איך מגיבים לתינוק בן שנתיים כמעט, שמרביץ ובועט באחותו הקטנה?
כמובן שאני מנסה להפריד ולהעסיק אותו, ותמיד להשגיח (מתיש!)
אבל זה קורה ואני תוהה מה לעשות שיועיל?
איך מגיבים לתינוק בן שנתיים כמעט, שמרביץ ובועט באחותו הקטנה?
כמובן שאני מנסה להפריד ולהעסיק אותו, ותמיד להשגיח (מתיש!)
אבל זה קורה ואני תוהה מה לעשות שיועיל?
בין אחים עוקבים או צפופים, תמיד יש איזה שהיא תחרות
חוץ מלהשגיח ולהרחיק,
וגם- ללטף אותו כשהוא בועט במקום לכעוס,
(כי הוא בעצם רוצה לזכות בתשומת ליבך
על ידי שירחיק את הקטנה, בדרכו שלו
)
לא נראה לי שיש יותר מה לעשות
אבל אולי אם התגובות יהיו כאלה
זה יפחית מהתגובות שלו בצורה ניכרת
בהצלחה
כולנו באותה סירה..![]()
אכן מתיש.אנונימי (2)ולנסות להרבות את האהבה האחווה השלום והרעות ביניהם
.
לרתום אותו לעזרה בטיפול בקטנה. (אגב, כמה היא קטנה? תינוקת בת כמה חודשים?)
לתת לו את המקום שלו לבד - לקחת אותו בלעדיה לגינה, לקניות, להקדיש לו זמן בנפרד ממנה.
לתת לתינוקת לנשק ולחבק אותו הרבה (תינוקת יכולה להמיס את הקשוחים שבאחים
). אם זו תינוקת קטנטנה, אפשר להניח אותה עליו, להעיר אותו בבוקר על ידי שמקרבים את הפנים שלה ללחי שלו. ואם יותר גדולה, לארגן חיבוקים קבוצתיים...ריקודים משותפים לצלילי מוזיקה, וכו' וכו'.
לא יודעת בת כמה אחות הקטנה אבל מכות של ילד בגיל הזה כואבות גם לילדים יותר גדולים ולתינוק קטן יכולים לגרום נזק. היא לא כרית אגרוף שיבעטו בה. גם אם בועט בעצמו תינוק.
ראשית זה ממש יפה מה שהוספת, של לבחור לפרש את ההתנהגות לטובה, ואז הוא כבר מאמין לנו שהוא באמת רצה לטובה. מקסים!
שנית קראתי שוב את מה שכתבתי וחשוב לי לחדד, כי זה משהו שבתור אמא צעירה לא הבנתי מספיק טוב: לא כדאי שההתעלמות תהיה בהפגנתיות, בבוטות, להפנות אליו פנים אטומות, לסובב את הגב כשהוא פונה, או שום דבר כזה. כשכתבתי לא להגיב התכוונתי פשוט לא להיות במחשבה של "איך להגיב לו, איך לחנך אותו", אלא במחשבה עליה של איך להרחיק אותה ולשמור עליה. זה לא שאם הילד לא יבחין שהתעלמנו ממנו נהרס האפקט, או משהו כזה.
היא בת 8 חודשים
מה שנוגע למיידית, צריך כמובן לדאוג שלא תהיה במקום שיכול לגשת אליה. ואם נמצא במקום כזה, אז צריך להיות ממש קרובים, כדי שאפשר יהיה לעצור בעדינות אבל באופן שלא יגיע אליה, ברגע שזה מתקרב.
מעבר לזה: א. יחס אליו בפני עצמו גם כשהיא לא בשטח. ב. לשחק איתו ביחד עם הקטנה: כעת אתה הגדול ונותן לה כדור, והיא מחזירה.. ו"להחזיר" עם היד שלה, וכד'. ליצור אינטראקציה אחרת ביניהם, בתיווך שלך.
ג. כשמרביץ, לתפוס את היד, לא "חזק". להגיד: זה כואב לה, בוא נעשה טובה.. וללטף עם היד שלו.
"כמה היא אוהבת אותך" "איזה אח גדול נהדר אתה" "איך אתה דואג לה" "איזה כיף לה שיש לה אח גדול כמוך"
"אוי תראה היא צריכה להחליף חיתול, רוצה להביא מגבונים לחים לתינוקת שלך?" "איך אתה שומר עליה" וכו' וכו'
שירגיש שהיא שלו.
אפשר לקנות לו כל מיני שטויות קטנות ולהביא לו בשמה- לגרום לו לאט לאט לאהוב אותה
לשבת איתו ושיעשה לה עשר אצבעות לי יש ולשבח על זה שהוא משחק יפה עם אחותו
לספר לאחרים כשהוא שומע איזה אחראי הוא וכמה הוא דואג לה ועוזר לגדל אותה
להגיד לו כמה שהיא אוהבת אותו ולשאול: "נכון שגם אתה אוהב אותה מאוד? תעשה לה נשיקה\טובה.."
זה גם אחלה לחיים, שיגדלו להבין שהם שם אחד בשביל השני, שתהיה להם אחריות כלפי האחים שלהם..
בהצלחה 
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות