במערכת מופרטת מזמן היינו רואים העלמות של חלק מימי החופש האלה, יחד עם עליית שכר למורים בגלל התחרות (ופליטת מורים כושלים מהמערכת, עוד דבר שלא קורה היום).

המצב הנוכחי הוא מושחת ומיותר וקיים בנסיבות אנכרוניסטיות.

http://www.kav.org.il/100994/871

ואז גיליתי את האורך 

אולי פעם אחרת.

לא תארתי לעצמי שהמצב כל כך גרוע

ונדהמתי לראות את השנים של הנתונים (בסוף לגבי עלויות - ואני מתאר לעצמי שכל המאמר נכתב אז בערך אחרת זה לא הגון ברמות מפחידות), האים יש מאמר יותר חדש

חלק מהן ירדו (תקשורת, חשמל) חלק מהן עלו (שכירות, שכר עבודה). תקציב החינוך גדל בכ-15%  (מספרית) בעשור האחרון כך שאין סיבה להניח שהמסקנות היום שונות.

יש היום גם בתי ספר פרטיים. מעניין לעשות חשבון כמה זה עולה אצלם ביחס לעלויות של בי"ס ממשלתי רגיל.

המשכורת הממוצעת במשק היא 9500 ש"ח

משרד החינוך מצא דרך מאוד מעניינת לחסוך 2-3 משכורות בשנה. הוא מוציא את המורים ל 3 חודשי חופש ומשלם להם 9500*9 לחלק ל 12 חודשים. וזה כמובן רק אם אתה מורה בכיר עם ותק ודרגות ועובד 100% משרה באופק חדש.

החופשים האלו זה לא הטבה, זו דרך לחסוך עלינו כסף!!!

אם המסגרת החינוכית הקיימת מפריעה לכל כך הרבה הורים, בבקשה, שימו את ילדיכם בבתי ספר פרטיים. יש לכם בעיה עם זה? אז אל תתלוננו שבחרתם ללכת לשירותים אותם מציעה המדינה.

גם כשיולדים בבית חולים יודעים שהחוויה לא הולכת להיות מי יודע מה מרנינה בהתחשב ביחס של הצוות הרפואי ותנאי המגורים במחלקות, ומי שלא מתאים לה - לוקחת רופא/מיילדת פרטית.

אי אפשר גם לשלוח את הילדים לבתי ספר ממשלתיים, גם שהמערכת לא תאפשר למורה לעבוד ללא חופשים ולקבל משכורת בהתאם (וידוי: אני הייתי הולכת על זה אם רק היו מציעים), וגם שציבור ההורים יוציא את חמתו על ציבור המורים כאילו הוא אשם במשהו.

ואתה יודע מה? כל עוד תנאי ההעסקה של מורים ישארו כאלו מבישים, בעיני, החופשות זה הדבר האחרון שנשאר למורים להישאר עוד במערכת בשבילו. 

מילא, שהיו מביאים את הרפורמות של אופק/עוז ביחד עם העלאה משמעותית בשכר, אבל לא עשו פה כלום, הפר שעה ירד וכמות שעות העבודה עלתה ב 30%. 

יש כ"כ הרבה אקדמאים בשוק שמרוויחים הרבה הרבה יותר, אז למה שהטובים יבחרו בהוראה? רוצים שינוי? תתחילו להגדיל את המשכורות ולא את היקף המשרה! ואז תוכלו לדרוש מורים ברמה הרבה יותר גבוהה.

להפריט!

(ליתר דיוק, שיטת הוואוצ'רים - שכל אחד יקבל את התקציב ויבחר לאיזה בי"ס לשלוח את הילד שלו ובאיזה תנאים).

אגב, הדוגמא של בתי החולים ליולדות היא מצויינת. אם תגגל קצת תראה שבתי החולים ליולדות עובדים בדיוק בשיטה הזו והתנאים שם 4 רמות מעל מחלקות אחרות בבתי החולים הללו.

בחיים אפשר להיות חכם ואפשר להיות צודק...

גם אני בעד שיטת הוואצ'רים, העניין הוא שרוב אזרחי ישראל מפחדים מזה פחד מוות. כולם רוצים להמשיך להיות ראש קטן ולתת למערכת לחנך את ילדיהם על פי אמות מידה שמוכתבות ע"י אנשים שאין לי מושג מי הם ממשרד החינוך.

מי יודע? אולי פייגלין יפרוץ אחרי הבחירות וכל העניין יעלה לסדר היום הציבורי, אולי עוד כמה שנים נראה פה פיילוט של הרעיון הזה.

אמא שלי היתה מורה.

מה שקורה היום עם אופק חדש כמעט מחסל את היתרון היחיד שהיה להיות מורה.

ואם יקחו גם את החופשות זה בכלל יהיה אסון.

זה יגרום לזה שרק מי שממש גרוע ואין לו ברירה ילך להיות מורה.

כי אם זה אותן שעות כמו הייטק, אז עדיף לעבוד בהייטק..

הוראה זאת עבודה פיזית קשה.

ויש גם עבודה בבית ואסיפות מורים והורים וכו'.

אין להשוות את זה לשום עבודה משרדית, לחוצה ככל שתהיה, שבה יושבים על הכיסא בשלווה ואפשר ללכת לשרותים ולאכול כשצריך.

עובדים בהוראה. 

מורה מקבל משכורת חודשיים בשנה על חשבון הברון. 

היי טק זו גם עבודה קשה - פגישות עם לקוחות, נסיעות, שעות ישיבה מול מחשב ומעבדות. לא פיקניק. 

בסופו של דבר, מורה צריך תעודת הוראה - שבו נודה בזה, מאוד לא קשה לקבל אחרי כמה חודשי לימוד. 

חופשים ארוכים בתשלום, שעות עבודה קצרות מאוד-מאוד. 

בגדול, אם לא ההסתדרות והכפייה הממשלתית - בתי הספר הציבוריים היו מזמן נסגרים. (בדיוק כמו שתב ה-admin הנבון - כי תמיד שווה להתחנף לשררה... ). 

אם ניקח בחשבון את הכנת השיעורים, טלפונים להורים, טיולים של בית הספר וישיבות. 

אז גם אני מסכים שהתואר לא קשה ושהחופש אולי לא מוצדק, אבל בו נדייק בנתונים

לא זוכר אף מורה שעבד יותר מ-5-6 שעות ביום וגם זה בהגזמה. 

להכין שיעורים זה דבר שעושים בפעם הראשונה ואחרי זה עושים תיקונים פה ושם. 

אני לא זוכר שההורים שלי קיבלו טלפונים מהמורים שלי אלא במקרים מאוד חריגים - וכך גם רוב חבריי. 

את הנושא של ישיבות מורים אני לא מכיר, אבל אני בספק אם מסודר על deal breaker. 

ומכיר מורים שאין להם תואר - רק תעודת הוראה. 

בעיקר מחנכים. 

זו עבודה שביחס לשעות העבודה שלה, היא הרבה יותר ממשתלמת עם תנאים נלויים הזויים (תוספת שכר על השתלמויות כגון קורס שזירת פרחים).
 

הם לא עובדים יותר קשה מעובדים בכל עבודה אחרת. זה סתם מיתוס שנח למורים לטפח. 

רק לשם השוואה, רופא מתחיל, לאחר שבע שנות לימוד ושנת סטאז' שעובד שבתות וחגים, עושה תורניות של 30 שעות ובאמת עובד יותר קשה מכל עובד אחר שאני מסוגל להעלות בדעתי - מרוויח לשעה פחות משכר המינימום השעתי (באזור ה-25 שקלים לשעה) ולא מקבל את החופשות הללו. 

או עוז לתמורה.

גם אני בעד שיקבלו שכר הוגן ויזכו ליותר ימי חופשה, אבל אי אפשר להשוות. 

איבחונים, ישיבות מורים, ישיבות צוות מצומצמות יותר עם רכז המקצוע, עם היועצת, עם הורים לתלמידים, הכנת מערכי שיעור מגוונים, החזקת הכיתה מבחינת משמעת, יציאה לטיולים גם כשזה מאוד לא נוח, אירגון חווייתי של אירועים מיוחדים, ועוד ועוד, ומעל כל אלו מנהל, תלמידים והורים שנושפים בעורף וכל אחד מהם הוא הבוס של המורה לכל דבר.

לא היית רוצה שהם שהרופאים שלך יתייחסו אלייך ולאוצרות שלך בצורה הכי טובה שיש? 

מהנדסי הרכב בונים את הרכב ואחראים על בטיחותו - כדי שחלילה במקרה של תאונה, לא ניפגע. 

לא היית רוצה שמהנדס הרכב שלך יתייחס לתכנון הבטיחות שתגן עלייך ועל האוצרות שלך בצורה הטובה ביותר? 

מהנדסים בונים כלי נשק עבור צה"ל כדי שצה"ל יוכל להגן עלינו ועל חייליו - שהם הילדים שלנו - לא היית רוצה שהם יתייחסו לעבודתם בצורה הטובה ביותר? 
 

מצטער, אני לא רואה שום דבר מיוחד במורים בהשוואה לכל עובד אחר. 

אם למורים מגיעות חופשות ארוכות, אז לכולם מגיעות חופשות ארוכות. 

חופש לתלמידים זה דבר חשוב, אבל למה המורים צריכים לקבל שכר כשהם לא עובדים? 

ושני ההורים שלי היו מורים בחסד, אבל לפני הרבה שנים. כשההוראה התנהלה על מי מנוחות. וגם אז החופשות היו נצרכות.

אמא שלי מורה והיא עובדת יותר קשה מכל המשפחה שלך ביחד!!!

מה גם שהמשכורת לא משו.........

כל הזמן ההורים חופרים וב 90% הם לא צודקים והיא צריכה להתווכח איתם קיצור סיוט...

ואני מחכה לשניה בה אוכל להחליף מקצוע.

מוכנה לעבוד 50 שעות במשרד ולא 60 שעות בבית ספר+חצי מהלילה.

הוראה זו אחת העבודות הסיוטיות במשק.

ורופא, ביום מן הימים, יעבוד בשעות מאוד מסודרות עם משכורת ממש שווה (ולא יצטרך להתמודד עם תלמידים חצופים שהדבר היחיד שמשתדרג עם השנים - זו רמת החוצפה שלהם) 

אין בכלל מה להשוות!

גם סך השעות השבועיות לשמרה גדלו הרבה יותר,וגם הדרישות -(השתלמויות,ישיבות, דוחו"ת ועוד ועוד) ,אותן חייבהמורה למלא-הרבה יותר אינטנסיביות.

שלא לדבר על ההתמודדויות המשמעתיות.

- לא מכיר לא אומר שאין. והרבה השתנה במסגרת הרפורמות החדשות, אף כי גם לפניהם מורים *משקיעים ומסורים* עבדו הרבה יותר מהשכר ששולם להם.

- להכין שיעורים זה ממש לא עניין רק של הפעם הראשונה. גם בפעם החמישית שלימדתי אותו דבר- היה עליי להכין ערך שיעור מחדש, כי התלמידות הן לא אותןתלמידות, ומה שעבד עם הקבוצה הזו לא יעבוד עם קבוצה אחרת

- בסטאז' כשעבדתי ביסודי, הייתי *כל יום* מרימה טל' להורים בקשר דברים חריגים שילדיהם עשו. בתיכון אכן יש את זה פחות.

- ישיבות מורים היום זה מכה. הרבה זמן, בקביעות, ויש טפסים למלא.

- גם בעבודות אחרות (כגון הייטק, בצבא שמעתי מקצין קרוב משפחה) אפשר להשתלם בנושאים כלליים ולקבל גמולים. ברפורמות החדשות, אגב, אי אפשר. 

-אכן, גם מצב הרפואה הציבורית בשפל. זה לא סותר את בעיות החינוך. 

על חשבון אותן שעות בבית הספר?

אני עדיין לא שמעתי על ילדים שגומרים ללמוד ב- 3-4 (אלא אם מדובר בצהרונים)

זה לא מתאים למה שקורה בפועל במציאות.

שואלת בכנות, כי שמעתי ממורה באופק חדש דברים אחרים.

בחינוך והוראה של כיתות רגילות.

נכון, גם זו עבודה קשה, המורות והצוות הטיפולי עושוים עבודת קודש, אבל העבודה מתנ הלת הרבה יותר על מי מנוחות.

בכיתות שילוב יש מתח לימודי ברמה מתאימה לרמת הכיתה וצריך לעבוד על שיעורים ברמה מתאימה. והלימודים נגמרים ב3-4. וצריך להכין תוכנית לימודים אישית לכל תלמיד ובהמשך להכין דוחות התקדמות. זה יוצא כל יום כמה שעות עבודה בבית. 

אולי אני טועה. זה היה הרושם שלי.

כתבתי שהעבודה היא קשה והיא נעשית במסירות. רק הדגשתי שאת ענין המתח הלימודי שקל יותר בחינוך המיוחד. מתח לימודי הוא אולי הגורם המכריע בצורך בחופשות ארוכות יותר.

(מכיתה א') וזה כי זה חינוך תורני. (ואני מכירה לא מעט בתי ספר כאלה!)

אבל גם בשאר בתי הספר בארץ, מאז עידן אופק חדש, מסיימים מאוחר פעמיים בשבוע.

אני עובדת 21 שעות פרונטאלי (בכיתה), ועוד 4 שעות פרטניות (שגם אותן לפעמים צריך להכין, אם רוצים שיהיו יעילות...). יש לי 4 שעות שהיה.

נניח שיש לי את כל שעות השהייה לעצמי, נראה לך שב4 שעות אפשר להכין 21 (בלי הפרטני) שיעורים? אפשר לבדוק מבחנים ב7 מקצועות?? אי אפשר, אפילו לא רבע מזה!

מה גם שמתוך ה4 שעות שהייה, פעם בשבוע יש לי ישיבה קבועה עם המורה המקבילה או הדרכות במקצועות שונים (מתמטיק,ה עברית, תורה). אחת לשבועיים יש לי פגישה עם היועצת בשעה הזו, ואחת לחודש בשעה אחרת יש לי ישיבת מחנכות. מידי פעם גם קובעים לי פגישה עם המנהל, פגישות עם הורים אני קובעת על השעות האלה.. חישוב מהיר... לא נשאר הרבה!

מורה יכול למצוא את עצמו גם 3 שנים אחרי הסטאז' מנסה להיכנס למערכת ולא מצליח כי אין שעות תקן אלא רק שעות של עמותה (מה שנקרא "מורה קבלן")

וזה לא חוסר הדיוק היחיד בדברים שלך, שאפילו אין לך אומץ לעמוד מולם בניק שלך.

אין מה להשוות לעבודה אחרת במשרד..

אני עובדת בהייטק. יש תקופות של 15 שעות ביום וזה לא משתווה מבחינת האנרגיות הפיזיות והנפשיות הכרוכות בהוראה בכיתה. (יצא לי ללמד בכיתות בשירות לאומי ובעוד הזדמנויות)

ביום שאני אוספת את הילדים מהגנים, באיזור השעה 20:00 אני יותר עייפה לעומת יום שאני בעבודה רצוף עד 20:00.

ויש לי שני ילדים.. אז מה זה לעומת 30-40 ילדים?!

מצדיקה עבודה של פחות שעות ביום,

או יום חופשי אחת לשבוע,

לא מצדיק חופשים ארוכים רצופים, כאילו, מה הקטע?! 

קיים בצורת אלו ואחרות גם במקצועות אחרים,

שלא זוכים לחופשים מופלגים כ"כ

יש עוד מקצועות בהם עובדים עם ילדים ויש הרבה שעות הנה מעבר ועדיין אין כ"כ הרבה חופש..

היום יש ת"ת פרטיים שעולים 500 ש"ח בחודש ושם לומדים עד 5-6 ואין למלמדים שום חופש. (בזילברמן לדוג' עובדים גם בשבתות וחגים)

משלמת תבין וטקילין ולא מקבלת תמורה

רוב מי שעובד בשוק החופשי, עם תואר אקדמי - יכול די בקלות להפוך להיות מורה - תיאורטית כמובן. אם לא מתאים לו נפשית הוא פשוט לא יהיה מורה טוב, כמובן - אבל תיאורטית הוא יכול, ואם כזה בא לו על החופשים (שהם לא באמת חופשים לגמרי. עיינו בהודעה שלי למטה...) של המורים - אז שילך לזה.
 

בית ספר הוא מוסד חינוכי, וכן, בין היתר הוא עושה בייביסיטר כדי שילדים יקבלו חינוך ודרך ארץ ולא יסתובבו ברחוב.

ההשכלה היא משנית. רק שחייבים שיהיה מעניין, כדי שילדים ישמחו לבוא.

המורים הם דמויות חינוכיות ששווה לי שהילדים שלי יתחנכו מהם!

מבחני מיצ"ב...

כדי לשמור על שגרה ותעסוקה, מחייבים לעמוד ברמת לימודים מסויימת

נועד לשמש כבייביסיטר, ומי שחושב ככה אני מרחם עליו. בית הספר נועד להכניס השכלה, וחינוך (חינוך זה לא השכלה). בייביסיטר לא נועד לא לזה ולא לזה - הוא נועד לדאוג שיהיה מי שישמור על הקטנים שיעשו כמה שפחות נזקים בזמן שההורים לא לידם. 

מי שרוצה מורה בייביסיטר, שישלם לו כמו שמשלמים לבייביסיטר במקומות מסויימים - 50 ש" ומעלה...בלי תלות ב"ותק" וב"השתלמויות" וב"תארים" וכו' וכו'. בבייביסיטר לא צריכים את כל זה.

ולעיתים בהיקפי שעות הזויים.

זה לא עניין פרטי של מגזר ההוראה.

כל מי שאני מכיר שעובד מהבית עושה את זה במקום ללכת לעבודה ובתשלום. רק פה ושם יוצא לעבוד מהבית או מהדרך הביתה (בעיקר מי שיוצא מוקדם בסוף יום, או טלפון קטן על תחום העבודה שלך ביום חופש). אין מה להשוות למורה שאחרי שעות העבודה בבית ספר צריך לעבוד שעות רבות גם בבית באופן יום יומי.

אשתי  מורה לחינוך מיוחד לשעבר.

לא מתקרבים לכמות השעות שאני עובדת בבית! 

הן נמוכות בגלל שהמערכת צריכה לממן גם מורים כושלים שאי אפשר לפטר וגם מערכת מטורללת של מפקחים (מורים כושלים ש"נבעטו למעלה"), מחלקות חינוך בעיריה, משרד החינוך הבזבזני וכל אלה.

תפטרו את כל הבטלנים, תפריטו את המערכת ותראו איך המשכורת של מורה טוב עולה לשמים, בדיוק כמו עורך דין מומחה או מתכנת בכיר.

אני לא יודע מה יהיה במערכת מופרטת.

תאורטית לפחות שליש מהתלמידים יכולים ללמוד לבד מחומר כתוב חלק גדול ממקצועות החול למעט אולי מתמטיקה ואנגלית, מה שמייתר בין שליש לחצי מהמורים בתיכון. אפשר גם להציע בכיתה י' מה שמציעים למגזר החרדי (השלמת בגרויות בשנה וקצת), מה שמאפשר לחסוך עוד שנה וחצי- שנתיים של תיכון מבוזבז שבתורו יחסוך שעות עבודה של מורים.

בשוק חופשי מישהו ימצא את הפיתרון היעיל ביותר לחנך. מה הוא? לא יודע.

בתור אחת שעובדת בתחום של הוראה סינכרונית, אני חייבת לומר שכאשר אין לתלמיד מורה מול הפרצוף, ההתמדה שלו יורדת משמעותית. 

לא יודעת להסביר את זה אבל זה פשוט ככה.

הדרך היחידה לחסוך כסף היא לא על ידי הוראה וירטואלית/מתוך ספרים אלא על ידי ויתור על כמות המקצועות (להוריד כמה מקצועות מתעודת הבגרות ומתכנית הלימודים)

מצד שני, בדרך זו התלמיד ילמד הרבה פחות, בית הספר יסתיים הרבה יותר מוקדם, ושוב לא יהיה להורים בייביסיטר עד 3.

רק שצריך לפרק את מונופול החינוך הדורסני, וכל אחד יבחר מה שהם רוצים.

(גילוי נאות: למדתי את המקצוע שלי כאוטו דידקט לבד מול המחשב וכך גם הרבה אנשים שאני עובד איתם בתחום. זה לא מתאים לכל אחד אבל מתאים להערכתי לכ-20-30% מהאוכלוסיה)

כלומר סטטיסטית זה מתאים אולי לחצי אחוז מהאוכלוסיה

היום יש ילדים עם קשב וריכוז, ילדים שאין מי שישגיח על הלמידה שלהם, ילדים שזקוקים לליווי בתהליך הלמידה.

ויעידו על כך גם מאות סטודנטים שעזבו את הפתוחה ועוברים למוסדות רגילים

מונופול החינוך הדורסני נבנה בהרבה מחשבה והשקעה. גם אני חשבתי שאני מבינה הרבה דברים, עד שנכנסתי למערכת הזו והמציאות טפחה על פני.

אפשר לצמצם תשלומים למורים, רק על ידי ויתור מוחלט על מקצועות. לא ניתן לצפות שילדים ילמדו לבד. אין חיה כזו.

לי אישית לא אכפת שהילדים שלי לא ילמדו הסטוריה/ספרות/אזרחות - הייתי מוותרת עליהם בשמחה, אבל לכל הורה סדר עדיפויות שונה וברור לי שאין מתכון שירצה את כולם. כרגע כולם לומדים הכל והמדינה בוחרת לשלם על הכל. 

וכן, גם לי לא אכפת שלא ילמדו אזרחות. חבל על הכסף במדינה הדמוקרטית שלנו...

וזה חשוב מאוד מאוד להפריד. מי שהוא עצמאי/פרילנסר - הוא זה שדי מחליט על השעות, הזמנים וכמות הזמן שהוא יעבוד. לעומת זאת שכיר עובד לפי השעות שהמעסיק משלם לו, וזהו. אז שכיר, לא, אין שום סיבה שיעבוד על גירסא ב3 לפנות בוקר אלא אם המעסיק שלו משלם לו על זה שכר, וכמובן - שכר לילה... 

במיוחד בסטרטאפים וכאלה, אבל לא רק. 

כתבתי פה פעם (בפורום אחר) שמישהו שעבדתי איתו סירב לחדש חוזה עם עובדת  (אמנם פרילנסרית, אבל שתנאי ההעסקה שלה היו דומים מאוד לשכירה) שלא הסכימה לענות מחוץ לשעות העבודה.

לפחות 10 דקות למבחן.תכפילו ב35 מבחנים והנה לכם עוד יום עבודה. וזה קורה לעיתים קרובות

כן, אני מורה. 

אני עובדת קשה מאוד!

נכון, יש לי ימים קצרים, אבל יש לי לפחות שני ימים ארוכים בשבוע, אני עובדת 5 ימים, בשנה אני צריכה לעשות 60 שעות השתלמות (כן, לא על שעות העבודה!) (כלומר, אם יש לי יומיים ארוכים קחו בחשבון יום נוסף לפחות של השתלמויות אחרי הצהריים... (אה, וגם בחופשות הלידה שלי עלי להגיע להשתלמויות! אין את זה בשום עבודה אחרת!)

כשאני חוזרת גמורה (כן, כמעט ואין לי זמן לשבת בעבודה), אני צריכה לגדל את ילדיי, וברגע שהם הולכים לישון אני יושבת ומתחילה להכין שיעורים, לבדוק מבחנים, לעשות טלפונים להורים ועוד ועוד.. כל ערב כ5 שעות או יותר, לא כולל היום החופשי שגם בו אני עובדת למען ביה"ס.

כן, אתם שומעים נכון, זו העבודה!! 

תגידו לי שאני מורה יחסית חדשה? (יחסית, אני כבר לא שנה ראשונה!) אמא שלי מורה 25 שנה, וכמות השעות שהיא יושבת להכנת שיעורים זה בערך אותו דבר, אולי שעה פחות ביום. כן!!

מאז עידן אופק חדש, שמעתי על מורה אחת בלבד שמצליחה לגמור את כל העבודה בשעות השהייה שלה! אחת!! ואני מכירה מלא מלא מורים. כולם לוקחים עבודה הביתה, ולא מעט עבודה.

בשעות השהייה שלי בדר"כ קובעים לי פגישות, לעיתים יש גם קצת זמן לעבוד אבל בטח שלא מתקרב ללסיים את העבודה בביה"ס.

בהפסקות? יש לי תורנות חצר (לא, לא משלמים עליה!), יש תלמידות שרוצות לדבר איתי... לפעמים יש לי גם כמה דקות לאכול, לא תמיד! 

לא ציינתי ישיבות מורים, אסיפות הורים, ערבי כיתה. (נכון, על זה אני מקבלת שעות נוספות, על הדברים האחרים- לא!!)

בחופש הגדול אני צריכה להכין דברים לתחילת שנת הלימודים, לבוא לימי הערכות, לקשט את הכיתה. (לא, לא משלמים לי על זה!)

נכון, אני לא עובדת במשך חודשיים מלאים, אך אני בהחלט עובדת, יותר בנחת, יש לי קצת שפיות בתוך כל העבודה הנוראית הזו. 

בחופשת פסח? כשחמי וחמותי (עובדי ההייטק) מתחילים לנקות את הבית חודש לפני פסח וכל ערב עושים משהו, אני בערבים יושבת ומכינה שיעורים ועוד...

רק כשאני יוצאת לחופשת פסח אני באמת יכולה לנקות (וגם עכשיו, יש לי דברים רבים לבדוק ואין לי מושג איך אני מכניסה אותם בלו"ז הצפוף שלי!

והמשכורת? נכון, מאז אופק חדש היא עלתה קצת, אבל באופן יחסי למשק, ובטח באופן יחסי לשעות העבודה היא לא מתגמלת בכלל!

אני מורה כי טוב לי בעבודה, יש לי סיפוק, אני רואה בזה שליחות! זה מאתגר אותי. החופשות זה יתרון שיש למורים, אבל מי שבא להוראה כי יש חופשות לא יחזיק שם מעמד! העבודה קשה מאוד, אני קורעת את הנשמה. 

לא מזמן ראיתי כתבה שהוראה זה המקצוע שהכי נושרים ממנו. למה? תחשבו לבד.. זה לא קשה להבין!

אז כן, אני מבינה מאוד את ההורים, אני מבינה שההורים שעובדים תקועים עם הלדים שלהם שנמצאים בחופש, ועם זה, המורים זקוקים לחופש הזה. בהחלט!

כשאני צריכה לצאת לימי הערכות בקיץ אני נתקעת עם הילדים, ויכולה להבין את מי שנתקע בכל חג, אסרו חג וחופשת הקיץ. אני מבינה מהיכן מגיע כל התסכול של ההורים, ועם זאת, אני בטוחה שרובכם לא הייתם רוצים להחליף אותנו בעבודה הקשה הזאת. 

אני חושבת שיש בעיה במשק הישראלי שמספר ימי החופשה של ההורים קטן יותר מזה של הילדים, זו בעיה, אך התשובה אליה לא צריכה לבוא על חשבון המורים!

יש עוד חסרונות להוראה, עובדי הייטק אומנם מוגבלים במספר ימי חופשה בשנה, אך יכולים לקחת חופש מתי שהם רוצים, אני לא! גם כשהילד שלי חולה, אני צריכה למצוא לי ממלאת מקום, להכין חומר לימודי ועוד...

לא באתי לבכות פה על העבודה שלי, כפי שציינתי אני אוהבת אותה מאוד!

אך... לכל המתלוננים... אני מציעה לבוא ולטעום קצצת ממה שאנו חווים לאורך השנה כולה!

אני יודעת שזה קשה להבין, שזה בלתי נתפס, מי שלא מורה, לא יודעת אם הוא יצילח להבין את זה. אבל כן, זו המציאות!

וגם תלמידים צריכים חופש...

נקודה למחשבה.

בתור אימא לילדים אני חושבת שלילדים כמות השעות והימים של לימודים גדולה גם ככה

ושהות ארוכת שעות יום יום במסגרת לא תורמת להם

הם סתם עייפים ועצבניים 

אפילו במה שיש עכשיו אני מרשה לילדים להישאר בבית פה ושם

צריך פתרון אחר. 

אולי אנחנו כחברה נוריד קצת סטנדרט. לא מאות שקלים ליום הולדת, לא אולם לבר מצווה, לא כל יום בגד עליון חדש

כיילד קטן לא בנוי להיות במסגרת של 30 ילדים במשך יום עבודה שלם וכמעט בלי חופש.

בתור עקרת בית שנמצאת הרבה שעות עם ילדים אני לא מבינה איך גננת, מטפלת או מורה שורדות אפילו מה שיש עכשיו. 

יכול להיות שגם עובדים אחרים צריכים יותר חופשים. ובזמן שהם בעבודה אולי התנהלות קצת אחרת

חיפשתי את התגובה הזאת. הסתכלתי בתגובות ולא האמנתי שאף אחד לא מתייחס לתלמידים שהם החלק העיקרי של מערכת החינוך וגם הם זקוקים לחופש.

נ.ב.: אני מורה שסיימה בדקות אלו של החופש בדיקת מבחנים... (הערימה השנייה של המבחנים תחכה כנראה לאחרי החג...)

אני בטוחה שכמורה הייתי תומכת בעינין, אבל כהורה עובד שהוא מוגבל כלכלית אני בעד לחלק בצורה שונה או להקטין. אני גם מתארת לעצמי שברגע שיש ילד גדול יותר שיכול לשמור על הילדים הקטנים הבעיה פחות אקוטית. 

(הייתי חייבת להגיד מהנקודה שלי בתור תלמידה)

לא קראתי הרבה תגובות, אבל:

דבר ראשון מהצד של התלמידים, |לא מנסה להאשים או להעליב אף אחד,|

עם כל הכבוד לזה שאני מאוד אוהבת את המורה שלי, (באמת !!)

אני לא הייתי מסוגלת לראות אותה כל היום...

זה חשוב לתת לתלמידים קצת חופש מהמורה..

דבר שני אני לא ככ מבינה בענין הזה,

אבל כמו ש@Admin אמר...

|הענין הזה ככ קרץ לי שהייתי חייבת להגיב עליו..|

1. חלקכם חוזרים על הטענה שהעבודה של המורים קשה יותר ותובענית יותר מכל עבודה אחרת ולכן החופשות כן מוצדקות כי הן מפצות על העבודה הקשה.

השאלה שלי האם זה באמת נראה לכם הפתרון הנכון, הרי אם לבנאדם הייתה תקופה של כמה חודשים שהוא היה בה רעב או לא ישן מספיק הוא לא יישן אחריה חודשיים ויאכל כמות כפולה במשך חודשיים. הגוף והנפש של האדם לא עובדים ככה. אולי הפתרון היותר נכון הוא הורדת הלחץ באמצע השנה (ע"י הקטנת כיתות והוספת מורים וסייעות), ולא 'פיצוי' מרוכז שלא באמת מוריד את הקושי (כפי שניתן לראות מהתלונות כאן בשרשור)?

2. בתור הורים לילדים - נסו לחשוב מה הייתם/ן עושים לו היו מוציאים רק את ילדי המורים לחופש של חודשיים באמצע שנת הלימודים, מה הייתם עושים? איך הייתם הולכים לעבוד? האם הייתם עומדים בהוצאות של אלפי שקלים בקייטנות לכל הילדים כדי לאפשר לכם לעבוד בעבודה שבכלל לא תשתלם לכם במשך אותו חופש?

אני מבין את הטענות שלכם על קושי העבודה והעומסים אבל אי אפשר לשתק את כל המשק בגלל זה, יכול להיות שצריך למצוא פתרון אבל 'חופש' זה לא פתרון. הבעיה בישראל בהקשר הזה היא אי ההלימה בין כמות ימי החופש של הילדים לכמות ימי החופשה של העובדים במשק - ההורים. במדינות אחרות ב-OECD יש קצת פחות ימי חופש במוסדות הלימוד, אבל יש הרבה יותר ימי חופשה להורים והם הרבה יותר מותאמים לחופשים של הילדים.

1. "למה להלחם נגד חופשות המחנכים כשאפשר להלחם על תנאי השכירים?"  -  אי אפשר לשתק את המשק למשך יותר מרבע מהשנה במצטבר, זה פשוט לא יעבוד לא כלכלית ולא טכנית (בלי סופרים, שירותים ממשלתיים וציבוריים בסיסיים וכו'). אין אפשרות "להלחם" על תנאי השכירים כך שיקבלו שכר בלי לעבוד בשבילו - זו פריבילגיה של עובדי מדינה בלבד.

2. לא ענית על שאלותיי - האם השיטה של הפיצוי המרוכז באמת יעילה בתור הורדת לחצים? ואיך היית מסתדרת במציאות דומה לשל ההורים שאינם עובדים בהוראה (בהנחה שא"א להשבית את המשק כולו כמו שהצעת)?

שיפור תנאי השכירים- אין הכוונה בהשבתת המשק!! אלא מתן סיוע להורים שכירים (אם בסבסוד מוסדות חינוך הפועלים בקיץ או לא יודעת מה....) לא על זה הדיון, אני לא מתמצאת בזה. וד"א, כמו שאנשים נלחמו על הקוטג' שילחמו על תנאי השכירים.

העניין הוא שאי אפשר לרמוס את זכויותיהם של המורים והילדים (בכל מיני טענות מטופשות) בגלל שאת לא יודעת מה לעשות עם ילדייך. חופשת הקיץ נהוגה בהרבה מדינות, גם מורים צריכים להתאוורר. מורים, ובעיקר שומרי המצוות, בדרך כלל לא יכולים לקחת חופשה באמצע שנה ובוודאי שלא בימי לימודים. 

איך זה שבשאר המדינות אף אחד לא פוצה פה על חופשת הקיץ?!

אבל עוד בבסיסה חופשה היא לא פיצוי- היא דבר הכרחי כי אי אפשר ללמוד וללמד במשך כל כך הרבה זמן, וגם אין צורך ביותר שעות לימודים במהלך השנה. נמצא, שהתלונות על החופשה הן רק כי הורים רואים במערכת החינוך בייביסיטר, וצר לי לאכזב, היא לא!! מערכת החינוך מספקת חינוך לילדים מספטמבר עד יוני, המורים מלמדים X חומר, מערכת החינוך לא אמורה מעבר לזה לספק שירותי בייביסיטר היא אמורה לספק חינוך נטו.

היא לא של המורים. 

ואגב, בהגיון נראה לי שזה נובע משחיתות

אבל ליבי אומר לי שאם יבטלו את החופשים זה פשוט לא ילך. 

או שהמערכת תיהפך לנטו ציונים בלי טיפת יכולת חינוך. 

בה האומן צריך לתת את כל כולו מבחינה רגשית ומבחינה שכלית 

ומבחינת המרץ והחיוניות כדי להצליח להוביל את הכיתה ללמידה

ועוד יותר - לחינוך. 

אני לא יודע אם זה בכלל קשור לחופש

 ויותר יעיל היה אם הכיתות היו קטנות יותר

והבית ספר היה דומה יותר למקום להוראה ופחות לבית חרושת

אבל בכל מקרה, 

מדובר בעבודה שדורשת כוחות נפש יוצאי דופן. 

נכון שהמיקצוע קשה, אבל יש הרבה מיקצועות קשים,

ואני לא בטוח שחופש הוא האיוורור הנכון

והוא בוודאי ארוך מידי

כל אחד נדמה לו שהוא עובד הכי קשה, תכלס כולם עובדים קשה. 

ואני זכר

לא מוצדק.

מה אני יעשה? לא יצא לחופש? זה ישנה משהו?

שחלקם הגדול מיותר ומוגזם.

בתור גננת.

העבודה בגן, כמו בכיתה (אם לא יותר) מצריכה אנרגיה רבה הן בפן הפיזי והן הנפשי.

כל יום, עם 35 קטנטנים, לשמוע, להרגיע, לדאוג שאכל, להפריד בין 2 שרבים, ללמד משהו, לשחק, לאסוף, להקנות לילדים הרגלים טובים, ללמד אותם להתמודד, להיות חברים, לחזור הביתה בלי יכולת לדבר, לבקר אצל אף- אוזן- גרון, לשמוע שיש לך יבלות עם מיתרי הקול ואת צריכה קלינאית תקשורת, לשיר עם הילדים שיר בוקר טוב ותפילה כל יום, אבל לחזור הביתה ו״המלאך הגואל״ עם הקטנים שלך את לא מצליחה לשיר. לענות לטלפונים מהורים מודאגים, למלא טפסים לוועדות, להתייעץ עם פסיכולוגית הגן, היועצת, לטפח גן ירוק...

אם זה לא היה מספיק אז אני מוכנה להוסיף.

העבודה החינוכית היא אינטנסיבית. מאד. מעייפת ומצריכה אנרגיה רבה. כל פסיכולוג מתחיל יגיד לך שכדי לבצע דברים בצורה מיטבית- את צריכה כח וזמן בהתחלה לעצמך. מי שמלא, יכול למלא אחרים, ומי שלא- לא.

החופשות האלו לעובדי החינוך הכרחיים וחיוניים להמשך התיפקוד שלנו בעבודה החינוכית!

בתור אמא- לא אגיד שהחודשיים חופשה נוחים לי, אך אני מבינה שכדי לקבל מורה עם כוחות לבת שלי- אני צריכה אותה מלאה. מה גם שאני יודעת שחצי מהחופשה הולכת עם תכנון שנה,פגישות תיאום, ישבצ״ים וכו.

אז אנא. העריכו במקום לקטר. זה נורא לא נעים.

בפסיכולוגית של גן, כל מיני וועדות, יועצות... גם ככה מה שיוצא בסוף זה הרבה טפסים ואפס תועלת 

אם לפסיכולוגית אין ניסיון ספציפי מוכח אז אין טעם אפילו להתייעץ אתה

ובשביל מה גן ירוק אם שוטפים עם דליים של אקונומיקה?

מזלזל/ת כ״כ.  

במשך השנה, 

במילים אחרות המורים יוצאים לחופשה כפויה על חשבונם חודשיים בשנה

מורים הם עובדי ציבור, וככאלה, לציבור מותר להביע את דעתו על החופשות ותנאי ההעסקה שלהם. 

גם המשכורת שלהם כשהם עובדים מגיעה מכספי המסים. זה לא באמת משנה אם הם מרוויחים יותר כל חודש ולא מרוויחים בחודשיים חופש או שהם מרוויחים פחות כל חודש למשך 12 חודשים. 

אין לזה שום נפקא מינה. 

כי המחשבה היא שהציבור משלם להם על החופשה וזה לא נכון

הציבור משלם להם על החודשים שהם עובדים

מתוך זה יורד להם שכר וניתן להם בחופשה

והעובדה שזו חופשה כפויה ללא תשלום 

אמורה מן הסתם לעורר אצל הציבור דווקא אמפתיה

זה לא מעורר אמפתיה כי להורים אין בחירה. כשמכריחים אותי לשלם משכורת למישהו, אין לי אמפתיה כלפיו. 

רוצה לדעת כמה כסף שווה של מורה? 

תפריט ותגלה. 

מה שתגלה הוא שיש מורים ששווים יותר ויש ששווים פחות. 

יש מורים שהמשכורת שהם מקבלים עכשיו היא נמוכה ביחס לעבודה שלהם ויש מורים שעבור העבודה שהם עושים, מדובר במשכורת עתק. 

אולי אתה מדבר על ראשי אירגוני המורים? יש אולי שניים-חמישה כאלה.

גם לי אין אמפתיה לכל מיני בעלי תפקידים במדינה שאין לי בחירה אם לשלם להם או לא. אז מה? 

להביע את הדעת אפשר וזה מה שאתה ואחרים עושים. המזל של המורים הוא שלא אתה קובע את גובה השכר שלהם.

יש מורים, שאם אני בעבודה שלי אעבוד כמו שהם עובדים, אמצא את עצמי בבית אחרי פחות מ-3 שעות. 

אני מביע את דעתי ואני חושב שהשכר הממוצע של המורים הוא גבוה ביחס למה שאנחנו מקבלים מהם. 

ובנוסף, הם מקבלים חופשות שאף אחד אחר לא מקבל. 

זו דעתי ואם היה בית ספר פרטי ולא היו מכריחים אותי לשלם על חינוך ציבורי בכל מקרה, הייתי שולח לפרטי - למקום שבו כל מורה משתכר לפי טיב עבודתו. 

זו גם הסיבה שמורים כ"כ מפחדים מהפרטה - אחרי ההפרטה, לא יהיה יותר "ותק" לאחר כמה שנים שלאחר מכן אפשר יהיה לשבת בחיבוק ידיים ובמקרה הגרוע יהפכו אותך למפקח. 

היית מרגיש כמה זה כבד בכיס.

אקדמאי שעובד בלי זכויות הוא פראייר!!!

אולי התכוונת שלא תהיה קביעות, אבל ותק חייב להיות. כמו בכל עבודה נורמלית.

נוח לעמוד מול הייטקיסט ולומר לו שהעבודה של מורה קשה יותר נפשית.

אבל זה לא טיעון.

עובדים סוציאליים מרוויחים פחות מכם, עובדים יותר שעות ביום מכם (8), עובדים בחופשות, לפעמים בחגים עצמם, אחרי שעות העבודה, כוננויות, בלת"מים, מקרי חירום,

ובלי להשוות, אבל העבודה לא פחות (כנראה יותר, הרבה יותר) קשה נפשית.

אז זה לא טיעון.

היא - שזה היתרון היחיד שיש לעבודה הזו, 

הסיבה המושכת היחידה - חוץ מהאידיאל והאהבה ללמד,

והאידיאל והאהבה לא יכולים להספיק (אלא אם כן את בחורונת נמרצת)

צריך עוד משהו שיחזיק את זה.

כן פייר, לא פייר, אי אפשר אחרת...

הייתי בעבודה הזו, וכיום אני בעבודה הרבה יותר תובענית ודורשת מבחינת שעות ולחץ,

ועדיין אין מה להשוות!

עם כל הלחץ עבודה שיש לי היום והשעות הארוכות, 

אני יושבת מול דברים טכניים ולא מול חבורת ילדות - וזה הבדל של שמים וארץ.

להיות מורה זה מאד קשה...

מי שמקנא שילך להיות מורה. אף אחד לא מפריע לו. חוץ מאיסרו חג, שיש מורים שלא יודעים בכלל מה זה, הכל בסדר. מי שרוצה שלתלמידים לא יהיו חופשים מוזמן לסדר את זה. 

למה לא להעניק יותר ימי חופש *לכל* העובדים במשק????

בעלי הייטקיסט והוא ממש מתוסכל שיש לו מעט ימים להיות עם הילדים.

איך 14 יום חופשה בשנה (או 21??) זה מספיק?

רק תחשבו את סוכות, פסח וחנוכה--- ומה נשאר??

זה מבאס ממש שכל המשפחה ביחד בבית / יוצאת לטייל, ורק אבא צריך ללכת לעבודה (במקרה שלנו)

למה להגיד שהמורים "מסדרים" לעצמם יותר חופש, ולא להגיד-

המצב הנורמלי הוא להיות יותר ימים עם הילדים שלך?!

לדעתי כל המשק- מלבד חירום (חשמל, רפואה כו') צריכים לשבות בחול המועד (כמובן שזו לא המצאה  שלי), בחלק מחנוכה ובימים ברוכים כמו פורים ושושן פורים/ פורים ופורים דמוקפין, וכן הלאה.

עובד נינוח שחזר מחופשה קטנה עם משפחתו הוא עובד בעל הספקים גבוהים יותר

את המקסימום. 

ימי חופש עולים כסף. יש מקומות עבודה שהם יותר נדיבים בחופשות ויש שפחות. 

כל אחד והמקום שבו הוא נמצא. 

שיקח עוד כמה ימים על חשבונו.

כמובן לא פוגע במקום העבודה אלא פשוט לא חושב "מה יגידו" אלא מה נכון לדעתו.

למשל- לא לעבוד בחוה"מ, שהרי זה חג וזה לא מביא ברכה

השנה איסרו חג "נדחה" ליום ראשון.

באמת, אל תגידו שזה לא הזוי.

הורים - תתחילו לחפש קייטנות....

הגננת של הבן שלי הודיעה שחוזרים ביום שני (גן פרטי...)

אתם רואים את זה מצד ההורים, איך זה מצד המורים?, אלו שעובדי משרד החינןך ואולי גם מורים אחרים אינם רשאים לצאת לחופש סתם כך באמצע השנה,יש להם את חופשות מערכת החינוך ובהם הם צריכים להסתדר, הם לא יכולים לצאת לחופש במאי יוני לפני העונה במחיר זול יותר , מי שרוצה לא יכול לנסוע לחול בסילבסטר להנות מאוירת חג המולד, מי שרוצה לחגוג יום נשואים או יום הולדת בתאילנד באוקטובר שאז עונת הטיולים שם גם לא יכול,בעוד חודשיים מורים רבים ילמדו בכיתות חצי ריקות התלמידים נסעו עם הוריהם לחול לאילת וכו,אצל המורים לוח החופשות הזה הוא עד לפנסיה אצל ההורים זה עד שיגדלו הילדים וזה כמובן בא מוקדם יותר, מי שבכל זאת רוצה להתאים את לוח החופשות של משרד החינוך לחופשות ההורים בבקשה שזה יהיה מושלם , הילד יבא לכיתה אחרי החגים ויתברר שחלק מהמורים בתאילנד , אתם ההורים מוכנים לכך ?, שמורים יקחו חופש באמצע שנת הלימודים?, גם מורה רוצה לחגוג יום הולדת 50 בפריז גם אם זה יוצא בשבט אדר או חשוון

בעל של מורה

אינני מורה, אך עובדת במערכת החינוך וכפופה לחופשות שלהם.

לא יכולנו לטוס לחתונה של בת דודה באמצע השנה (היינו היחידים שלא טסנו) ואינני יכולה לטוס לבקר משפחה כי כשאני בחופש הטיסות מאוד יקרות...

ושמשרד החינוך יקבע לי מתי מאשר 12 יום לבחירתי. 

אני חושב שהרוב יעדיפו. 

בגלל החופשות.

כשמורה עובדת במילוי מקום היא תקבל משכורת בחופש הגדול ביחס לזמן שבו עבדה!

מורה שלא עבדה במהלך השנה או עבדה מעט לא יכולה למצוא/להתחיל עבודה בחופש הגדול!

יש לזה מלא מלא חסרונות!!! אני באמת הייתי מעדיפה לעבוד יותר ושיעלו לי את המשכורת, באמת!!!ויש הרבה כמוני

יש המון מורים ואנשים שרוצים להיות מורים ואין מספיק משרות. 

כמו אצל עורכי הדין - התואר קל, תנאי קבלה קלים עד לא קיימים ויש סיכוי טוב להסתדר על תפקיד נחמד שמוגן ע"י ההסתדרות. 

לקושי של העבודה, אין שום משמעות - השאלה היא מהי התועלת שמופקת מאותה עבודה. 

לדפוק את הראש בקיר זו עבודה מאוד מאוד קשה - אבל אף אחד לא ישלם לאדם כדי שיעשה אותה. 

אני לא מכיר הרבה אנשים שהיתה להם היכולת להיות רופאים או מדענים והם בחרו לעסוק בהוראה - רוב המורים הם מורים בלית ברירה או אנשים שעשו תואר במדעי הדשא ולא היה להם שום דבר לעשות איתו אח"כ אז הם עשו הסבה. (כמובן, כמובן, יש יוצאים מן הכלל - אבל ת'כלס, כולם יודעים שזה נכון). 

לכן, השכר בהתאם. 

גם עם פחות חופשות, המשכורת לא תעלה - כי זה מה שמוקצב לשכר המורים ולא משנה באיזו חלוקה ישתמשו. 

אני למשל!

ושני אחים שלי (פסיכומטרי גבוה בלי קורס, ממוצע בגרות גבוה מאד! מגמת פיזיקה וכו'..)

אז צריך להיות לך חשוב גם המורים שלהם..

הם איתם יותר שעות ממך!!

חשובים לי מאוד המורים - ולכן אני רוצה להפריט את המערכת המושחתת הזאת. 

לך ולאחים שלך, זה ככל הנראה רק יעלה את המשכורות וישפר את התנאים. 

כל זמן שהמערכת ציבורית, היא פח שכולנו חייבים לשלם עליו - ולרוב, ללא הצדקה. 

ואז קלטו שאין להם מה לעשות עם זה - אז עשו גם תעודת הוראה... 

בהייטק מדובר על פיתוח של כל דבר בעצם - מכשור רפואי, כלי רכב, פיתוחים צבאיים. 

ברפואה מדובר על טיפול - גם בילדים קטנים. 

הכל זה לטובתם של הילדים ולטובתנו. אל תהפכו את המורים לקדושים מעונים ובעלי מקצוע "מיוחד". זה מקצוע רגיל לחלוטין. 

ורוב רובם של המורים שלי היו כאלה. (למעט מורים שהיו מורים "על הדרך" כמו פיסיקאים ומתמטיקאים שעשו השלמת הכנסה תוך כדי מחקר, למשל). 

אני מציע לך לבדוק את עצמך עם ההערצה שלך למורים לא נובעת מכך שאת פשוט חלק מהמערכת שמישהו מעז לבקר.

אני לא מזלזל בעבודתו של מורה - אני פשוט לא מאדיר אותה ביחס למקצועות אחרים. 

זה מקצוע שלא דורש הכשרה ארוכה או קשה ביחס להרבה מאוד מקצועות אחרים. 

נסי את לכתוב קוד ולדבג אותו ולא להבין לה זה לא מסתדר... משתנה אחד גלובלי, 2 מערכים, 4 רשימות מקושרות ואלף מחרוזות שצריך לטפל בהן. 

שלא לדבר על המתמטיקה שצריך לוודא שהיא נכונה. 

אני לא מזלזל, אבל עושה רושם שמורים אשכרה חושבים שהעבודה שלהם יותר קשה\מאתגרת\שוחקת ולא ברור למה. 

זו עבודה. כמו כל עבודה אחרת. מצטער שזה נתפס אצלך כזלזול - אבל זו האמת. 

זה הכל. 

זו עבודה שהיא גם אומנות

ועבודה שדורשת ריכוז ואנרגיות גבוהות מאוד

כדי להוביל כיתה ללמידה במשך יום שלם

ולהוביל את הילדים ללמידה זה דבר שדורש כוחות מיוחדים

וזה בכלל לא דומה להתעסקות עם מכונות

גם להיות רופא זו אומנות וגם להיות נגר זו אומנות. 

וגם המקצועות הללו דורשים כוחות מיוחדים. 

די כבר עם הסיסמאות. 

המשכורות שלהם יותר גבוהות..

וחוץ מזה שמשיחות שלי עם אנשים בכל מיני מקצועות הם הבינו שהקושי בהוראה הוא לא תמיד החלק שבו אתה צריך ללמד אלא זה שהעבודה הזאת מתפרסת על כל שעות היום.

אין לי בעיה לעבוד קשה, אני ממש לא עצלנית, אבל כשהעבודה לוקחת לי מלא שעות נוספות (שאין לי עליהם שום גמול) ובאה לעיתים על חשבון ילדיי, אז כן, גם לי עולים לפעמים הרהורים לעשות הסבה, אבל מה שמשאיר אותי בהוראה זה קודם כל האהבה לתלמידות שלי!

כתבתי שאלו רוב המורים שאני מכיר. 

באופן מכליל ביותר אני שוב כותב שזה מקצוע בדיוק כמו מקצועות רבים אחרים. לא יותר. 

ובמקרה המקצוע הזה, הופך להיות ברירת מחדל מאוד פופלרית בקרב אנשים שלמדו תארים שאין מה לעשות איתם אח"כ. 

זה הכל. 

אין לי שום בעיה לקצר את החופשים בתמורה ליותר משכורת! הרי המשכורת שלך נקבעת בהתאם לזה..

וחוץ מזה שהייתי שמחה שתהיה לי אפשרות לקחת חופש מתי שאני רוצה!!

אבל כל עוד המשכורת כ"כ נמוכה ולא הוגנת ביחס להשקעה אז החופשים הוגנים ביותר!!

עובדי היי טק מקבלים שכר מהחברה ונעליים לעובדי טבע נאות מגיעות מהנהלת החברה. 

חשמל חינם ומשכורות\חופשות של מורים - מגיעות מכספי המסים של כולנו מבלי שיש לנו יכולת להתנגד. 

למעשה, כופים עלינו את מי להעסיק ובאילו תנאים. 

יחי ההבדל. 

מנוחה קלה לבית ולילדים ממשיכה שעות על גבי שעות בהכנת מערכים,תוכניות עבודה,מבחנים, טלפונים להורים ועוד ועוד.. לענ"ד אני עובדת כמעט שתי משרות בחודש. ללא חופש משמעותי שבו אוכל מעט להתנתק הייתי קורסת מזמן

בבתי הספר מלמדים ומחנכים.

ולמורים יש את התנאים שגדולים מכם וממני חושבים שהם נכונים כדי שהמורים ישארו סבלניים בעבודתם.

הורים , תגידו תודה על הימים שמחזיקים לכם את הילדים ומחנכים אותם.

ותזכרו שהם קודם כל שלכם!

ותגידו תודה על כל יום שמאפשרים לכם להיות איתם ולחנך אותם בעצמכם.

קשה לכם?? זאת בעיה גדולה, תחשבו איך אתם פותרים אותה

ואיך אתם עוזרים לעצמכם כי הבעיה היא שלכם ואצלכם!!

משרד החינוך לא זיכה אותכם בילדים ולא הורה לכם ללדת אותם.

קיבלתם מתנה,

תגדלו אותה בשמחה בלי לקטר כל היום!

להם עבודה?

הם הילדים שלנו, ואנחנו משלמים וזכותינו להתלונן על האופן בו משתמשים בכספינו. 

משרד החינוך אמור לשרת אותנו, הוא משתמש בכספינו

זה פלוס אדיר!!!

ואיני יודעת מי ישאר שם בהוראה האפורה הזו....

יש 2 אפשרויות

או שישארו רק אלו שאוהבים את המקצוע (לא רע בכלל), או שהשכר יצטרך לעלות קצת כדי למשוך מורים בכמות השעות החדשה.

אני לא חושב ש"לא ישארו מורים".

בלי העלאה בשכר, אין באמת סיבה לעבוד בהוראה (אם הורדת את החופשים)

כל בית ספר יראה כמו ת"תים חרדים. משכורת נמוכה, אין חופשים, אין זכויות...הדבר היחיד שיש זה מלמדים (בלי תעודת הוראה) שמתחלפים כמו גרביים.

מול כיתות שלמות של ילדים שובבים- החופש הוא הכרח.

ביחס לעבודות אחרות??? 

מי הכניס לכם את זה לראש??? 

צאו מהסרט הזה. 

כולם עובדים ולא פחות קשה מכם בעבודות לא פחות שוחקות. 

תמיד יהיו בה ילדים עם הפרעות קשב, ילדים לקויי למידה, ילדים עם ביות שונות שמשפיעות על התנהגותם וסתם ילדים שובבים, ובכל זאת להגיע לכולם, להצליח ללמד וגם לחנך - זה דבר נפלא אבל דורש מאמץ ומתח תמידי וזה לא דומה להרבה עבודות אחרות.

או אובייקטים שונים ולכתוב אלגוריתם שמשקלל את כולם ונותן תוצאה נכונה - זה דבר נפלא, אבל דורש מאמץ ומתח תמידי וזה לא דומה להרבה עבודות אחרות. 

לטפל בחולים בחדר מיון לאחר 30 שעות עבודה רצופות - זה זה דבר נפלא, אבל דורש מאמץ ומתח תמידי וזה לא דומה להרבה עבודות אחרות. 

לעמוד בפני שופט ולטעון טענות לאחר ימים שלמים של עבודה אל תיק - זה דבר נפלא, אבל דורש מאמץ ומתח תמידי וזה לא דומה להרבה עבודות אחרות. 

אתה רואה? אפשר לכתוב את זה על כל דבר. 
הוראה זה לא מקצוע מיוחד. 
צא מהסרט. 

מורים יישארו גם יישארו - גם ככה רוב מוחלט של המורים עסקים בזה בלית ברירה. 

על NP COMPLETE, שמעת? 

זו גם בעיה לא פתירה שאפשר לנסות למצוא לה כל מיני פתרונות חלקיים שעובדים במצבים מסוימים בצורה סבירה. 

ילדים נפגעים, נכון. הם נפגעים מהמון דברים ואחד מהם זה מורים גבוהים. 

הפתרון צריך להיות, להעיף את המורים הללו מהמערכת ולא לתת להם להיות מורים גרועים, לתת להם ותק ולאפשר להם להיות אפילו יותר גרועים. 

את בעד להעלות שכר לכולם על חשבון מי בדיוק? על חשבון הציבור. 

אפשר להפריט את מערכת הרפואה ולאפשר לרופא להרוויח כמה שהוא צריך להרוויח על פי טיב עבודתו ואפשר שאנשים כמוך, שחשוב להם, ישלמו להם מכיסם עצמם ולא מהכיס של אחרים. 

במקום לכפות על אנשים, צריכים להפריט, לתת לאנשים לבחור בעצמם על מה הם רוצים להוציא את הכסף שלהם - כך שגם במידה והם טעו, הם לא יוכלו אח"כ להאשים אחרים או את ה"מדינה". 

זה מאוד פשוט. 

את רוצה להקשות את תנאי הקבלה - אבל ברור לך שברגע שזו לא תהיה ברירת מחדל, יהיו הרבה פחות מורים ואז אלו שיישארו ידרשו עוד חופש בגלל העומס. 

אני לא אומר שכל העבודות הן אותה עבודה - אני אומר שאין עבודה יותר חשובה או פחות חשובה. 
מורה זו עבודה בדיוק כמו כל עבודה אחרת. 

בואי לא נאדיר את המקצוע הזה. 

זה הכל. 

ואם אתה לא מבין את זה כנראה שגם המורים שלך לא הבינו את זה

זה מקצוע ללא שום הילה או אצילות ביחס למקצועות אחרים.

המחשבה שכן, היא הגורם לכך שהמורם באים בדרישות הזויות. 

המקצועות כמעט. חינוך הוא לא רק ישיבה מול כיתה - למעשה, כל אחד מאיתנו הוא קצת מחנך, והרבה תלמיד - כל אחד מחוייב לחנך את ילדיו, רבים מאיתנו מחנכים ומלמדים את אלו שתחתינו בעבודה לעבודה טובה יותר וכן הלאה... - ואותם "מלמדים" שזהו תפקידם, הם מנחילי הידע לדורות הבאים.
בנוסף במציאות שבה הילד נמצא כמעט יותר זמן ער עם מוריו מאשר עם הוריו - נוצרה מציאות שהם לא רק מעבירי הידע אלא גם אלו שמופקדים במידה רבה מאוד על עיצוב אישיותו של הילד ועל הנחלת ערכים אליו...

בקיצור, אני לא מתיימר לבצע מידרוג של מקצועות וגם קשה מאוד לנסות לבע השוואה, אבל אין ספק שהוראה בפני עצמה היא מקצוע חשוב מאוד שהוא הבסיס לכל כך הרבה דברים אחרים. בעבר, בלי לימוד ובלי העשרת הידע, אנשים היו בורים וכל הידע נשמר רק באליטות הגבוהות, כיום גם אלו ה"שפלים" ביותר, יודעים קרוא וכתוב, ויודעים המון דברים בסיסיים שבעבר היו פריווילגיות שניתנו רק לבעלי המעמד הגבוה. מקצוע ההוראה הוא זה שאחראי לכך שהציבור נהיה אינטליגנט יותר ולא נשאר בור כבעבר...

בחינוך).

הידע הוא הרבה יותר ממה שכתבת

גם אטם אכן המערכת מאוד לא יעילה

היום אפילו מחנך לא יכול להעיף ילדים הביתה (כדי שלא יפריעו לשיעורים) לא לדבר על להעניש ממש

חינוך הוא הרבה יותר מזה - אבל הוא צריך להגיעה ממקום של סמכות שזה אין היום

וזאת מעבר לכך שבהחלט יש אפשרות להעניש. 

בלי רפואה, אנשים ימותו כמו זבובים ותוחלת החיים תהיה 30-40 כמו שהיה לפני הרפואה המודרנית. 

בעצם, הנדסה זה המקצוע שמאפשר את כל השאר - איך תלמיד יגיע לבית הספר בלי רכב? עם מה הוא יכתוב ללא עט או מחשב? 

מי יפתח מערכות נשק והגנה? 

בעצם נגרים מאפשרים את כל השאר - איך אפשר ללמוד בלי לישון כמו שצריך? 

איך אפשר לבלות יום שלם בבית הספר בלי לשבת על כיסא? 

בעצם, מנהלי סופרמרקטים מאפשרים את כל השאר - בלי חנויות ואנשים שידאגו ללוגיסטיקה ולשינוע של מוצרים, לאנשים לא יהיה מה לאכול... 

בקיצור, יש הרבה מקצועות וכולם חשובים (כמעט) באותה מידה. 

וכדי להיות תלמיד ולהגיע לבית הספר - לא צריכים מהנדסים קודם? 

מורה זה לא יותר חשוב מרופא, מהנדס\מדען או נגר או כל מקצוע אחר. 

מאוד פשוט. 

זה שמשום מה אתה חושב שמורה זה איזשהו מקצוע מדהים ואדיר וששום דבר לא היה יכול להתקיים בלעדיו ושהוא החשוב ביותר בעולם - זה כנראה רק בגלל שאתה מורה או שיש אנשים שמאוד קרובים לך שהם מורים ששטפו לך את המח עם השטות הזאת. 

היסוד לכל חברה מתוקנת זה שקודם כל יהיו אנשים בחיים - בשביל זה צריך רופאים. 

היסוד לכל חברה מחונכת זה שתהיה דרך טכנית להביא אותם לבית הספר וללמוד משהו - בשביל זה צריכים מדענים ומהנדסים. 

או שאתה חושב אחרת ממני ואתה טועה... 

הם אולי לא הגיעו לתוצאות מרשימות אבל: 

1. בזכות הטעויות שלהם אנחנו התקדמנו ולמדנו. 

2. ובאמת, תוחלת החיים היתה מאוד נמוכה וגם קצב ההתקדמות של האנושות. 

היכולת ללמוד היתה נמוכה כיוון שלא היה מה ולא היה מה כיוון שהיכולת ללמוד היתה נמוכה. 

ההתקדמות חלה בו זמנית. 

מורה צריך להרוויח מה שהשוק נותן לו - אם השוק יחליט שמגיע לו יותר, שיקבל יותר. אם השוק יחליט שמגיע לו פחות, אז מגיע לו להרוויח פחות. 

אותו הדבר אמור לגבי ימי חופשה. 

משום מה, מורים שכ"כ בטוחים שכולם חושבים שהם כ"כ אצילים ושחושבים שמגיעות להן משכורות יפות וחופשות ארוכות מאוד מפחדים שאחרים שאינם מורים, חושבים אחרת עד כדי כך שהם מתנגדים להפריט את מערכת החינוך. 

הרי אם העבודה של המורה תהיה באמת שווה לאזרח יותר מה ששווה עבודתו של רופא או מהנדס, אז המורים רק ירוויחו מזה - אבל הם מעדיפים שהמדינה תעשוק את האזרחים ותקבע את שכרם. 

למה? 

בדיוק כמו עובדי חברת חשמל או נמל אשדוד.

השכר שלהם (במקרה הזה - החופשות, ופחות כסף של ממש) הוא בגלל יכולתם לסחוט את המערכת וחוקי השביתה המופקרים בישראל.

השוק היה נותן לחלקם פי 4 מזה כי הם שווים את זה, ולחלקם המשמעותי חצי או שליש ממה שיש להם היום פשוט כי הם לא שווה את זה.

חלק מהם היו נפלטים מהמערכת לחפש מקצוע אחר במקום לקלל את העולם ולשרוד עד לפנסיה.

יפה. 

עלית על שורש הבעיה. 

היחידים שלא רוצים לבטל את מערכת החינוך הציבורית בישראל הם הורים שלא מבינים שהם ישלמו הרבה פחות ויקבלו הרבה יותר בגלל שזה מה שמכרו להם אינטרסנטים, עובדי משרד החינוך שנהנים מתנאים הזויים - בדומה לשאר עובדי המדינה וההסתדרות שחיה על השחיתות הזאת. 

הרופאים במערכת הציבורית לא מרוויחים כ"כ הרבה - הכסף הגדול של הרופאים מגיע אחרי שהם מסיימים התמחות ותת התמחות ומתחילים לקבל פציינטים בצורה פרטית. 

רופא מתמחה, מקבל פחות משכר מינימום לשעה. (מתמחה הוא כבר רופא שסיים שנה סטאז' ובאמצע התמחות במקצוע רפואי כלשהו). 

גם מערכת הרפואה הציבורית בבעיה בדיוק מאותן סיבות ולכן המערכת נחלת בשר"פ - כי יש בעלי אינטרסים שגוזרים קופון על אומללות הציבור. 

אם המורים היו שובתים באמצע השנה לשלושה חודשים, היו מפריטים את המערכת כי לכולם פשוט היה נמאס. 

כרגע, רק לחלק גדול נמאס.

אני לא מבין למה כופים על כולם את המערכת העלובה הזאת - שיאפשרו לאנשים לבחור. (כמובן שרוב המורים לא רוצים שההורים יוכלו לבחור, למה?). 

אין בזה שום מורכבות - למה אתה חושב שהשכר בהיי-טק כ"כ גבוה? כי זה פרטי. כי להסתדרות אין דריסת רגל שם (למעט עכשיו באמדוקס שבא נגיד, שלא הייתי בוחר את התקופה הזאת להשקיע במניה שלה...). 

אז מה אם אני אנונימי? זה לא הופך את מה שאני כותב לפחות נכון. תתמודד. 

וכי יש להם רכב להגיע ממקום למקום ויש להם אינטרנט כדי להעביר מידע מהר מנקודה לנדוקה. 

ואידך זיל גמור. 

(ובצדק גמור, רופאים ומהנדסים צריכים להרוויח יותר. השכר של רופאים בתחילת דרכם הוא ביזיון בגלל מערכת הבריאות הציבורית המושחתת). 

כי גם ככה בשלג או בסערה אין אפשרות להגיע לעבודה

יש הרבה ווירוסים והורים נאלצים להישאר בבית עם ילדים ויש הפסד ימי עבודה או שולחים ילד חולה ואז כולם כולל מטפלת וגננת חולים

וממש לא הגיוני חודשיים חופש רציף - עדיף שבוע פה ושם. 

ואני חושבת שמשק לא היה מפסיד אם כולם היו מקבלים עוד שבוע חופש

בעצם מה שיש היום - זה חול המועד ופורים וזהו. בעלי עובד אפילו בט' באב. 

ושעות מטורפות של תורנות רופאים - למה מתמחה לא יכול לעבוד משמרות של 8 שעות? איך אפשר לעשות ניתוח בשעה עשירית של משמרת?

מצד אחד אם לא עובדים במשרה מלאה -  שני הורים -  אז לא סוגרים את החודש. מצד שני ילדים באמת צריכים את ההורים שלהם ולא יכולים להיות במסגרת כמעט תמיד במשך יום עבודה שלם בלי חופשים. 

בגלל שבשאר המקצועות הם לא קיימים.

וזה עדיין לא אומר שהם לא מוצדקים.

בעיני זה היה צריך להיות קיים בכל המקצועות.

הכל נהיה סביב העבודה וזה מעוות לגמרי.

אני לא מורה.

לפעמים מוצדק

אני מקווה שהבנתי אותך לא נכון

ישנם גם הרבה מורים שמגיעים בלית ברירה

ובכלל התואר הוא קל המשכורת נמוכה

וזה מושך כח עבודה לא איכותי. 

וכל זה נוצר בגלל הזילזול של החברה במיקצוע. 

אז יש כאלה שמגיעים לזה מתוך אידיאלים או כי הם באמת טובים בזה

ויש כאלה שלא. והכל מתחיל מהזילזול. 

אין למורה סיבה להיות מורה טוב. ודאי שלא אחרי שיש לו ותק. 

גם לפני שיש לו ותק - אם הוא חבר של המנהל, הוא יכול גם להיות מורה איום ונורא. 

זה לא שלהורים יש איזושהי אמירה בנושא. 

וככה יש יותר ויותר מורים לא מאוד טובים. 

זה לא זלזול - זה פשוט ביטול כח השוק. 

דמיינו לכם שהיה מחיר אחיד לכיסא - לא משנה איזה כיסא ומי בנה אותו ומי שמוכר את הכיסאות חייב למכור את הכיסאות שכל מי שבנה רוצה שהוא ימכור. 

ולא רק זה, אלא שהמכירה של הכיסא היא רנדומלית לחלוטין - לקוח מגיע, משלם את הסכום הקבוע ומקבל כיסא לפי הגרלה רנדומלית. 

הייתם רוכשים כיסא בצורה הזאת? לא. 

אבל מורה לילדים שלכם, אתם דווקא כן. 

אולי ילדים פחות חשובים מכיסאות... 

בתור אחת שכבר ראתה לא מעט בתי ספר (בעבודה מעשית ובעבודה רגילה) כמעט ולא ראיתי מורים לא מוצלחים.

ראיתי מורים מסורים, אחראיים, מורים שיודעים ללמד, מורים שמשקיעים בהכנת שיעור וחומרים. כמעט ולא ראיתי מורים לא טובים.

יכול להיות שיש מורים חדשים שיקח להם שנה-שנתיים להשתפשף וזה לגיטימי. אבל מי שלא טוב בזה נראה לי באופן טבעי פולט את עצמו מהמערכת כי (בד"כ) לא טוב לו בעבודה.

כיום, בהסתכלות אחור, אני יכולה לספור על כף ידי את כמות המורים הגרועים שהיו לי (ורובן היו מורות חדשות). ואני מתייחסת לתקופה מהיסודי ועד לסוף הבגרויות.

אמא שלי התחילה לעבוד בהוראה לפני 45 שנה. היא הסביר לי שכל הבעיות היום בהוראה לא באות בגלל המשכורת אלא בגלל החינוך שציבור ההורים מעניק לילד.

היום מחנכים ילדים שציבור המורים הוא קהל אותו ניתן לשים תחת ביקורת תמידית מאחר ואנחנו שוכרים את שירותיו דרך משלם המיסים. ולכן הילדים היום לא מסתכלים על מורה כאדם מכובד וחשוב אלא כמו על מישהו ששווה להם במעמד.

בדרך כזו אי אפשר באמת ללמד משהו. תלמידים לא פתוחים לקבל.

איך אמרה לי מורה מבוגרת? "כשהיינו ילדים מורה היה נותן סטירה לילד והאבא היה אומר -תודה שחינכת את הבן שלי- היום, כשאין שום מגע בין מורים לתלמידים, תלמידי יסודי כבר יודעים לצעוק עליך - המורה אני אזמין לך משטרה"

אני לא בעד מכות כמובן, אבל זו רק היתה דוגמא לשינוי שחל בקרב ציבור ההורים ומתוך כך, גם בהתנהגות התלמידים.

יכול להיות שאלו "ההורים של ימינו". ולכן לתלמידים בישראל אולי באמת לא מתאימות מסגרות החינוך הרגילות וכדאי שיעברו לפורמט של בתי ספר פרטיים.

אבל אם המעבר הזה נעשה כדי שחבורה של 20 הורים ו 20 תלמידים יהפכו להיות המעסיק שלי ששם אותי על המוקד כל שני וחמישי בוואטסאפ הכיתתי, ברור לי שלא ארצה לעבוד במסגרת כזו (גם אם לפי תאוריית שיטת הוואצ'רים אקבל 20 אלף לחודש)

מספיק כמו שהיה בעבר, אבל משתדלים להחזיר ולהקים כיום שוב יותר בתי ספר טכנולוגיים כמו שהיה בעבר - מי שזה מתאים לו, בבקשה. אני למשל בחטיבה למדתי בבית ספר שבו הייתה בתיכון גם מגמה טכנולוגית של מכונאות רכב,

ובהמשך, בתיכון, הם יכולים במקביל לשלב גם לימודים אקדמיים ולסיים בכיתה י"C/י"ג, תואר ראשון - קפיצה ענקית לעומת יתר בני גילם. למה לא... ככה גם הידע נאגר כבר בזמן התיכון ולא צריך עלשות הפסקה של צבא/ישיבה וכו', עד תחילת הלימודים שוב... (כי רוב אלו שרוצים להרוויח משכורות יציבות, ולא כעצמאיים, מה לעשות - עושים תואר ראשון לכל הפחות. רמות השכר בין מי שיש לו תואר למי שאין לו, בלתי פרופרציונליות... ושוב, אני מדבר על שכירים, לא על עצמאיים שזה דיון אחר לגמרי...)

נכון, לעיתים זה מצריך תוספת תשלום מעבר לתשלום ה"מס" שהולך לחינוך... - אבל תזכור שגם בבית ספר פרטי יהיה קשה מאוד להפריד על סמך מחוננות, הצטיינות וכו' - כל יצירת הקבצה כרוכה בתוספת כסף, בתוספת מקום פיזי ללימוד, כוח אדם וכו'...

האם יש לך דוגמאות קונקרטיות למדינות שהפריטו לגמרי/כמעט לגמרי את החינוך במדינה, ושזה משמעותית העלה את רמת התלמידים והחינוך באותה מדינה ביחס למה שהיה לפני זה באותה מדינה? אשמח לקבל נתונים בנושא, הייתי רוצה לבקש בעברית, אבל מינסתם אם יש זה באנגלית, אבל תביא גם...

תודה!

אני לא אשכח את המורה שלי למתמטיקה בתיכון. 

היינו מקבלים שיעורי בית, מגיעים לכיתה. הוא היה שואל אם יש למישהו שאלות על שיעורי הבית. עונה על מה ששאלו ובזה הסתיים השיעור. לפעמים אחרי רבע שעה במקום שעתיים. 

את המורה לאנגלית שאצלו קיבלתי את הציונים הכי גבוהים בכיתה במבחנים - אבל "דפק" אותי במגן כי הייתי ישן בשיעורים שלו. 

את המורה ל"טכנולוגיה" שאחרי שיעור וחצי - אף אחד פשוט לא טרח להיכנס יותר לשיעור שלו. 

היינו עושים דיונים מחוץ לכיתה האם חלק צריכים להיכנס כדי שהוא לא ייעלב. 

את הר"מים שנתנו ציונים וציוני מגן לפי השלב הבא בחייך - ישיבה (100), מכינה (תקווה לקבל 80) או צבא (שיהיה לך בהצלחה עם ה-60 שלך). 

אני אפילו לא זוכר מי לימד אותנו "מחשבים". שנה שלמה ולמדנו לכתוב 2 שורות קוד בפסקל. 

את המורה להיסטוריה שכתב לנו חוברות שעליהם נבחנו - אבל היינו צריכים לקנות ממנו את החוברות הללו. 

ואלה רק המורים שאני זוכר ורק מהתיכון - ולמדתי במקום מאוד מאוד ברמה. 

את הטראומה הכי גדולה קיבלתי דווקא בכיתה א' בשיעור שאני זוכר עד היום. 

למדנו את "רכבת האותיות". כל יום היינו לומדים אות מסוימת עם ניקוד מסוים. כל יום - אות אחת עם סימן ניקוד אחד. 

בכתב דפוס. 

מכיתה א' אני זוכר את זה - עד כדי כך זה נצרב בזכרוני. 

כל נותני השירות במדינה, שאינם נתונים לבחירת האזרח, דהיינו שוטרים, עובדי נקיון, פקידים, מורים, וכד'

נתונים לביקורת מוגברת,

ובצדק מסויים.

לו הייתי בוחר את מוריי הייתי בוחר אחרת.

לא יודע מאיפה הבאת את זה. 

נמצא יותר שעות בהשתלמויות, הכנה בית הספר, ישיבות צוות וכו' - מאשר בימי הלימודים הרגילים.
אנשים שלא נמצאים בעולםה זה ובטוחים שכל המורים מחפפים, שמעולם לא הכינו מערך שיעור או בנו תוכנית לימודים מסודרת, עם הכנה של קריאת חומרים רבים (כל שנה נוספים, כל שנה כלי עזר ולמידה חדשניים לכאורה, ועוד ועוד..משרד החינוך לא מקמץ בזה, יש לו תקציב שני בגודלו רק להחזר הלוואות המדינה, ולמשרד הביטחון) ועוד ועוד בלי סוף - כל הדברים האלו משנה לשנה מצריכים זמן!

מי שחושב שכל החופש המורים יושבים רגל על רגל ונופשים בים ובבית מלון - שיצא מהסרט. המורים גם בחופש עובדים יפה מאוד - גם מחנכים, וגם מורים מקצועיים (וכמובן שגם גננות, שהן בכלל, אראיות בלעדיות בערך על גן שלם שזאת מורכבות גדולה מאוד).

וכמובן, השכר הלא מתגמל...

אדמין - ציינת לשבח גם את בתי היולדות הפרטיים - אז בבקשה, דיוק כמו שיש כאלו שהולכים לבתי יולדות פרטיים ומוכנים לשלם את המחיר על אף שהם משלמים במיסים שלהם בין היתר לבתי היולדות הציבוריים - ככה גם בחינוך הפרטי מי שזה עד כדי כך חשוב לו שהמורים יעבדו אולי יותר (לא יודע עד כמה בבתי הספר הפרטיים עובדים יותר אבל ניחא) אז שישלח לפרי ויישא במחיר.

אגב אני לא מבין - הבעיה של כולם זה עם החופש של המורים או של הילדים? כי אם הבעיה היא עם החופש של המורים זה ממש קטנוני ומגעיל וילדותי - מה אכפת לך כמה חופש מורה מקבל בשנה? חברי כנסת שאתה בעצמך ממנה עובדים בערך 7 חודשים בשנה, וגם אז מליאה ממש יש להם רק 3 ימים בשבוע וביתר הימים ועדות (אם בא להם) והם בונים לעצמם סדר יום כרצונם - ואי אפשר לפטר אותם עד תום הכנסת, וגם לאחריה אם הציבור בכל זאת יבחר בהם שוב. אז להיטפל דווקא למורים? כן - הם מקבלים חופש ועובדים גם בו ואתם אמורים להגיד תודה שהם מוכנים ללכת לעבודה הזאת השוחקת לא רק פיזית אלא גם נפשית.
וכל עובד היי טק שמשתגע מכמות החופש של המורים, יש לי רק דבר אחד להגיד לו - בבקשה! תבוא גם! המערכת בהחלט מחפשת מורים טובים, בעיקר במקצועות הטכנולוגיים! אף אחד לא הכריח אותך ללכת לעבוד בהיי טק או ברפואה או באנעראף - אם אתה מקנא במורים, אז תהפוך להיות כזה. ואז אולי תבין שאין בדיוק במה לקנא. 

נפשית ובמקרים רבים מאוד גם זמנית, יותר מח"כ. אני בהחלט מכיר גם ח"כים וגם מורים.

וכיוון שלא אני ולא את לא יכולים בדיוק להביא נתון רשום בעניין הזה, אז נשאר חלוקים בעניין הזה - לי יהיה ברור שאת/ה (מעניין למה כזה חשוב לך להישר אנונימי/ת בדיון כזה...).

וח"כים בהחלט נמצאים בחופש. את/ה פשוט מקשקש/ת בשכל אם את/ה חושב/ת שלא. זה פשוט הזוי האידיאליזציה שעשית לעבודתם לא אמרתי שלמורים אין חופש, וגם לא אמרתי שח"כים לא עובדים כלל בחופש - אבל את מנסה מצד אחד לעשות אידיאליזציה מושלמת לח"כים ומצד שני על המורים להציג כאילו החופש שלהם הוא חופש מוחלט וכאילו שכמות השעות וההיערכותש הם עושים בחופש הזאת היא לא עצומה. 

משום מה יש לי חשד שאת/ה פשוט עובד פרלמנטרי של ח"כ כזה או אחר שנפגע אישית מהמחשבה כאילו "כ נמצא בחופש או משהו כזה. שיהיה.

הטרמינולוגיה המשעשעת הזאת היא בסך הכל למטרה אחת - כאשר אנשים משתמשים בטענות מגוחכות מצד כזה או אחר כלפיי מורים, אז כן, משתמשים בדוגמאות אחרות כדי להגיד - רדו למורים מהגב. 

ואגב, כמובן, ח"כ פשוט החל מהרגע הראשון שהוא עובד, מקבל שכר גבוה בהרבה משל מורה, גם משל מורה בעל ותק רב מאוד ותואר שני (וזה עוד בלי שחישבנו את כל ההטבות הנלוות שוות הכסף שיש לח"כ...)

אז אני מצידי, מבין שח"כ צריך להרוויח טוב (הוא גם לא יכול לעבוד בעוד עבודה, למרות שבינינו גם מורים, הסיכוי שיצליחו לעבוד בעוד עבודה מסודרת כלשהיא במקביל להוראה, קטן מאוד. אולי משהו קטן ממש מהצד, אבל משהו רציני- לא. חד משמעית). וגם אין לי ממש בעיה עם החופשות שלו כל עוד הוא באמת עושה את עבודתו כשצריך - אבל מצד שני אשמח אם העולם ירד מהגב של עובדי ההוראה כאילו הם היחידים במגזר הציבורי שמקבלים חופש כזה...

ומי שלא טוב לו - שילך להיות מורה.

ח"כ ממוצע יכול לעבוד בהחלט פחות ממורה, ובינינו, יש גם כמה כאלה שנראה שזה מה שהם עושים.. (לא אמרתי כולם, חלילה! ברור לי שלא מעט ח"כים הם רציניים ועושים עבודתם נאמנה...) 

אני מכיר יותר מידי טוב את מגזר המורים והגננות. מצטער.

נישאר חלוקים.

חג שמח!

(לגבי תמריצים - מורה לא טוב ושלא מגיע משליחות, סיכוי רב מאוד שינשור מעצמו. אחוז הנשירה מהמקצוע הזה הוא עצום - לא צריך שינשירו אותך בשביל שתבין שאתה פשוט לא בנוי לעמוד מול כיתה/גן שלם...)

לא מורה אבל עובדת בעבודה מאד גמישה מבחינת ימים ושעות, כלומר, כשלא מתחשק לי או כמו במקרה הנדון - לבן שלי יש חופש, אני יכולה לא לבוא כרצוני.

ובכל זאת, החופשים הללו הם לא הגיוניים.

הבן שלי (שנתיים וחצי) לומד בגן פרטי שהגננת הצהירה שהחופשים הם כמו גני עירייה ולמה? כי יש לה בנות בבית וכשלהן יש חופש - גם היא צריכה חופש. חייבת לציין ששעת האיסוף מהגן היא אחת ועשרים אצלה ולא אחת וחצי כמו גני עירייה, וכששאלתי אותה על כך היא אמרה - אמרתי חופשים כמו עירייה לא זמנים...

לפני חופשת פסח צלצלתי אליה לומר שזה לא ייתכן, אני משלמת כ"כ הרבה והיא עובדת ימים ספורים בחודש הזה כך שאני צריכה לשלם גם קייטנה, אך לא היה לה פתרון בשבילי.

אני מתוסכלת מזה מאד!!!

מי שיימצא פתרון ויגרום לקיצור החופשות הנ"ל - יעשה מעשה ראוי מאד.

אני שולחת לפרטי בלית ברירה, אני ממש לא בעניין לשלם כ"כ הרבה.

לשנה הבאה רשמתי אותו לגן עירוני מעורב וגם אם החופשים יהיו מרגיזים - לפחות לא אשלם עליהם...

אז הוא מדבר איתו אנגלית וגם שלחנו לגן אנגלית כדי שייכנס יותר, ובבני ברק אין מבחר... זה בערך הגן היחיד.

 למרות שפעמיים בשנה - פעם אחת לפני פסח, ופעם שניה בחודש יוני כשאני מתחילה לברר על קייטנות וצהרונים - אני שוקלת ברצינות להחליף מקצוע...

לכל המורים שמציעים לנו לבוא להיות מורים במקום להתלונן - אתם צודקים ב100%. ברור לי שבנוסף ליתרונות, יש גם חסרונות ודרישות שאין במקצועות אחרים. יכולתי להיות מורה, עשיתי את השיקולים שלי, ובחרתי שלא. בינתיים. אולי יום אחד כן אעשה זאת ואחליף מקצוע. לטובת ילדי.

מצד שני, גם אני מציעה לכל המורים והגנות שמתלוננים על הקשיים, הייסורים והשחיקה הנוראית - לכו תחליפו מקצוע. קופאית בסופר, למשל, אינה מכינה שיעורים למחר אל תוך הלילה למיטב ידיעתי. (דרך אגב - זה בניגוד להייטקיסטים, שעושים זאת לא אחת.)

בקיצור כל אחד ומה שמתאים לו! אם כל אחד יזכור שהוא נמצא איפה שהוא נמצא מבחירה שלו - כולנו נשמח בחלקנו במקום לקנא ולהשמיץ אחרים כל הזמן. 

ולעצם העניין: באופן אידיאלי, לכל העובדים במשק צריכים להיות יותר מ14 ימי חופשה בשנה. (שאני מבזבזת אותם על חול המועד, יומיים לפני פסח, תשעה באב וכמה ימים בסוף אוגוסט.) לדעתי כל יום שהילדים בחופש גם להורים צריך להיות חופש. ולא רק בגלל שזה לא הוגן (ולא בריא לחינוך הילדים!) להטיל עלינו להתחיל לחפש טלאים של בייביסיטרים וקייטנות מאולתרות, אלא באמת כדי שהורים יוכלו לבלות עם ילדיהם.

אבל לא הייתי מחילה את לוח החופשות של משרד החינוך על כל המשק כי זה ממש ממש מוגזם. גם הילדים לא צריכים כל כך הרבה חופש, בטח לא הקטנים.

האידיאל נמצא איפשהו באמצע. אולי קרוב יותר ללוח "בין הזמנים" החרדי (שגם הוא מוגזם וגובל בשחיתות אבל כשחושבים על זה - יותר הגיוני מאשר במשרד החינוך). אבל כמובן זה עניין של תקציבים וסדר עדיפויות לאומי...

חוץ מזה, תארו לכם שכל הרופאים, הרפתנים, עובדי הניקיון, בעלי המכולות ונהגי האוטובוסים ייסגרו את העסק לשבעים-שמונים יום בשנה.... מה, להם לא מגיע להיות עם הילדים??

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....