בעיה בחברת בנותאחיה'
שלום, אני נער בן 15 וגר בישוב, אז ככה, בזמן האחרון רוב החברים שלי התיידדו עם הבנות בשכבה שלנו ולכל פעילות הבנות באות ביחד איתם, ובגלל זה אני נמנע מללכת לפעילויות של הנוער וזה ממש חסר לי, לדוגמא לפני כמה ימים חבר בשכבה קיים על האש והזמין גם את כל הבנות ולא הלכתי.
הבעיה הנוספת היא שאם אני אלך לפעילויות האלה ההורים שלי יהיו מאוכזבים ממני וגם אני באופן אישי לא כל כך מתחבר עם בנות.

מה אתם מייעצים לי? ללכת? לא ללכת? ואם כן ללכת אז איך אני כן אתחבר עם הבנות?
אני גם באותה בעיהנעמי!!!
אני פשוט לא הולכת. וזה ממש ממש ממש קשה לי!!
גם אני באותו גיל וזה אותה התמודדוץ קשה, בסוף יש לך הרגשה שאתה נשאר לבד.....
אני לא ממש יודעת מה להגיד לך אבל אני תמיד חושבת על עוד 20 שנים קדימה: איך הבית יראה? באיזה רמה דתית אני אהיה? ובעלי? האם אני ארצה שהוא ידבר חופשי עם בנות? האם אני יעדיף שבעברו הוא לא הסתובב עם בנות או שזה לא יפריע לי?
תנסה אולי למצוא חברים שהם כמוך, שהם לא נכנעים לכל דבר.
שוב, אני לא יודעת כלום.. אני באותה בעיה וגם אני אשמח לעצות..
שלום. למה ההורים שלך יהיו מאוכזבים ממך?אניייי

וגם- אתה לא הולך מאידיאל שצריך לשמור מרחק או שאתה לא הולך כי אתה מתפדח ולא מתחבר?

 

עצה שלי בכללי- אל תלך.

תשובהאחיה'
משום שההורים שלי לא אוהבים את הקטע הזה שבנים מסתובבים עם בנות ועוד בגיל הזה.

ואני לא הולך גם מאידיאל שצריך לשמור מרחק ואולי גם אני אתפדח ולא אתחבר, אני לא יודע, משום שבחיים לא ניסיתי...
מעולה! יפה לך שאתה מאמין שצריך לשמור מרחק אבל זה נשמעאניייי

שאתה לא הכי בטוח בעצמך כי אף פעם לא ניסית את זה... אז דבר ראשון- אני לא חושבת שכדי להיות בטוח בעמדותיך אתה חייב להתנסות ממש בעצמך... אתה יכול לשמוע מה בערך האווירה שם ופשוט תחליט לבד אם זו אווירה שמתאימה לצורת החיים שלך (בתור נער שומר מצוות)... 

 

כדי להיות יותר שלם עם עצמך אתה יכול לדבר עם ההורים שלך  ואם אתה מרגיש לא נעים או שזה לא יזרום וכו' אני בטוחה שיש פה מלא חבר'ה בפורום שישמחו להסביר לך...

(לי באופן אישי אין הרבה ידע וניסיון בנושא... אז סליחה)

 

בהצלחה צדיק!

..Tal.
דבר ראשון, ניסית לדבר איתם? להסביר להם וכו..
דבר שני , אם חשוב לך הקטע של לישמור דיסטנס מבנות ולא קשרים וכל זה עדיף שלא תלך, תישאר בבית או עם חברים אחרים ויהיה לך בראש שאתה תותח.
ואם לא ווואלה כע באלך להיות עם בנות פשןט תזרום..
אל תלך לשם2121

בשביל הרמה הדתית שלה ושמירת הרוחניות והקדושה, אל תלך לשם בשום אופן. תנסה להתחבר עם חברים שלא מתיידדים עם בנות או לחלופין להתחבר עם אותם החברים אך לא בשעה שהם עם הבנות.

 

 

לא הבנתי,יאירוש

אתה רוצה קשר עם בנות או לא?

אם אלה החברים הטובים שלך אז תלךיין הונגרי
ההורים כאן זה לא נראה לי שיקול.. אתה צריך לקבוע את הרמה הדתית שלך ולא ההורים. במיוחד אם ההורים יגרמו לך להתרחק.

