נכון לרוב הבנים המצויים איפשהו על סקאלת הדוסיותהולם במיוחד
יש רב..?
על כל הכלול בכך. דמות חינוכית מוערכת, מישהו להתייעץ איתו, שיתווה קו כללי (או מדוייק) בנושאים דתיים.
אז אם היה ככה גם לבנות- זה היה פותר הרבה בעיות.
נכון, אם מישהי תרצה היא יכולה 'למצוא' לה רב (/ מורה דרך רוחני כלשהו) אבל זה לא ''מובנה''.
וזה חבל.
(ומשפיע בהרבה דברים, תכלס.)

(חשבתי על זה בהקשר של הציפצוף הבוטה של בנות על פסקי רבנים בנוגע לצבא.
אבל זה סימפטום יחיד..)
אני לא בטוח שלרוב יש ממש רב ששואלים אותו בכל דברעוגי פלצת

אבל האפשרות בהחלט קיימת

לא צרחיך רב קבוע לכל דבר, רק לשאול איזה רב במה שלא יודעיםאקמול

אבל עדיין השאלה במקומה , בכדי לבדוק מה קורה אצל הצעירים הדתיים במציאות.

אצל בנים הרב הוא בד"כ ראש הישיבה או רב אחר בישיבהימ''ל

 

או בישיבה של חבר וכו', לבנות הרבה פחות נגיש וטבעי למצוא רב (אני גם לא חושב שזה יהיה חיובי שזאת תהיה נורמה דומה לזאת של הבנים).

 

(אני לא משוכנע ש"הציפצוף הבוטה של בנות על פסקי רבנים בנוגע לצבא" קשור לתופעה, יש לי הרגשה שאותן בנות - לו היו בנים היו מאלה שדווקא אין להם רב).

 

 

הנה, לדוגמהעוד סתם אחד

לי אין 'רב' (במובן של מישהו שאני מתייעץ איתו באופן קבוע), ואכן איני מתנגד לשירות של בנות בצבא. 

 

אה, וגם שירתתי עם בנות דתיות בצבא (בניגוד לרוב הרבנים שפוסקים בנושא) - אז יכול להיות שגם זה איכשהו השפיע על התפיסה שלי בנושא... 

אני יודעת (ורואה) שזה לא מסתדר טכנית,הולם במיוחד
רק שזה די חבל.
ולא התכוונתי דווקא לראש ישיבה. אם זה מגיע למקום מאוד אישי וודאי שעדיף שזאת תהיה אישה.
(וזה נשמע הגיוני. אבל ממה שאני מכירה זה בכ''ז להשערתי הדלה היה שונה. כלומר, הגעה למצב של צפצוף אולי הופך אותן ל''מקבילות'' לבנים שאין להם רב, אבל אם המצב היה שונה- הן לא היו מגיעות לזה.)
אני לא בטוח שזה צפצוףטהר ליבנו

אולי הרב שלהן התיר להן?

אפשר להשתמש במילה מכובסת לבחירתך, אם אתה מעדיף.הולם במיוחד
ממה שאני מכירה- אין מושג כזה ''הרב שלי התיר לי''.
זה מסתכם ברמת ה-ידיעה שבעיקרון כל הרבנים אוסרים, שיש מקרים חריגים,
ופשוט אין קשר בין ההחלטה שלי - דתית ואישית - לבין פסיקת הרב בנידון.
(הפסיקות משתבצות במקום מרוחק והמלצתי, אם להקצין טיפה..)
ממה שאני מכיר אין מושג כזה "הרב שלי אסר לי"טהר ליבנו

יש רק את מה שהתורה אומרת, והתורה לא אומרת שאסור לבנות ללכת לצבא, לפחות לשיטת לא מעט רבנים (וגם דעתי הענייה...)

^^^^^ תודה על הקול הזה..ענבל
בבקשה, תבואי כל יוםטהר ליבנו


הייתי שוקלת את זה אבל אין לי מושג מי את/ה ענבל
היית שוקלת את זה?טהר ליבנו

השתגעת?

לבוא להציק לך כל יום? למה לא?ענבל
זה כנראה די רחוק...טהר ליבנו

אם מתלבט אם להיות מוחמא או להיעלב. מצד אחד מוכנה להתאמץ בשבילי הרבה. ומצד שני, זה בשביל להציק לי...

הנחתי כך... תוחמא תוחמאענבל
*הצפצוףימ''ל


וואו וואו בוא נרגע...טהר ליבנו

אם אתה רוצה להתווכח, בבקשה. רק בצורה עניינית

צחקתיימ''ל

 

לא התכוונתי להכניס את ראשי בין ההרים (או יותר נכון בין הפטיש... פטיש).

 

התורה לא אומרת?בן-ציון

אז מה זה "לא יהיה כלי גבר על אישה"? 

אה נכון, היא לא קרבית אז זה בסדר.

 

וה"לא מעט רבנים" שציינת, אשמח לדעת מי הם.

אם אתה מתכוון לדוג' "בית הלל" וכו' - אל תטרח. 

 

 

או, אני אוהב את אלה...טהר ליבנו

"במלחמת מצווה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה", כנראה הרמב"ם והמשנה לא הכירו את האיסור של "לא ילבש"...

מה ה"כלי גבר" כאן בדיוק? הנשק? המדים? האם נשק יכול להיחשב כלי? (לכאורה מחלוקת ראשונים) האם זה השתנות ה"אופנה" יכולה לשנות את דין "לא ילבש", לא זכור לי מישהו שכותב נגד זה (וטוב שכך, הוא יהיה פתוח להמון קושיות...)

אני לא מתכוון לעשות תחרות מי מכיר יותר שמות של רבנים, אני רוצה שתתן לי סיבה אחת למה זה אסור

 

אגב, לא חייבים לזלזל בכל מי שאתה לא מסכים איתו (וגם אני לא הייתי חותם על כל מה שבית הלל אומרים, בלשון המעטה)

אחלה.בן-ציון

לצערי אני לא בקיא מספיק כדי לענות לך. רוקנתי את המחסנית שלי

 

הזלזול בהם אינו נובע מדעתי האישית. אבל כדי שלא אומר דברים שיתפרשו בצורה לא נכונה, אפסיק כאן.

אני ממש לא מזלזל באופן גורף בכל מי שאני לא מסכים איתו. אחרי הכל, הדעת שלי כרגע היא כלום.

 

רק אומר דבר אחד - לא כל מי שמתיימר להיות רב (ואני לא מזכיר שמות או רומז.) אכן ראוי לתואר שכזה.

לפעמים אפילו תלמיד-חכם הוא לא, שלא לדבר על רב מתווה דרך.

זה שמישהו למד את כל הש"ס ויודע לצטט פוסקים ופסוקים על ימין ועל שמאל (שוב, ללא רמז.) לא הופך אותו לרב. לא לחינם אומרת הגמ' שעם הארץ זה "מי שקרא ושנה ולא שימש ת"ח".

 

 

 

 

זה שהם נקראים רבנים זה בדיוק מכח אותה רבנותאורח כלשהו

שנגד פסיקתה הם יוצאים.
אני נגד גיוס בנות בעיקר כי זה פסק הרבנות ואם הדתיים לא מקשיבים לה למה שהחילונים יכבדו אותה ויקשיבו לה. אבל.

טוב, כפי שגברת "הולם במיוחד העירה"טהר ליבנו

זה ניצלו"ש, אני מוכן להמשיך את הדיון בפרטי...

בקצרה - רבנים אינם רבנים מכוח הרבנות אלא מכוח התורה. הרבנות היא גוף לא חשוב במיוחד, במיוחד היום...

מכח התורה אני לא יכול לדון אם הם רבנים או לא.אורח כלשהו
אני לא מספיק מבין בזה. אבל לנופף ב'הוא לא רב' זה משהו שאנלא אוהב,במיוחד בדיון הלכתי.
אנחנו הופכים אותה לגוף לא חשוב ואז מדברים עליה ככה.
עזוב רגע צבא,הולם במיוחד
אתה באמת לא חושב שצריך שיהיה לך רב שכשנכנסים לספיקות- הוא הכתובת?
(רק בודקת אם בכלל יש לנו על מה לדון)
(כלומר, זה נושא מעניין בפני עצמו, אבל אני מתנגדת עקרונית לשיתוף פעולה עם ניצלושים לעצמך. לפעמים.)
על איזה סוג של ספקות את מדברת?עוד סתם אחד

ספקות הלכתיים 'פרופר', בדיונים שברור לכולם שלא היו עולים על השולחן אלמלא היתה ניתנת לנו תורה בסיני (כמו: האם רצועה של סנדלים נחשבת כקשירת שרוכים לעניין סדר הקשירה בבוקר)? ברור שכשיש ספק כזה - הולכים למומחה בתורה שניתנה לנו בסיני (סליחה על הדוגמה הצינית. גם אני צריך לחזור בתשובה בנוגע למה שכתב @אלעזר300 ... אבל באותה המידה אפשר להמיר אותה בסוגייה בהלכות שבת, נניח). 

 

הדיון הנצל"שני נפתח בדיוק מפני שהתייחסת לסוגיה ספציפית שהאופי שלה שונה. ושאופן ההתייחסות אליה מאד משתנה ואיננו תלוי אך ורק בפרשנות טקסטים (כיוון שבמשך 2000 שנה לא דנו בשאלות הללו בצורה מפורטת ורצינית, גם אם יש משפט פה או משפט שם שמתייחס אליהן באופן כללי), אלא גם בתפיסת עולם. במצב כזה, התפיסה הרבה פעמים (ולדעתי בצדק) היא שאין הרבה הבדל בין 'רב' לבין סתם אדם שבקי גם במקורות התורניים הרלוונטיים. ההבדל היחיד שיכול להיות ביניהם הוא בהכרת המציאות / בתפיסת העולם. והרבה פעמים במקרים הללו רבנים באמת לא מכירים את המציאות (זה נובע הרבה פעמים מתפיסה מסוימת של הלימוד כיום, שכרוך הרבה פעמים בהכנסה לקטגוריות מופשטות אפריוריות; אבל אני ממש לא מעוניין להיכנס לסוגיה הזאת עכשיו) ופוסקים אך ורק על סמך תפיסת עולם מסוימת, שלגיטימי לא להסכים איתה, ולא לפנות אליהם מעיקרא כשעוסקים בסוגיה זו או אחרת. 

זה באמת לא דווקא צבא.הולם במיוחד
נכון שזה בעיקר בדברים שקשורים לתפיסת עולם.
אבל לא ''האם אני צריך לחשוב כך או כך'',
אלא אם יש גם ספק *הלכתי* בזה, אז להתייעץ עם מישהו עם בקיאות וסמכות, ושהוא יהיה קבוע.
זו דעתי, נראה לי שאתה חולק עליה,
ולכן, מן הסתם, אתה גם לא רואה בעייתיות בהתחייבות/ אי התחייבות של אנשים (בנות, במקרה הזה) להלכה. כלומר, שאנשים עושים לפי מה שמורה להם השכל הישר כל עוד אין לכך איסור מוסכם ומפורש בתורה.
הגדיריעוד סתם אחד

איסור מוסכם ומפורש בתורה. 

 

באופן כללי אינני סבור שיש דבר כזה 'מה שמורה להם השכל הישר', ואני שונא כשמדברים איתי על 'מוסר טבעי' (שו האדה? המוסר הטבעי של זהבה גלאון או של בצלאל סמוטריץ'?). דווקא בגלל הרלטיביזם הרך הזה, אני מכיר בכך שגם מקורות תורניים יכולים להתפרש לכאן ולכאן, הרבה פעמים בגלל השקפת עולם. אז בסוגיות שבהן השקפת העולם היא ברקע ועיקר הדיון הוא על שאלות פרשניות בטקסטים - אני פונה למומחה בטקסטים. סוגיות שבהן השקפת העולם ניצבת בחזית - אני לא אפנה לאדם שהשקפת העולם שלו שונה משלי, אין מה לעשות. אני לא אשתכנע בפרשנות של מישהו אחר, לא משנה כמה הוא אדם גדול וכמה הוא שימש תלמידי חכמים עצומים לפניו. העניין היחיד שלי בהכרת הדעה האחרת היא בשביל לדעת עם אלו טיעונים להתמודד. 

אתה לא רואה שמץ של חשיבותהולם במיוחד
בכך שאותו מייעץ יהיה עם גדלות תורנית.
אותה השקפת עולם? ברור, ללכת כמו תוכי זה בטוח רע (הממ, עפ''י השקפת העולם שלי)
אבל זה לא סותר.
אין לי נימוקים אקדמיים מפומפמים ללמה ככה צריך להיות, וזה חלק מאותו עניין. החוכמה העילאית שלנו היא נחמדה בהחלט, אבל הגבול שלה הוא בענווה כלפי חז''ל וכלפי אלו שעוד חיים על כל הניתוק האפרורי בו הם חיים/ חיו.
לא ניתוק אפרוריעוד סתם אחד

ניתוק לא רלוונטי. חייהם מלאים צבע, ולפעמים אפילו קורצים לי (ראי דבריו של הרב סולובייצ'יק ב'איש ההלכה'). אבל זה פשוט לא רלוונטי. 

וענווה לא אומרת לקבל כל דבר כתורה מסיני. כתבתי מה דעתם משנה מבחינתי. 

 

אני לא חושב שמה שכתבתי הוא 'נימוקים אקדמיים מפומפמים', וגם לא שיש לי 'חכמה עילאית'. למעשה כתבתי בדיוק את ההיפך. אבל שוין. 

אוקיי,הולם במיוחד
סליחה על הביטויים המזלזלים שם.

בענווה לא התכוונתי (ולא אמרתי) לקבל כתורה מסיני.

ואני די בטוחה שפספסתי מה דעתם משנה מבחינתך. כלומר- לא מצאתי שהיא משנה, בהודעות שלך..
סוגיות השקפתיותימ''ל

 

נכון, יש הבדל מהותי בין סוגיות הלכתיות לבין סוגיות השקפתיות (או המורכבות מהלכה והשקפה).

בעוד שבסוגיות הלכתיות יחסית קל לפתוח לבד את המקורות ולעיין בדעות השונות ולבחון את הסוגיה לפי דעתך, בסוגיות השקפתיות יש צורך בהיקף ידע רחב הרבה יותר. כדי לדעת מה התורה וחז"ל היו אומרים בסוגיה שאינה מפורשת צריך להכיר את צורת החשיבה של חז"ל ואת רוח התורה, דבר שנקנה אך ורק ע"י לימוד תורה בהיקף רחב ובכל מקצועות התורה. כמו שכדי לדעת מה בנאדם היה אומר / רוצה בסיטואציות שונות יש צורך בהכרת האישיות שלו ע"ב היכרות רחבה עם התנהלותו, בניגוד לדברים שהוא אמר במפורש גם אם הם נתונים לפירוש. 

לכן ההבדל בין הלכה להשקפה הוא ההיפך ממה שאתה אומר - לא שבהשקפה אין צורך ברב, אלא בדיוק להיפך - דעת התורה בה יותר נצרכת. אני לא אומר שאין צורך לבחון גישות בהשקפה, צריך לבחון כל דבר. אבל בהחלט צריך להבין שהסוגיות האלה מורכבות יותר מבחינה תורנית.

 

[אם נקח בתור דוגמא שירות נשים בצבא - ייתכן שרבנים, ע"פ הכרת דרכי הפסיקה והחשיבה של חז"ל, הגיעו למסקנה שהשירות בצה"ל שהוא צבא חילוני בהכרח יגרום למספר מסוים של בנות להתחלן ולכן יש פה סכנה של 'שמד' שמצדיק אי גיוס כללי (בלי להיכנס לסוגיות הלכתיות כמו הגמרות של "לא ילבש" "כלה מחופתה" אין דרך" וכו')]

אלא שעוד סתם אחד

הדברים שאתה כותב הם נחמדים וחביבים, אם הם היו נכונים למעשה. 

 

בפועל, 'איכשהו' בהרבה סוגיות השקפתיות עולם התורה מתחלק למחנות מאד ברורים, שחלקו האחד אוחז בקצה האחד, וחלקו השני בקצה האחר, כאשר על כל סוגיה ספציפית תוכל לדעת בדיוק מה הרב פלוני יגיד ולעומתו מה יסבור הרב אלמוני.

במלים אחרות: ההיכרות הרחבה עם חז"ל וכל מה שתיארת עומדת בפועל בצד. מה שמכריע זה ההשקפה האישית (כך לפי הבנתי. אתה בהחלט יכול ומוזמן לחלוק על הפרשנות הזאת). אני לא רואה איך העובדה שפלוני למד הרבה תורה משנה לעניין השקפתו האישית - עובדה שזו לא השתנתה בעקבות לימוד התורה:

עם כל הכבוד לרב טייכטל, לדוגמה, ויש לי הרבה כבוד כלפיו, ברור שמה ששינה בבת אחת את דעתו מאנטי ציונות נלהבת לתמיכה גורפת בפעילות ציונית היא השואה, ולא עיון מחודש בכל נבכי חז"ל, שאותם הוא הכיר בעל פה גם לפני כן, כפי שהוא מוכיח לעילא ב'אם הבנים שמחה'. 

נראה לי שאתה טועה בנקודה מאד בסיסית ועקרונית:ימ''ל

 

השאלה היא ממה מורכבת ההשקפה

 

נכון שיש הבדלי השקפה בין גדולי ישראל, הבדלים שנובעים מהסתכלות שונה על המציאות. ומבחינה זאת יכול להיראות כאילו "העובדה שפלוני למד הרבה תורה לא משנה לעניין השקפתו האישית - עובדה שזו לא השתנתה בעקבות לימוד התורה", אבל זה לא נכון בכלל.

ההשקפה של האדם מורכבת משניים - מהבנתו את המציאות, ומדעתו עליה. לצורך העניין לגבי המצב הפוליטי - יכול להיות שסמוטריץ' וזהבה גלאון רואים עין בעין את המציאות, המחלוקת היא בדעות ובייחס אליה.

גם ההשקפה של ת"ח מורכבת משניים - מהבנתו את המציאות, ומהבנתו את דעת התורה עליה. בגלל החלק הראשון יש הבדל בין גדולי ישראל (וכמובן גם בחלק השני ייתכנו מחלוקות), אבל להגיד בגלל זה שהתורה לא משפיעה על דעתם זאת אי הבנה בסיסית של מה זאת השקפה ומי הם גדולי ישראל. הרב טייכטל אמנם שינה את דעתו בגלל השואה, אבל זה כי המציאות טפחה על פניו והוא ראה אותה מזווית שונה, וגם את זה הוא עשה רק אחרי עיון חוזר במקורות ולא ע"ב ההרגשה.

 

יכול להיות שיהיו שניים בעלי השקפה דומה בייחס לסוגיה מסוימת, אבל ההבדל בין השקפותיהם יהיה תהומי. השאלה אם ההשקפה מבוססת על ביטול לרצון ה' ולדעת התורה יותר חשובה מאשר ההשקפה עצמה לפי דעתי, אני חושב שלנקודה הזאת כיוונה @הולם במיוחד (תקני אותי אם אני טועה).

נסה לחשוב על סוגיה השקפתית שאינה טעונה, כמו למשל הישארות הנפש. ההבדל בין מי שמעיין בסוגיה הזאת מתוך בסיס תורני ורצון לכוון לדעת התורה לבין מי שמעיין בזה בשכלו וסברותיו בלבד הוא מהותי (וגם התוצאות יכולות להיות שונות).

אמנם כתבת דברים נכונים להפליא,הולם במיוחד
אבל התייחסתי בעיקר לעניין הזה: גם אם יש לנו ראייה רחבה והשקפת עולם מבוססת על המציאות- אנחנו צריכים דמות רבנית. ההיררכיה הזאת (בעיניי,) די בסיסית ונצרכת לחיים כיהודי.
@עוד סתם אחד - חשבתי שאתה חולק עליי בעניין, אבל אז כתבת שדעתם כן משנה מבחינתך. ולא הבנתי איך ובמה.)
אכןעוד סתם אחד

אני חלוק עלייך בנקודה הזאת. היררכיה זה עניין פולחני (כהנים), ולא דתי, לדעתי. 

 

וכתבתי שדעתם משנה מבחינתי כי תלמידי חכמים הם כשמם - חכמים, ולכן דעתם מעניינת, ברמה של הטיעונים שהם מעלים, ושצריך להתמודד איתם. אבל היכן שברור לי שההשקפה שלהם עומדת בבסיס הפסיקה, ואין לי הסכמה עם ההשקפה הבסיסית הזאת - אז מעבר לכך שדבריהם הם עניין מהותי שיש להתמודד איתו, אני לא אחוש שום מחוייבות אליהם. 

היינו הךימ''ל

 

הצורך בהיררכיה נובע ישירות מהפערים בבסיס התורני. מי שאין לו ידע נצרך בהכרח למי שיש לו, כך בתחום הרפואה, הכלכלה, המכונאות וכו' ולהבדיל גם בהלכה.

מה שבאתי להדגיש זה שבענייני השקפה לא רק שדעת החכמים בעלי הבסיס והידע התורני לא 'מיותרת', אלא שהיא אף יותר נצרכת מחמת מורכבות הסוגיות והצורך בבסיס רחב יותר.

 

לגבי אופי ההיררכיה - אני חושב שכולנו מסכימים שאין המשמעות שצריך לקבל מרות באופן טוטאלי בלי מחשבה וביקורת, אבל גם לא נכון יהיה להגיד שבענייני השקפה אין משמעות לדעת ת"ח והם שווים לכל מי שיש לו ידע בסיסי בלבד.

 

לגבי ההערה של @עוד סתם אחד "היררכיה זה עניין פולחני (כהנים), ולא דתי, לדעתי" - אני חולק עליה משתי סיבות:

א. הסיבה הפרקטית שפתחתי בה לעייל.

ב. אתה רואה גם בתורה שיש ביטוי להיררכיה תורנית - למשל הציווי "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט" ומינוי שרי האלפים המאות וכו' שמשה העמיד מחמת הצורך הברור וכו'. [אני בכוונה לא נכנס לדיון בסוגיות של "לא תסור" ו"לא תתגודדו" אם מדובר דווקא בסנהדרין בלשכת הגזית או לא וכדו' - כוונת התורה שתהייה סמכות תורנית היא ברורה].

 

המודל שתיארתעוד סתם אחד

הוא לא היררכיה. הוא כבוד והערכה, ומוכנות לשמוע אנשים עם דעות שונות (משהו שגם אני הסכמתי אליו), אבל הוא לא היררכיה. 

 

לצורך העניין - אין 'ועדת ערעורים' על הכהן, ואם הוא אמר שאתה נגוע בצרעת אז אתה נגוע בצרעת. אתה לא שומע את דבריו, חוכך בדעתך עם כל הכבוד הראוי אם הוא צודק, ואז עושה מה שאתה חושב לנכון. 

ואם כבר מתעלמים מדברי חז"ל על הפסוק שהבאת - אז הפסוקים הללו עוסקים ב"דברי ריבות בשעריך": דמים, דינים ונגעים, ולא בשאלת גיוס בנות לצבא. 

לא מדויקימ''ל

 

זאת כן היררכיה. הרב הוא בעל סמכות פסיקה הלכתית ותורנית, באופן רגיל ובסיסי יש לקבל את הפסיקה. המשמעות של היררכיה היא לאו דווקא קבלה טוטאלית ומוחלטת ללא יכולת לבקר ולבחון.

בתור דוגמה: אני מאד מכבד אותך ואת דעתך ושמח לשמוע אותה, אבל אין שום יחסי היררכיה ביננו. מצד שני - אני כפוף היררכית לרב שלי מבחינה זאת שאני מקבל את דעתו כשעוד אין לי כזאת משלי ואני מתייעץ איתו, אבל אני גם לא מעט פעמים לא מסכים איתו ונוהג אחרת מדעתו.

 

לגבי הכהן - אין קשר להיררכיה בהקשר של נגע הצרעת, הכהן הוא לא מעל המצורע. התורה אומרת שמוצא פי הכהן הוא שמחיל את הטומאה אבל הפסיקה לא באה מצד כהונתו אלא מצד חכמתו (ועל פי חז"ל גם לאו דווקא מדעתו אלא החכם אומר לו מה הדין והוא אומר בפיו אם הוא אינו חכם).

לגבי "דברי ריבות" - אני סבור שאתה טועה, לדעתי יש הרבה פסוקים אחרים שמורים כך. יש הרבה מה להרחיב בזה אבל אכמ"ל, אם תרצה אפשר בש"א.

אנחנו חלוקים בהגדרת 'היררכיה'עוד סתם אחד

יש לי עוד מה להוסיף, אבל עוד עשר דק' אני צריך לנסוע לדרום הרחוק, אז בעז"ה במוצ"ש... אבל אני לא מבטיח

 

שבת הגדול גדולה! ובעז"ה שיתקיים בנו "כימי צאתו מארץ מצרים אראנו נפלאות"... 

אז פה נקודת המחלוקת שלנועוד סתם אחד

אני חושב שדווקא מפני שהמציאות היא אותה המציאות, ואילו ההשקפות הן שונות, הניסיון להגיד שכולן נובעות בבסיסן מעיון בחז"ל ובפוסקים - מוזר בעיניי. הן עומדות בבסיס הפרשנות לדברי חז"ל ולפסיקות הפוסקים, והן בגדר 'דרך ארץ' שקדמה לתורה, ולכן לא יכולות לנבוע מהעיון הזה, לדעתי. הטקסטים מהווים גדר, אבל כשהם פתוחים לפרשנות - השמים הם הגבול, ואפילו הם לא (כי לא בשמים היא). 

הרצון לכוון לדעת התורה מבוסס על התפיסה שאותה 'דרך ארץ' מכוונת בהחלט לדעת התורה. אבל אלו תפיסות יסודיות שהיו שם עוד לפני העיון בסוגיות עצמן. 

 

התייחסות לסוגיות לא טעונות היא גופא חלק ממה שהגדרתי כ'שאלות שלא היו עולות על השולחן אלמלא ניתנה תורה בסיני'. אז נכון שאולי יוצא מכאן שההגדרה 'השקפה' / 'תפיסת עולם' אולי בעייתית, אתה מוזמן לספק הגדרה חלופית. 

 

 

אם אתה צודק זה חמור מאדימ''ל

 

אם אכן הפרשנות של החכם נובעת מרגש שרירותי ו'השקפה' שאימץ מחברתו או מכריסו (שמשום מה אתה קורא לה 'דרך ארץ') אז הוא חוטא לאמת וחוטא לתורה.

ייתכן שזו תופעה שקיימת, אבל בשוליים. אני לא מקבל שגדולי ישראל עיוותו את התורה בגלל השקפה חיצונית שהייתה להם מראש, לדעתי הם היו כל כולם בטלים לדעת התורה ורצו להבין אותה לאמיתה. לכן יותר מסתבר בעיניי שההסתכלות על המציאות היא זאת שגרמה להם לחלוק ביניהם בהשקפה.

(ניקח לצורך העניין את סוגיית 'שלושת השבועות' - הגמרא אומרת שאסור לעלות בחומה = למרוד בגויים ולכבוש בכוח את הארץ. השאלה היא אם זה שייך למציאות הקיימת בדורות האחרונים - פה נכנסת השאלה איך מסתכלים על המציאות. לא שההבנה בסוגיה היא שמשתנה, אלא היישום שלה בייחס למציאות ע"פ איך שתופסים אותה).

זו בדיוק נקודת המחלוקת שלנו, ואכמ"לעוד סתם אחד


שתי שאלות שצריכות לעמוד לנגד עינינו:אלעזר300

א. האם ה'דרך ארץ' עצמה אינה דבר שהוענק, או - נקבע, מלמעלה? אפילו ההכרות הנפשיות המוטבעות - האם הן נובעות מאתנו? שייכות לנו? האם הן באמת א-פריוריות?

ב. האם האדם אכן בטוח דיו שההכרות הטבעיות שלפיהן הוא פועל הן מלאות? שלמות? מכוונות?

 

דעתי שלי - שלכל אחד ניתנה נפש בעלת יכולות הבחנה ופעולה מיוחדות לה, ולכן החכם אכן יטביע טביעת-זהות שלו בתורה שהוא מוסר, לומד או מחדש, באופן אגבי. זה מושג "האות שלו בתורה" שמדובר מאוד. אבל השאיפה שאמורה להיות לנגד עיניו היא ההתכוונות לאמיתתה של תורה. לא ההכרות הטבעיות שלו: הן משמשות רק בתפקיד הכלים.

הממ. בעצם זה כבר נצלו"ש מסדר שלישי.אלעזר300


תמשיכו, אני נהנית ומחכימה!הולם במיוחד
מסדר שלישי..
שביתה!ימ''לאחרונה

 

לא ממשיכים יותר בלי תגובות שלך*! ננה-בננה

 

 

 

*לפחות עד מוצ"ש

אישיות/אשיויות בטוח כן.אורח כלשהו
וגם במישור ההלכתי. בטח מישהו ללמוד ממנו ולהתיעץ במישור האמוני. אבל זה צריך להיות בונה באמת והלוואי שלא יהיה מכבה שרפות וקובע עמדות.
לא לכולם יש מישהו אחדנפשי תערוג
לי למשל אין רב אחד
אני ממש לא חושבת שיש קשר בין "הציפצוף הבוטה של בנות על פסקימוטיבציה

רבנים בנוגע לצבא", לבין התופעה שהעלית (ובלי קשר לא אהבתי את הנימה ). 

אצלינו לבנות יש ״משפיעה״ סוג של רבנית שמתווהפנסאי
את הדרך לחיים והיא הכתובת לכל ספק והתלבטות בכל מני צמתים בדרך.

וזה באמת ממש חשוב.

נובע מההוראה של הרבי מליובאוויטש לגבי המשנה ״עשה לך רב״ שכל אחד/אחת יעשה לו רב/נית להסתלק מן הספק...
איזה כיף לכם (ואיתכם) מוטיבציה


מענייןימ''ל

חידשת לי.

 

זה תהליך ממוסד? זאת אומרת - האם מצמידים לבנות 'משפיעה' בסמינר וכדו' או שזה קורה ספונטנית?

זה כמו בישיבות שיש 'משפיע' לישיבה, או שזה יותר פרטי ('משפיעה' אחת לבת אחת או למספר מצומצם של בנות)?

 

יש את זה גם בחברות אחרות במגזר החרדי?

 

נראה לי שזה סוגשל "אשת סוד". יכול להיות גם בת דודה וכו'.מוטיבציה


לא, זה לא ממוסד.פנסאי
מעודדים את זה, מדברים על זה הרבה, וכל אחת בוחרת מישהי שמתאימה לה באופי, שהיא פתוחה לדבר איתה או שיש לה בה אמון, כי זה בסיס.

אני לא בטוחה שיש את זה בעוד מגזרים חרדיים, אבל שם יש קבלת עול כללית ומשמעת חזקה הרבה יותר, בלי קשר.

מצד הפרטיות, זה ממש תלוי, מטבע הדברים יש כמה נשים שהן יותר ״פופולריות״ (לא מילה הכי מתאימה, אבל ניחא) ויש להן עשרות מושפעות ויש כאלה שיש להן אחת או שתיים.

אבל בגלל שתהליך הבחירה הוא אישי ואינדוודואלי ומתאים למצב הרוחני של הבחורה אז גווני הקשת של המשפיעות הוא גדול.

ובהחלט שנה אחת הוציאו מהמכללה רשימה של מורות ונשים שמוכנות להיות משפיעות כדי לעודד בנות לקחת משפיעה ולא להישאר בלי.
מסקנתי היא,פלצור
שהטובות לרבנות!!
קדימה,תעבדו על זה..
כדי שלילדות שלנו תהיינה רבניות טובות...
לא יפה שנטשתי את השירשור שלי.הולם במיוחד
טוב, זה לא היה חכם לומר דווקא על הצבא, כי באמת זו נק' בעייתית מעוד מאה ואחת סיבות.
אבל דווקא כן התכוונתי לאיזון בין שכל ישר ולהחליט בעצמי על כל דבר מה נכון וראוי ע''פ ההסתכלות השקולה שלי, לבין לקבל שככה אומרת ההלכה וככה אני עושה (ואני אומרת את זה בתור מעודדת שכל ישר, ולא הליכה עיוורת, בכל ליבי. כלומר- שכלי.)
הבעיה היא ש''ככה אומרת ההלכה'' זה מושג רחב להפליא, ובכל דבר פשוט מניחים שיש מישהו שכך אומר (מתאפקת מלהדגים🙊)
ולא באמת הולכים לבדוק מה ההלכה, עם רב שמוסמך לכך (ולדעתי, רב קבוע. כלומר, גם לדעת חז''ל.)

(והיי, תראו איזה יופי. אני בד''כ נרתעת כ''כ מהגישה של חב''ד, ודווקא פה הרעיון נראה לי כ''כ נכון (@פנסאי). ואני צריכה לחזור בתשובה במה שאמר @אלעזר300.)
דווקא לבנות יש את הרב הזה שהולכים לפיו בבית.יטבתה
אני למשל יודעת איפה לחפש כשאני רוצה תשובות כי שם אנחנו בודקים ואם יש לי שאלה אני מתקשרת לדוד שלי שהוא רב או לאחי שבודק עם הרב שלו.

אני חושבת שאם לבת היתה דמות רבנית מוערכת כזאת היה לה מאוד קשה להתנתק ממנה במקרה של נישואים וצריך ללכת לפי הבעל וכו.
אני חושבת שכך זה מעולה, לפחות במצב בו אני נמצאת, כי גם כשאתחתן בעז"ה יהיה לי את בעלי ואת הרב שלו שעל פיו נלך.

נקודה מעניינת,הולם במיוחד
לא חשבתי על זה שעדיף שלא יהיה רב שממש 'נקשרים' אליו.
אבל גם אם כן וגם אם לא,
נראה לי הרבה שואלות, נניח, את אבא שלהן
ואז זה תופס מקום של ייעוץ ולא של פסיקה.

וברור שלפעמים כן יש מישהו/ים שאותם שואלים, והם הרב שלך לצורך העניין. כמו שתיארת שכך אצלך.
זה לא אותו דבריטבתה
כשמישהי מחפשת לעצמה רב
היא תעשה הרבה בשביל למצוא את הרב המתאים עבורה, שיכלול בירורים מעמיקים עד כמה מתאים, איך, למה הוא ולא אחר ועוד.
בעוד שזה הרב שלפיו הולך אבא/ אח שלה- הם עשו את התהליך כבר והיא סומכת עליהם ולכן גם כשתתחתן בעז"ה יהיה לה יותר קל לעזוב כביכול את הרב הזה לעבור לרב של בעלה כי היא סומכת עכשיו גם על בעלה (בעוד אם היא החרה לעצמה את הרב יהיה לה קשה לעבור ממנו לרב אחר).
ולגבי היעוץ, גם אם זה אבא או אח מעבר לייעוץ יש גם את החלק של הפסיקה של מה הרב אמר תכלס..


אבל זאת נק' המחשבה שלי, לא יודעת איך אחרות מתייחסות לזה.
לי יש כמה רבנים, מי שבקיא בכל נושא.חסדי הים
נכון יש מימד דתי באי הליכה לצבא, אבל זה גםחסדי הים
הגיון בריא ופשוט מכמה סיבות שצבא צריך להיות מקום רק לגברים, וכל מי שמוחו לא נשטף מרעיונות פמיניסטיות וקומוניסטיות (כולם שווים), מבין את זה.
על איזה צבא אתה מדבר?עוד סתם אחד

כי בקרבי אני יותר ממסכים איתך. בהרבה יחידות עורפיות אני חלוק עליך מכל וכל (מחקרים מראים, לדוגמה, שבתצפיתנות נשים עושות את העבודה הרבה יותר טוב מגברים, ו-by far. גם בחיל המודיעין אני לא רואה סיבה להדיר נשים בשום צורה שהיא, ולא רואה שום 'הגיון בריא ופשוט' בכך). 

^^^הולם במיוחד
ובדיוק פה נכנסת לנישה ההלכתית..
כמעט בכל תפקיד בצבא (גם מה שמנית) צריךחסדי הים
אגרסיביות, שבד"כ אין לנשים מספיק.
אנחנו חלוקים במציאותעוד סתם אחד


ובכ''ז נשים עושות אותם טוב יותר,הולם במיוחד
לפעמים.
וכשאתה נכנס להבדלים הדקים,
כמו מידת האגרסיביות בה נעשים הדברים, זה כבר לא מגדרי באופן גורף.
(יש הרבה נשים שפועלות בקור רוח לפחות כמו גבר ממוצע, ולא כי הן פמיניסטיות, אלא כי בורא כל ההבדלים המגדריים ייצר אותן כך. וזו תכונה נדרשת לא פחות. וגם אצל גברים מתפשרים עליה אם שאר הנתונים טובים.)
אני לא רוצה לאכזבטוביה2
אבל גם בנים יש שמתגיסים לא בהתאם לרצון של רבם/בוחרים רב לפי פסקתו בנושא חשוב כל כך (אני יכול להעיד על עצמי שהיו לי דיונים ארוכים עם הרב שלי על גיוס ובסוף לא התגיסתי - בניגוד לדעתו). אצל בנות יש הרבה פחות מבחר ולכן רואים יותר ׳עצמאות׳ אבל זה לא באמת שונה
זה כן באמת שונה.הולם במיוחד
למצוא רב שפוסק ע''פ דעתך זה משהו אחד (בעייתי ככל שיהיה)
לא לשקול אפילו להתייעץ עם רב בנושא הלכתי זה משהו אחר. אצל בנות בד''כ זה פשוט ככה עובד.

וזה בסדר, אתה לא מאכזב. אני כבר יודעת שלא התגייסת.
השאלה היאטוביה2
האם כשאני מחפש רב לפי התשובה
האם אני מחפש הכשר הלכתי למה שאני עושה
או האם אני מחפש הכשר חברתי - ואם לא היה לי רב אז הייתי עושה בכול זאת
אני גם רוצה רב נפתלי הדג
הפתרון הברור לבעיה שהצגת פה הוא רבניות. נשים שבקיאות בתורה ובהלכה לעומקה. כל עוד זה לא יקרה, וגל עוד לא יחנכו בנות תזה, המצב בטוח לא ישתפר...
מי עוד מתקשה לזכור פרצופים?חתול זמני
מכיר 2 אנשים כאלו. זו תופעה קיימת ולא נדירהקעלעברימבאר
זה ייחודי יחסיתהרמוניה

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

כן מענייןל המשוגע היחידי

שמות אתה זוכר?

כן פחות או יותרחתול זמני

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

זה לא נשמע כ"כ חריגל המשוגע היחידי

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

זו תופעה ממש שונה ממה שחשבתיריבוזום
שהתכוונת אליה ושאליה התייחסתי בהודעה הקודמת שלי בשרשור. זה לא שאתה לא זוכר, זה נשמע קשור יותר לכוח הדמיון. אתה מסוגל לדמיין באופן מוחשי דברים אחרים?
אז אולי אני כמוךל המשוגע היחידי

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אז זה משהו נקודתינוגע, לא נוגע

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

הממ,ריבוזום
טוב, הדימיון שלי לא כל כך מוחשי. כלומר, אני לא ממש יכולה לראות ב"עיני רוחי" כמו שאני רואה בעיניים האמיתיות. אבל אני כן יכולה לדמיין "רושם", קשה להסביר - נראה לי כאילו מה שהמוח מפרש מתוך התמונה שרואים (אפשר לתכנן ציור באופן מדויק כך). במובן הזה אני מסוגלת לדמיין פנים כמו כל דבר אחר. 
בעיקרוןריבוזום
זה לא ממש שימושי להיות מסוגל לשלוף פנים, בניגוד לשמות. לא עשיתי מחקר אבל נשמע לי שזה ממש נורמלי להיות מסוגל לזהות ולהתקשות לדמיין. מעניין אם למי שמצייר הרבה יש יכולת שליפה חזותית טובה יותר מאנשים שלא. 
אני מתקשה, חוץ ממי שאני מדבר איתו בלימודחסדי הים
ולומד ממנו, כי אז בעל השמועה לפני.
לי לוקח זמן לזכור פרצופים של מדוייטותצדיק יסוד עלום
מה זה מדוייטות?חתול זמני
הבחורה שיוצאים איתה לדייטפ.א.
לא מכיר כזה דברחתול זמני
אחרי זמן מה זוכר די טובזיויק
אניאנימה

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.


עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

יש לזה אבחנהנעמי28
והיא נקראת פרוסופגנוזיה
וואלהזיויק
פרוסופגניוזיהחתול זמני
סופגניות כמו בקונדיטוריה – הכי מושלמות!
אני זוכרת היטב, אבל חושבת שהכרתי פעם מישהוריבוזום
כזה... (מישהו שנפגשתי אתו פעם למטרות שידוך. אחר כך פגשתי אותו במקרה באיזה אירוע עם חברה. קצת אחר כך ניסינו שוב פעם אחת. כמה חודשים טובים אחרי כן, אחרי שהתחתנתי, החברה סיפרה לי שהיא פגשה אותו והוא אמר מזל טוב ושהוא שמע שהיא התחתנה... הם בכלל לא מכירים, ודי ברור לי שהוא התכוון אליי (אנחנו לא דומות במיוחד. רק בצבעים.)
בדיוק קראתי כתבהרקאניאחרונה

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

לא לפתוחזיויק
אם פתחת תענה: למה ער?
אם למישהו יש חידון לפסח למבוגריםהרמוניה

או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!

חג שמח!🌸🌸🌸

קישורים נחמדים לחידונים - אתר כיפה ומהאקדמיה ללשוןפ.א.
תודה רבה!הרמוניה

הראשון יפה...

בסוף הכנתיהרמוניה

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

תודההרמוניה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

וואו, כל הכבוד!! 👍👏👏ל המשוגע היחידי
תודה רבה!הרמוניהאחרונה

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

ההחלטה הכי גדולה שלקחתם בעקבות התייעצות עם AIפתית שלג

או הקניה הכי גדולה.

האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?

האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?

 

אני חושב שאצלי הכל קרה😅

נעזר באופן יומיומי- בהרבה דבריםפ.א.
אך זה עוד אחד מבין כלים ואמצעים רבים להתייעצות, ללימוד ולהבנה, לקבלת רעיונות ותובנות.  

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

מרגישה מהדור הישןריבוזום

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

גם אצלינוגע, לא נוגע

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..


עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.


ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

אניoo

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות


רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

אני משתמש בו לחישובים בעבודהחתול זמני

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

 

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

שינה את החיים בהרבה צורותמשהאחרונה

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

רכבמחפש שם

אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.

תלוי בעיקר באיפה אתה גראריק מהדרום
בירושלים ובמרכז אין הצדקה.
יש מקומות שאין ברירהמשהאחרונה
יתרון: שופוניחתול זמני

חיסרון: יכניס אותך לחובות

 

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

 

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

 

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

 

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

תודה רבה על הפירוטמחפש שם

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.


 

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

 

25K זה עבור טויטה קורולה עתיקה במצב מדהיםחתול זמני

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

 

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

 

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

 

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

 

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

הגזמתאני:)))))
זה אחוז גבוה מההכנסהארץ השוקולד
למה לא להסתמך על תחבורה ציבורית?
זה פשוט תלויל המשוגע היחידי

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

ואפשר למצוא גם רכב סבבה שנוסע טוב באזור 10/15Kל המשוגע היחידי
נכוןנפשי תערוג
אבל צריך להבין טוב כדי להבדיל בין רכב תקול לרכב תקין בסביבות מחיר כזה
נכוןארץ השוקולד
אבל האם לא עדיף לחסוך משהו כשזה אחוז כה גבוה מההכנסה?
כל עוד אפשר להסתייע בתחבצ ברור שעדיףאריק מהדרום
אם אתה גר בחור ביו"ש מה תעשה?
לאו דווקא עדיףנפשי תערוג

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

אתה לא מוציא כסף על מכונית כמו כל השאראריק מהדרום

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

נכון.נפשי תערוג

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן



גם בריכה פרטית זה כסף תמורת נוחות+זמןאריק מהדרום
נכוןנפשי תערוג

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

על אותו משקל אפשר פשוט לעבוד פחות...חתול זמני

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

נכוןנפשי תערוג

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי


אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

👍מחפש שם
מעניינת הנקודה שאתה מעלה על רמת החיים
זה גם קשור בהרבה לזהל המשוגע היחידי

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

רכב הכי פשוט עולה כ1000 שח בחודשנפשי תערוג

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק


יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות


זה בגדול

תתחיל בלהבין כמה עולה ביטוח (אתה נהג צעיר)מרגול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט


אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך


וכמובן דלק


אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.


ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

אם הצורך הוא ניידות עירונית: קורקינט/אופנייםמשה
מתחילים עם שעון קיץ..נועה.

מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...

לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ 

יום שישי ארוךךךךך - אפשר להספיק הרבה דבריםפ.א.
השבת נמתחת … זו באמת בעיה 
הפוךפצל"פ
אפשר להספיק גם שנצ וגם ללמוד וגם לשחק עם המשפחה
בכיף מוכן לישון פחות היום בישביל שבתות ארוכותכְּקֶדֶם
מת על זה
מה זה מדהיםחתול זמני

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

היום ערב פסח. אני בשעון הקודםמשה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

שעון קיץ זה אחלהרקאני

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

עד כדי כך?זיויקאחרונה
יש פה מדריכי חתנים בקהל?אוי טאטע!

אם כן אשמח לעזרה בפרטי

תודה מראש!

מזל טובל המשוגע היחידיאחרונה
היום התגשמה בי נבואהחתול זמני

בעודי מחכה בתור בסופר

ילד ישמעאלי קטן טרוריסט חמוד אחז בציצית שלי ושיחק איתה

 

כה אמר ה' צ־באות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו א־להים עמכם

טוב אז אמנם לא 70*10*4

אבל לפחות חלק קטן

וואו חחחחהרמוניה
אנימה
טרוריסט חמוד, זה מעניין
יפהנוגע, לא נוגע
רק תבדוק שהתכלת עדיין שם..
כולו הפך לבןחתול זמניאחרונה

אולי יעניין אותך