נראה עלם חמודות מימי הפלמח.......
המבט בעיניים נראה אמיתי ככ...

ונקודונת..אני מאוד מאוד נהנית מהציורים- רישומים שלך, שמשקפים מציאות פשוטה

שמחתי לשמוע

 

זה לפי צילום ישן (עתיק) של אבא שלי 

מדהים.

נכון כתוב בספרים הרבה פעמים על הבעות מוקרצות כאלה- ''מבט מלא תקווה''/ ''צל של חיוך'' וכד'..?
אז פתאום בציורים שלך מבינים על מה מדובר. כאילו יש הבעה, אבל לא סתם ''עליז'' או ''מבואס'', אלא משהו הרבה יותר מורכב.
אז יש לו קצת חיוך כזה, אבל הוא לא מגיע לעיניים. וזה ממש מיוחד ומעניין.
(יכול להיות שהוא מזכיר לי אותך..?)

וכמובן- מושלם ביותר. וממש אהבתי את זה שהכל קווים באלכסון. איזה יופי.

אחד הדברים החשובים שלמדתי שבציור פורטרט הכי חשוב זה לתפוס את הX הזה

שיעשה את הציור לחיי ואותנטי.

יש לX המון שמות, ג'סטר, חיות, הבעה, אופי, תמצית... ובטח אפשר להמשיך את הרשימה

והדרך לתפוס את זה היא להזדהות עם זה, להרגיש את זה בעצמך

לחוות בעצמך, בגוף שלך את החוויה שהדמות שאתה מצייר חווה

ותוך כדי ציור חופשי זה נכנס אליו.

 

המידות והצבעוניות חשובים כמובן לזיהויי

אבל ללא אותו X, התמצית של אותו אדם, זה אף פעם לא יהיה הוא.

זה ההוכחה שיצירה זה משהו חי, שאי אפשר לזרוק ככה או להעביר למישהו בקלות. זה ממש חלק ממך.

תמיד קשה לי להפרד מהציורים שלי ולמכור או לפתוח ולהציג אותם לעולם....
אז איך את מצליחה?

וגם, אם ציור נמכר לא אומר שהוא כבר אינו שלך.

זה קצת כמו ילד שיוצא מהבית... אולי

בהתחלה היה לך קשה או שתמיד היה לך קל?

מצד שני, התחלתי למכור רק כשהתחלתי ללמוד את זה ולהתייחס לזה כמקצוע

 

אז אין לדעת איך הייתי מרגישה לפני שזה נהיה המקצוע

 

 

הבעת הX זה יכולת העתקה טובה נטו ... להצליח להעביר את ההבעה זה לדעת להעתיק את ההצללות בצורה מדוייקת (עם הקו המייחד שלך בסופו של דבר) אבל פשוט להעתיק נכון וזהו .. לא מאמינה זה משפיע על תוצאת הציור (שזה יצא הוא) אולי זה משפיע הX על ההשקעה והמוטיבצייה וההרגשה והגישה שלך לציור הגמור וכו  אבל לא מעבר 

אני מאמינה כי אני רואה תוצאות.

מכיוון שאני לא מאמינה בה אז גישה כזאת לא עוזרת לי

האמונה שלי שמשפיעה היא הרבה יותר שיכלית, ואני מאמינה בה כי אני רואה תוצאות שאני דובקת בה.

 

ואת התוצאות האלה אני רואה גם אצל אנשים אחרים, לא רק אצלי

 

 

מה שאני אומרת ומייעצת לאחרים לעשות הוא לא איזו המצאה שלי

זה מה שעשו כל הקלאסיקאים, החיבור הרגשי לנושא ולמלאכה עצמה, ההזדהות בגוף

היא מה שגורם לצופים שלך להתחבר רגשית אל היצירה שלך (וזה תקף לכל נושא, לא רק לפורטרטים)

זה חלק מהעבודה של אמן - ליצור יצירה שתרגש ותגרום לצופה לחוות חוויה,

והראשון שאמור לחוות את החוויה הזאת הוא היוצר, בזמן העבודה.

 

ולמען האמת, אם כשאת מציירת את לא מתחברת רגשית לנושא.. אני תוהה מה את מוצאת במלאכה הזאת

ההתחברות הרגשית ליצירה לא משפיע על התוצאות (אלה אם כן לא משקיעים עקב כך)

 

 

אני חווה חוויה עצומה רק כשאני מציירת דמויות (וזה הסיבה שרק את זה אני מציירת ולא דברים אחרים שאפילו אם ישלמו לצייר אותם בראליסטי בספק אם אני יסכים) 

 

אז אם יבקשו ממני לצייר כיסא ריאליסטי רמת ההתחברות הרגשית ליצירה תיהיה בשבילי מינוס אפס אבל בסופו של דבר אני יציר אותה טוב ומרגש וכו בגלל היכולות הטכניות ולא עקב התחברות ריגשית

 

שכמה שהקשר שלך ליצירה הוא פנימי זה ישפיע על התמונה.
לי יש תמונה שבהתחלה לא הרגשתי חיבור גדול אבל מצאתי לה מקום יפה בבית וככל שהזמן עובר היא נהיית בעיניי יותר ויותר יפה, ואני בטוחה שהאהבה שלי אליה מייפה אותה.
ברור לי שכל מי שייכנס אליי עכשיו הבייתה יתלהב ממנה הרבה יותר אם היה נכנס לפני, וברור לי שהרגש שלי כלפיה משפיע על המראה שלה.

יש סיפור יפה בספר חוכמות נשים (של הבן איש חי שהיה ידוע בחכמתו הרבה) על אישה חכמה שבחרה טבעת מבין טבעות יהלומים שונות, ועל כל טבעת שבחרה בעלה אמר לה שזה לא יפה עליה ושחסר בכולן חן...
בסוף היא החליטה על הטבעת הראשונה, ובלי שראה שמה אותה עליה לכמה שעות. ( כדי למדוד ) לאחר כמה שעות הראתה לו את הטבעת והוא החמיא לה והתפעל כמה שהיא יפה ומתאימה לה מאוד.
וכל פעם שהראתה לו כעבור זמן מה הוא התפעל יותר ויותר מהיופי של הטבעת ומההתאמה המושלמת.

לאחר מכן היא סיפרה לו שהטבעת הזו היא הטבעת הראשונה שהיא מדדה שהוא אמר לה שלא מתאימה לה....
גם בעלה היה חכם והבין שבעצם כל היופי הזה שבטבעת זה החן של רעייתו שהטבעת ספגה ממנה, ובגלל שהניחה את זה על עצמה הטבעת קיבלה מהחן של האישה והפכה להיות יפה ובעלת חן.

אז ככה זה גם על כל החפצים שלנו וגם על היצירות שלנו.

אני מכירה מישהי שיוצרת דברי אומנות ולפעמים היא נותנת מתנות לקרוביה וגם אני זכיתי ממנה לכמה מתנות.
אבל בגלל שאני מכירה אותה ואת האופי שלה אני ממש שמה לב שביצירות שלה יש סוג של אמירה ועשייה של "אין לי כח להשקיע". ( יש עוד דברים שמצטרפים לזה ) והרבה אנשים אומרים עליה שהיא אומנית והיא באמת כזו והפוטנציאל שלה אדיר, אבל מה לעשות,זה ממש משפיע על היצירות שלה.

בקיצור- כתבתי הרבה דברים שבעקיפין כולם מתקשרים לנקודה של ההשפעה של האדם על היצירות והדברים שקשורים אליו....

יכול להשפיע רק על המראה מהזווית הסובייקטיבית שלך.
אחרים אולי יתלהבו יותר אם תפגיני את האהבה שלך לציור לידם
אבל המראה בפועל- פשוט לא משתנה. טכנית.
ומה שאמרת על האומנית ההיא- חוסר חשק להשקיע זו הרגשה שעוברת דרך ציור מהסיבה הפשוטה שהיא מתבטאת בתוצאה (פחות השקעה ודיוק בפרטים הקטנים, וכד')

אך היא נמחקה !
אם יהיה לי זמן אכתוב שוב....

הברק בשפתיים, העצם הכלכך אמינה בגרון..!

 

רק הפריע לי קצת שהאף ארוך מידי והשיער הלא גמור למעלה, או שזה חלק מההאפקט של ציור 'לא נקי' ואז אני לא מתערבת.

 

בסה"כ- מטריף כרגיל.

 

 

 

 

 

מים!! שמישו יביא לפה כו------

 

 

 

 

 

 

 

 

נחנקתי.

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!