לגביך אם יש לך אפשרות לחברים אחרים תעבור לקבוצה אחרת.
אם זה החברים שלך אז תלך ופשוט אל תדבר עם הבנות.
ראיתי אנשים שהיו במקומות כאלה ולבנות היה ברור שהם לא מדברות איתו.
המושג לקבוע רמה דתית נראה לי לא שייךשואף לאור

כל אחד צריך לשאוף לקיים את כל ההלכה,כי נצטווינו על כולה פשוט מאד.

לכן אפשר לדבר על התקדמות הדרגתית מהמקום שהאדם נמצא,אבל אין מושג כזה של "קביעת רמה דתית" כיאלו ולאדם יש רשות לבחור את המצוות שהוא מקיים,אני מניח שאתה לא מתכוון לזה באופן מפורש,אבל זה משתמע בעקיפין משימוש במושג הזה.

 

ב.לדעתי העצה הזו לא ישימה,אפשר להגדיר מראש שאתה לא עושה x y z ,אבל תחת לחץ חברתי,ותחת חוסר נעימות,ותחת משיכה טבעית שיש בנים לבנות הגבולות מתפוגגים במהירות רבה,ולכן ישנם דברים שאדם צריך להחליט לא להכנס אליהם מלכתחילה.

 

נכון זה קשה,ואני גם מבין את הכותב מנסיון אישי בעבר,אבל צריך לנסות למצוא אלטרנטיבות..

 

לך,תהיה עם חברים.anka

אם  אתה לא בקטע של בנות, פשוט אל תדבר איתן וכו'.

זה ממש לא קל כמו שאתם אומרים.שפיות
החיים לא תמיד קליםיין הונגרי
אני לא חושב שאפשר להגיד לבן אדם לחיות ביישוב ולהיות לבד כל הזמן בלי חברים.
צריך להיות חזק ולהגדיר קו אדום שאותו לא עוברים. ועדיין אפשר לצאת עם החברים
מכירים את הקווים האדומים האלו.ה-מיוחד
לאט-לאט הם מתרחקים
אני מכיר אותם.יין הונגרי
ואגב אני מכיר אנשים שעזבו את החברים שלהם ויצא מזה רק דברים רעים
ואני מכיר כאלו שנשארו עם החברים...ה-מיוחד
ויצאו מזה דברים רעים
אז מה?
אוקי..הכל מאת ה'
אז קודם כל אתה בעצמך אמרת בלי התייעצות שלנו שאתה לא הולך למקום כזה,כי ככה אתה מרגיש.
אז היינה אתה יודע מה טוב בשבילך.
אכתוב שיש הרבה דברים שאני מצטערת עליהן,ויש כאלה שלא.
ממה שאני חוויתי אקח את הדוגמא של בני עקיבא(מעורב) אני הייתי בחברה מעורבת אבל ממש ממש קצת שהייתי בתחילת החטיבה,והפסקתי מנסיבות שאכתוב.
אחרי תקופה של כמה שנים הצטערתי,כי זו חוויה,וכיף
להדריך,להכיר אנשים,להשפיע ועוד ועוד תרומות לעם ישראל.
אבל גם חשבתי וחלק מהעצות קיבלתי פה בפורום ש.. אין מה להצטער,קודם כל יש את ההלכה,ועלייה לא מוותרים.
דבר שני אם בהרגשה שלי שמשהו לא בסדר ולא נח לי להיות בחברה מעורב,אז זה סימן לי שפה זה לא מקומי.
מלבד ההלכות של..להתרחק מהנשים מאוד מאוד..(בזה תעיין בקישור למעטה)

אני לא מצטערת שאני לא מכירה בנים/ידידים.
אני אפילו מודה לה',כי זה מה שאני רוצה!
אך בעלי היה מרגיש שאני הייתי עם בנים אחרים?
או ההפך,איך אני הייתי מרגישה ?
ויש יצר הרע,בקשרים כאלו,למה שאני לא יהיה נקייה מדברים כאלו של נגיעות,ואיסורים,וצחוקים.

אין בעיה לצחוק להיום זורם,אבל בחברת בנים נפרד ובנות נפרד.
כל הזמן אני חושבת איךבעלי ישמח שהוא ידע שלא היייתי בחברה מעורבת ובעירוב.
איך אפשר שבן לא יחשוב על בנות שהוא מכיר?
הוא לא מלאך
איך אפשר שיכירו בנים בנות...ואז זה מגיעה לחברויות ואז...מה עם שמירת נגיעה?! זה לא פשוט בכלל.

לא אמרתי לך חד משמעית מה לעשות,זה מנקודת מבט שלי,ואיך אני חווה
תעיין בשרשור הזה,בזמנך

מה המצב האידאלי בסניף? - נוער וגיל ההתבגרות

ופה יש עוד קישור.

'עזוב, יש לו בחורה בראש'... - נוער וגיל ההתבגרות

בהצלחה
ממש תודה שהבאת את הקישורים האלה (בעיקר השני)תחשוב טוב...


לא הבנתי אותךה-מיוחד
בהתחלה הבנתי שאתה לא רוצה להתערבב בנים ובנות (שעל זה מגיע לך כל הכבוד)
אח"כ הבנתי שזה יותר מכיוון ההורים
ובסוף הבנתי שאתה כן רוצה להתחבר עם הבנות
מבינה אותך מאוד..נערה0


סליחה קפץ, מה אני עשיתי?נערה0

 

החברה שלנו היו נפגשים ממש המון, ובאמת הם הפכו לחבורה כזאת של בנים בנות והאווירה לדעתי לא הייתה מתאימה...

אז לא נהפכתי להיות חלק מזה, לא הגעתי באופן שוטף, אבל מידי פעם כן יצאתי אם היה אירוע מיוחד- לדוגמה יומולדת של חברה שהזמינו את כולם, גם לעל האש מידי פעם הייתי הולכת קצת ומקסימום הולכת אם נמאס לי, אבל באופן השוטף לא הייתי חלק מהם.

 

לשמור על קשר עם החבר'הישי .א.

לא ללכת לכל אירוע מזדמן לכיף.

בסוף בסוף, אתה זה שתצטרך לקבוע את הגבולות.
ברור לך שאסור לחיות בחברה מעורבת, וברור לך שאתה לא לחיות לחיות בלי חבר'ה.

תנסה לחתור למקום של מפגש עם חברים בלי בנות.
אתה יכול לקפוץ לחברים לבית, לטייל איתם גם בלי שידחפו בנות בכל מקום
בסוף בסוף לא משנה  מה שתעשה ההורים שלך צריכים לכבד את ההחלטה שלך,
כי הם אלו שבחרו את המציאות המורכבת הזו - חינוך תורני מאוד מצד אחד ומצד שני לגור במקום שלא מתנהל ככה..
אבל אל תדאג, מכל מורכבות צומחים בסוף ואם באמת תצליח גם לשמור על קשר וגם לחיות לא בחברה מעורבת מדי, אתה זה שתצמח מזה הכי הרבה!
בהצלחה

..אהרון שלוש
למה אתה לא מאגן דברים בלי הבנות.
דבר עם החברים שלך ותגיד להם את המצב ותבקש שיתחשבו.
וואו!אלטלנה
דבר ראשון אתה צריך לשמוח שזה מפריע לך, ואתה מבין שזה לא מתאים! עד כמה שאני מכירה הרוב היו הולכים עם הזרם (במיוחד כשזה תכל'ס כיף) וזה שאתה עוצר וחושב זה מדהים, אשרייך

ברור שהפעילויות המעורבות הללו לא ראוייות ולא שייכות בכלל- הן מצד עצמן והן מצד הבעיות שהן עלולות להוליד- שמירת העיניים, נגיעה, חברויות מיותרות בגיל מוקדם- למה לך בכלל להיכנס לדברים האלה? גם אם תגיד לעצמך שלא תיסחף וכו'-אני יכולה להעיד שזה קשה עד בלתי אפשרי (ואני בת 20+, במקום אישי ו רוחני יותר מבוסס ונמצאת בחברה המעורבת בעל כורחי-עבודה, לימודים) בטח בגיל ובמקום בחיים שעדיין לא יציב.

אז מה לעשות? אולי למצוא חברים כמוך שמבינים את חשיבות ההפרדה ביו בנים לבנות, לנסות ליזום דברים שיתאימו לכם כבנים והבנות לא יהיו קשורות לזה, אני באופן אישי הייתי גם לומדת על הנושא הזה כדי להתחזק בו יותר ולהורים הייתי מסבירה את הרגשות שלי בנושא ומבקשת מהם לכבד (קצת להתעלם מהדעות של ההורים זה לא נורא, במיוחד שהן לא ממש מתאימות להשקפה שלך)

בקיצור, אל תלך, תשמור על עצמך- למענך ולמען הבית שתקים בעז''ה
אני ממליץ לך לא ללכת.א"י זה קשה

בראש ובראשונה כי זה מנוגד להלכה. המצב בו בני נוער מכייפים ביחד בנים בנות הוא לא רק מועד לפורענות אלא אסור כשלעצמו. 

אני מבין שממש חסר לך, אני מציע למצוא חברה בישיבה התיכונית. זה מה שאני עשיתי. החיים שלי פשוט היו בישיבה ולא בישוב. זה לא פשוט אבל זו בחירה גדולה ואני מקווה שתברר מספיק ותחליט נכון.

 

לגבי זה שההורים מאוכזבים, אתה חייב להסביר להם מה סולם הערכים שלך ומה הבחירות שלך. זו החלטה שלך ואין סיבה שהם יהיו מאוכזבים ממנה.

 

תשמור את המפגש שלך עם בנות המין השני לדבר המקודש ביותר- חתונה. אל תתבזבז בדרך. 

המפגש עם אישה הוא עוצמתי וקדוש ויש לאדם כוחות עצומים בתחומים האלה שמצפים לצאת לפועל, אבל הצורה הנכונה והקדושה לעשות את זה ע"י חתונה. לא על ידי קשרים מזוייפים ולא משמעותיים שמבלבלים את האדם. 

בסניף לרוב מגיעים לקלות ראש וצחוקים ודברים שאתה לא רוצה להיות חלק מהם. 

 

אני חושב שההרחקה מבנות תעשה לך רק טוב בגיל הזה. זה ייתן לך את היכולת לצמוח בצורה ישרה ונקיה. 

מה שאמרת זה בדיוק המצבאחיה'
מה שהמלצת זה בדיוק המצב, שאני ממש מחובר לחברים בישיבה התיכונית אבל הבעיה היא שכשאני לא נמצא בישיבה אז אין לי חברים להיות איתם, אחרי צהריים מילא, אני אסתדר, אבל מה נגיד עם חופשות? חופשת פסח? חופש גדול? וגם אחרי שאני אסיים שמינית אני אמשיך עם החברים בישוב ולא בישיבה התיכונית.
אתההכל מאת ה'
לא יכול לדעת מי יהיו החברים שלך בהמשך החיים,כל הזמן זה משתנה.
אתה זה שמחליט ויוצר קשרים עם החברים שאתה רוצה,חברי היישוב\הישיבה התיכונית.
אפשר שיהיו לך חברים בעיקר מהישוב ואפשר שיהיו חברים מהישיבה התיכונית,תלוי בעצמך.

בטוח יש ביישוב שלך חברים,תנוער נוער נפרדת,למה שלא תתחבר איתם?

החברות שלי,יש כאלה שהן לא הולכות מעורב,שזה מיעוט,אז אני איתן יוצאות.
אבל אין מה לעשות יש עקרונות חשובים,גם כשזה בה על חשבון הנאה רגעית,אז קצת באסה,אבל מה לעשות כל עוד טוב לי עם ההחלטה שלי הכל בסדר.
אני מאמינה בהחלטה? אני חושבת קדימה מה יקרה בעקבות ההחלטה,מה זה יתרום לי בהמשך? אולי עדיף לי לחכות עד שאסיים ביתספר ואז יהיו לי את החברות שיתאימו לי,את המסגרת שמאמינה במה שאני מאמינה.אז הכל טוב.
יש לך כח עצום לחזק אותם!
אתן דוגמא:
המורה שלי אמרה למורה שיש בנות שהן בקושי לומדות והן לא נותנות מעצמ ןאז מה עושים איתם?!
אז המורה ענתה שאל תדאגי תיקחי את הבנות שכן לומדות,תחזקי אותם תעלו.למעלה,ואלה שלמעטה יבואן כבר אחריכן,וילמדו.

גם אתה תקח כמה חברים מהישיבה /מהיישוב
ושייהיה לך חברים גם מהיישיבה וגם מהיישוב.
שייהיה לך תמיד מגוון של הזדמנויות להיפגש איתם
והם החברים שלך יבואו אחרייך/אחרייכם.
בהצלחה
נכון אבל שים לב שרוב הזמן אתה באמת בישיבה ולא ביישובאלטלנה

ונכון, זה קושי אבל ברגע שאתה מבין את החשיבות ומתבונן לטווח ארוך -אתה כל כך תשמח בזה!

 

ואחרי השמינית? יש ישיבה/מכינה, צבא...זה גם מסגרות משמעותיות שמצמיחות מעגלים חברתיים

 

ושוב, זה לא שאתה חייב להתנתק מכולם באופן גורף- רק מפעילויות מעורבות- מאמינה שתמצא מספיק כאלה

חופשות אפשר להפגש עם חברים. טיולים ביחד וכו'.א"י זה קשה

ואחרי שמינית אני מניח שתלך לישיבה כמו רובנו ואז תרכוש חברים חדשים. אתה יכול גם לראות אם יש קבוצה קטנה בישוב של חברים שלך שמעדיפים נפרד ואתם יכולים לעשות דברים ביחד.

אני גם בדיוק ככה..מתנחלת..
הי..; )
הייתי בדיוק באותה נקודה לפני שנתיים וחצי כשהתחלתי ב"ה להתחזק, גדלתי בנוער מעורב מלכתחילה ולהורים שלי אין שום בעיה עם העניין.. )והם אפילו דוחפים אותי להצטרף..(
אני חושבת שאתה צריך לעשות קודם כל בירור מעמיק מאוד עם עצמך, למה אני לא רוצה? ואם זה מנק' של דת או לא.
והקטע המוביל צריך להיות אתה.. ולא ההורים.
ואם זה מנק' מבט של דת אז עם כל הקושי בעז"ה מצליחים להתמודד. זה קשה, ואתה תהיה לבד המון. אני לא אשקר לך.. ויש שעות של שיעמום למות... תמצא לך תכמה חברים הקרובים שלך שמבינים שאתה לא בקטע של בנות ושל חברה מעורבת ותחזק איתם תקשר. הם עוד יכבדו את זה מאוד בהמשך בעז"ה..
אם כל העניין זה משאני לא מסתדר אם בנות וכו' זה ממש ממש שונה.. ואם תוציא את עצמך רק בשביל שההורים שלך לא יתאכזבו ממך-גם אתה לא תעמוד בזה הרבה זמן, וגם יהיה לך הרבה הרבה יותר קשה.. אם זה ככה אני חושבת שאתה צריך לפתוח תעניין הזה עם ההורים אם זה אפשרי ובאמת לבדוק את זה איתם, כדי שזה לא יפגע בקשר. לפעמים אם עושים תדברים האלה באופן פתוח למרות האכזבה שאתה עושה את זה הם יהיו הרבה פחות מאוכזבים מאשר שתעזה את זה ולא תספר להם...
בהצלחה..
ומקוה שעזרתי
תלוי אם זה בגלל להתחבר לבנות או בגלל אידיאל?שאלו פרטי תדעו
לגבי לתהחבר עם בנות אז אתה לא צריך לדאוג כי בת ישר מתחברת אל הבנים ז"א שפשוט אתה לא צריך לנסות שיחבבו אותך תיהיה מי שאתה וזה פשוט יזרום והבנות יזרמו ויכירו אותך...וגם ישלך שם את חברים שלך אז לגמרי אין לך מה לדאוג
לגבי אידיאל .. - אם זה אידיאל אז פשוט אל תלך ובמקום לשבת בבית תיהיה פעיל ותארגן קבוצה של חברים שלא רוצים עם הבנות ותעשו יחד אתם פעילויות וכל מיני דברים כיפיםם..
לא ללכת ואם יש עוד חבר שהוא במצב שלך לצאת איתו וט1

ולא להישאר להתבאס בבית

אולי תדבר עם אנשים בצ'אטMeir B.H
אתה נשמע מעורפל...
כל הכבוד שאתה לא הולך. אולי תהנה עם חברים מהישיבה.ירושליםםםםםם

בקיצור ,אתה צריך חברים צדיקים שתוכל להיות איתם. תוכל גם לנצל את הזמן ללמוד תורה , ותרוויח כפול

יפה מאד כל מה שענו כאן אבל..משה אבואב

כל הטיעונים שלכם שלא להיות עם בנות\בנים הם טיעונים של דוסים חמודים (גם אני כזה) נסו לתת טיעונים כאילו אתם עם חבר שלכם שבא לפתןח את הנרגילה ולהזמין את כל החברות..

במצב כזה צריך לאזור אומץ וכח להתנגד ולאו דווקא טיעוניםשואף לאור

את הסיבות יש ללמוד לפני כן,בשעת התרחשות צריך לאזור אומץ כדי לקום ולעזוב,ואם מלכתחילה מתנהלים כך בדר"כ אז צריך להשתדל למצוא אלטרנטיבות מראש ולא להסתובב עם מי שלא מתנהל כראוי,כאמור זה לא קל,אבל צריך להבין שהמחיר יקר מדי..

לקחת את הרגלייםיאירוש
וללכת. מה מסובך? אפשר למצוא תירוצים אם צריך
פשוט להסביר לו את המשמעות של יצר החיים הזה ואת השמירהא"י זה קשהאחרונה

שהוא צריך. את החיים העצומים שהוא יכול להביא. את התהומות הריקניים וחסרי המשמעות שהוא יכול להביא

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך