@ד. - תמצא מקור. לי אין כח...

זה במאמר "על הפרק" - השני ב"לנתיבות ישראל" חלק א. נכתב עוד בצעירותו, זיע"א.

אתה יכול למצוא לי איפה כתוב ברב קוק שלא ללכת רק לפי רב אחד אלא לפי כמה?

"על פי חוק העונשין הישראלי מוגדרת הגזענות כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני"

זה לא כזה רחוק מהיהדות

יהודים

הרמב"ם אומר שהגויים צריכים להיות שפלים מאוד ולא להרים ראש בישראל

א. לגבי ההגדרה של הגזענות:

אני לא חושב שההגדרה בויקיפדיה מדויקת מהסיבה הפשוטה שיש תחום שלם שהיא לא עוסקת בו: המדע של היום לא מכיר במציאות רוחנית ולכן אינה באה לידי ביטוי בהגדרת הגזענות. שימי לב שבהגדרה בויקיפדיה מודגש שהגזענות (= יחס מפלה ע"פ מוצא אתני) נובעת מתפיסה שיש בין הגזעים הביולוגיים השונים הבדלי אופי וכישורים קוגניטיביים.

היהדות מכירה במציאות רוחנית ולכן גם מתייחסת לתורשה רוחנית ומבדילה בין גזעים ע"פ תורשה זו. לכן ייתכן שהתורה לא גזענית ע"פ ההגדרה הויקפדית כי אינה מבדילה בין גזעים בענייני אופי וכשרונות פיזיים ושכליים אבל היא כן מפלה בין גזעים על בסיס גזעי מחמת התורשה הרוחנית (דנו בזה כבר כאן).

ב. לגבי השאלה האם לפי היהדות יש הבדלים אמפיריים (מדידים) בין יהודים לגויים:

עצם העובדה שהתורה מבדילה בין גזעים הוא ברור, זה מופיע אינספור פעמים בתנ"ך ביחס המשתנה בין עמ"י לגויים ובין העמים האחרים עצמם (עמלקים, מצריים, מואבים, עמונים, שבעת העממים, הגבעונים וכו' - לכולם יש הלכות שונות ויחס שונה אלו מאלו) אע"פ שהסיבה ליחס לא שייכת כלל וכלל לאנשים אליהם הוא מופנה אלא לאבות אבותיהם בדורות הקודמים.

בשאלה האם ההבדל בין הגזעים בא לידי ביטוי רק ביחס או שיש גם הבדלים באופי ובכישורים המדידים יש מחלוקת (איך לא?..) :

לדעת הכוזרי אכן יש הבדל כזה וכתב שבדורות שמאדם עד האבות היה בן אחד שהוא "הסגולה" והשאר היו "הקליפה" - "דומים לאדם ונקראים בני אלהים, שלמים בבריאתם ובמדותם ובאריכות הימים ובחכמות וביכולת, ובימיהם אנו מונים מאדם ועד נח וכן מנח ועד אברהם" ואחריהם עברה הסגולה לכל עמ"י. (מאמר א, צ"ה).

ובמקום אחר כתב: "אם כן כבר שכחת מה שקדם בהמשך זרע אדם, והיאך חל הענין האלהי באיש, שהיה לב האחים וסגולת האב, מקבל לאור ההוא, וזולתו כקליפה איננו מקבל אותו, עד שבאו בני יעקב כלם סגולה ולב, נבדלים מבני אדם בענינים מיוחדים אלהיים, שמים אותם כאלו הם מין אחר מלאכותי" (שם קג)

ולגבי הגרים כתב: "אמר הכוזרי: אם כן אני רואה שתורתכם אינה נתונה כי אם לכם. אמר החבר: כן הוא, וכל הנלוה אלינו מן האומות בפרט יגיעהו מן הטובה אשר ייטיב הבורא אלינו, אך לא יהיה שוה עמנו. ואילו היה חיוב התורה מפני שבראנו היה שוה בה הלבן והשחור, כי הכל בריאותיו. אך התורה מפני שהוציאנו ממצרים, והתחברות כבודו אלינו, מפני שאנחנו נקראים הסגולה מבני אדם. (שם כ"ו-כ"ז).

הרמב"ם למשל חלק על הכוזרי בעניין הזה וכותב בכמה מקומות שהייחוד של עמ"י הוא בזכות הבחירה שה' בחר בו, לא בגלל תכונות אופי או כישורים (למשל בהלכות ע"ז תחילת פ"א ובאיגרת ששלח לר' עובדיה הגר).

אמנם הרמב"ם מביא בהרבה מקומות את דברי חז"ל "שסימני ישראל האומה הקדושה: רחמנים ביישנים וגומלי חסדים", ו- "אבל הגויים ערלי הלב אינם כן" וגם "ואין האכזריות מצויה אלא בגויים הערלים" וכו'. אבל נראה שגם הבדלי אופי אלה אין מקורם בגנטיקה לדעתו אלא בגלל התורה כמו שתב בהלכות עבדים: "ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בגויים הערלים אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל".

סליחה על האריכות...

א. הגדרה תמיד תהיה מדויקת, כי היא מגדירה את עצמה. לצורך העניין - לו היו מגדירים 'גזענות' כרצח ממניע גזעני בלבד או כאפלייה בין גזעים 'נעלים' מסוימים בלבד (כמו שהיה פעם) אז זו הייתה ההגדרה וכל מה שלא כלול בה היה לא גזעני.

הכוונה שלי הייתה שההגדרה הויקפדית היא לא הגדרה שממצה את המושג, התפקיד של הגדרה היא לתת גבול (=גדר) בין מה שנכלל בה למה שלא - הגדרה שלא כוללת בתוכה יחס לתחום שלם השייך למושג היא לא הגדרה מדויקת מבחינת זה שהיא לא עונה על הצורך בשבילו נוצרה.

ב. גזעים ועמים זה לא אותו דבר, אבל עמים נקבעים ע"פ גזעים (העמים השמיים לצורך העניין הם גם גזע). יש אפשרות להצטרף לעם אבל לא לגזע וגם זה עצמו גזעני (כי ההבדל הבסיסי והראשוני הוא גזעי, על אף יכולת הצירוף) וגם לא תמיד אפשרי ולא בכל מובן (לצורך העניין עמלקי לא יכול להתגייר, גר מצרי לא יכול לבוא בקהל 3 דורות ועמוני בכלל לא, גר לא זוכה בנחלה וכו' וכו'. שלא לדבר על שיטת הכוזרי לגבי גרים שהבאתי לעייל).

ולכן אני מסכים איתך שהכללות היהדות בהגדרה 'גזענית' תלויה בהגדרת הגזענות.

אבל כתבתי שההגדרה שהבאת מויקיפדיה לא מדויקת כי היא מתעלמת מהפלייה גזעית על בסיס תורשה רוחנית, לו מי שהגדיר את ההגדרה הנ"ל היה מתייחס אליה אבל מוציא אותה מכלל ההגדרה אז הייתי מסכים איתך שהיהדות לא גזענית ע"פ ההגדרה הזו, אבל לא זה המצב.

ראית את דברי הכוזרי שציטטתי? לשיטתו היהדות עומדת בהגדרת הגזענות גם לפי ההגדרה הויקפדית (ועוד קצרתי בהבאת דבריו מחמת האורך, דבריו המלאים מפורשים ובוטים יותר...).

"גנטי" הכוונה פיזי? אם כן אז את צודקת. רק אפנה שוב לקישור שהבאתי לעייל, אשמח לשמוע את דעתך גם על זה.

לגבי מה שכתבת בסוגריים הראשונים - זה בדיוק מה שכתבתי בהתחלה. ההגדרה הויקיפדית מבוססת על התפיסה המדעית שאין מקום למציאות ותורשה רוחניים. לכן ההגדרה הזאת חסרה ביחס לתורה שכן מתייחסת ומפלה ע"ב גזעי בגלל הבדלי מציאות ותורשה רוחניים בין הגזעים. מובן יותר?

לגבי הכוזרי - כנראה לא הבנת את דבריו (תנסי לקרוא שוב את הציטוט הראשון שהבאתי ממנו), הוא מדגיש כמה פעמים שה"סגולה" היא תכונות שכליות ומידותיות ואפילו פיזיות (אריכות שנים, שלדבריו הייתה חריגה גם בדורות הראשונים של הבריאה ואלו שכתובים בתורה היו הסגולה ולכן חיו מאות שנים).

לגבי העוד דבר - אני מסכים איתך עקרונית שהבדלים במדרגות רוחניות לאו דווקא מעידים על גדולה או מעלה אישית יחסית (לצורך הדוגמא - כהן מקודש מישראל, אבל זה לא מעיד על כך שהוא דווקא גדול ממנו באופן יחסי למדרגותיהם) ואני גם לא חושב שיש השפלה כלפי הגויים בעצם אלא כלפי מעשיהם (היחס של "בשר חמורים בשרם" וכדו' הוא תוצאה של מעשיהם ולא של מהותם). אבל מצד שני לא נכון לומר שאין משמעות להבדל בין גזעים שהתורה מבחינה ביניהם ושזה כמו ההבדל בין צרפתי לשוודי וכדו', כי יש משמעויות הלכתיות ואף מהותיות להבחנת הגזע כמו הבדלים ברמת ההשגחה ובחיי העולם הבא וכו' וכו' כך שיש הבדלים הפלייתיים בין גזעים כמו שיש הבדלים בין אדם לבעלי חיים על אף שאין מעלה עצמית לאדם על הבהמה אם האדם לא יוצר את ההבדל במעשיו.

לגבי הסוגריים האחרונים - כנראה לא הייתי ברור, טענתי שבמושג 'גנטי' הכוונה תורשה התלויה בקשר פיזי ולכן ע"פ תפיסת התורה כלולה במושג גם תורשה רוחנית העוברת בקשר-דם פיזי = גנטיקה. על פי המדע אין כמובן תורשה רוחנית ולכן היא לא מוכלת בהגדרה המדעית ל'גנטיקה' (עניין דומה מאד לחלק הראשון של מה שכתבתי). לכן נראה שבעצם דעתך היא שאני טועה מאד, לא כן?

@הולם במיוחד, למרות שאין מערבבים שמחה בשמחה ואנחנו בעיצומו של פילסוף אחר.

בטח שכחת את הדיון הזה אז אני מזכיר לך (מעניית אותי בעיקר השאלה על ה"לגבי העוד דבר").

אז את בעצם באה לומר שבעיניי הגויים היהדות טיפשית ולא גזענית כי הם לא מאמינים שיש ליהודים יתרון (בייחס מועדף מבחינה הלכתית והנהגה אלוהית, ובתכונות מדידות לדעת הכוזרי)?

א. אנחנו דנים בדעת התורה עצמה - האם היא מפלה ע"פ גזע, לא איך הגויים רואים את זה. את מסכימה שלהשקפת התורה - יש הפליה על בסיס  גזע?

ב. עדיין לא הבנתי למה השקפה של הנושא משנה את ההגדרה כ'גזען' של מי שמתייחס אליו. אם אני מאמין שיש מעלה להיות יהודי, והגוי לא - אז זו לא גזענות כי הוא לא רואה את זה כמעלה? (כנראה ששוב לא ירדתי לסוף דעתך... )

אני חושב שההגדרה שלך לא מדוייקת:

א. יש דברים שהם אמורים להחשב כגזענות אע"פ שהם מתארים מציאות, למשל - להגיד שגזע מסוים הוא יותר נעלה מבחינה שכלית או רוחנית זה גזענות למרות שזה נכון (לפחות ע"פ התורה). זה רק הופך את המציאות לגזענית = מבדילה בין גזעים.

ב. את לא מתייחסת לדברים שאינם הגדרת מציאות - להגיד שיש הבדל הלכתי-משפטי בין גזעים היא לא גזענות לדעתך? זה לא כלול בהגדרה שלך.

את התוספת לא הבנתי (נראה שעברתי את השעה...)

דיון מעניין, שמחתי.

"היה נחמד ממש, היה ממש נעים" וכו' 

ולכאורה יש גם אפשרות לעמלקים להתגייר. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק.

במקור, הביטוי מדבר על הכללה שקרית שהיא כוללנית כלפי קבוצה.כלומר יש כאן שני תנאים הכרחיים,זו הכללה שקרית,והיא מוכלת באופן קולקטיבי על קבוצה שלמה.

בשיח המודרני,אוהבים לקחת את המושג הזה לפי צורכו של הדובר ולתאר "תופעות" שאינן עונות על הקריטריונים המקוריים של המושג,מן הסתם בעיקר במובן של התעלמות מן התנאי המשולב המדבר על כך שזו צריכה להיות טענה שיקרית וחסרת ביסוס ברמה הקבוצתית.

במילים אחרות רוב השימושים שאנחנו שומעים חדשים לבקרים במושג הזה, ככל הנראה לא עונים למושג המקורי של גזענות אלא למושג מחודש של טשטוש הבדלים בין קבוצות..

מושג הגזענות אינו מדבר על כך שכל בני העמים הם מקשה אחת כאשר ההבדלים ביניהם מלאכותיים וממוצאים ידי אדם,אלא על הכללה שיקרית ומומצאת כלפי הקולקטיב.

לדוגמא להגיד: כל המקסיקנים חצופים,זו הכללה גזענית מכיוון שברור לכל שזו הכללה שיקרית שפוגעת בכלל,אומנם להבדיל, לומר שהמקסיקנים בעלי מאפיינים תרבותיים X ו Y כאשר המאפיינים אכן קיימים (לטוב או לרע !) אינה הכללה גזענית,אלא תיאור המציאות.

תיאור המציאות מחייב טאקט ודרך ארץ,אין לאף חברה מטרה שקבוצות יתקפו אחת את השניה וישתמשו בתיאורים ועלבונות מציאותיים רק על מנת לפגוע ולהקניט,במובן הזה חשוב גם למנוע חיכוכים מיותרים,אבל אלו מושגים אחרים לגמרי שעלולים להשתנות לפי המציאות והמקום (בשאיפה לשמרם במידה המרבית).

אם כן,מובן שהיהדות אינה הולכת יד ביד עם המושג האמיתי של גזענות.

צריך להיות מדובר על הכללה שקרית באופן אובייקטיבי ומציאותי,במקרה שתיארת השאלה היא יסודית יותר בדבר אמיתות מקורותינו,שכמובן איננו חלוקים עליה.

(אני מדבר כעת כהפניה לפיסקה האחרונה בדברים שכתבתי) כמובן שדברי חז"ל לא באו על מנת להרגיז אלא לתת תיאור מציאותי לשם בירור דברי תורה או הדרכה תורנית מעשית לעם ישראל ביחס לסובב.וברור שאין הדרכה לזרות חול בפני אותה אומה. אומנם כאמור כבר לא מדובר על המושג גזענות

כלומר הדיון פחות מהותי מהבחינה שהועלתה האם התנהגות קבוצתית מסויימת היא ערך נרכש או שהוא תוצר של השפעה סביבתית (ואינני בטוח מה עמדת חז"ל בכל מקרה ומקרה),מה שמהותי זה האם התנהגות כזו קיימת במציאות,ואם היא קיימת היא גם בהכרח משפיעה על המציאות כאותה קבוצה בעלת מאפיינים בולטים.

במידה והתכוונת לכך שפוסלים חד וחלק כל הכללה קבוצתית,הרי זה שקר ועיוורון.אין מציאות כזאת.ישנם מאפיינים קבוצתיים לעמים לאומים ואפילו קבוצות קטנות.

אותם שפוסלים באופן גמור הכללה קולקטיבית כעקרון יצטרכו לענות לשאלה האם לכל הסינים עיניים מלוכסנות ? זו לא הכללה קבוצתית ? ואם ביטויים פיזיולוגים לגיטמיים מדוע יש עילה לפסול מאפיין התנהגותי משותף לרוב חברי הקבוצה ? מאפיינים תרבותיים ? קישורים פיזיולוגיים-תרבותיים וכו' ?

העובדה היא שאין לאף אחד בעיה לאפיין יתרון או קישרון של קולקטיב בריש גלי אך הרבה אנשים (במדינה ליברלית) יתפחדו מלבטאות ביקורת כלפי חסרון קולקטיבי באשר הוא חסרון, מציאותי או לא.

כלומר הבעיה כאן מבחינה חברתית היא הפוגענות,ולא עצם שיוך מאפיין לקולקטיב (להבדיל ממה שההשקפה הליברלית רדיקלית טוענת,כיאלו ואין לייצר כל הכללות),ובעניין הזה באמת צריך דרך ארץ וטאקט.

ואם כן במקרה הזה ולפי השקפה כזו,גזענות היא מושג המדבר על תקינות הסדרית של שיח, ותו לא.

אם עד כאן הכל ברור,אז הגענו למסקנה שמדובר במושג שבא למנוע חיכוכים בין קבוצות,אך לא מבטא מהות של שקר או אמת.

בכל אופן,כל עוד תיאור המציאות הוא נאמן ואין בו נסיון לפגוע ולחבול בסביבה באופן סתמי,אין בו שום פסול מוסרי מכל בחינה שנראית לעין.

אבל עיקר מה שנדמה בה כגזענות, אינו גזענות אלא הבחנה בין בן ברית לשאינו בן ברית, כשלגבי זה צריך להוסיף-שערלי ישראל נקראים מולים, ונימולי הגוים נחשבים ערלים. אפשר לומר שזה סימן של גזענות, אבל אני חושב שזה פשוט הסתכלות על הברית במובן יותר כולל-כלומר נכרתה ברית עם כל גזע ישראל, לא שבאופן מדעי הם חשובים יותר, או שהם מחשיבים את עצמם יותר מאחרים, אלא שהברית הנצחית נכרתה איתם, וזה עצמו מבדיל בינם לבין האחרים, כמו שאתה מבדיל בין מי שחבר שלך למי שלא חבר שלך, לא בקטע רע של אפליה, סתם שפשוט מי שלא חבר שלך לא כ"כ מעניין אותך.

יש לציין שהחברות הזו היא יותר מסתם חברות רגילה שאנחנו מכירים. היא חברות שעצם החיים סובבים סביבה. ברית עמוקה שכל חיינו מתנהלים בתוכה. מה שנקרא אהבת אמת.

(וגם הגזענות שכן יש ביהדות, היא באופן שציינתי. גזענות שנוצרה מתוך בחירה, ולא מתוך אפליה.)

יכול להיות שהבנים של יוסף היו מגזע אפריקאי במידה מסוימת. ויכול להיות שבלהה וזלפה היו פיליפיניות.

אבל היא לא באמת שואפת להפלות אלא רק להבדיל. היא כמעט ולא טוענת שמגיע ליהודי יותר מאשר לגוי. היא רק מצפה ממנו ליותר.

לכן השאלה בלי נתינת ההגדרה ריקה מתוכן, לתשובה עניינית ראה כאן - אז ככה 

אחר.

אני בספק אם יש בכלל,יש אנשים שאולי יאמרו כך,אך הסיבה האמיתית שלהם לייחס עוינות היא מכיוון שאותם בני עם השתתפו או משתתפים באופן אקטיבי ברדיפת מדינת ישראל או העם היהודי.

כלומר הסיבה לכך היא לא גזעית או כזו של הכללה קולקטיבית סתמית, אלא כתוצאה ממעשים בחיריים של אותה קבוצה לאומית באופן שכיח.לכן אם בדר"כ תראה להם לדוגמא פרט שהוא כחלק מאותה קבוצה לאומית אך לא משתתף באותם מעשים,או אפילו מתנגד להם בצורה אקטיבית,הם יגידו "לא עליו דיברנו,אלא על אלה ש.." זה ביטוי אנטי גזעני מובהק בעיני.

כמובן שאני לא מדבר על מקרי קיצון או מעשים קיצוניים,אך סביר להניח בעיני שהם התחילו מאותה נקודה דווקא.

*אני מציין שכפי שכתבתי בתגובה אחרת,אני לא סבור שהמושג גזענות שמשתמשים בו באופן שכיח באמת קיים פורמלית,אלא זה שינוי פנים של מושג יסודי אחר (המושג המקורי הוא הכללה שקרית על קולקטיב).

כמובן.

שהרי רק אצלנו גוי יכול להתגייר, ולהפוך ממש משלנו, חלק מעם ישראל, שהתורה מזהירה עשרות פעמים על אונאתו.

יש הבחנה ברורה בין ישראל לעמים, בגלל מעלתם של ישראל.

גם זו לא "גזענות" במובן של היום, של שנאת האחר.

הרי, אומר הכוזרי, ישראל באומות כ-לב באברים. לא לב בסיר.. יש לו מטרה, להעלות את כולם.

ובוודאי שבאופן פרטני, "מעיד אני עלי.. בין איש בין אשה, בין גוי בין ישראל.. לפי מעשיו רוה"ק שורה עליו" (תנדב"א). אלא שיש מדרגות עד היכן כל אחד יכול להגיע, בגלל קישורו לעמו.

אז אם אהבת האדם באה מטשטוש מעלתם של ישראל כעם נבחר לה' וגוי קדוש, זה מזיק מאד. אבל אם על גבי הכרת מעלת ישראל ואהבתם, באה אהבת האדם בכלל והכרת ערכו - טוב מאד.

ורח"ו ויטאל אומר בתנאים להשיג רוה"ק, שיאהב כל אדם ואפילו גוי.

כמובן, זה לא אומר שכאשר הגויים מתנהגים כמו "גויים".. אנחנו צריכים להיות סלחנים או ותרנים כלפי זה.

אבל המטרה היא, שמתוך אורם של ישראל, יעלו גם האחרים.

גזענות זה שאדם או קבוצה אומרת שהם שונים או מיוחדים ולכן מגיעים להם זכויות מיוחדות או זכות להשפיל אחרים או לקבל דברים מיוחדים רק בגלל שהם שונים/מיוחדים. אבל היהדות זה בדיוק ההפך - אנחנו אמנם אומרים שאנו שונים או אפילו יותר טובים אבל זה לא נותן לנו יותר זכויות אלא יותר חובות! להיות הדגל המוסרי של העולם וכו' ומי שמאמין יודע שגם מגיעות עם זה זכויות רוחניות שזו אמירה שלא אמורה להטריד שום אדם שהוא לא מאמין...

השרשור הזה שוב מוכיח, שכשההגדרות אינן ברורות, התשובות מתחלקות לארבע קבוצות: 

א. מי שבעד X ובעד Y יגיד ש-X הוא Y. 

ב. מי שבעד X ונגד Y יגיד ש-X איננו Y. 

ג. מי שנגד X ובעד Y יגיד ש-X איננו Y. 

ד. מי שנגד X ונגד Y יגיד ש-X הוא Y. 

אז אני תוהה מה אמורים להשיג משרשור כזה. אפשר פשוט להעלות אפריורית את ארבע האפשרויות...

במלים אחרות - נראה לי שיעיל יותר להעלות שאלה על מקרה היפותטי והאופן שבו יש לנהוג לגביו. כך זה גם יחדד הגדרות והבדלים. 

ההגדרות הלא ברורות מתחלקות לארבע קבוצות:

א. הגדרה שמגדירה את X כ-Y. (=יש מחלוקת על ההגדרה).

ב. הגדרה שמגדירה את X כ- X-Y (=הגדרה לא מדויקת או וחסרה).

ג. הגדרה שמגדירה את X כ- X אבל לא ברור מה הוא X (=הגדרה שמשתמשת בהגדרות).

ד. הגדרה שמגדירה את X כ-X ואני לא יודע למה אף אחד לא מבין אותה חוץ ממני למרות שהגדרתי אותה בצורה מושלמת.

ובהקשר של השרשור הזה - השאלה לא אמורה להיות עניינית אלא פרובוקטיבית ולייצר שרשורפלצת . ראה כאן - אני לא מתכוון לעשות את זה.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus