסימה, הפה שלך קשור. זה קשה ומתסכל.

# כשבכל זאת פה ושם את מגיעה לכעס (מה יותר מובן מזה? מי חוץ מהלל הזקן לא היה נשבר לפעמים?) - את מתייסרת וסובלת.

גם קושי בתקשורת עם הילד היקר שלך, גם תחושת מבוכה וקטנות מול אחרים, גם מלחמה פנימית קבועה ומתישה, גם תחושת אשמה איומה - זה המון לשאת על הכתפיים. המון.

זה לא חייב להיות ככה. יש דרכים לשחרר את הרגשות הקשים האלה, יש דרכים לצמוח מהם, להפנים גישה שתמקד אותך ביכולות ובאפשרויות שלכם במקום בבורות ובקשיים. אפשר לטפס החוצה מהבורות האלה...

 

בינתיים רק מניחה את זה לעיונך ולשיקולך. אם תרצי המלצות יותר ספציפיות, אפשר. ואם כל החפירה הזאת לא עושה לך טוב כרגע, דלגי, וקבלי את התנצלותי.

 

תודה!מתנות גדולות
ניתחת היטב את כל ההתרגשות והעלת לי אותם למודעות. כבר מהשיקוף הזה הוקל לי.. תודה!
איך אני מקבלת הפניה לנוירולוג/פסיכיאטר?מתנות גדולות
אין כל קושי. דרך קופ"ח.ד.

ואם את רוצה לזרז תור (אם נותנים לך תאריך רחוק),

 

אז בהנחה שיש לכם ביטוח משלים של הקופ"ח, אפשר כמה פעמים בשנה "התייעצות רופא מומחה", שזה ראש מחלקה וכד'. רוב הסכום מוחזר ע"י הקופ"ח.

 

 

תודה רבה!מתנות גדולות
ולגבי אם מלחיץ אותו משהו, הטיקים היו כל הזמן אבל לא בכזו תדירות ולא כמה דברים יחד.
אני תוהה אולי זה תגובה מאוחרת ללידה של הקטן שכבר לא קטן..
משתדלת להיות איתו רגועה ולתת לו תשומת לב.
זאת שכתבהאנונימי (2)

על הומאופתיה.

הילד שלנו אובחן כסובל מטורט. טיפלנו בהומאופתיה.

א. צריך ללכת למישהו טוב. צריך לקבל את התרופה הנכונה והמינון הנכון - אחרת לא רואים שום שינוי.

ב. יש מקרים שבהם יהיה ניתן לנהל את התסמונת - להקל על התסמינים ולהביא לרגיעה, ויש מקרים שניתן להוציא לגמרי את הילד מהמקום הזה.  

לכי לנוירולוגלשם שבו ואחלמה
אני לא איש מקצוע אבלהרפו ודעו...
דווקא אני חושבת שכן כדאי ואפילו חשוב לגבר עם הילד. גיל 8 זה כבר גיל גדול. בטח גם לו לא נעים, אולי החברים צוחקים עליו.. נראה לי כדאי להתייחס לצד הנפשי שלו ולשמוע ממנו איך הוא מרגיש ושתספרו לו אתם איך אתם מרגישים. הייתי משתפת אותו שמתחילים סדרה של ברורים ובדיקות שידע לקראת מה הוא הולך וירגיש בטחון מצדכם. בהצלחה רבה!!!
הילד,ד.אחרונה

לא בהכרח ממש מודע לזה.

 

הוא לא רואה את עצמו מבחוץ.

 

לכן, דיבור על הענין עצמו עלול ממש להחריף אותו.

 

 

מה שכן, יש מקום סתם לדבר על מה קורה בכיתה, ואיך עם החברים וכו'. אם ירצה, יעלה גם נושא של יחס מלגלג וכד', ואז ניתן יהיה לדבר גם על זה.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך