אבל האפשרות בהחלט קיימת

אבל עדיין השאלה במקומה , בכדי לבדוק מה קורה אצל הצעירים הדתיים במציאות.

או בישיבה של חבר וכו', לבנות הרבה פחות נגיש וטבעי למצוא רב (אני גם לא חושב שזה יהיה חיובי שזאת תהיה נורמה דומה לזאת של הבנים).

(אני לא משוכנע ש"הציפצוף הבוטה של בנות על פסקי רבנים בנוגע לצבא" קשור לתופעה, יש לי הרגשה שאותן בנות - לו היו בנים היו מאלה שדווקא אין להם רב).

לי אין 'רב' (במובן של מישהו שאני מתייעץ איתו באופן קבוע), ואכן איני מתנגד לשירות של בנות בצבא. 

אה, וגם שירתתי עם בנות דתיות בצבא (בניגוד לרוב הרבנים שפוסקים בנושא) - אז יכול להיות שגם זה איכשהו השפיע על התפיסה שלי בנושא... 

אולי הרב שלהן התיר להן?

יש רק את מה שהתורה אומרת, והתורה לא אומרת שאסור לבנות ללכת לצבא, לפחות לשיטת לא מעט רבנים (וגם דעתי הענייה...)

השתגעת?

אם מתלבט אם להיות מוחמא או להיעלב. מצד אחד מוכנה להתאמץ בשבילי הרבה. ומצד שני, זה בשביל להציק לי...

אם אתה רוצה להתווכח, בבקשה. רק בצורה עניינית

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אז מה זה "לא יהיה כלי גבר על אישה"? 

אה נכון, היא לא קרבית אז זה בסדר.

וה"לא מעט רבנים" שציינת, אשמח לדעת מי הם.

אם אתה מתכוון לדוג' "בית הלל" וכו' - אל תטרח. 

"במלחמת מצווה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה", כנראה הרמב"ם והמשנה לא הכירו את האיסור של "לא ילבש"...

מה ה"כלי גבר" כאן בדיוק? הנשק? המדים? האם נשק יכול להיחשב כלי? (לכאורה מחלוקת ראשונים) האם זה השתנות ה"אופנה" יכולה לשנות את דין "לא ילבש", לא זכור לי מישהו שכותב נגד זה (וטוב שכך, הוא יהיה פתוח להמון קושיות...)

אני לא מתכוון לעשות תחרות מי מכיר יותר שמות של רבנים, אני רוצה שתתן לי סיבה אחת למה זה אסור

אגב, לא חייבים לזלזל בכל מי שאתה לא מסכים איתו (וגם אני לא הייתי חותם על כל מה שבית הלל אומרים, בלשון המעטה)

לצערי אני לא בקיא מספיק כדי לענות לך. רוקנתי את המחסנית שלי

הזלזול בהם אינו נובע מדעתי האישית. אבל כדי שלא אומר דברים שיתפרשו בצורה לא נכונה, אפסיק כאן.

אני ממש לא מזלזל באופן גורף בכל מי שאני לא מסכים איתו. אחרי הכל, הדעת שלי כרגע היא כלום.

רק אומר דבר אחד - לא כל מי שמתיימר להיות רב (ואני לא מזכיר שמות או רומז.) אכן ראוי לתואר שכזה.

לפעמים אפילו תלמיד-חכם הוא לא, שלא לדבר על רב מתווה דרך.

זה שמישהו למד את כל הש"ס ויודע לצטט פוסקים ופסוקים על ימין ועל שמאל (שוב, ללא רמז.) לא הופך אותו לרב. לא לחינם אומרת הגמ' שעם הארץ זה "מי שקרא ושנה ולא שימש ת"ח".

שנגד פסיקתה הם יוצאים.
אני נגד גיוס בנות בעיקר כי זה פסק הרבנות ואם הדתיים לא מקשיבים לה למה שהחילונים יכבדו אותה ויקשיבו לה. אבל.

זה ניצלו"ש, אני מוכן להמשיך את הדיון בפרטי...

בקצרה - רבנים אינם רבנים מכוח הרבנות אלא מכוח התורה. הרבנות היא גוף לא חשוב במיוחד, במיוחד היום...

ספקות הלכתיים 'פרופר', בדיונים שברור לכולם שלא היו עולים על השולחן אלמלא היתה ניתנת לנו תורה בסיני (כמו: האם רצועה של סנדלים נחשבת כקשירת שרוכים לעניין סדר הקשירה בבוקר)? ברור שכשיש ספק כזה - הולכים למומחה בתורה שניתנה לנו בסיני (סליחה על הדוגמה הצינית. גם אני צריך לחזור בתשובה בנוגע למה שכתב @אלעזר300 ... אבל באותה המידה אפשר להמיר אותה בסוגייה בהלכות שבת, נניח). 

הדיון הנצל"שני נפתח בדיוק מפני שהתייחסת לסוגיה ספציפית שהאופי שלה שונה. ושאופן ההתייחסות אליה מאד משתנה ואיננו תלוי אך ורק בפרשנות טקסטים (כיוון שבמשך 2000 שנה לא דנו בשאלות הללו בצורה מפורטת ורצינית, גם אם יש משפט פה או משפט שם שמתייחס אליהן באופן כללי), אלא גם בתפיסת עולם. במצב כזה, התפיסה הרבה פעמים (ולדעתי בצדק) היא שאין הרבה הבדל בין 'רב' לבין סתם אדם שבקי גם במקורות התורניים הרלוונטיים. ההבדל היחיד שיכול להיות ביניהם הוא בהכרת המציאות / בתפיסת העולם. והרבה פעמים במקרים הללו רבנים באמת לא מכירים את המציאות (זה נובע הרבה פעמים מתפיסה מסוימת של הלימוד כיום, שכרוך הרבה פעמים בהכנסה לקטגוריות מופשטות אפריוריות; אבל אני ממש לא מעוניין להיכנס לסוגיה הזאת עכשיו) ופוסקים אך ורק על סמך תפיסת עולם מסוימת, שלגיטימי לא להסכים איתה, ולא לפנות אליהם מעיקרא כשעוסקים בסוגיה זו או אחרת. 

איסור מוסכם ומפורש בתורה. 

באופן כללי אינני סבור שיש דבר כזה 'מה שמורה להם השכל הישר', ואני שונא כשמדברים איתי על 'מוסר טבעי' (שו האדה? המוסר הטבעי של זהבה גלאון או של בצלאל סמוטריץ'?). דווקא בגלל הרלטיביזם הרך הזה, אני מכיר בכך שגם מקורות תורניים יכולים להתפרש לכאן ולכאן, הרבה פעמים בגלל השקפת עולם. אז בסוגיות שבהן השקפת העולם היא ברקע ועיקר הדיון הוא על שאלות פרשניות בטקסטים - אני פונה למומחה בטקסטים. סוגיות שבהן השקפת העולם ניצבת בחזית - אני לא אפנה לאדם שהשקפת העולם שלו שונה משלי, אין מה לעשות. אני לא אשתכנע בפרשנות של מישהו אחר, לא משנה כמה הוא אדם גדול וכמה הוא שימש תלמידי חכמים עצומים לפניו. העניין היחיד שלי בהכרת הדעה האחרת היא בשביל לדעת עם אלו טיעונים להתמודד. 

ניתוק לא רלוונטי. חייהם מלאים צבע, ולפעמים אפילו קורצים לי (ראי דבריו של הרב סולובייצ'יק ב'איש ההלכה'). אבל זה פשוט לא רלוונטי. 

וענווה לא אומרת לקבל כל דבר כתורה מסיני. כתבתי מה דעתם משנה מבחינתי. 

אני לא חושב שמה שכתבתי הוא 'נימוקים אקדמיים מפומפמים', וגם לא שיש לי 'חכמה עילאית'. למעשה כתבתי בדיוק את ההיפך. אבל שוין. 

נכון, יש הבדל מהותי בין סוגיות הלכתיות לבין סוגיות השקפתיות (או המורכבות מהלכה והשקפה).

בעוד שבסוגיות הלכתיות יחסית קל לפתוח לבד את המקורות ולעיין בדעות השונות ולבחון את הסוגיה לפי דעתך, בסוגיות השקפתיות יש צורך בהיקף ידע רחב הרבה יותר. כדי לדעת מה התורה וחז"ל היו אומרים בסוגיה שאינה מפורשת צריך להכיר את צורת החשיבה של חז"ל ואת רוח התורה, דבר שנקנה אך ורק ע"י לימוד תורה בהיקף רחב ובכל מקצועות התורה. כמו שכדי לדעת מה בנאדם היה אומר / רוצה בסיטואציות שונות יש צורך בהכרת האישיות שלו ע"ב היכרות רחבה עם התנהלותו, בניגוד לדברים שהוא אמר במפורש גם אם הם נתונים לפירוש. 

לכן ההבדל בין הלכה להשקפה הוא ההיפך ממה שאתה אומר - לא שבהשקפה אין צורך ברב, אלא בדיוק להיפך - דעת התורה בה יותר נצרכת. אני לא אומר שאין צורך לבחון גישות בהשקפה, צריך לבחון כל דבר. אבל בהחלט צריך להבין שהסוגיות האלה מורכבות יותר מבחינה תורנית.

[אם נקח בתור דוגמא שירות נשים בצבא - ייתכן שרבנים, ע"פ הכרת דרכי הפסיקה והחשיבה של חז"ל, הגיעו למסקנה שהשירות בצה"ל שהוא צבא חילוני בהכרח יגרום למספר מסוים של בנות להתחלן ולכן יש פה סכנה של 'שמד' שמצדיק אי גיוס כללי (בלי להיכנס לסוגיות הלכתיות כמו הגמרות של "לא ילבש" "כלה מחופתה" אין דרך" וכו')]

הדברים שאתה כותב הם נחמדים וחביבים, אם הם היו נכונים למעשה. 

בפועל, 'איכשהו' בהרבה סוגיות השקפתיות עולם התורה מתחלק למחנות מאד ברורים, שחלקו האחד אוחז בקצה האחד, וחלקו השני בקצה האחר, כאשר על כל סוגיה ספציפית תוכל לדעת בדיוק מה הרב פלוני יגיד ולעומתו מה יסבור הרב אלמוני.

במלים אחרות: ההיכרות הרחבה עם חז"ל וכל מה שתיארת עומדת בפועל בצד. מה שמכריע זה ההשקפה האישית (כך לפי הבנתי. אתה בהחלט יכול ומוזמן לחלוק על הפרשנות הזאת). אני לא רואה איך העובדה שפלוני למד הרבה תורה משנה לעניין השקפתו האישית - עובדה שזו לא השתנתה בעקבות לימוד התורה:

עם כל הכבוד לרב טייכטל, לדוגמה, ויש לי הרבה כבוד כלפיו, ברור שמה ששינה בבת אחת את דעתו מאנטי ציונות נלהבת לתמיכה גורפת בפעילות ציונית היא השואה, ולא עיון מחודש בכל נבכי חז"ל, שאותם הוא הכיר בעל פה גם לפני כן, כפי שהוא מוכיח לעילא ב'אם הבנים שמחה'. 

השאלה היא ממה מורכבת ההשקפה

נכון שיש הבדלי השקפה בין גדולי ישראל, הבדלים שנובעים מהסתכלות שונה על המציאות. ומבחינה זאת יכול להיראות כאילו "העובדה שפלוני למד הרבה תורה לא משנה לעניין השקפתו האישית - עובדה שזו לא השתנתה בעקבות לימוד התורה", אבל זה לא נכון בכלל.

ההשקפה של האדם מורכבת משניים - מהבנתו את המציאות, ומדעתו עליה. לצורך העניין לגבי המצב הפוליטי - יכול להיות שסמוטריץ' וזהבה גלאון רואים עין בעין את המציאות, המחלוקת היא בדעות ובייחס אליה.

גם ההשקפה של ת"ח מורכבת משניים - מהבנתו את המציאות, ומהבנתו את דעת התורה עליה. בגלל החלק הראשון יש הבדל בין גדולי ישראל (וכמובן גם בחלק השני ייתכנו מחלוקות), אבל להגיד בגלל זה שהתורה לא משפיעה על דעתם זאת אי הבנה בסיסית של מה זאת השקפה ומי הם גדולי ישראל. הרב טייכטל אמנם שינה את דעתו בגלל השואה, אבל זה כי המציאות טפחה על פניו והוא ראה אותה מזווית שונה, וגם את זה הוא עשה רק אחרי עיון חוזר במקורות ולא ע"ב ההרגשה.

יכול להיות שיהיו שניים בעלי השקפה דומה בייחס לסוגיה מסוימת, אבל ההבדל בין השקפותיהם יהיה תהומי. השאלה אם ההשקפה מבוססת על ביטול לרצון ה' ולדעת התורה יותר חשובה מאשר ההשקפה עצמה לפי דעתי, אני חושב שלנקודה הזאת כיוונה @הולם במיוחד (תקני אותי אם אני טועה).

נסה לחשוב על סוגיה השקפתית שאינה טעונה, כמו למשל הישארות הנפש. ההבדל בין מי שמעיין בסוגיה הזאת מתוך בסיס תורני ורצון לכוון לדעת התורה לבין מי שמעיין בזה בשכלו וסברותיו בלבד הוא מהותי (וגם התוצאות יכולות להיות שונות).

אני חלוק עלייך בנקודה הזאת. היררכיה זה עניין פולחני (כהנים), ולא דתי, לדעתי. 

וכתבתי שדעתם משנה מבחינתי כי תלמידי חכמים הם כשמם - חכמים, ולכן דעתם מעניינת, ברמה של הטיעונים שהם מעלים, ושצריך להתמודד איתם. אבל היכן שברור לי שההשקפה שלהם עומדת בבסיס הפסיקה, ואין לי הסכמה עם ההשקפה הבסיסית הזאת - אז מעבר לכך שדבריהם הם עניין מהותי שיש להתמודד איתו, אני לא אחוש שום מחוייבות אליהם. 

הצורך בהיררכיה נובע ישירות מהפערים בבסיס התורני. מי שאין לו ידע נצרך בהכרח למי שיש לו, כך בתחום הרפואה, הכלכלה, המכונאות וכו' ולהבדיל גם בהלכה.

מה שבאתי להדגיש זה שבענייני השקפה לא רק שדעת החכמים בעלי הבסיס והידע התורני לא 'מיותרת', אלא שהיא אף יותר נצרכת מחמת מורכבות הסוגיות והצורך בבסיס רחב יותר.

לגבי אופי ההיררכיה - אני חושב שכולנו מסכימים שאין המשמעות שצריך לקבל מרות באופן טוטאלי בלי מחשבה וביקורת, אבל גם לא נכון יהיה להגיד שבענייני השקפה אין משמעות לדעת ת"ח והם שווים לכל מי שיש לו ידע בסיסי בלבד.

לגבי ההערה של @עוד סתם אחד "היררכיה זה עניין פולחני (כהנים), ולא דתי, לדעתי" - אני חולק עליה משתי סיבות:

א. הסיבה הפרקטית שפתחתי בה לעייל.

ב. אתה רואה גם בתורה שיש ביטוי להיררכיה תורנית - למשל הציווי "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט" ומינוי שרי האלפים המאות וכו' שמשה העמיד מחמת הצורך הברור וכו'. [אני בכוונה לא נכנס לדיון בסוגיות של "לא תסור" ו"לא תתגודדו" אם מדובר דווקא בסנהדרין בלשכת הגזית או לא וכדו' - כוונת התורה שתהייה סמכות תורנית היא ברורה].

הוא לא היררכיה. הוא כבוד והערכה, ומוכנות לשמוע אנשים עם דעות שונות (משהו שגם אני הסכמתי אליו), אבל הוא לא היררכיה. 

לצורך העניין - אין 'ועדת ערעורים' על הכהן, ואם הוא אמר שאתה נגוע בצרעת אז אתה נגוע בצרעת. אתה לא שומע את דבריו, חוכך בדעתך עם כל הכבוד הראוי אם הוא צודק, ואז עושה מה שאתה חושב לנכון. 

ואם כבר מתעלמים מדברי חז"ל על הפסוק שהבאת - אז הפסוקים הללו עוסקים ב"דברי ריבות בשעריך": דמים, דינים ונגעים, ולא בשאלת גיוס בנות לצבא. 

זאת כן היררכיה. הרב הוא בעל סמכות פסיקה הלכתית ותורנית, באופן רגיל ובסיסי יש לקבל את הפסיקה. המשמעות של היררכיה היא לאו דווקא קבלה טוטאלית ומוחלטת ללא יכולת לבקר ולבחון.

בתור דוגמה: אני מאד מכבד אותך ואת דעתך ושמח לשמוע אותה, אבל אין שום יחסי היררכיה ביננו. מצד שני - אני כפוף היררכית לרב שלי מבחינה זאת שאני מקבל את דעתו כשעוד אין לי כזאת משלי ואני מתייעץ איתו, אבל אני גם לא מעט פעמים לא מסכים איתו ונוהג אחרת מדעתו.

לגבי הכהן - אין קשר להיררכיה בהקשר של נגע הצרעת, הכהן הוא לא מעל המצורע. התורה אומרת שמוצא פי הכהן הוא שמחיל את הטומאה אבל הפסיקה לא באה מצד כהונתו אלא מצד חכמתו (ועל פי חז"ל גם לאו דווקא מדעתו אלא החכם אומר לו מה הדין והוא אומר בפיו אם הוא אינו חכם).

לגבי "דברי ריבות" - אני סבור שאתה טועה, לדעתי יש הרבה פסוקים אחרים שמורים כך. יש הרבה מה להרחיב בזה אבל אכמ"ל, אם תרצה אפשר בש"א.

יש לי עוד מה להוסיף, אבל עוד עשר דק' אני צריך לנסוע לדרום הרחוק, אז בעז"ה במוצ"ש... אבל אני לא מבטיח

שבת הגדול גדולה! ובעז"ה שיתקיים בנו "כימי צאתו מארץ מצרים אראנו נפלאות"... 

אני חושב שדווקא מפני שהמציאות היא אותה המציאות, ואילו ההשקפות הן שונות, הניסיון להגיד שכולן נובעות בבסיסן מעיון בחז"ל ובפוסקים - מוזר בעיניי. הן עומדות בבסיס הפרשנות לדברי חז"ל ולפסיקות הפוסקים, והן בגדר 'דרך ארץ' שקדמה לתורה, ולכן לא יכולות לנבוע מהעיון הזה, לדעתי. הטקסטים מהווים גדר, אבל כשהם פתוחים לפרשנות - השמים הם הגבול, ואפילו הם לא (כי לא בשמים היא). 

הרצון לכוון לדעת התורה מבוסס על התפיסה שאותה 'דרך ארץ' מכוונת בהחלט לדעת התורה. אבל אלו תפיסות יסודיות שהיו שם עוד לפני העיון בסוגיות עצמן. 

התייחסות לסוגיות לא טעונות היא גופא חלק ממה שהגדרתי כ'שאלות שלא היו עולות על השולחן אלמלא ניתנה תורה בסיני'. אז נכון שאולי יוצא מכאן שההגדרה 'השקפה' / 'תפיסת עולם' אולי בעייתית, אתה מוזמן לספק הגדרה חלופית. 

אם אכן הפרשנות של החכם נובעת מרגש שרירותי ו'השקפה' שאימץ מחברתו או מכריסו (שמשום מה אתה קורא לה 'דרך ארץ') אז הוא חוטא לאמת וחוטא לתורה.

ייתכן שזו תופעה שקיימת, אבל בשוליים. אני לא מקבל שגדולי ישראל עיוותו את התורה בגלל השקפה חיצונית שהייתה להם מראש, לדעתי הם היו כל כולם בטלים לדעת התורה ורצו להבין אותה לאמיתה. לכן יותר מסתבר בעיניי שההסתכלות על המציאות היא זאת שגרמה להם לחלוק ביניהם בהשקפה.

(ניקח לצורך העניין את סוגיית 'שלושת השבועות' - הגמרא אומרת שאסור לעלות בחומה = למרוד בגויים ולכבוש בכוח את הארץ. השאלה היא אם זה שייך למציאות הקיימת בדורות האחרונים - פה נכנסת השאלה איך מסתכלים על המציאות. לא שההבנה בסוגיה היא שמשתנה, אלא היישום שלה בייחס למציאות ע"פ איך שתופסים אותה).

א. האם ה'דרך ארץ' עצמה אינה דבר שהוענק, או - נקבע, מלמעלה? אפילו ההכרות הנפשיות המוטבעות - האם הן נובעות מאתנו? שייכות לנו? האם הן באמת א-פריוריות?

ב. האם האדם אכן בטוח דיו שההכרות הטבעיות שלפיהן הוא פועל הן מלאות? שלמות? מכוונות?

דעתי שלי - שלכל אחד ניתנה נפש בעלת יכולות הבחנה ופעולה מיוחדות לה, ולכן החכם אכן יטביע טביעת-זהות שלו בתורה שהוא מוסר, לומד או מחדש, באופן אגבי. זה מושג "האות שלו בתורה" שמדובר מאוד. אבל השאיפה שאמורה להיות לנגד עיניו היא ההתכוונות לאמיתתה של תורה. לא ההכרות הטבעיות שלו: הן משמשות רק בתפקיד הכלים.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

רבנים בנוגע לצבא", לבין התופעה שהעלית (ובלי קשר לא אהבתי את הנימה ). 

חידשת לי.

זה תהליך ממוסד? זאת אומרת - האם מצמידים לבנות 'משפיעה' בסמינר וכדו' או שזה קורה ספונטנית?

זה כמו בישיבות שיש 'משפיע' לישיבה, או שזה יותר פרטי ('משפיעה' אחת לבת אחת או למספר מצומצם של בנות)?

יש את זה גם בחברות אחרות במגזר החרדי?

כי בקרבי אני יותר ממסכים איתך. בהרבה יחידות עורפיות אני חלוק עליך מכל וכל (מחקרים מראים, לדוגמה, שבתצפיתנות נשים עושות את העבודה הרבה יותר טוב מגברים, ו-by far. גם בחיל המודיעין אני לא רואה סיבה להדיר נשים בשום צורה שהיא, ולא רואה שום 'הגיון בריא ופשוט' בכך). 

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.