הבעיה הנוספת היא שאם אני אלך לפעילויות האלה ההורים שלי יהיו מאוכזבים ממני וגם אני באופן אישי לא כל כך מתחבר עם בנות.
מה אתם מייעצים לי? ללכת? לא ללכת? ואם כן ללכת אז איך אני כן אתחבר עם הבנות?
וגם- אתה לא הולך מאידיאל שצריך לשמור מרחק או שאתה לא הולך כי אתה מתפדח ולא מתחבר?
עצה שלי בכללי- אל תלך.
שאתה לא הכי בטוח בעצמך כי אף פעם לא ניסית את זה... אז דבר ראשון- אני לא חושבת שכדי להיות בטוח בעמדותיך אתה חייב להתנסות ממש בעצמך... אתה יכול לשמוע מה בערך האווירה שם ופשוט תחליט לבד אם זו אווירה שמתאימה לצורת החיים שלך (בתור נער שומר מצוות)...
כדי להיות יותר שלם עם עצמך אתה יכול לדבר עם ההורים שלך ואם אתה מרגיש לא נעים או שזה לא יזרום וכו' אני בטוחה שיש פה מלא חבר'ה בפורום שישמחו להסביר לך...
(לי באופן אישי אין הרבה ידע וניסיון בנושא... אז סליחה)
בהצלחה צדיק!
בשביל הרמה הדתית שלה ושמירת הרוחניות והקדושה, אל תלך לשם בשום אופן. תנסה להתחבר עם חברים שלא מתיידדים עם בנות או לחלופין להתחבר עם אותם החברים אך לא בשעה שהם עם הבנות.
אתה רוצה קשר עם בנות או לא?
כל אחד צריך לשאוף לקיים את כל ההלכה,כי נצטווינו על כולה פשוט מאד.
לכן אפשר לדבר על התקדמות הדרגתית מהמקום שהאדם נמצא,אבל אין מושג כזה של "קביעת רמה דתית" כיאלו ולאדם יש רשות לבחור את המצוות שהוא מקיים,אני מניח שאתה לא מתכוון לזה באופן מפורש,אבל זה משתמע בעקיפין משימוש במושג הזה.
ב.לדעתי העצה הזו לא ישימה,אפשר להגדיר מראש שאתה לא עושה x y z ,אבל תחת לחץ חברתי,ותחת חוסר נעימות,ותחת משיכה טבעית שיש בנים לבנות הגבולות מתפוגגים במהירות רבה,ולכן ישנם דברים שאדם צריך להחליט לא להכנס אליהם מלכתחילה.
נכון זה קשה,ואני גם מבין את הכותב מנסיון אישי בעבר,אבל צריך לנסות למצוא אלטרנטיבות..
אם אתה לא בקטע של בנות, פשוט אל תדבר איתן וכו'.



החברה שלנו היו נפגשים ממש המון, ובאמת הם הפכו לחבורה כזאת של בנים בנות והאווירה לדעתי לא הייתה מתאימה...
אז לא נהפכתי להיות חלק מזה, לא הגעתי באופן שוטף, אבל מידי פעם כן יצאתי אם היה אירוע מיוחד- לדוגמה יומולדת של חברה שהזמינו את כולם, גם לעל האש מידי פעם הייתי הולכת קצת ומקסימום הולכת אם נמאס לי, אבל באופן השוטף לא הייתי חלק מהם.
לא ללכת לכל אירוע מזדמן לכיף.
בסוף בסוף, אתה זה שתצטרך לקבוע את הגבולות.
ברור לך שאסור לחיות בחברה מעורבת, וברור לך שאתה לא לחיות לחיות בלי חבר'ה.
תנסה לחתור למקום של מפגש עם חברים בלי בנות.
אתה יכול לקפוץ לחברים לבית, לטייל איתם גם בלי שידחפו בנות בכל מקום
בסוף בסוף לא משנה מה שתעשה ההורים שלך צריכים לכבד את ההחלטה שלך,
כי הם אלו שבחרו את המציאות המורכבת הזו - חינוך תורני מאוד מצד אחד ומצד שני לגור במקום שלא מתנהל ככה..
אבל אל תדאג, מכל מורכבות צומחים בסוף ואם באמת תצליח גם לשמור על קשר וגם לחיות לא בחברה מעורבת מדי, אתה זה שתצמח מזה הכי הרבה!
בהצלחה
בראש ובראשונה כי זה מנוגד להלכה. המצב בו בני נוער מכייפים ביחד בנים בנות הוא לא רק מועד לפורענות אלא אסור כשלעצמו.
אני מבין שממש חסר לך, אני מציע למצוא חברה בישיבה התיכונית. זה מה שאני עשיתי. החיים שלי פשוט היו בישיבה ולא בישוב. זה לא פשוט אבל זו בחירה גדולה ואני מקווה שתברר מספיק ותחליט נכון.
לגבי זה שההורים מאוכזבים, אתה חייב להסביר להם מה סולם הערכים שלך ומה הבחירות שלך. זו החלטה שלך ואין סיבה שהם יהיו מאוכזבים ממנה.
תשמור את המפגש שלך עם בנות המין השני לדבר המקודש ביותר- חתונה. אל תתבזבז בדרך.
המפגש עם אישה הוא עוצמתי וקדוש ויש לאדם כוחות עצומים בתחומים האלה שמצפים לצאת לפועל, אבל הצורה הנכונה והקדושה לעשות את זה ע"י חתונה. לא על ידי קשרים מזוייפים ולא משמעותיים שמבלבלים את האדם.
בסניף לרוב מגיעים לקלות ראש וצחוקים ודברים שאתה לא רוצה להיות חלק מהם.
אני חושב שההרחקה מבנות תעשה לך רק טוב בגיל הזה. זה ייתן לך את היכולת לצמוח בצורה ישרה ונקיה.

ונכון, זה קושי אבל ברגע שאתה מבין את החשיבות ומתבונן לטווח ארוך -אתה כל כך תשמח בזה!
ואחרי השמינית? יש ישיבה/מכינה, צבא...זה גם מסגרות משמעותיות שמצמיחות מעגלים חברתיים
ושוב, זה לא שאתה חייב להתנתק מכולם באופן גורף- רק מפעילויות מעורבות- מאמינה שתמצא מספיק כאלה
ואחרי שמינית אני מניח שתלך לישיבה כמו רובנו ואז תרכוש חברים חדשים. אתה יכול גם לראות אם יש קבוצה קטנה בישוב של חברים שלך שמעדיפים נפרד ואתם יכולים לעשות דברים ביחד.
מתנחלת..
ולא להישאר להתבאס בבית
בקיצור ,אתה צריך חברים צדיקים שתוכל להיות איתם. תוכל גם לנצל את הזמן ללמוד תורה , ותרוויח כפול
כל הטיעונים שלכם שלא להיות עם בנות\בנים הם טיעונים של דוסים חמודים (גם אני כזה) נסו לתת טיעונים כאילו אתם עם חבר שלכם שבא לפתןח את הנרגילה ולהזמין את כל החברות..
את הסיבות יש ללמוד לפני כן,בשעת התרחשות צריך לאזור אומץ כדי לקום ולעזוב,ואם מלכתחילה מתנהלים כך בדר"כ אז צריך להשתדל למצוא אלטרנטיבות מראש ולא להסתובב עם מי שלא מתנהל כראוי,כאמור זה לא קל,אבל צריך להבין שהמחיר יקר מדי..
שהוא צריך. את החיים העצומים שהוא יכול להביא. את התהומות הריקניים וחסרי המשמעות שהוא יכול להביא
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים