עכשיו השאלה היא מה ההגדרה של "משיכת הלב"חבדני"ק צעיר

בהמשך לשרשורים הקודמים (וסליחה אם זה נראה משעמם או לא מעניין, אפשר פשוט לעבור הלאה.. חיוך)

 

היו עוד 2 פגישות (שלישית ורביעית). הם דוקא היו מצויונות. עלו המון נושאים, ואני בהחלט מרגיש עכשיו שאני יותר מכיר אותה. אני חושב שבגדול יש התאמה כללית, שנינו באותו ראש, רקע דומה, השקפת עולם, ראייה עתידית וכו'. הפגישות גם זרמו והיה נחמד.

 

אבל.. בשביל להתחתן זה כמובן לא מספיק. צריך התלהבות, רגש.. אני לא מדבר על דמיונות וכוכבים, אלא כמו שהרבי מגדיר את זה שצריך שיהיה "משיכת הלב". ואת זה אני לא בטוח שיש לי עדיין. אני כאילו עברתי את השלב של "הבירור השכלי", אבל עכשיו השאלה היא אם רוצים ללכת על זה.. השאלה היא גם כמובן איך מפרשים את המושג "משיכת הלב".. 

 

וחוץ מזה, חתונה זה נראה לי עסק רציני מידי, איך אוכל לקבל החלטה נכונה? ובכלל, זו הבחורה הראשונה שאני נפגש איתה בפגישות שידוכים.. איך אדע ואבדוק בתוכי שאני בכיוון הנכון? אין לי אפילו איך להשוות..

 

 

לאט ובנחישותחפש
אתה תדע אם אין משיכה אז לא יהיה בא לך להגיע לדייטים וכדו ורגש שכן בא לך יגיע עם הזמן אף אחד לא ממהר לשום מקום
להשוות זה אסון כך ב"ה שאתה לא יכול להשוות.כמעין הנובע
לגבי "משיכת הלב"-
תגרום לזה אתה. תשנה את אופי הדייטים.
תשתף אותה בדברים אישיים לך יותר, בסודות שלך, תצאו ביחד בבוקר, תעשו פיקניק ביחד, תכינו את האוכל ביחד, תעשו טיול, תחמיא לה בעדינות ובטוב טעם (ברמת הצניעות כמובן), תביא לה שוקולד, תשתף אותה במשהו שכתבת, בתהיות שלך על החיים.
העיקר- להביא משהו שונה לדייטים, לשנות את האוירה ולעשות דברים שונים. שלא עשיתם עד עכשיו.

לגבי "מתי אני יודע אם זה זה"
אתה מעריך אותה? אתה אוהב אותה? רוצה שתהיה אמא לילדך (וסליחה שאני כותבת-) רוצה את המגע איתה?
ברגע שעל כל השאלות תהיה לך תשובה ברורה- "כן", אז כן.


בהצלחה.

נ.ב
לא יודעת אם הדברים הנ"ל מקובלים גם אצל חב"ד. אך זוהי דעתי..
קח אותה לטיול, תתחילו ליצור חווית משותפות.פינגו0


^^^ הרגש מגיע עם הזמן. לך עם השכל!ובצאתי
אחרי שאתה אומר לה שלום אתה מתגעגע אליה?ה-מיוחד

אתה מחכה לראות אותה? אתה מחייך כמו טמבל באמצע היום? אתה רוצה שהיא תחנך את הילדים שלך? אתה מוכן לסבול את הקריזות שלה?

אם כן אז כנראה יש את "משיכת הלב"

ועוד משהו אל תסבך את עצמך אם היא הבחורה הראשונה, השנייה או העשירית מצאת בחורה טובה תלך על זה ואל תכניס את עצמך לסרטים על עסק מידי וכד'.

תודה לכל מי שהתייחס והשקיע.. לגבי הרגש יגיע עםחבדני"ק צעיר
הזמן.. לא חושב שיש יותר מידי זמן לסחוב את זה, די צריך לחתור להחלטה.. בקשר למה שעדן כתבה על מה שמקובל בחבד, נראה לי שרוב הדברים מקובלים פחות או יותר. אהבתי את ההגדרה של המיוחד מחייך כמו טמבל באמצע היום..
כמה זמן נהוג אצליכם עד להחלטה?חפש
בהצלחה
אין כללים ברורים אבל נראה לי שאם זה יותרחבדני"ק צעיר
מחודש זה יראה חריג אצל חלק. יש כאלה סוגרים תוך שבועיים ויש יותר כמובן, אבל לא מורחים את זה סתם כך
זה נשמע רע קצת אבל- להניח את השכל בצד!בעוז ותעצומות

לפי מה שאתה אומר שכלית זה מתאים וטוב. אז לא צריך לקצת זמן את השכל כרגע.

תכניס את הלב! תבוא באווירה חיובית לדייט ובלי ציפיות ממה יהיה, תפתח את עצמך, תגרום לשיח על דברים פנימיים. שיתוף והכלה זה תמיד ההתחלה להכנסת רגש. ותתפלל חזק שה' יעזור לכם ויאיר דרככם.

עוד דבר שלעניות דעתי מאוד חשוב זה שתדברו בניכם על זה. תשאל אותה אם גם היא מרגישה שמבחינה שכלית זה טוב וחסר רגש, אולי תקבל תשובה זהה ואולי לא. זה גם ימקד אתכם באיך אתם צריכים לעבוד על הקשר בכדי להגיע לתוצאה הראויה והמתאימה, וגם יקרב לבבות.

עצה שלי, לא להכנס לעניין שזו הראשונה..

זכית והקב"ה לא רצה להכניסך לדרך לא נעימה שבה מחפשים ומחפשים. מנסיון(: רק תודה לה' על כך!!!

הצלחות ובשמחות!!

אהבה בתענוגים
מבינה את החשש שלך לגבי זה שהיא הראשונה ואין לך למה להשוות וכו', אבל אם טוב לך איתה, תדע שאין דבר יותר מבורך מלהיות ולאהוב מישהי כשאין לך בראש ציורים אחרים. (גם פה שייך, "איזהו עשיר...")
מי שמתחתן עם הראשונה שהוא פוגש, זה מעיד על דברים מאוד מאוד חיוביים ובעיקר על בריאות. (אגב, הכרתי הרבה חב"דניקים כאלה משום מה)

איך תוכל לקבל החלטה נכונה? תתייעץ עם מביני דבר שמכירים אותך
ואם טוב ונעים לך (באמת) - (כבוד הדדי, שיחה ברורה ונעימה, מידות טובות וערכים משותפים), אז לא צריך להתפלסף.

משיכת הלב- מגיעה לכל אחד בשלב שלו, והיא אף פעם לא מגיעה בלחץ וכשמחכים לה.

תעשה איתה משהו שהוא לא רשמי, ותבדוק שאתה נהנה איתה והאם אתה חושב עליה במהלך היום וחשוב לך מה היא חושבת ומרגישה לגבי התנהגות/דעה/משהו שלך.
לא צריך לחכות לפרפרים... הם מגיעים עם הזמן, ובעיקר כשלא חושבים עליהם. ממש כמו הישועה
אז שתבוא כבר..חבדני"ק צעיר
הישועה כמובן..
מספר הרב יהודה לייב גרונר:מושיקו

 

בחודש שבט תשי"ד, לאחרי כמה פגישות עם מי שדיברו בה נכבדות בעבורי, שאלתי את הרבי האם לסיים את השידוך בשעה טובה ומוצלחת. הרבי נענה ואמר לי: "בנוגע לשידוך, לא אני יכול לעזור לך, לא אביך לא אמך וגם לא השכל - רק לבך! אם יש לך משיכת הלב, תסיים את השידוך בשעה טובה ומוצלחת.

 

ומעשה היה בבחור שנפגש עם נערה, ובמהלך הפגישות נכנס ל'יחידות' לרבי הריי"צ ושאל אם לגמור השידוך בשעה טובה ומוצלחת. הרבי הריי"צ שאלו האם יש לו משיכת הלב אליה או לא. הבחור השיב כי הדבר עדיין אינו ברור לו לגמרי. "אם כן", השיב הרבי הריי"צ, "תעזוב את ההצעה הזאת ותחפש הצעה אחרת, כי בנוגע לשידוך צריכה להיות משיכת הלב"...

http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78447

וואו עד כדי כך?שקר החן

לעזוב את ההצעה ולחפש אחרת?
ואם משיכת הלב פשוט עדיין לא הגיע?

שידוך לא יכול להיות רק שכלימושיקו

חייב להיות רגש

נכון אבל צריך גם לתת לו הזדמנות להתפתח..שקר החן


בשביל זה יש 4-5 פגישות ממוקדותמושיקו

אצל מי שנהוג לשמור דיסטנס מבנות עד גיל שידוכין זה אמור להתנהל אחרת

איך זה יכול להתפתח תוך 4 פגישות ממוקדות בלבד?שקר החן

ואיך זה אמור להתנהל אחרת אצל מי ששמר?

עובדה שזה עובדמושיקו

מי שגדל בחברה שיש פחות מרחק עם בנות מגיל קטן יחסית הוא רואה דברים מסוימים אחרת ומצד שני דברים אחרים הוא לא רואה.

 

מי שגדל עם דיסטנס כמעט מוחלט יכול להתמקד יותר בקלות

כמה דברים לגבי הדיון האחרון:חבדני"ק צעיר

א. ברור שצריך משיכת הלב השאלה מה הפירוש של זה. באחד המקומות (לא זוכר איפה) ראיתי שהרבי כותב למישהו שלכל הפחות שתהיה השערה שתהיה משיכת הלב אחר כך.

ב. לפעמים הדרך לוודא אם יש משיכת הלב, היא לעשות הפסקה של זמן מסויים, ואז לבחון את הרגש כלפי הענין. גם זה הרבי כתב לפעמים.

ג. לא ברור לי למה חייבים להגביל ל4-5 פגישות. אצל חלק זה עובד, ואצל חלק זה עדיין לא מספיק. לא ראיתי שום מקור אצל הרבי להגביל את הפגישות לכזה מספר וכזו מהירות. יש כאלה שצריכים יותר, 7-8 פגישות אולי אפילו יותר. לא כולם אותו דבר. ברור שלא נמרחים סתם, אבל לפעמים צריך לתת את הזמן. לדעתי זה יותר סטיגמה.

כל הכבוד!שקר החן

אז אני חושבת שענית לשאלה של עצמך..

ולדעתי משיכת הלב זה..שקר החן

אולי קצת געגוע, שמחכים לראות אותה, מחכים לפגישה הבאה, שיש פרפרים בבטן, שטוב לך איתה ואתה רוצה להישאר בחברתה, ומתבאס כשהפגישה מסתיימת..

אבל אולי גם כדאי שתשאל מישהו אצלך בקהילה, אני בטוחה שאצל חב"ד יש פירושים יפים למה זה משיכת הלב, ומה אתה צריך להרגיש, ואולי גם יותר נכון ממה שאנחנו נגיד לך

לגבי ב- ממש לאה-מיוחד

אין צורך לעשות הפסקה אלה רק במקרים חריגים.

לדעתי זה יכול להועילשקר החן

במקרים שמרגישים מבולבלים ולא יודעים אם רוצים להמשיך, ובזמן ההפסקה יכולים לעשות סדר בראש בשקט..

אבל ברור שלא כדי לצאת להפסקות על ימין ועל שמאל, פשוט כי זה גם לא בוגר ולא אחראי.. 

למרוח את הבחורה למעלה מהמקובל זה עוול עבורהמושיקו

ואם אתה לא יודע להחליט תתיעץ עם רב..או יועץ מוסמך

 

עדיף מאשר לפגוע בה בטעות...

 

נ.ב.משיכת הלב זה שאתה נדלק עליה בישראלית..

נדלק עליה? זילות של המושג, בעיניי...מוטיבציה


תלוי באיזה הקשרמושיקואחרונה

בהקשר רחובי או בהקשר של רחל בתך הקטנה

לא צריך "להשוות".ד.

ולגבי משיכת הלב, אתה יודע שאותו רבי שאמר את זה, גם אמר שרק אתה תוכל לדעת אם יש את זה...  הרגשה של רצון והתאמה ותחילת-אהבה.

 

והחששות מה"עסק הרציני" מראות שאתה בחור רציני. ב"ה. יתברר. לא לפחד מידי.

 

אפשר לבדוק עוד קצת..

לא יודעת למהאהבה בתענוגים
אבל אני ממש אוהבת חבדניקים.
מרתק, דווקאהרוזן!
עבר עריכה על ידי ניכלשהו בתאריך כ"ו בניסן תשע"ו 02:25
נשמח מאוד אם נראה בעוד כמה זמן, את השרשור שמודיע שהחלטתם

אממ. אין שום טעם להשוות. אם לא תצטרך להיפגש עם אחרות, זכית לגמרי.
ואם בסוף משום מה לא יתאים, גם אז אל תשווה.
אופי הבחירה של בחירת בת הזוג שונה מאופי הבחירה של, סליחה, מכונת כביסה, לדוגמה. אינך בא עם הגדרות רצויות ובודק, משווה - אלא, בוחן את זו שעימה אתה נפגש, האם רצונך לחיות איתה.
לכן גם אין מצב כזה שנפגשים עם שתיים במקביל. זו בחירה האם אפשרות זו היא מתאימה וטובה, לא בחירה מבין האפשרויות הקיימות בעולם, מיהי הטובה ביותר.
(עפ"י הרב אוהד תירוש)
אלא מה כן, אתה זמן קצר בעניינים, וחושש שההחלטה לא תהיה מספיק מושכלת... חשש מובן ומסתבר. אבל בהחלט לא סיבה לפסול, לדעתי.
תוכל לקחת את העזרה והסיוע מאנשים שכן מצויים כבר בעסק, ולהיסמך עליהם.
בזוגיות תמיד יש התמודדויות... ההתמודדות עם זה שזה קרה מהר מדי, נשמעת לי קלה פי כמה מאשר קרה לאט מדי.
ואם זה מתאים באמת, אז למה לא?

(התייחסתי רק לנקודה אחת שהעלית, אחרים התייחסו פה לנקודות האחרות)

ב"הצלחה רבה!
משיכת הלב, נראה לי-עינה

געגוע אחרי פגישה, חיבה, נשיאת חן, רצון לקרבה. 

תחושות מעין אלה.

 

הרבה הצלחה!

האםנחלת

אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?

הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....

באתר "השדכן" מובאים טיפים טובים. כדאי לעיין. (ולא חשוב חרדים דת"ל....לכולם).

אינטואיציה היא כלי מדהיםאביעד מילוא

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

יש לה משקלארץ השוקולד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

מאודהפיאחרונה

לרצות - זה דבר נפלאadvfb

למה, מה רע בלרצות?

לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.

זה דבר טוב, לא?

תאמת, שכן.

זה טוב, השאלה מה המניע לכך.

אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.

כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,

מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?

הבעיה בריצויoo

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

כמה השקעת?שנונימי

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

מזדהה מאודadvfb

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיףadvfb

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

מי אמר?advfb

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

אפשר לשאול את עצמך כמה שאלותנעמי28

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

את לוקחת את זה למקום אחרadvfb

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

בריצוי באמת יש אלמנט של שליטהנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ט באב תשפ"ו 6:45

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

לגרוםooאחרונה

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

אולם ממילא, המלצות/דיס המלצות? הערות?ארץ השוקולד

בעיקר מההיבט האנושי, ניקיון והאוכל.

מקפיץארץ השוקולדאחרונה

יועץ/מאמןאיזו

מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..

אני מכיר כמהאביעד מילואאחרונה

יש את אסף זולדן הוא תותח

הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

ואו לגמרי אמןהפי

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

שוב, איך מה שכתבת מתקשר דווקא לתגובה שלי?חושבת בקופסא

גם מה שכתבת על כיסוי ראש בתגובה מתחת: מישהו הזכיר את הנושא הזה? זה קשור לתגובה שהגבת לה?

זה יפה מאוד מה שכתבת, אבל זה לא נוח שכמה אנשים מדברים על משהו אחד, וקופץ אדם לא קשור שמעלה נושא לא קשור.

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לדעת עד מתי המסע שלי, היה מרגיע אותי מאודמחפשת111אחרונה

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולד

בעיקר לטובהארץ השוקולד

מופתע שזה חריג

אני איתךחדשכאן

שאלה מעניינת.חתול זמני

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

פעם חשבתיoo

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

לי היו 2 מודליםעל הנס

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

ברור. מכל אינטראקציה קרובה מושפעיםברוקולי

משפיע מאודadvfb

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

..אני:)))))

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

של סבא ממשהפי

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.

אין מישהו שלא מושפענעמי28

מההורים שלו במערכות יחסים שלו (ובכלל בחיים)

מי שחושב שהוא לא, עדיין לא גילה את זה.

מודל ההורות ומי שהם השפיע יותרמרגול

מודל הזוגיות השפיע בעיקר אחרי החתונה

לא חושבת שנכח כמעט לפני

אין משהו שיותר משפיע על האדםרק מקווהאחרונה

מההורים שלו.

בכל התחומים.

אולי יעניין אותך