שמעתי שיעור שהעלה בי תהיות.arixon
השיעור הוא של רב חשוב מהשורה הראשונה, שמקובל כאיש חינוך ומבין בזוגיות ומשפחה.

הוא אמר כזה דבר:
-הבעל הוא מנהיג בבית ומנהיג לא מראה את החולשות שלו לציבור.
ובמקרה של בית, הבעל צריך להיות התומך ולכן אסור לגלות את חולשותיו לאשתו ולילדיו ע"מ שהם ירגישו שהוא דמות בשבילם ושהם יכולים להיסמך עליו.
את החולשות שלו הוא צריך לשתף עם חברים או אנשים אחרים.
(כמובן שיש חולשות שאי אפשר למנוע מהמשפחה לראות, אבל גם בהן לא להיות מסכן.)

אשמח לשמוע בעיקר דעות של בנות פה, מה הן אומרות על זה מבחינת מה שהן מחפשות וחושבות שיהיה טוב להן.
נשמע לי מאוד נכון...חלושששש


הפתעתריבוזום

ברור שאף אחת לא מחפשת מסכן. אבל עבור אדם נורמלי שיש לו קשיים וחולשות כמו לכל אחד, בעיניי חשוב שיוכל להיפתח ולשתף בהן. זה גם מלמד על מידת הביטחון בצד השני ובקשר ביניהם, על מידת הנינוחות והפתיחות בקשר. באופן כללי שיתוף כזה מקדם ומקרב, ואם הוא לא קיים בקשר מתקדם זו בעיניי בעיה.

באמת? אני מאוד מאמינה בדיבור פתוח ועם זאת חושבת שיש דבריםחלושששש

שכדאי שכל אחד ישמור לעצמו למעןבריאות  הזוגיות...

למשל חשוב שאישה לא תשתף מדי את בעלה בחסרונות שלה ( כי אז היא מעודדת אותו לשים לב אליהן כשיתכן ובקושי שם לב קודם ואז סתם ערכה ירד עיניו וכן הפוך)..א

אני לא אוהבת להגיד את זה כ"כ אבל חושבת שבסוף בסוף האישה רוצה שעהיה לה מי לסמוך עליו=גבר.. זה בטבע, אין מה לעשות..

 

לסיכום מאמינה בשיתוף ודיבור פתוח עם הגבלות מסויימות. ההגבלות האלה באות למלא צורך של בן הזוג.

חשוב מאוד שהיא בכללי תעריך את עצמה.ענבל
בס"ד

אבל אם היא מלכתחילה עם בעיות של ערך עצמי אז כדאי שהיא תטפל בזה בלי קשר לבעל ובהחלט הייתי משתפת אותו בתהליך.
זה לא תהליך שעוברים לבד.

בכל מקרה, צריך לדעת איך להציג את הדברים אבל אני לא בעד לשתוק כשמשהו מציק לך גם אם הוא קשור אלייך.
אני חושבת (ובטוחה) שזה ממש ממש לא נכון...עליו

אני חושבת ששני ההורים הם הדמויות החזקות בבית. נכון שיש מקום שונה לכל אחד מהם, ואני הייתי רוצה שבעלי יהיה 'הדמות' בבית-דבר שלא סותר את היותי דומיננטית גם כן. אבל, לכל אחד מאיתנו יש חולשות ורגעי משבר. אם רוצים שתהיה פתיחות בבית, שהילדים יוכלו לשתף ברגשות שלהם, במקומות שהרגישו חלשים ולא מוצלחים, ולהפך, טובים ושלמים, אז ההורה חייב להראות את הרגשות שלו האלו. אם ההורה לא מראה את הרגשות האלו, לא מראה שגם הוא נשבר לפעמים, כמו כל בני האדם, הילד לא לומד לדבר בשפה הזו. הוא לומד שהוא צריך להסתיר את המקומות האלו שבתוכו, כי ככה הוא ראה מההורה שלו. (במיוחד אצל בנים, שהם יותר משווים עצמם לאבא שלהם בגלל היותם מאותו המין.) כל הורה רוצה שהילד שלו ישתף אותו במה שעובר עליו, אבל אם האבא מסתיר מה שעובר עליו, הילד לא יודע לדבר בשפה שבה האבא רוצה שהוא ידבר! 

אני ראיתי כמה פעמים את ההורים שלי 'נשברים'. בכל מיני סיטואציות. נכון שזה היה חריג, כי בכ"ז יש מקום של חוסן שהורה צריך להביא לילד שלו, אבל לי זה עזר. כמו שהורה לא מסתיר מהילד שלו שהוא כועס, אז ככה הוא לא יכול להסתיר ממנו שהוא גם עצוב לדוגמא. אני חושבת שכשיש גילויים כאלו בין ההורים לילדים, זה רק מעצים את החוסן של ההורה אצל הילד. נכון, יש לי אבא, שהוא תותח, יודע להזיז דברים, להיות האבא הכי טוב בשבילי, אבל כמו לכולנו, יש לו רגעים שהוא גם נשבר, שאם אבא שלו חולה מאד בבית חולים, אז מותר לו לבכות, זה אנושי!

את מחדשת שאפילו כלפי הילדים הוא יכול להראותחסדי הים
את החולשות, ובאמת ראיתי שכך סובר בעלה של דפנה מאיר הי"ד (סליחה ששכחתי את שמו הפרטי).
אם הבנתי אותו נכון, מאוד דומה למה שכתבת.
(נתן מאיר)צריך עיון
לא לגמרי מסכימה.לפניו ברננה!

בעל ואישה זה הכרחי שיהיה שיתוף גם בחולשות, השאלה היא באיזה רמה. לפעמים צריך גם לשמור דברים לעצמו, אם זה יכול להוריד את קרנו בעיניה.

אבל את הילדים לא צריך לשתף. אולי גם לא להסתיר באופן גורף, אבל זה ממש לא עניינם. ההורים צריכים להיות מוערכים בעיני הילדים. לפעמים השיתוף הזה גם גורם לילד להרגיש חסר אונים כי הוא מרגיש שההורה מחפש תמיכה והוא לא יודע/ מסוגל לתת אותה.

לדעתי, הילד צריך לראות שלהורה יש כתובת (ההורה השני) ואז הוא ילמד שהם יכולים להיות הכתובת גם שלו. מצב הפוך הוא לא בריא.

אהבתי מאוד את המשפט הזה, ונראה לי נכון מאודחסדי הים
הרבה פעמים:
"לפעמים השיתוף הזה גם גורם לילד להרגיש חסר אונים כי הוא מרגיש שההורה מחפש תמיכה והוא לא יודע/ מסוגל לתת אותה."
לדעתי שאלת את השאלה בפורום הלא נכון...הלוי
תשאל בנשואים טריים את בעלי הניסיון.
לפי דעתי, ברור שלאשתו הוא צריך לגלות את חולשותיו.חסדי הים
קודם כל, אם הוא לא יגלה לה, כמעט תמיד היא תגלה לבד, ועדיף להיות ישיר אתה.
גם רוב הנשים שאוהבות את בעליהן, יכולות לתמוך בהם נפשית.
אגיד משהו יותר קיצוני, שכמעט כל בעיה של הבעל, הוא בסופו של דבר בעיה של הזוג, כי כמעט תמיד זה מתבטא בקשר ביניהם, אז שיתמודדו עם זה ביחד.

היום כמעט תמיד, כדי שיהיה בעל חזק באמת (ולא למראה לבד), הוא צריך לדבר על חולשותיו עם אשתו, וכך להתמודד אתם ובעז"ה להתגבר עליהם.

[כל מה שכתבתי, זה על חולשות מהותיות שמצריכות התמודדות יסודית ומעמיק. אם זו סתם חולשה צדדית, זמנית, נקודתית, אז אין צורך.]
טעות מהיסוד. אין הצגות בחיי הזוגיותאשדת
או שאתה חזק, או שאתה לא.
אם אתה לא חזק ויש חולשה כלשהי שפוקדת אותך, אישתך תשים לב שמשהו לא כשורה איתך גם אם לא תספר לה.
מה יקרה אז? היא תיכנס לסרטים ולדמיונות כדי לנסות לחשוב מה עובר עליך, ומשלא תספר לה מה קורה איתך, גם האמון עלול להיפגע.

מוכרח לספר כי בזוגיות חייבת להיות שקיפות ופתיחות שתביא לתמיכה הדדית.
בשום פנים ואופן לא מסתירים דברים, בני זוג יחד כדי שיוכלו לעזור גם אחד לשני.
ועל זה נאמר ״הצגות בתיאטרון״, הבה נחייה חיים מציאותיים ללא אחיזות עיניים מפוקפקות.
בתור נשוי אני מחזק את דבריך.הלוי
גם אני. אך בתור רווקה..כמעין הנובע
מחילה אבל זה שטויות. מזל שאני לא יודעת מי זה הרבבת 30

מה זה, הצגות?

משחקים במשפחה וכל אחד עושה את התפקיד שלו?

זה החיים שלנו. ואנחנו שותפים בחיים האלה.

ובעל או אישה שלא יגלו את חולשותיהם וקשייהם תהיה להם בעיה בתקשורת.

להפך- דווקא הגילוי הנפשי הזה הוא זה שיוצר קשר חזק יותר ועמוק יותר.

קצת טעות לכתוב על דברי רב שטויותהפי
במיוחד שזה נטו בגלל שאת לא מבינה מה אמת במה שהוא אמר ויש הרבה אמת
נו, ידוע שזו דעתו של הרב אליקים לבנון.פינגו0

אבל יש גם גישות אחרות לזוגיות.

 

ומכיוון שלא מדובר על פסק הלכתי, כל זוג יעשה מה שמתאים לו..

 

מצד שני, מהשרשור הזה די ברור שיש מצבים שהרב לבנון בהחלט צודק!

הכל במידה.לא נולדתי
אבל לא הייתי רוצה שבעלי לא יספר לי על קשיים או כשלונות שהוא מרגיש צורך לשתף. הייתי רוצה לתמוך, לנחם ולעודד
מצד שני לא לבכות ולהתלונן על כל דבר, כמו שאמרתי- כל עוד זה במידה מסויימת, ובמיוחד אם הוא מרגיש צורך לשתף- אני יותר מאשמח להשתתף איתו. בשביל זה אני פה, לא?
אני חושבת שזה לא היה כ"כ חכם להגיד את שמו של הרב...עליו
אני חושבת שזה לא חכם לבטל במחי יד הדרכה שגם אם לאחלושששש
הולכים בה יש בה הרבה הגיון וחוכמה מבלי שהבינו היטב את כוונת הדברים. .

פינגו0 למשל הביא קישור לשרשור שמוכיח שלא כדאי לשתף בכל דבר ויש עוד המון דוגמאות אחרות .. ( שכל אחת/ד ת/ישאל את עצמה/ו אם באמת הוא/היא הייתה/היה רוצה לדעת הכל-הכל..)
אין להסתיר דברים כאלה*שלי*

כשחיים ביחד מגלים מהם החולשות של כל אחד


באמת חשוב שהבן הזוג יראה ביטחון אבל גם לשתף בחולשות ...


ממש ממש ממש לא נכון!חללית

בתור נשואה, אני חייבת להגיב.
 

לא באה לזלזל ברב ודעותיו הנ"ל. אך-
ממש ממש טעות לא לשתף את אשתך, החצי נשמה שלך,השותפה שלך, במשברים, בקשיים, בעיניינים שלך. למה? כי אתם אמורים להיות החברים הכי טובים. הבית אמור להיות מקום פתוח מקבל, מכיל, חם ואוהב.
איך אתה רוצה שהילד שלך ישתף אותך עם בעיה שיש לו בכיתה? עם קשיים בהתמודדות הדתית? או סתם עם מצב רוח טוב\רע?? איך אתה מצפה שאשתך תסמוך עליך עם קשייה שלה? 
כדי ליצור סביבה תומכת מכילה וחמה, אתה חייב להיות אמיתי! חייב להיות בנאדם(ולא רובוט כל יכול-זה לא אמין) מול ילדיך. כמובן, לא משתפים בדברים שהם (הילדים) לא מבינים עדיין או שישברו אותם. אלא, להראות גם את הקשיים שלך. "כן, גם אבא נופל לפעמים. גם לאבא קשה לפעמים לעזור בבית. לא לדבר לשון הרע.. לשבת ללמוד כמה שעות ברצף...וכו וכו..." ואז הילד מרגיש אם לאבאשלי קשה והוא עדיין מצליח ומתמודד אני גם יכול. אני לא מוזר. אני לא שונה.
בנוגע לאשתך.. אתה לא אמור להיות העמוד שלה או של הבית! אתה לא אמור להיות המחזיק. הגדול והמושיע. יש אחד כזה כבר. אל תתפוס לו את התפקיד. הוא גדול לא רק עליך אלא על כולנו. 

בורא עולם הוא המחזיק והמושיע. הגבר והאישה הם משלימים. שותפים לחיים. מכילים ומקבלים אחד את השניה. בקיצור, החברים הכי טובים. ביחד עם האמונה וההישענות בבורא עולם הם בונים את ביתם.

גם הרב שלי אמר לי בעבר משהו דומה.די"מ
ולא ממש אהבתי האמת.
לכל מי שתקף ישר את הדעה.arixon
א. אל תשכחו שככה אני הבנתי את השיעור והרב לא בדיוק פה כדי לענות לכם על שאלות.
ב. גם אם אתם לא מסכימים, תהיו קצת פחות תקיפים בדעה שלכם, בכל אופן מדובר ברב די גדול. שאני בטוח שאף אחד מהכותבים פה לא הגיע לרמה שלו.
ג. תודה רבה לכם על התשובות! נהנה לקרוא ותמשיכו לכתוב, אני מחכים פה
היי חללית


מתנצלת אם נשמע (נקרא?!) שתקפתי. התכוונתי בכלליות ולא פניתי אליך בדברי.
פשוט זה נושא מרכזי בחיים המשותפים. ולפי טעמי ודעתי וניסיוני חבל וכואב לי שאנשים יתנהלו ככה. זה פשוט (שוב לדעתי.) הורס את כל משמעות הזוגיות והחיבור והבית.
בקשר לרב, לא מזלזלת בו בכלל. פשוט מאד מאד לא מסכימה. מכבדת את תורתו שלמד אך לא דרכי היא.

ומה דעתך? הסכמת או חלקת על דברי הרב?חלושששש
אני חושבת שלא כולם מבינים את השאלה שלך באותו אופן..
פתחתי את השרשור כי רציתי לדעת עד כמה יש רצון אצל האשהarixon
שהגבר יהיה חזק וסוג של מנהיג.
ובכללי לפתוח את הסוגיא של גילוי חולשות מצד הגבר, כמה למה ואיך.

לא התכוונתי שיתחילו לדון פה ברב ספציפית.
אני מתחיל להתחרט שציטטתי אותו, מי אמר שכיוונתי למה שהוא התכוון?
מפחיד קצת לחשוב שאולי סתם חירטטתי וכולם פה חושבים דברים לא נכונים על הרב בגללי.
אני אישית לא חושבת שומדבר רע.. אז פסדר(:חללית


אני לא אוהבת את זה...סיווש

במחילה מכבוד הרב, אני חושבת שחיי זוגיות הם חיים משותפים. ואני מצפה מבעלי כן לומר לי את החולשות והקשיים שלו, בדיוק כמו שאני משתפת אותו בחולשות שלי.

זה לא נובע מעניין פמיניסטי. אני יודעת שלכל אחד יש תפקיד שונה. אבל עדיין...

אולי כלפי הילדיםים...

כלפי אשתו להפך, פתיחות ותמיכה הדדית זה מה שמחזק ומעמיק את הקשר

בלתי מובן בעליל. מי הרב?הרוזן!

באיזו מסגרת ניתן השיעור?

זה ממש לא העניין.. תציץ בהודעה שכתבתי למעלה.arixon
תודה
ראיתי...הרוזן!
תוכל לומר באישי, לפחות, מי הרב?
ואם אפשרי גם להעביר לי הקלטה של השיעור או משהו, אודה לך מאוד...
תקרא את כל השרשור. ענו כבר על השאלות שלך...חלושששש
אופס. תודההרוזן!
בכ"א. לגבי השיעור עצמו אם ניתן להשגה, לא ענו
תקרא את כל השרשור. ענו כבר על השאלות שלך...חלושששש
סליחה על ההערה. אך מדוע זה קריטי?כמעין הנובע
שמע האמת ממי שאמרה,הרוזן!
אבל לא מצליחים לשמוע מה האמת שבזה - אז לא מקבלים... אא"כ יודעים שנאמר מפי פלוני שמוסמך לדבר. ואז אומרים - אם כך, יש כאן עניין שעלי להבין.
ולפעמים מסגרת מסויימת נותנת הקשר לדברים. כמו כן, אם השיעור ניתן באינטרנט, אולי יהיה אפשר לשמוע בעצמי ולנסות להבין...
זה כל היופי בזוגיות.כמעין הנובע
לשתף את בן זוגי בחולשותיי, במה שקשה לי. שנתגבר על זה יחד.
להקשיב לו, לשמוע לו, לחזק אותו ולהאמין לו.
יש יותר מקסים מזה?
יותר מקסים מזה להקים בית תוך שיתוף בחולשות והתמודדות עימהם וצמיחה מהם?

ויש להבדיל בין לשתף לחולשות לבין לרדת על עצמך בפני בני הזוג.
ירידה על עצמך מול בן הזוג עלולה אט אט (חלילה) לשכנעו שאכן אתה צודק בדבריך ושלא נדע לאן זה יכול להוביל..
כל מי שמתנגד נחרצות מוזמן להציץ בשרשורים בנשו"טחלושששש
על נשים שנחשפות לחולשות הבעל ומתקשות להעריך אותו....
מחילה, זאת בעיה חמורה לא פחות.ענבל
בס"ד

אנשים הם לא מושלמים, הן היו אמורות לדעת את זה לפני שהן התחתנו.

השרשורים בנשו"ט הם לא דוגמה.

גם בגלל מה שאמרתי למעלה וגם כי שם מתקבצים כל השרשורי בעיות. אף אחת לא תפתח שם שרשור "בעלי מספר לי על החולשות שלו ואני ממש מעריכה אותו!".

בקיצור זאת לא דוגמה.
זאת כן דוגמה.חלושששש
ניכלשהו תיאר למטה יפה מה ההבדל בין נשים לגברים .מוזמנת לקרוא.( פסקה שנייה)
זה לא קשור לחשיפת החולשות שלו.ענבל
בס"ד

הוא דיבר על איך מציגים את החולשות.
אבל זה לא נכון שלא צריך להציג את החולשות כי מפחדים ממה שהאישה תחשוב.
זאת עבודה, אבל אישה צריכה להיות מודעת לצדדים שיש בבעלה.
פתאום קולט משהו.הרוזן!
מזדהה מאוד עם כל ההתנגדות. אין מקום להסתרות בקשר זוגי.
וראוי בעיני שהשיתוף עם האישה יהיה נקודת עוצמה גם עבור האיש, בהתמודדות עם חולשותיו. ולא שאת עיקר התמיכה יקבל מחברים, אלא מאשתו.

אבל חוץ מכל זה, ובלי לשלול זאת, פתאום קלטתי שיתכן שבאמת יש מקום גם שלא יציג זאת כחולשה. כ"אם לא תתמכי בי בזה, אהיה חסר אונים".
אלא, כשיתוף. כבקשת תמיכה. גם לו מותר לרצות ולהזדקק לתמיכה. אבל לא שהיא תהיה כל נקודת המשען שלו, הקרקע היחידה תחת רגליו...
מה שלאישה, כן "מותר". כן אפשר לפעמים שתרגיש חסרת אונים בלעדיו. להיסמך עליו לגמרי.
(קצת מסופק לגבי זה... אם יש עגבניות, בשמחה לזרוק עלי. יעזור לי גם לסדר את המחשבות, אולי)
יאללה תתחתן כבר, הרוזן!הייזל

ובמילים אחרות: זה יפה מאוד מה שאמרת כאן עכשיו. עדין ויפה... 

הרוזן!
בעתו ובזמנו, בע"ה...
ותודה.
רצית עגבניות? חכה ..... אני אוספת נפש חיה.

בינתיים- אני חולקת על הסיפא שלך.

בעיניי 
אישה שמראה את כל ה "הישענות " שלה על הבעל 
[ויותר חריף- יש הדרכות ש "מבטלות "אותה מולו]
משהו צורם פה.
אין כאן משחקי כבוד
ואין פה מי יותר או פחות.



בהמשך ארחיב.

כל טוב !

כללל מה שכתבתי נמחק..אבל זה לא סתם עגבניות- הם בשבילךנפש חיה.

ואני אכתוב כשאוכל.

בגדול 
אני ממש ממש לא מסכימה עם ה "התבטלות " שהצגת.
אני ממש ממש חושבת שהתפיסה צריכה להיות הפוכה לחלוטין.

 

 

 

כל טוב!

אויש... חבל. בכ"א, אשמח שתכתבי, תודההרוזן!
אני אכתוב כשאוכל... טוב?אנלא ביישוב דעתנפש חיה.
תודההרוזן!
כתבת יפה!arixon
נראה לי שזו הנקודה.

הצגת את זה בצורה מורכבת יותר, רוב התגובות פה היו חד משמעיות מידי.
לגבי השיעור, אני אבדוק לך
תודה!הרוזן!


לא הצלחתי למצוא את השיעור הספציפי.arixon
זה קצת מבולגן בלי שמות ונושאים.. מצטער, אם אני אמצא בהמשך אולי אשלח לך בפרטי בלנ"ד.
חבל... תודה.הרוזן!
ויש לי רעיון אולי.arixon
אולי הכוונה בשיעור היא שיש חילוק בין גילוי של החולשות לאישה שזה בסדר גמור, לבין חיפוש תמיכה אצלה, שזה שלילי.
לחפש תמיכה אצלה זה לא שליליאביגיל.
זה נצרך וזה בריא, כמובן באיזון הנכון.
^^^הרוזן!
דגש על נצרך. גם אנחנו בני אדם, וגם אנחנו זקוקים שיתמכו בנו לפעמים.
אני חשבתי הפוך...הרוזן!
ולא ח"ו להסתיר חולשות!
אלא, לא להדגיש אותן. להיות מודעים אליהן, ולתת להן את המקום שלהן. וזהו... לא לטשטש, ולא להדגיש.
כמו שכתבתי כאן -
המממ. בדיבור חי אולי הייתי יוצא ברור יותר. - לקראת נישואין וזוגיות
"יש מקום" מצד מי? מצידה או מצידו?מוטיבציה


אממ. נראה לי שהתכוונתיהרוזן!
שלא מצידה ולא מצידו... כלומר, שיש אולי מקום להסתכל כך, שיש אולי אפשרות לומר שכך נכון יותר.
בכ"א, אני לא לגמרי סגור על זה. זרקתי כיוון, שאולי אליו התכוון הרב, ועכשיו תורכם
תגידו את דעתכם לגבי האפשרות שזרקתי פה, יעזור גם לי לסדר את המחשבות בנושא, בע"ה...
נראה לי שזה קצת יותר מדי דרמטיות מוטיבציה

לא הייתי רוצה סופר-מושלם ולא הייתי רוצה מישהו שאני צריכה בעיניו להיות סופר-מושלמת (אני לא, שתדעו).

לגבי האיזונים בין לבין - זה ממש תלוי בדינמיקה ובזוג עצמו.

 

וחוץ מזה - זה נכון שיש משהו בזה שהבחור הוא גבר-גבר, אבל שתדעו לכם שזה לא סותר בכללל את הלהיות לפעמים חסר אונים או לאיודע או מסמיק או לא בטוח או מובך. ממש לא סותר.

ההיפך.

 

וחוץ מזה2 - הרי לספר למישהו הוא יהיה חייב, לא? כי בכ"ז הוא בן אדם. אז מה עדיף? שיספר למישהו אחר ולא לאשתו? לדעתי זה גרוע ולא טבעי.

 

ויש לי עוד, אבל בינתיים מספיק.

המממ. בדיבור חי אולי הייתי יוצא ברור יותר.הרוזן!
לא חשוב

בוודאי שלא! אנחנו לא מושלמים. על זה עובדים...
אבל, לצורך העניין, את נשואה למישהו, והוא לא מושלם. האם תרצי להרגיש עד כמה? שזה יבלוט, כמה שהוא לא מושלם? או שתעדיפי שהצדדים ה"מושלמים" שלו יבלטו יותר באישיות שלו, והצדדים הלא-מושלמים יזוזו קצת הצידה, יצוצו רק מדי פעם?
לא בצורה מוגזמת. אלא, באופן נורמלי. עניין של על מה שמים את הדגש.
(לצורך משל, נניח שהוא 80% "מושלמות", ו20% חסרון. האם לא תעדיפי שבד"כ הוא יורגש כ90-100% "מושלמות", ורק מדי פעם יצוץ צד החסרון, שיזכיר את האמת - שיש לו 20% חסרון? קצת מגוחך במספרים, אבל לכן זה משל)

צודקת. מקובל.
מראה אנושיות, מעיד שגם הוא בן אדם.
ועייני בפיסקה הקודמת בתגובה זו.

זה בוודאי! כתבתי כבר, "ולא שאת עיקר התמיכה יקבל מחברים, אלא מאשתו". לזה התכוונתי שם.
מזדהה לגמרי.
הייתי רוצה שהוא יהיה הוא וירגיש חופשי.מוטיבציה

אני חושבת שאצל אדם יציב, התנודות האלה של לכאן או לשם הן נורמליות וטבעיות ולא מוגזמות.

חוץ מזה שהכל גם עניין של גישה, של איך מסתכלים אחד על השני ועל מה שמים דגש.

 

ואני אוהבת מספרים (מאוד-מאוד), אבל במקרה הזה זה לא שייך, כי ברגע שנכנסים לשיקולים של איזה-אחוז-ממני-בולט-עכשיו...זה הורס את כל הכיף והטבעיות.

 

חוץ מזה אני מסכימה. 

ממש לא מסכימה.אהבה בתענוגים
אני לא אתחתן עם אחד שלא מראה את החולשות שלו, מבחינתי, זה מעיד על החולשה הכי גדולה.
אני לא רוצה שהילדים שלי יחיו בסרט שאבא שלהם מושלם, כי כשהם יפגעו ממנו (ומנהסתם שזה יקרה) הם יפגעו הרבה יותר, ויסלחו הרבה פחות.

אנחנו חיים בדור אחר. אולי זה מתאים לדור שהגברים בו היו בוכים רק בלילה...

קצת קשה להתייחס כי אני לא יודעת מי הרב, אבל אולי טוב שכך, כי ככה זה יותר מתייחס לתוכן הדברים עצמם.
ובכ"ז, מי הוא אותו רב?
עוד לפני שפתחתי את השרשור היתה לי הרגשה שזה יהיה משהו כזה..אביגיל.
הדרכה מזעזעת בעיני.
אני חושבת שזה ממש הגיוניהפי
הכל במינון הנכון כן... צריך להראות לפעמים רוך
הבעל יכול לשתף בחולשה אבל לא להתמסכן למה לא?!
וכמובן שאם הוא עשה טעות או שאם עצוב לו הוא יכול להגיד ,וחשוב להגיד, טעיתי וגם אם הוא עצוב הוא יכול להראות כאב..
אולי הרב התכוון שהגבר לא יהיה קיצוני ז"א שלא יראה מסכנות רוב הזמן, אלא בחלק קטן מהדברים
בכל מקרה מי רוצה גבר שעסוק בלרחם על עצמו כל היום?!
ומי רוצה אישה שעסוקה בלרחם על עצמה כל היום?אביגיל.
זה אותו דבר. ואין סיבה לתת לגבר הרגשה שהוא צריך להיות איזה מאצ'ו מושלם ולא מציאותי רק כי הוא גבר.
כנראה לא קראת את מה שכתבתי או שלא הבנת אחד מהשתיים כי מה שאמהפי
זה ממש לא מה שאת כתבת
הגבתי על הסוףאביגיל.
זה לא מה שאמרתי אני מצטערתהפי
כתלמיד של הרב לבנון חשבתי להסביר את הדבריםDavid6191
אני לא מתכוון להתיחס לאמירות לא מכובדות שנאמרו פה, אני אגש עניינית:

הרב לבנון לא קורא לחוסר שיתוף בין בני זוג. בעל שמגיע הביתה עם מטען רגשי וכשהוא עומד ליד הדלת עוצר ולובש את מסיכת ה"הכל בסדר", מדביק חיוך ורק אז לוחץ על הידית- זה ממש לא המודל.

הרב מדבר בעיקר על המצב הנפשי שבו אתה משתף. כמה פעמים שמעתי אותו משתמש בביטוי "אל תבוא כמו נעבוך" כלומר אל תפיל את עצמך עליה. "אני כל כך גרוע, שבור, בחיים אני לא יצליח" "אם אני ככה איך אני יוכל להסתדר"
דבר, שתף, תכאב. לכולם יש חולשות רגשות וכאבים.

אם הגעת לנקודת קצה, למקום נפשי שבו אתה לא מאמין בעצמך, שאתה לא יודע איך אתה מתקדם ממנו - אשתך היא לא הכתובת לנחם אותך.
כמובן שאם היא חיה על ידך ואתה עובר משהו היא צריכה להיות מודעת מה עובר עליך. ואתה גם תספר לה. אבל לא מהמקום הנופל. תגיד אני מתמודד עכשיו עם ככה וככה, עובד על זה, זה גורם לי להרגיש ככה וככה" ותפרט את כל מה שאתה רוצה. אבל תבוא מעמדה נפשית שאתה מתמודד ולא מהמקום המתמסכן.

יש גם חולשות קיצוניות כמו השרשור ש @פינגו0 הביא אליו קישור. מובן ששיתוף של דבר כזה לא יעזור לפתור את הבעיה, אלא רק ייצור בעיה נוספת. אבל לא על זה מדובר.
תודה רבה!arixon
אנשים פה הגזימו פה לגמרי וממש לא הבינו את העניין לצערי וכמי שפתח את השרשור זה די עצוב שהאחריות על זה נופלת עלי .
(במיוחד כשאני חייב תודה אישית לרב לבנון).

נראה לי שאתה צודק לגמרי בהבנה ואני גם מצטרף אליה לחלוטין (גם בעקבות קריאה של שרשורים בנשואים..)

תודה רבה לך! אשריך שיש לך רבי כזה.
אשמח לדעת אם הבנתי נכון..כמעין הנובע
הכוונה היא כמו שהסברתי כאן בקישור-- זה כל היופי בזוגיות. - לקראת נישואין וזוגיות

בפיסקה השנייה?
זו כוונתך?
אם הבנתי אותך נכון, אז לא לזה התכוונתי.David6191
אם כשאת כותבת "לרדת על עצמך" הכוונה לצחוק על עצמך בציניות מול בן הזוג - לא זאת היתה הכוונה.
מה שאני כתבתי זה שלהגיע אל בת הזוג מעמדה של מסכן שצריך שהיא תבוא ותושיע אותו זה דבר שלילי.
אכן, כוונתי הייתה למה שכתבת. תודהכמעין הנובע
אולי התבטאתי בקיצוניות קודםבת 30

אבל גם אחרי ההסבר שלך אני פשוט לא יכולה לקבל את מה שהרב אומר.

אני חושבת שהאישה צריכה להיות הכתובת של האיש, ושאם זה לא ככה- אז סימן שיש על מה לעבוד, בעיקר מצד האישה.

ובדיוק באותה מידה- גם לצד השני. האיש צריך להיות הכתובת של האישה.

אני פשוט לא מצליחה להבין את ההדרכה הזאת.

אם היינו נוהגים בצורה כזאת אין לי מושג איפה היינו מבחינת הקשר הזוגי והעומק שלו.

ואני בהחלט חושבת שגם בצורה שבה אתה מסביר את זה זה עדיין נשאר בגדר הצגות ומשחק.

אם הבעל שבור ממשהו אז מותר לו להיות עצמו ולהיות שבור. והתפקיד שלי בתור אשתו זה ללמוד עם השנים איך לעזור לעלות ולקום. אני מודה שזו למידה קשה ולא תמיד מצליחים אבל זה כ"כ חשוב וכ"כ מהותי שאני באמת ובתמים לא מצליחה להבין את ההדרכה הזו.

גם אם אראה את בעלי שבור ממשהו, וגם אם הוא יהיה מרוסק לגמרי- אין לזה שום קשר לעובדה שהוא ראש המשפחה

מצטערת. פשוט לא מבינה. ולחלוטין לא מסכימה.בעיני זו טעות.

קשה לך לקבל כי את חושבת באופן הזה:חלושששש
קשה לבעלי- אני אתמוך ואעזור לו להתרומם...
( יכול להיות שבשבילך ההדרכה הזאת באמת לא נכונה ולא מתאימה)
אבל,
יש גם מצבים אחרים בעולם, תנסי לחשוב על אישה מוצפת בקשיים שמחפשת משענת יציבה, הבעל גם הוא מוצף, לשניהם אין פניןת רגשית .
במצב כזה יש 2 אופציות או שאיכשהו הם מצליחים להתרומם אן ליפול...
יש מקום במצב ( כמו שתארתי לדוגמא) שהבעל יקבל תמיכה מבחוץ וכשהוא בא לבית הוא לא משחק שום משחק! הוא בא מחוזק ומהמקום הזה תהיה לו יכולת לתמוך ולהוות משענת עבור עצמו ובת זוגו.
וזה ממש לאהאומר שהוא צריך להסתיר ולהסתתר. אמיתי לגמרי.

למה אדם הולך לטיפול ? כדי להתחזק.ובסוף גם לחזק.

כמה דבריםבת 30

א. המשפט "יכול להיות שההדרכה לא מתאימה לך" הוא בעיני משפט מפתח. אין אף הדרכה זוגית שנכונה ל100% מהזוגות. ויש דוגמאות לזוגות צעירים שהלכו כמו ילדים טובים עם הדרכה של הרב שלהם וזה לא היה להם טוב. כל זוג חייב להיות הוא עצמו ולדעת מה טוב לו ומה לא. אני מניחה שאכן ההדרכה הזאת של הרב מאוד לא מתאימה לנו. אבל חשוב שבאמת אנשים יבינו שזה שרב, חשוב ככל שיהיה, נתן הדרכה כלשהיא, זה לא אומר שבאופן אוטומטי זה טוב להם. צריך להפעיל את השכל והלב גם יחד ולבדוק מה שייך ומה לא.

 

ב. אז מה אם גם האישה מוצפת בקשיים? אם לשנינו קשה- אז באותה מידה שלי יהיה קשה לעזור לו גם לו יהיה קשה לעזור לי. קורה. יש ימים כאלה. יש תקופות כאלה. אני לא אומרת שבכל רגע נתון גם האיש וגם האישה צריכים לשפוך את כל בעיותיהם ומרירות נפשם אחד לשני.

אבל אם על בעלי עובר משהו קשה, והוא מרגיש דפוק- אז מבחינתנו- אם הוא ילך להיעזר בחברים זה יהיה במצב הממש לא אופטימלי. נכון, זה קורה כי יש תקופות כאלה. אבל בטח שזה לא האידאל.

נדמה לי שאת מבינה את ההדרכה באופן נוקשה מדי...חלושששש
אם תחפשי איפה ההדרכה יכולה להיות נכונה- אין לי ספק שתמצאי...אני מבינה את הדרכה שאחד מבני הזוג ישפוך את קשיו ( כמונשאמרו למעלה, במצבי קיצןן) בפני אדם חיצוני כמו מילוי מצברים, כמו ללכת לשיעור טוב להתחזק ועם זה לפעול בבית ובכל מקום.....2 אנשים מרוקנים נפשית עלולים להזיק זה לזה, כי הם מרוקנים.
נראה ליarixon
שאת לא מסכימה עם ההנחה שדווקא האשה היא זו שנתמכת בבעל ולא להיפך.
עד כמה שאני יודע ביהדות הגבר והאשה הם שמש וירח.
אתם נשואים?בת 30אחרונה

סתם,מענין אותי.

כי יש הרבה רבדים של השענות ושל תמיכה.

וגם אם לכאורה האישה היא הנתמכת והיא הירח אז בעומק הענין וגם בעומק הקשר דברים הם יותר מורכבים.

הירח הוא מידת המלכות, להזכירכם.

ובלי להיכנס לזה לעומק- אין בעולם גבר שלא צריך את תמיכת אשתו. ולהפך.

ושוב- צר לי, אבל גם אם יש זוגות שזה נכון להם וגם אם לפעמים זה יכול להיות נכון, אני עדיין חושבת שבתור הדרכה עקרונית זו טעות. אולי זה יותר קל, אבל זה עלול למנוע מהזוג להיכנס לשערים של עומק חדש בקשר.

^^^ כל מילהאביגיל.
מה מחבר אתכם?intuscrepidam

אשמח לשמוע מה גורם לכם להתחבר לצד השני?

וכנ"ל לגבי חברים / חברות.

פעילות משותפת, תחומים משותפיםארץ השוקולד
שיח טוב שזה הרבה פעמים תלוי
הקשבהadvfbאחרונה

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

מקום של תורהשירגול
שלום אני מתעניינת לשמוע על מקומות עם קהילה תורנית שמתאימה לזוג צעיר. מקום שיש בו נגיד כולל( במקום ישיבה).


לא מקומות גדולים כמו עיר.


אולי גבעת שמואל?תפוחית 1אחרונה
מצאתי מקור חדש לגביי דיון עתיק שלי פהאני הנני כאינני

והאחד שהשקעתי עליו הכי הרבה מאמץ...

מלאכיות או רגלים על הקרקע? - לקראת נישואין וזוגיות

מאיפה המקור?פצל"פ
הספר 'אהבה' של הרב גינזבורגאני הנני כאינני
יפה, במיוחד לאנשי פרק ב' כמונו שכבר "ריאליים"מתוך סקרנות

ו"לא מתלהבים משטויות"...

הכי טוב זו מלאכית עם רגליים על הקרקענוגע, לא נוגע
אני מעדיף איזה אוגית ירוקה כזאתelicoאחרונה
אני לא אוהב את זה בכללמשה

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

 

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

מקומות "חוויתיים" בבית שאןאני הנני כאינני
מחפשים מה לעשות ברביעי בבית שאן, אטרקציה זוגית שווה/מעניינת וכדומה. עדיפות למקום סגור.


רעיונות?

חחחחחחחחחחחחחחחחח אין כאלה 😂צדיק יסוד עלום
בפרטי
חחחחח זה היה באינסטינקט שלי להגיב והתאפקתי פתית שלגאחרונה
היה איתי בצבא מישהו מצחיק שגר שם אם זה עוזרנוגע, לא נוגע
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

מעצבן ממשארץ השוקולד
פעם אחת קרה ליאביעד מילוא

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

קרה גם הפוךבחור עצוב
דיברתי עם מישהי איזה שבוע ופתאום פשוט נעלמה מעל פני האדמה. לא הגיבה להודעות. כלום.


אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

תגיד לה ברחל ביתך הקטנההפי
ההתנהגות הזו של היבוש לפני חודש לא היתה לעניין
לא בא לחנך אותהבחור עצוב
רק חתכתי וזהו. 
הלוואי עליadvfb
אם אחרי כל הבירורים זה מה שהתגלהintuscrepidam

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

התופעה שנקראת "גוסטינג"משה

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

נשים תמיד צודקות, גברים תמיד טיפשיםצדיק יסוד עלום
בעולם המודרני? כןמשה

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

יחי הפמיניזםצדיק יסוד עלום
אף אחד לא דיבר דווקא על שגברים עושים את זהמבולבלת מאדדדד

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

נשים עושות את זה גם וזה ילדותי ברמותהפי
זה אכן מזעזע, אבל תשמחו שלא התחתנתם/ן אתו/המתוך סקרנות

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

" מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי."מוקי_2020

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).


עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.


אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

אה עכשיו זה המשחקהפי
שנתפסים על מילים מוצאים אותם מההקשר? 
הוא לא התכוון בכוונהקעלעברימבאראחרונה
תזכורתadvfb

גם לגברים יש רגשות

 

סופריקה

נכון ומדוייקאדם פרו+
קשקוש נאו-שוביניסטיצדיק יסוד עלום

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

נכון בנות יותר רגישותאביעד מילוא

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

אני כמובן צוחק מגזים ומתמרמרצדיק יסוד עלום
בנות תבעו בעלות מלאה על הקושי שבדייטים. רק הן מסכנות ורק הגברים מזעזעים ולא רגישים
חד משמעיתהפיאחרונה
איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

גדולות? זה פרופורציונאלי...elico

לגודל שלו.

 

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפי
ומנגד משדרים נחת נעימות
אולי לבדוק בעדינות את הנקודה הזאת בבירוריםadvfb

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אם יצאת עם כמה בנות, ואף פעם לא הגעת לפגישה שנייה-לגיטימי?

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בקשה קטנהintuscrepidam
האם אפשר בבקשה דוגמאות שלדעתך בנות חותכות בגללן למרות שהיה נחמד כפי שתיאר הבחור?
קרה לילגיטימי?

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

לגיטימיintuscrepidamאחרונה
אשמח לדוגמאות נוספות. הרושם שלי ושל רבים מחבריי שהרבה התאמות מעולות נפסלו לשווא.
עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה

אולי יעניין אותך