אני סטודנטית ואני נשואה רק חצי שנה והיחסים שלי עם בעלי לא מזהירים במיוחד
אנחנו רבים בלי הפסקה וכשאנחנו רבים אני תמיד מרגישה שאין לי מקום בבית הזה ושאני זאת שצריכה לקום וללכת כי הוא משלם את רוב ההוצאות.
בעלי נכיר אותי לפני שהתחלתי ללמוד ושעברני לגור ביחד אמרתי לו שאין לי אפשרוץ להשכיר דירה והוא אמר שאיתי או בלעדי הוא ישכיר וככה חיחנו גם ךפני הנישואים.
אך כל פעם שרבנו ולא משנה מה הסיבה זה הופך להיות רק הבית שלו ולא נדבר על האוטו.
בחתונה היה לנו ריב גדול בגלל המשפחות ומאז אנחנו גם רבים מלא על ענין המשפחה ואני לא חושבת שמתישהו נצליח לגשר אץ הפערים האלה.
פעם חשבתי שמשפחה לא חלק עיקרי אבל מסתבר שההשפעה שלנם חזקה יותר ממה שחשבתי.
בנוסף לזה כל החברים שלו לא החברים הכי נאמנים בעולם ויש לו חבר שחברה שלי הראתה לי ששלח לה הודעות להיפגש שאישתו הייתה איתו באותו האירוע והם מידי פעם יותאים ביחד.
גם שהתחלנו את הנישואים החלטנו שלקראת סוף הלימודים אני ינסה להכנס להריון ועכשיו סוף הלימודים קרבים אבל אני כבר לא חושבת שזה הצעד הנכון לעשות אם חודש אחד אנחנו לא מצלחחים בלי לריב ושאנחנו לא מדברים אחד עם השני ולאיים על גירושים.
אני לא רוצה עוד שנה למצוא את עצמי גרושה כי פחדתי לקום וללכת

