המעבר מישיבה לחיים זה הלם חזק שיש כאלו שנופלים בו.

א.זה בסדר גמור לכעוס מידי פעם..

צריך לתפוס איתו שיחה ולתאם ציפיות לא כביקורת אלא כשיתוף, ולהתייעץ עם אנשים/נשים שמבינים בזה (לאו דווקא מהמשפחה!!) 

סה"כ זה יכול להיו קשיי שנה ראשונה  - שגם לו קשה והוא לא יודע איך להוציא את זה..

מצער שאת מרגישה כך.

לענ"ד, כדי להשלים איתו - את צריכה קודם כל להשלים עם התנהלותו.

ידעת שהוא שונה מבחינה דתית, התחתנת על דעת זה. כעת צריך לראות איך להתנהל עם זה נכון ובאהבה, כך גם יש סיכוי שיושפע ממך לטובה עם הזמן.

רוב מה שכתבת, אלו לא דברים נוראיים. ויש מתוכם דברים שאפשר להסתכל עליהם בדיוק להיפך.

מתפלל בבית - ענין שלו. ב"ה שהוא מתפלל.

הלך לצבא ומוצא שם את עצמו - זה בסדר גמור. הנה, זה גם פתר את בעיית ההתמכרות כל היום למחשב.

הוא שמח בצבא, רוצה להמשיך לקצינים, זה דבר טוב. זו ה"קריירה" שלו. אם היית רוצה ללמוד איזה מקצוע שמאד חשוב לך, סביר להניח שגם היית עושה את זה. אולי אפילו היית מתלוננת אם היה משיג על כך.

יש לו יום שיש חפשי, אז הוא קם מאוחר. עייף מכל השבוע. עזבי את זה, מה איכפת לך. הרי הוא מפרנס את הבית מן הסתם מעבודתו בצבא, אלתעשי בשבילו את החשבונות של "מתפלל".

הוא אמר שינקה ולא ניקה. זו "מחלה, של הרבה גברים עם רצון טוב וחוסר מעשיות/מוטיווציה בנושא.

קנה לך את המתנה שרמזת רצון טוב. סביר שאחרי שרבתם - לא נתן בצורה שהיתה יכולה להיות..

אני מציע שתשני כיוון: תגידי לו שאת שמחה שהוא מצא תפקיד טוב בצבא, תתענייני מה הוא עושה, תגידי לו שאת רוצה שתעשו שינוי כיוון ותהיו "חברים טובים".

תסתכלי על הטוב שבו.

יאהב אותך - בעז"ה לא יתרשם יותר מידי מבנות שמדבר איתן.

אחרי קמה זמן כך, תבקשי בנחת דברים שאת צריכה בבית. לא הרבה בבת אחת. בלשון טובה ורוח טובה. תגידי שזה ממש יעזור לך, תודי לו מהלב. ירגיש מוטיווציה...

תתרכזי בזמן שהוא בבית מבחינת מה שביניכם, כדי שהבית יהיה מקום טוב לכם. הכל מתוך עין טובה.

ותמשיכי לגמרי להיות "דוסית". בהחלט.

אם תשדרי אהבה, וגם תהיי כזו, יש סיכוי טוב שהוא יימשך אחרייך.

יש בגמרא, על שניים שהתחתנו עם "ההיפך" - אחד צדיק והשני רשע. והתחתנו עם נשים ההיפך מהם. כל אחד מהם, נהיה כמו אשתו... (כמובן, לא לייאש את הצדיקים, אבל להראות את הסיכוי החיובי..).

תחילי ממש מכעת: תודה רבה על המתנה, התעניינות במה שחשוב לו, בצבא וכו'. שמחה איתו. לדעתי סיכוי טוב שתראי שינוי מהיר.

ואת אשר יאהב- יוכיח. כשיש פירגון ויחס טוב ומעריך ומכבד את האדם וכישוריו ועיסוקיו הטובים - יש גם יותר נכונות לשמוע מה שנאמר ברוח נכונה.

הצלחה רבה!

בגלל החיפזון שכתבתי, למרות הזמן שכעת.. - כי ראיתי שזה משהו דחוף).

צריכה לקבל את מקומו כרגע כמו שהוא כרגע ללא כל ביקורת,אבל לא להשלים עם זה,

אוהב אמיתי רואה את הפוטנציאל של האהוב,וככל שהמרחק מהמצב הנוכחי שלו גדול יותר ממי שראוי לו להיות לפי ערכו,כך הרחמים ואי ההשלמה גדלים.הרי ביננו ,זה לא "הוא ",בכל אופן לא ה"אני "האמיתי שלו,כי הוא יהודי ויש בו נשמה א-לקית,וחלק מאמונה בבורא עולם זה להאמין ביהודי.

לימוד הזכות הזה, ראייתו לפי הראוי לערכו האמיתי יכולה לחולל פלאות, אם זה בא ממקום נקי אצלך -לא טרוניה, לא כאבך על עצמך, אלא מתוך אהבה ורחמים אמיתיים על היהודי הזה שעומד מולך והתרחק ממקורו,ממה שראוי לו. לא רחמים מתנשאים,אלא כאלו שתובעים ממנו לפי ערכו לשוב ולהיות הוא -להיות מחובר לצור מחצבתו.

לימוד זכות כזה-ראייתו לפי ה"אני" האמיתי שלו יכולה לעשות שינוי:"נודע בשערים בעלה"-כפי מה שמשערת בעיני רוחה אודותיו.

רבינו אומר :דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות,ואפילו מי שהוא רשע גמור,צריך לחפש ולמצוא בו מעט טוב ...וע"י שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות, ע"י זה מהפך אותו באמת לכף זכות ויכול להשיבו..."

ז"א ראיית משהו בעין חיובית,שמאמינה בו ,יוצרת לו מקום כזה, ולו בעיני רוחך,ואז הדרך למציאות בפועל ככזו,לא ארוכה.

אסור להשלים עם זה, כי מי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות-דווקא אותך הקב"ה זיווג לו.הרי יכלת לראות זאת קודם,יכל להפריע לך קודם,אך השם בחר שתתחתנו למרות כל זאת.קרוב לוודאי שהוא יתברך מאמין ביכולת שלך לקרב את הבן שלו אליו. איך? לא בתוכחות,לא בהתמרמרות. כן באמונה בו ובכוחות נשמתו הא-לקית ,כי הוא יהודי, כן בתפילה, תפילה, תפילה, תפילה ועוד תפילה.יש נשים שהפכו את הבעלים שלהן בכוח התפילה.

סליחה שלא הבאתי מקורות לדבריי,אך הם מבוססים על שיעורים של הרב ארוש ,הרב גינזבורג ועל עוד מקורות .

חס ושלום להשלים עם המצב,כן לקבל שזהו מקומו כרגע, ורק אח"כ-לאחר שקיבלת ושחררת מזה את הנגיעות האישיות,לא להשלים ,אלא להאמין בו ולהתפלל עליו בלי סוף.

בהצלחה יקירה!

אכן קשה מאד...אבל אולי ינחם אותך לשמוע

שיש מישהי שהייתה במצב דומה מאד לשלך.

היא לא חיה היום,היא חייתה לפני כאלפיים שנה.

היא תלתה תקוות רבות בבעלה מבחינה דתית

אבל הוא איכזב שוב ושוב.

לפעמים היה נראה לה שהיא כבר הולכת להתייאש

היא הקריבה כל כך הרבה בשבילו והוא....

לאישה הזאת קראו רחל, ואת בעלה כולנו מכירים

שמו היה עקיבא

בניגוד לסיפור מהגן ברוב המקורות ר' עקיבא לא הלך ללמוד מייד

לקח לו שנים עד שהוא החליט "לתפוס את עצמו בידיים ולהפסיק להיות עם הארץ...

מה שלא מסופר הוא מניין היו לה כוחות כאלה?

אפשר להניח שהמתכון הנדרש הוא אמונה וסבלנות.

אינסטנט יש בקפה ובמרק אבל לא בחיים.

מאד מאד קשה לא לנהוג כפי שאת עושה היום-לכעוס ולריב

הרי את כל כך כל כך מאוכזבת....

אבל האינטליגנציה הרגשית מלמדת אותנו לפעול מהשכל ולא מהרגש.

הדרך היחידה והארוכה לשינוי היא להיות אשת בריתו 

להאמין בו, לראות את הטוב שבו-הוא מוכן לתרום מזמנו וממרצו בצבא

לטובת עם ישראל-דיינו. הוא קנה לך מתנה -דיינו

תהיי שותפה יותר לחיים שלו,למה שהוא עובר.

כשתהיי אשת בריתו הוא יהיה איש בריתך

הוא גם ידבר פחות עם נשים אחרות

אם בבית הוא פוגש רס"ר משמעת או אישה זעופה

וודאי שהוא יחפש את הרכות והחיוך במקום אחר.

ובעיקר תחזקי את עצמך. תאמיני בכוחות שלו

ובאהבה שלכם. כשהיא תצמח הוא יהיה מוכן לעשות דברים גם למענך.

ברובד הפשוט של החיים- תנתקי את עצמך מעבודת ה' שלו. זו ממש לא עבודת ה' שלך- להעיר לו, באופן עקרוני, לטובתך- לא אמור להיות אכפת לך. את תעבדי את ה' בדרכך, בשמחה, ותני לו עצמאות מוחלטת בעניין זה, שאינו מעניינך.

טוב אבל בכל זאת אכפת לך ממנו, אז מה?  כאן, הייתי מציע לפעול אך ורק בתפילה. המון תפילות עליו, עליכם, גם בהיבט הדתי. אבל זהו. מכאן, תשאירי את זה לרבש"ע. הוא לא מצפה ממך "שתחזירי בתשובה" את בעלך.

ועוד טיפ לפני אחרון- מעבר לטיפול, את חייבת חברה קרובה בעלית עין טובה וסבלנות, שתלווה אותך. אחרת זה יוצא רק להורים, ואז זה לא תורם בכלום לקידום הקשר.

טיפ אחרון- נשמע שאתם נורא צעירים, וגם כך מתנהגים. זכרו את "המוגבלות" (בכוונה בחרתי במילה זו) הזאת, וקחו את הכול בפרופורציה.

ותחמיאי עליהן עם כל הלב

בעלה של חברתי אמר שהספר אומר שהבעל צריך להיכנע לאישה או משהו כזה. בקיצור, אצללו זה סתם יצר תסכול ודחיה.

אני מציעה לך עצה אחת מרכזית: להתעלם טוטאלית מכל ההתנהלות הדתית שלו שהיא לא עניינך.

היא גם דבר שידעת עליו ובחרת בו.

יכול להיות שאת מאוכזבת, אך במבט שלך את עלולה להזיק לנישואין שלכם מאד.

יכול להיות שבעלך מרגיש ואולי גם שומע כמה את מאוכזבת ממנו ומבקרת את צעדיו (שלא בהכרח קשורים אלייך..)

ופשוט בוחר להתרחק ממך ולהיות בצבא.

לא נלהב לחזור הביתה, מוצא הרבה יותר עניין שם מאשר תחת שבט ביקורתך כשהוא חוזר,

או בעזרה ועבודות בית להריון שהוא מתקשה לקבל.

בואי ואציג לך צד אחר של העניין עם המתנה:

את רמזת ורמזת לו גלגבי המתנה,

ולמרות שמצב היחסים ביניכם לא מזהיר הוא החליט להתאמץ, וללכת לקנות לך אותה.

וחזר, ובמקום לגלות אישה שמחה ואוהבת,

הוא שוב גילה אישה שמתווכחת מבקרת ומלינה עליו,

ולכן פשוט זרק את המתנה בתסכול.

אני לא יודעת בני כמה אתם- נשמע שדי צעירים האמת.

אבל התחתנתם, ויש לכם הריון. קחו אחריות על חייכם.

אתם חייבים הדרכה להתנהלות זוגית נורמלית, זה נשמע שאתם רבים כמו ילדים.

אם את לא רוצה למצוא את עצמך גרושה עם תינוק,

ואם הוא לא רוצה, קחו את עצמכם בידיים מיד.

ראשית, תחליטו שהתחום הדתי הוא לא עניינו של בן הזוג.

לא אצלך ולא אצלו.

אחרי שהזוגיות שלכם תתייצב תעסקו בפערים ותתמודדו איתם. עכשיו מוטב שתשקיעו בשתהיה לכם זוגיות.

תאמיני לי שה' לא צריך אותך בתור משגיחת תפילת וכשרות, את רק הורסת.

גם לערב את ההורים והמשפחה שלו זה הזוי.

אני מציעה שתחליטי החלטה בינך לבין עצמך שאת רוצה שיהיו לכם חיי נישואים טובים ומוכנה להשקיע בזה.

אתם מתמודדים עם לא מעט קשיים: צבא אינטנסיבי, הריון מהיר ופערים דתיים

ולכן אתם צריכים להיות עוד יותר זהירים ורגישים.

אם אתם מסוגלים ללכת להתייעץ עם רב/מדריך חתנים או אפילו לטיפול זה הכי טוב.

אם לא תקראו קצת על זוגיות ותשקיעו בלטפח מרחב חיובי.

בפעם הבאה כשהוא חוזר תכיני לו ארוחה כיפית במקום להתלונן על הזבל, תצאו להליכה או שתקראו/תנגנו/תראו יחד משהו.

(אגב מאד לגיטימי שמישהו שגומר לעבוד ב8 צריך פורקן. וכן גם ביום שישי)

תלמדו לפתוח דברים אחרי מריבה בצורה בונה-

להבין את הצד השני, ולהתפייס.

בהצלחה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.