אני פשוט אוהבת איך שהיא גונבת שמפו'ים, איך שהיא מורחת לעצמה לק כל הלילה כדי לקלף אותו בעסקנות כל הבוקר, איך שהיא כותבת בדבקות ביומן שלה ומציירת על הכריכה שדים בתוך טיפות, איך שהיא מציירת, בכלל, מעל המיטה ומתחת ובין הדפים של מתן, איך שהיא שונאת את השיער הנפלא שלה, איך שהיא מנדנדת את הרגליים כאילו הן קצרות מספיק כדי להתנדנד, דוחפת את הרצפה בכל הכוח ומוצאת פינות להתחפר בהן אפילו בחדרים עגולים. אני אוהבת איך שהיא מקמטת את המצח ברצינות תהומית ואיך שהיא מגנה על הודיה, כי מה, מי יגן עליה אם לא נמי והלב הענק הזה. 

שירלי מזכירה לי את נדב. נדב והגיטרה. הכי אני זוכרת את היום בו פתח נדב את החדר החשוך שבסוף המסדרון כניסה, והיה ריח של מקום סגור והוא הוציא לי את הגיטרה. שלי. עם הציפורים היושבות על מיתרים והחריקות והשריטות. מעולם לא נלקחה ממני שוב הגיטרה, אני לא יודעת אם חירוף נפשי להגן עליה והדמעות תחנונים הועילו או שתדלנות סודית של נדב אבל היא נותרה אצלי, מתחת למיטה. נדב אמר שהיא ממש מעולה, כיוון אותה בכל יום שלישי מחדש ועזר לי לכתוב אקורדים בימים בם לא זכרתי איך כותבים, בכלל. 

---

---

---

===

את יכולה בבקשה לא לכבות את האור בשירותים? אני משתדלת לשמור שבת, פשוט

-אז תבקשי ממני להדליק לך, אני שונאת אורות דלוקים.

אבל אני לא יכולה לבקש, זה יגרום גם לך לחלל שבת. די, לא משנה בעצם. אסתדר

-לא, לא, מה פתאום, את יודעת שאני במילא לא שומרת. תראי, הנה, סתם בשביל הכיף, אני מדליקה ומכבה כמה שאני רוצה

לא יעל. בבקשה לא. אל תדליקי ותכבי ככה בגללי, זה אסור, אני כבר מסתדרת, די

-מה אכפת לך, אני עושה את זה תמיד, אני אוהבת לשחק במתגים

בבקשה תפסיקי. זה מכאיב לי בעיניים

-לא רוצה

בבקשה?

-לא רוצה

טוב

(שמיכה על הראש עד מוצאי שבת)

---

 הודיה, למה את מציירת, הודיונת, שבת היום

-אבל כולם מציירים

 נכון מתוקה שלי, אבל אנחנו דתיות, זוכרת? אנחנו אחרות מכולם.

-נכון שאנחנו אחרות. הנה, תראי, שמתי חצאית, זה אומר שאני זוכרת

 יופי, ילדה יפה שלי, אבל אם את זוכרת, צריך לזכור עד הסוף. אולי תחשבי על אמא, 

 תחשבי כמה מאושרת תהיה אמא שלך כשתבוא לבקר אותך ביום ראשון ואני אספר לה איך היית גיבורה

-אבל אמא שלי לא תבוא ביום ראשון. אני לא אוהבת את אמא שלי

 למה לא תבוא? אבל כל יום ראשון היא באה

-יש מסיבת גיוס לאחי.

 וואו! איזה יופי! מה, הבכור? איזה מרגש! איזה בגד תלבשי?

-לא משחררים אותי, הודיה דומעת, אני לא הולכת, אני נשארת פה, לאמא לא מסתדר, מתביישים בי כשאני נראית ככה, אי אפשר, גם מרינה לא רוצה שאלך 

 ובגלל זה את מציירת, אני דומעת

-כן, בגלל זה אני מציירת, היא לוחשת, הדמעות נוטפות לה על הציור, עוד ועוד עננים אדומים היא מציירת שם, בשמיים שלה.

לפעמים מתפרץ אחד ולפעמים אחר אבל תמיד מתפרץ. לעולם אינן נוטלות רשות, פיסות הזיכרון המתרוצצות בבהלה, אולי פוחדות שאנעל את הדלת מיד כשרק אשמע אותן נוקשות בעדינות.)

---

---

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

ויהיה סוף טוב. באמת. 

רפלקציה
 

אנשים טועים בי.

 
מהמם  -?-

ויהיה סוף טוב  -?-

באמת  -?-

הטעות הנגררת היא שלך, מה אתה עושה מזה. כן, אנשים יורים בחשיכה - אז מה?? גם אני יורה בחשיכה.

כמו תמיד : תשתוק, תהנהן ותמשיך הלאה.

🙂‍↕️✌️

*HINT*

רמז?

אז צריך רמז?

הנה הוא.

זה עכשיו או לעולם לא.

ושוב אני לא מטולטל כעלה נידף בסערה

אני קרן האור

אני השמש

אני האי

זה לא נכון ולאחרים כן

לא בדור הנכון

לא במקום הנכון

לא בזמן

לא במרחב

לא ביקום

לא בעיר

וחצאית

או בקוקו וסרפן

איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן

עם טוריה

שיבריה

ולא זוכר מה עוד ובכלל

אולי בגבעות הרחוקות של החוות

אבל באוסטרליה או משהו

או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן

לא יודע מה מאכלס לי את התודעה

החום מביא איתו את הריק והשטות

לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד

או שלא מפתיע

תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט

צ'יטים

שקר

מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון

פרופורציות נכונות בין ירך לשוק

קו לסת בולט

ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה

אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר

נהיה ממושמעים זה שווה

נזיז ברזלים

נסבול

נאכל בשר וביצים

ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה

וסיגריות בוערות

מה עוד?

סליחה, אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 

אם אין לך מושג מכלום בעולם עדיף שתסתום

גם המאסטר

שמח שקראת

שמח שצחקת

שמח שהגבת

זה לא דעה שלי זו עובדה

זה יכול להיות לצערי ויכול להיות לשמחתי אבל כלום לא מחוץ למטריקס

הכל גנטיקה, קלוריות ומדע מדויק

לא זוכר מה ראיתי אותו יום אולי משהו של דוריאן ייטס או מייק מנצר (נראה לי שהם טיפה הבינו ומבינים משהו מתזונה ואימונים)) בכל אופן מי שיאכל כמו בן אדם ייראה כמו בן אדם בטח אם יתאמן זה לא מדע טילים ומי שלא ממושמע או ממושמעת סבבה שייהנו אבל יש לזה מחיר זה לא מפתיע. איזון קלורי או עליה קטנה או ירידה קטנה ישפיעו לטווח ארוך כל השאר סתם אופנה שאין מה לבזבז עליה זמן

אין לי כנפיים ואני לא עף ולא יכול לחיות מפוטוסינתזה וגם לא יכול להרים משאית לצערי אני במטריקס)))

אם רבע מה"מדע המדויק" שלך היה נכון, אז אין שום דרך בעולם שאני יותר מ-30kg

והעובדות הן שאני כן 

רוב הסיכויים שאין לך טיפה אחת של משמעת עצמית, וסתם קיבלת קלפים מוצלחים יותר בעולם הזה.

עוד לא פגשתי אדם אחד שזה לא היה נכון עליו, ואני לא מאמינה שאתה האחד שכן