נושמים עמוק.

את הטלפון העברתי לחדר פנימי. שיחות אישיות עם הילדים או בעלי אני עושה בחדר שלנו (המשרד שלי ). אני מוכרחה תמיד להיות לבושה ועם כיסוי ראש, ואף אחד לא יכול להסתובב בבית אפילו לא בגילוי חלקי כי כל שניה הדלת עלולה להיפרץ והשכנה עלולה לשרבב את הראש פנימה ולשאול שאלה דחופה...

אבל זאת שכנה זהב . ומהרבה בחינות היא כמו אחותי.

מה שמחזק זה שבזכותנו המשפחה הזו התחילה לשמור שבת, שהילדים סופגים אצלנו ערכים.

שכנים .

אם הם מקסימים זכית. זה לא מובן מאליו. אני מכירה אנשים שעוברים דירה בגלל יחסי שכנות מעורערים.

ואם את אחרי הכל רואה בהם את הטוב, סימן שאת שכנה לתפארת .

שכנים זה עבודה על המידות, וגם ללמוד להרפות.

אם לה לא איכפת לגור במדרגות ושישמעו אותם מנהלים חיי משפחה משם, מה איכפת לך שישמעו את הילדים שלך רבים? הכי טבעי בלחץ הזה של פסח.

את יכולה לנסות להפוך את הקושי ליתרון.

שיהיה לך טוב ורגוע ושמח ככה, במצב העניינים הנתון .

ביום בבוקר ובערב "לי לא אכפת מה אנשים אחרים חושבים עליי"

הבית שלי לחוץ, אני כזאת וכזאת וככה אני וזאת משפחתי. זה מה יש. וככה טוב לי. 

כולכן צודקות...

באמת עבודה על המידות כי יש קטעים שאני רוצה קצת שקט ומרגישה שזה עבר כל גבול...

הילדים שלהם כל היום שם בחוץ משתעממים ודופקים בדלת שלנו וההורים בשיא האדישות מנהלים את חייהם בין הבית לרחבה של המדרגות, באמת אני לא מבינה את העניין הזה, אני לא הייתי מרגישה בנח בכלל להתנהל ככה אפילו 10 דקות רק מהחשש שזה מפריע.

אולי כבר עדיף להעיר כי אני שונאת להקפיד ולהתפוצץ בשקט, אני לא כזאת.

אולי אם זה ימשך גם בחול המועד אני אעיר

פשוט הם כנראה עושים את זה כי הבית שלהם קטן וצפוף, לנו יש דירה מורחבת ולא כזה צפוף

תגידי לה כשאת רגועה. אל תעירי לה. תדברי איתה. בחוכמה. 

כמו בכל אינטרקציה עם בעלך, הבוס, המתדלק, והקופאית. נניח.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות