בואו פשוט נפתח את זה מחדש וזהו.
לא חשבתי שזלזלת, - צעירים מעל עשרים
ימ"ל, לא יודע מתי אפשר לומר על לימוד שהוא כבר ממצה. זו שאלה לדיון בפני עצמו, שאין לי מושג לגביה.
אבל בכל אופן ישנם נושאים, שלא מספיק בשבילם רק לעיין בהם ספציפית, אלא להיות מצוי בתורה זמן רב, ולעיין הרבה גם בסוגיות קרובות. ולקבל סברות והבנות בתורה מתחומים אחרים, ומסוגיות אחרות בתחומים אלה.
ומפריע לי מאוד שמרכז הדיון בנקודה הזו הוא רב מסויים, והשאלה אם הוא עיין מספיק או לא.
אינני יודע לגביך, אבל לגביי - בוודאי אינני ראוי להגיד שום דבר בעניין: בוודאי לא "הוא לא עיין מספיק", אבל גם לא "הוא כן עיין מספיק" - מי אני שאגיד זאת?
לכן לא הייתי רוצה לקחת את זה לשם. אלא רק לעניין עקרוני.
וח"ו שלא לעסוק בגלל המורכבות! זה ממש הפוך ממה שאני כתבתי.
אני כתבתי שזו סוגיה מורכבת, ולכן ללמוד אותה!
אין לי מושג מדוע הערת זאת על דברי.
לגבי הנ"ב - שוב. לא נכנסתי להכריע בעצמי בשאלה, מעבר לטענה ש"זה לא פשוט כל כך". אם זה נקרא להגן עליהם וזה נובע מאהבת ישראל, אז מעולה - אבל חושב שזו הרמה הבסיסית ביותר.
לגבי הענף השני של הדיון, בין ימ"ל עוד סתם אחד -
א. איך אתה מתכוון להתייחס כך בצורה מפולגת פנימית?
הרי מבפנים, בסופו של דבר, אדם יודע אם אתה אוהב אותו באמת או שונא אותו.
ואינו-דתי שבאמת חבר טוב, יידע שאני שונא את מעשיו. אבל אוהב את מהותו הפנימית. ואת מצוותיו בכל מה שקשור לארץ-ישראל והגנתה, ובמה שקשור לכלל-ישראל.
ואינני מבין. היינו הורגים אותם? אבל מהבחינה המעשית עלינו לקרבם.
איך זה מסתדר? אם הוא יתקרב, בוודאי כבר לא נרצה להרגו. כלומר, שאנחנו מנסים לקרבו, מנסים שלא להרגו.
לא התייאשנו מהאפשרות שהוא עוד זכאי לחיים, שהוא עוד זכאי לקירוב.
אז לא היינו הורגים אותו, כי לא התייאשנו מהזכאות שלו לחיים.
ב. ומה הנפ"מ? תוכל לפרט?
ג. שתי הערות -
1. גוי לכל דבריו הוא דין הלכתי, כגון איך להתייחס ליינו וכו'.
ואינני בטוח שהוא נוגע בהכרח גם להשלכות ההתיחסותיות-המהותיות, לשאלה "מי הוא האדם שלפניי - יהודי או גוי".
2. לא ענית לשאלתו של עוד סתם אחד -
נראה לך שיש איזשהו חשש אמיתי שהיין הוא יין נסך ממש, שנוסך לע"ז?
