מתנצלת מראש על השאלה מכל הצדיקים. באמת באמת.רעות ואחווה
אני במצוקה.
פגשתי בחור מקסים, איכותי ומעולה. הקשר מתקדם מעולה. יש בעיה אחת שחוסמת אותי, יש לי בעיה ואני מאוד אסטניסטית ורגישה לריחות לא נעימים. בבקשה תנו לי עצה לא בנוסח של "דברי איתן בעדינות". חשבתי וניסיתי ואני לא מסוגלת! אני מעריכה אותו מאוד ולא מסוגלת ומאוד מעוניינת שהקשר ימשיך. ברור לי שזה יהיה אישיו רציני בשבילי אם זה לא ישתנה ( אצלי זה ברמה של כמעט להקיא, הלוואי הלוואי שלא הייתי כזאת רגישה!). תודה רבה!
איך אתם מרגישים בו? מה טוב לכם \ דברים שמפריעים? אולי כדאי בשיחה כזו... כך שתוכלי להקדים ולהסביר כמה הקשר חשוב וטוב לך. ואז גם לציין שיש איזו נקודה... לא נעים, אבל לפעמים נדרש אומץ. אם זה משהו שקשור במודעות (וכך נשמע ממך) חבל מאוד לא לנסות לפתור.
אני מאוד מאוד מעריכה אותו, מהמקום הזה קשה לי לומר לו ( למרות שאיך שאני מכירה את עצמי היה קשה לי לומר לכל אדם כי זה פוגע מאוד). גם אם אמצא דרך לומר לו או להעביר את המסר- כמו שציינתי מה שמטריד את מנוחתי זה שזה הרגל שגם אם איכשהו ישתנה במהלך הפגישות , בהמשך החיים יחזור ( אם הקשר יתקדם עד לשם..).
אז את כבר יודעת בעצמך שזה לא הולך להשתנותעושה שלום
אני בעד. ממש ממש
מחר?
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אני לא יודעת. אני רוצה להאמין שאפשר להשתנות בדברים האלה.רעות ואחווה
לא נראלי שייך להעיר על דבר כזה לבחור, גם לא ברמזים, זה עלול מאד לפגוע בו. זה לא התפקיד שלנו ( אם כבר של חבריו או הוריו). אני אישית אם זה היה מפריע לי והבחור לא היה עושה עם זה כלום אז הייתי נפרדת בנימוס..
אוקי..עדיין קיים חשש שלא יבין. אבל עצה טובה. תודה!רעות ואחווה
אבל אם את מחליטה שהוא בחור מעולה ורק הריח שזה בר שינוי אז זה אולי שווה ו @עושה שלום בסוף הוא ילמד.. יקח אולי קצת זמן ומאמץ אבל אם הוא יבין את החשיבות אז זה יצליח.
כמו כיבוי שריפה כזה, אחר כך כבר תתחתנו ותרגישי יותר בנוח לבקש ממנו להקפיד על ריח טוב... חח אני פשוט חושבת על אחי ועליי, כשאני מבקשת ממנו לשים את הנעלים בחוץ או לשטוף רגליים, בהתחלה הוא עושה לי פרצוף אחר כך כבר זורם איתי והכל בנעים ובכיף
לדעתי כשיש יחס של כבוד ואהבה בין איש לאשתו והוא יודערחפת..
שזה בסיס אצלך. הוא יבוא לקראתך בעז"ה.
אני מאמינה שגם את תצטרכי לבוא לקראתו. אבל אין בנאדם שלא עשה שינוי כלשהו כשנכנס לחיי הנישואין.
כל עוד באים בגישה של עבודה ובנייה ולא "אני בא איך שאני".
זה בדיוק העניין. אני נגעלת ממש ולא שולטת עלזה.רעות ואחווה
איך אבוא לקראתו?
בזה שתזכירי לו. שתסכמו על זה. בעזרת ה'. הוא אוהב אותךרחפת..
והוא יקבל את זה בהבנה. ולכי תדעי, אולי גם לו יש 'שריטה'.
את צריכה להרגיש אם הגיע הזמן לפתוח את הדברים הללו.
לא נראה לי שתפסידי יותר אם תנסי.
הגישה של ה'שריטה' תמנע פחות את הפגיעה בו אישית, מצד שנירחפת..
זה לא הופך את זה לפחות עקרוני בחיים שלך. שהוא יבין שאת לא שולטת בזה.
רק שזה לא ייפול עליו בבום. שיידע מראש, כדי שיוכל להתמודד/ לראות מה אפשר לעשות.
גישה ישירה דווקא כי הקשר רציני בעינייך. תחשבי קדימה, צריך שיח שודע להכיל דברים שעלולים להרגיש לא נעים, כי הביחד שווה הרבה יותר ושם את הכל בפרופורציות. (אגב, אם מגיעים לכזה מקרה באמת אי אפשר לזייף. שהביחד שווה יותר ממשהו באמת לא נעים)
אני לא מכיר אותו. אני רק מניח שאם הקשר שלכם במצב טוב וזה הדדי. אז יש שיח שיתן פרופורציות לדיבור על זה. שימי לב גם לא להפוך את זה לנורא בעינייך. אני מאוד רגישה לזה. צחוקים איתנו. ולוודא שמובן שצריך לשנות. כשתדברו על זה יותר, זה יהיה חלק מהדברים שאתם מדברים עליהם.
אלא סתם חוסר מודעות אין סיבה שברגע שהוא מודע לכך הוא לא יתאמץ מעט.
אולי לשים לב להגייינה בכללי, אם זה רק ריח גוף חריף (יש שעושים ניתתוח בגלל הזעת יתר) או שזה פשוט חוסר אכפתיות מהגייינה ואז זה גם לבוש לא תמיד נקי ועוד דברים .
כך או כך בעיני אין מנוס משיחה מכבדת אך ברורה ללא רמזים וכ'.
ככה נראה לי בכל אופן.
אפשר לדבר על חשיבות ההגיינה וכ' בלי לומר "אתה מסריח "
אין בעיה שיבין שהוא מדיף ריח לא נעים,
ויש דרכים רבות לומר מסר. אם את אומרת מתוך אכפתיות הערכה וכ',
ואז פשוט תראי את תגובתו.
האם הוא מוכן לשנות הרגלים.
בסך הכל עשר דקות מקלחת ועוד 2 לשים ספיד סטיק זה לא קשה,
וזה כייף ומרענן, ורוב הבחורים הנשואים מאמצים הרגלי היגינה יותר מוקפדים,
אבל רק בשיחה אפשר לראות אם הוא ירצה לאמץ הרגלים חדשים או לא...
מה שצריך זו שמירת היגיינה אישית ודורדוראנט ולא בושם. אדם מסריח ששם בושם זה עוד יותר לא נעים.
אין מנוס משיחה על חשיבות ההגיינה האישית בעיניך... השאלה באיזה שלב.
ובעיני זה כן דבר בסיסי ביותר לשים לב להיגיינה האישית שלך...מינימום כבוד והתחשבות בזולת שצריך להיות לידך.
אולי לא בע"פ, אולי בטלפון אולי בהודעה אבל חשוב שזה יובהר באופן אובייקטיבי ברור ויעיל.
וגם אם הוא יפגע מעט וירגיש לא נעים כמה דקות. זה עדיף מאשר הפגיעה אם תחתכי את הקשר על דבר כזה שאפשר כל כך בקלות לתקן... לעניות דעתי שווה שיחה גם במחיר שעלולה להיות פגיעה קטנה באגו כי זה דבר אמתי וגם אם לא ייצא מזה כלום הועלת לו לפגישות הבאות בחיים.
תכתבי משהו כמו, "אתה מקסים, איכותי, מעולה. יש לי בעיה שגורמת לי לחסימה כלשהי. ממש בעיה שלי. שאני איסטניסטית מאד לריחות. ולכן, גם מה שאולי לאחרים לא היה מעורר תשומת לב, מקשה עלי. ממש מבקשת סליחה. אבל אתה כ"כ מוערך בעיני, שחבל לי שבגלל שטות כזו הענין ייפגם. אם תסלח לי על ההערה הזו, שנובעת מרגישות שלי, מאד אודה לך".
כך נראה לענ"ד.
יש מחקרים על זה שבנות יותר רגישות לריח. הרבהחסדי הים
כמובן להתחיל בדברים הטובים! תפתחו מה את אוהבת בו מה הוא בך..
ואז איך רואים את הקשר מתקדם? ואחכ תגידי שתשמחי לשמוע ממנו נק לשיפור עמ שלו יהיה יותר טוב.. מינהסתם אחרי שהוא ידבר הוא גם יבקש ממך ואז תגידי את זה בצורה עדינה.
אחרי הקדמה של שיחה כזו ארוכה ויעילה לשניכם, שבכללי כדאי לעשות בקשר מידי פעם, אני לא חושבת שהוא יפגע ככ או שאת תרגישי ממש ממש ממש לא בנוח בעניין הזה.
אם את מריחה טוב הוא יחמיא לך על זה ותנצלי את זה לשיחת אבל לאט לאט תתחילי מזה שקניתת קרמים שממש אהבת שהיה קשה להשיג אותם.. או שתספרי לו שאח שלך הכריח אותך להריח את כל הדרדורנטים שיש בעולם כדי להחליט איזה לבחור.. ובחרת באחד של אקס ואז מן הסתם הוא יזרום וישאל איזה ואז תשאלי אותו במה הוא משתמשש ...
אני לא חושב שיהיה כדאי להזכיר את האקס כשהיא יוצאת איתומשיח בן דוד
אפשר שאותו אדם יאמר זאת כאילו מעצמו ובלי שהוא יודע שום דבר.
נו, חבר, עכשיו שיש לך קשר מתקדם עם בחורה תתחיל להקפיד יותר על רחצה, דאודורנטים, צחצוח שינים וכאלה... אתה יודע מה זה בחורות בעניינים האלה?...
וכך זה לא מעליב כי לא הועבר מסר שפלונית המסויימת סובלת מכך, אלא סתם כללי התנהגות בדייטים.
וזה יהיה גם הכנה לכך שאחרי הנישואין יהיה עליו להקפיד עוד יותר.
ולך הפותחת - ברי לי שתצטרכי בסוף להתרגל למישהו שהסטנדרט שלו שונה. ובע"ה אם תתחתנו גם תהיה מסוגלת לכך, כי אדם אהוב מקבלים אותו איך שהוא. כך פועל הטבע האנושי הנורמלי.
ברור לי גם שתוכלי לנקות את הטיטול לילדים שבע"ה יהיו לך ובטוחני שזה לא יגעיל אותך.
זה נושא חשוב מאוד שכדאי שכולם ידעו אותו...אני מניחה שיש לו איזשהו מושג כללי שאנשים רגישים לריחות לא נעימים, כנראה יותר בנות מבנים. למה הוא לא מבין שצריך לשמור על הגיינה? ממש לא נעים לכח הצדדים. ( סליחה שאני מגיבה לךך, אני מכוונת לכולנו..)..
כ"כ הבנתי את הפותחת..( פעם גם אני נתקלתי במקרה כזה והשיקול הזה היה משמעותי ותרם להחלטה לסיים...מעצבן שיש מצבים כאלה.. )
שהם קודם כל זכר ונקבה - ויש הבדלים גדולים שאחד מהבולטים בהם הוא היחס לנקיון והיגיינה.
ושנית הם שני בני אדם ומכאן שיש ביניהם הבדלים.
ואם נפעל בחוסר רגישות לא נצליח לעולם לגשר.
מי אמר שדווקא הוא שישתנה? מאיפה לך שפשוט יגידו לו והוא "יבין מה עליו לעשות" ויתחיל מייד לעשות את זה?
אולי זה ממש מציק לו ומטריח אותו להתקלח. באמת! יש הרבה בנים כאלה!
אולי גם פסיכולוגית זה מתקשר אצלו ל"טרחנות של סבתות וגבירות מכובדות" ואם זה ייאמר לו בצורה לא נכונה זה ייאש אותו להתנהג באופן שנראה לו מעושה בשביל מי שאולי תהיה אשתו?
זה לא ברור שהוא זה שצריך להשתנות? ( בעניין הזה בלבד..)חלושששש
אם א"א להתקרב אליו איך חושב להתחתן? זה הקשר הצפוף ביותר! וחוץ מזה יש בזה מימד מאוד בעייתי כיהודי דתי להדיף ריח לא נעים, לא מוסיף לקידוש ה'.
אני אומרת את הדברים אומנם כבת אבל נראה לי מאוד חשוב שזה יהיה ברור.
בתור אשה נשואה באמת זה נכון כל מה שכתבת. אבל לא בשלב זהאמא לא מקצועית
בשלב זה, אם בחורה נבוכה ולא מסוגלת לגלות הכל, זה אך טבעי. ואפילו ראוי. ויש דברים שגם לא נכון לגלות לפני חתונה!! הנוחות והרגשת הפתיחות מגיעה בהדרגה. ככל שיש יותר ביטחון בקשר (והביטחון המלא מגיע רק אחרי החתונה.)
ייתכן שבאמת במצב זה ובשלב זה כדאי לעלות שלב , ולדבר על זה, אבל אני כותבת את ההערה הזאת רק כדי להדגיש שהפותחת לא תרגיש שמשהו לא בסדר בעובדה שהיא מתביישת לדבר על זה. זה לא אומר שהזוגיות ביניהם לא מספיק טובה. את בסדר גמור!
ספציפית במצב זה, אני הייתי חוששת שעירוב צד שלישי בטלפון שבור או רמיזה לא ישירה עלול לגרום לאי הבנה מצער. הוא עלול לחשוב שאת סתם מדברת בלי לחשוב על כך שזה פוגע. כך הוא עלול שלא להבין עד כמה הנושא גורם לך צער, ועד כמה חשבת מיליון פעם איך להביא את זה לידיעתו בלי להעליב, ועד כמה הקשר חשוב לך. והוא עלול להיפגע אפילו יותר מאשר באמירה ישירה.
אני הכי אהבתי את הרעיון של כתיבת מכתב. גם מוריד מהמבוכה וגם הניסוח לגמרי בשליטתך, מוחקים וכותבים עד שזה ברור. בצורה כזאת שלא ייפלטו מילים (על ידי הבחורה עצמה או על ידי הגורם השלישי) שעלולות להתפרש גרוע ולא כמו שמתכוונת.
הציעו פה כבר, תנסי לגשש ממישהו שמכיר אותו שהוא יעיר לו על זה בעדינות. בלי קשר אלייך. (מישו עם טאקט כן?
וחייבת להגיד לך בתור אחת שגם די רגישה לריחות. בגבול הנורמלי. ועדיין חושבת שהיה לי קשה להמשיך חודשיים בלי לפתור את הבעיה הנ"ל. אז שאפו על ההסתכלות וההתמקדות מעבר. את אחלה(:
זה יכול להביא לתגובת נגד של אנטי בקטע של לא יגידו לי איך לחיות. וגם לא יהיה לו מה להפסיד. לעומת זאת, אם היא תגיד לו את זה ישירות, זה יהיה סיפור אחר לגמרי כי הוא יבין מיד שאין לו ברירה.
אתה יכול לנסות לנסח משפט מוצלח שהיא יכולה להגיד לו?חלושששש
לא הייתי רוצה להחליף אותה...חח
אני יכול לחשוב על כמה שלא כדאי לה לנסות...עוד סתם אחד
1. אהה... מר מסריח! לא, לא מצליח - מסריח! שים דאודורנט, מה נסגר?
2. אתה במקרה תתרן, יקירי? כן, עכשיו זה מובן.
3. בוא נלך לחתוך בצל להנאתנו. למה להנאתנו? כי זה יכריח אותנו לשים אטבים באף כדי שלא נבכה. אה, וגם ככה זה ימנע ממני להריח את ריח הגוף שלך.
אם היא תשלול את כל הלא-אפשרי, היא תגיע בסופו של דבר לאפשרות הנכונה היחידה, כמה שהיא לא מסתברת...
חחח.. יש מצב. אז לדעתי תחליטי לפי ההיכרות שלך איתו..חללית
יש כאלה שצד שלישי יותר יעזור ויש כאלה שמעדיפים ישירות. ו
כמו שכבר מישו כתב- באמת להגיד ישירות ובעדינות כי לפעמים ללכת סחורסחור יגרום לו או -לא להבין או -לחשוב שהוא עשה את הטעות והפאדיחה הגדולה של חייו (כאילו בלי פרומואים מיותרים...מכירה את זה שבאים לספר לך משו ואז מקדימים הקדמה ואת רק נחלצת מזה והאווירה הופכת לחוצה וקיצוררר..עדיף שלא נראלי (: ) אז אם ישירות רק בעדינות ובתמצות. (: בהצלחה (: (:
משהו שאני עשיתי בעבר. יצאנו למסלול נחמד ביחד. אני הודעתי שאני אחראית ל"תוכנית האמנותית". הכנתי כרטיסים חמודים עם שאלות. חלקן רציניות יותר כמו- "מה זה נישואין מבחינתך", "איך אתה רואה את עצמך עוד 20 שנה", "דמות משמעותית בחייך" וגם קלילות יותר כמו - "איזה עלון שבת אהוב עליך" ועוד כל מיני שאלות ספציפיות שקשורות לשנינו. ואז באחת העצירות בדרך הרמנו את הכרטיסים וענינו על השאלות. (אם ראיתי שמשהו מביך אותו או לא בא לו לענות אז עברנו הלאה). זה היה ממש כיף ופתח אותנו לדבר על דברים שלא דיברנו עליהם ולהכיר אחד את השני מעוד זוויות מעניינות. מציעה לך לעשות משהו דומה ולכתוב שאלה למשל - "שריטה ראויה לציון" או "משהו קטן שלא ידעת עלי" לשים את זה באמצע הערימה שאז המשחק "מתחמם" ויש יותר פתיחות ואז לספר על האיסטניסיות שלך, אפשר לתבל בסיפור מחיי האולפנה על זה שכמעט הקאת בכיתה אחרי שיעור ספורט מהריח, שלא החלפת טיטול לאחיינים אף פעם כי את לא מסוגלת או משהו דומה. תשתפי איך זה מפריע לך והיית מעדיפה שלא תהיה לך הרגישות הזאת. נראה לי שהמסר יעבור בלי שיפגע כי זה יבוא כבדרך אגב. ונעבור לשאלה הבאה....
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמיאחרונה
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."