לי אין דעה מגובשת בנידון אך זה מרגיש לי מגעיל. 

זה דבר פסול מהשורש ולא ראוי.

זה להסכים להכנס למצב מאוד בעייתי כי אם יהיה לך טוב

עם שניהם/ן אז סתם תחליט להפסיק עם האחד/ת כי השני/ה יותר טוב/ה

או שלא, אלא רק כי תצטרך להחליט? זו בעיה קשה.

דבר ראשון, אני אבהיר שאני אחתוך במקום, אם אדע שזאת שאני יוצא איתה יוצאת במקביל.

אבל לגבי הטענה שלך,

אם טוב לו יותר עם מישהי אחרת - אז מה הבעיה שיחתוך וימשיך עם זאת שיותר טוב לו איתה??

ר.

ולכן אמרתי, שייתכן שיהיה לו טוב עם שתיהן, ואז מה יעשה?

יפיל גורלות? זה סתם מסבך את העניינים, ללא כל תועלת.

מכיוון שמדובר יותר על רגש משכל,

ב-99.9% מהמקרים עם אחת יהיה לו יותר טוב.

בסבירות שאמרת

אבל הסיכוי הזה נמוך

או שאתה לא תמצא חן בעיניה או שהיא לא תמצא חן בעיניך והסיכוי לזה גבוה בהרבה מזה ששתיכם תהיו מרוצים

כאשר הוא מתעסק בהשוואה, כי לא מדובר במחשב שקונים אלא

באדם בעל נשמה, ודוקא מה שאפשר להתרשם ממנו יותר מכל בפגישות ראשונות,

הוא הצד החצוני ולא הפנימי, יוצא שהשפוט של אדם היוצא עם כמה הוא שפוט

הרבה יותר חצוני וחומרי מאשר אדם שבודק את הכל יחד וללא השוואות,

אני טוען שמי שלא יודה בכך הוא מרמה את עצמו.

אם בשבילך דייט ראשון זה כמו אצל החרדים אז נכון. אם לא אז אין לזה משמעות. אל תיקח אישית אבל כנראה אין לך ניסיון בדייטים זאת הסיבה שזה נראה לך קיצוני מידי.

כי זה לא שק תפוחי אדמה שהולכים לקנות

יש אינסוף משתנים ואינסוף היבטים בבת אחת ואם כן, 

איך אפשר לבדוק כמה יחד, נראה לי הזוי לחלוטין.

כמו שאתה מברר על בחורה רק כפול 3

כנראה ההבדל בנינו זה היחס לדייט הראשון. אתה לוקח אותו ברצינות רבה מידי (אינסוף משתנים והיבטים) סה"כ הכירות בסיסית, בדיקת כימיה בסיסית ולראות אם יש שפה משותפת. אם יש לך ניסיון רב אתה צריך לדעת שרובם המוחלט מסתיימים כי זה לא נראה חיצונית או עולמות שונים לגמרי לא על דברים ספציפים קטנים

ואתה יוצא מנקודת הנחה שבטוח הרוב לא יצליח,

זו שגיאה חמורה לדעתי.

הגבר הוקם על שהחליט ברוממות גודלו

שהוא נמצא במרכז העולם, ועל כן כל הנשים

לשרותו וייתכן ששתיהן מתאימות ויצטרך להכריע

כי אין מה לעשות ואי אפשר להמשיך עם שתיים

ויוצא שאחת מהן תצא בפחי נפש ותפנה לרבונו של עולם,

מה פשעי מה חטאתי, שכל כך עמלתי וללא סיבה אמיתית

הופסק הקשר,

סלח לי זה לא אישי נגדך, בעיני מי שעושה כזה דבר הוא 

טפוס אגוצנטרי, שדבר זה מאוד מאוד בעייתי כידוע מכתבי הרב קוק

זצ"ל וכידוע מהלב הפנימי הפועם בלבם של אחינו שלומי בית ישראל.

ואף אם תגיד הבחורה שהיא מסכימה, זו הסכמה תיאורטית, שאינה יכולה

להסתדר עם הלב הפנימי כאילו מישהו ירפא לה את הלב על הנעשה,

אלו פלפולי סרק של בחורי ישיבה במחילה מכבודו, בלי להתכוין אליך.

זה מבחינתי כמו שמישהו ישאל אותי מה אני חושב על יחסים פתוחים בין בני זוג נשואים לעומת בגידה. זה אמנם לא אותו דבר 100% אך זה נשען על אותם עקרונות.

בס"ד

בעוד ש"בגידה"- זה מצב בו ברור לכל הצדדים שמה שהולך כאן הוא לא מוסרי ולא ראוי,

ב "יחסים פתוחים" (מבחיל אותי לכתוב את המושג הזה בכלל) זה אידיאל...

אם בבגידה הקילקול לרוב הוא ביצר, ולעיתים גם ברגש,

ביחסים מהסוג הבזוי הנ"ל מגיע עד השכל. וכשהשכל מעוות- הקילקול הרבה יותר עמוק,

מאשר נפילה בעקבות "רוח שטות"

זה לענ"ד

ככה הם חוסכים זמן והתלבטויות בין הצעות..

הם פשוט יוצאים עם כולם, ואז לאחר מספר פגישות הם מתמקדים בקשר הכי טוב מבחינתם..

האם זה מוסרי? אולי..

מה אני אעשה כשיתברר לי שהבחורה שאני יוצא איתה עושה את זה? אני בו ברגע אגיד לה!!!

אם לוקח לבחורה יותר מיומיים להחזיר תשובה אני חותך אני לא אחכה לה. אני לא רואה עניין לצאת עם מישהי במקביל כי לבחורה לוקח זמן להחזיר תשובה.

המצפון הוא נפגש עם כמה רק נזק יצא ולא תועלת, זהו סימן ברור

ומובהק שאין זה רצון ה' אשר עוסק בזיווג זיווגים, ומה' אישה לאיש,

ועל כן ה' לא נמצא בספור הזה הוא, ואינו מסייע, אלא מאפשר לחטוא,

כפי שמאפשר לכל חוטא לחטוא, ובבוא הזמן תשלום העונש מוכן ומזומן.

את חרם דרבנו גרשום.

ואז ממילא יהיה מותר לצאת במקביל.
 

אבל רק לנו .
 

תסתדר איתה ואז תיקח את השניה

למעשה האדם.

ככתוב: מה' אישה לאיש.

זהו מבחן אמונה בה'.

שמחפשים אישה להתחתן, וזה שלב של "בדיקה ראשונית". ולא שלב שיש לו משמעות של מחוייבות. עוד אין משהו ביניהם. ההיפך מהסתכלות "רומנטית" שמנסה "להרגיש כאִילו" עם כל מי שיוצאים..

זה דבר שיש בו אמת בבסיסו. כמו שמקבלים כמה הצעות, אז גם מכירים. ומחליטים מי נראה שהכי מתאים.

אלא מה? שלמעשה, לפחות אחרי הפגישה-שתיים הראשונות, ולא-פעם גם אז, אנשים מנסים לעשות "סימולציה", כלומר: לחוש איך אוכל להרגיש עם זה/ו. לא רק "בודקים נתונים".  וכשיודעים שבמקביל יש עוד הצעה שבודקים, זה קשה להיות באמת ממוקד ב"כאילו זה-זה". לפחות באופן ההיכרות המקובל כיום. וגם, אם זה היה מקובל, אז הצד השני היה חש שהוא "בהשוואה", ולא היה "הוא" באמת.

כמובן, שכאשר כבר נוצר קשר כלשהו, ויודעים שהוא מוכוון מטרה, אז לכאורה יש בכך צד של הונאה. לא רק פורמלית, אלא גם רגשית. כי הרי השני משקיע את עצמו בכך, במחשבה שהנתון היחידי הוא כמה זה אכן מתבסס ביניהם, ולא "בהשוואה" לאחרים..

גם אם זה "בדיקה ראשונית" שלפי מה שהבנתי זה נקרא אצלך "פגישה ראשונה-שנייה" זה עדיין פסול מהשורש לפי דעתי וזה בגידה, יש לדעתי ציפייה כל שהיא הכי מינימלית שנפגשים רק עם אדם אחד ולא בודקים עוד הצעות במקביל,בטח ובטח שלא יוצאים במקביל. ציינת ועשית השוואה משונה לפי דעתי כמו ששומעים כמה הצעות במקביל- זה שונה מאוד כי אדם ששומע כמה הצעות במקביל הוא עושה חושבים עם עצמו והוא לא יצר קשר כל שהוא עם מי מהן.  

זו לדעתי הסברה.

מה שבטוח - זו לא "בגידה". ומי שמתייחסים אל בירור ראשוני האם יש אופציה להתחתן, כאילו זה קשר-דמוי-נישואין ששייך בו "בגידה", אז לכאורה זה בא ממידות טובות - אבל זה גורם ההיפך, שלא תהיה הבחנה חדה בין נישואין ללא. התוצאות המרות של ה"תרבות" הזו בעולם, ידועות.

אבל אכן, גם אני ציינתי שאני חושב שהציפיה של אנשים כיום, זה שלא קורה דבר כזה.

בחור שיוצא עם 2 בנות במקביל גם אם זה פגישה ראשונה?

במקום להטיל פצצה?

תכתוב תשובה עניינית 

והמוסר האלהי

אז תאורטית מה ההבדל בהסכמה בין יחסים פתוחים לבין לצאת עם 2 בני זוג במקביל "בהסכמה"? 

את עוזרת לקלקול להתפשט, פשוט הגיון, לא פילוסופיה

כאילו את מעוררת בי בחילה, חס וחלילה,

דברתי על כל הבטוי הזה והשיח הזה שמעורר בי בחילה

רק לשמוע בטויים מעין אלו, ואני לא רוצה לטמא לא את מחשבתי לא את 

דבורי ולא את מקלדתי ברעיונות מעין אלו, על כך מחיתי

וזה מה שלא אהבתי, לא נגדך אישית, סליחה אם נפגעת

זה פשוט גועל נפש ממדרגה ראשונה

מה שקראת יחסים פתוחים, בא לי להקיא

רק מלשמוע את המילים הללו.

והפעם תקשיבי טוב: לא השוותי בינה ובין היטלר בשום מצב,

אמרתי את זה כבר פעמיים, השוותי את העקרון, ועל כן אני לא רוצה

לתת הסבר לחוטא אא"כ אני מסביר למה הוא חוטא למרות ההסבר,

אני לא מדבר על הבחורה, הבחורה אכן אני יכול ללמד עליה זכות מכאן

עד להודעה חדשה אפילו אולי יותר ממה שאת יכולה לדמיין, אבל,

אני לא מדבר עליה, אני מדבר על המעשה בתור מעשה, על מי שעשה 

את זה זה סיפור שונה לחלוטין.

האישי של הבחורה התמימה המסכנה שלא בדיוק מעניינת

אותי כרגע, אני דברתי על העקרון, אני מסכים איתך שבפועל

כלפי אותה הבחורה עליה דבר פותח השרשור צריך מאוד

להזהר וייתכן מאוד שהיה בה את התמימות טפשות, מה שהופך

אותה לטועה טעות חמורה אך לא פושעת מדופלמת ועל כן יש לבדוק בזהירות

ולקחת את כל האופציות, יחד עם הבנת התחושה של הנבגד.

ואם היית אומרת שאני מגיב כגבר זה היה מחמיא לי

אבל יש לשאול- האם בדיקת ההתאמה היא "נקייה לחלוטין" כאשר יש פגישה עם 2 בני זוג במקביל?

להגדיר כך, זה עיוות של ההבדל בין נישואין ללא נישואין. וכמו שאמרתי, ה"רומנטיקה" הזו באה מתרבות זרה' והיא גורמת לטשטוש יחוד מושג הנישואין.

אלא שאכן, אם ברור שבחורה יוצאת רק על דעת שזה לא כך, יש בזה פגיעה באמון. פגיעה באמון זה גם דבר לא הגון..

אני קורא בגידה למצב כאשר במקום להישאר נאמן למישהי אחת בלבד, יש פגישה עם מישהי אחרת במקביל וזה כבר בגידה ופגיעה באמון. בנישואין זה כבר הרבה יותר חמור.

אלא על טשטוש בין היכרות לפני כן, שאין לה כל ערך עצמי מלבד בירור האם מתאים לנישואין - וכל ה"קשר" שיוצרים הצדקתו היא בבחינת סימולציה כלשהי לבדוק היתכנות בנישואין - לבין מחוייבות נישואין, שזו מציאות ממש.

וכשמכיר ראשונית, אינו אמור להיות "נאמן" לה. בוא בודק האם היא מתאימה למצב שבו יהיו קשורים באמת, ויצטרך אכן להיות "נאמן"..

לגבי פגיעה באמון, אכן אמרתי, שזה בהחלט יתכן.

כמו שאמרו

תלוי באיזה שלב של הקשר - לקראת נישואין וזוגיות

אני סיגלתי תנאי - לקראת נישואין וזוגיות

בעייתי מהשורש, מכל הבחינות.

מה שבטוח אלו שסתם יוצאים לא למטרה רצינית, אני בהחלט מבין אותם. 

ולהמשיך לעבוד על עצמך שזה עדיין למטרות רציניות בלבד, זה בולשיט סליחה על המילה.

לעומת זאת מי שיוצא בין קשר לקשר (כזה או אחר) לא יודעת אם זה סיפור.

אלא אם כן הוא עושה חשבון עתידי שיעני הוא לא נאמן לבת זוגתו כי הוא לא חיפש אותה ברצינות "ושרק בטעות" נפל על שידוכים לא מתאימים. אלא בכוונה תחילה התקשקש עם בנות.

אבל.....

מי אני שאשפוט.

להעביר את הזמן .

לעוד מטרות .. (: 

החילוניים כבר מגיעים\סוטים ליותר מזה: פוליאמוריאה - ריבוי אהבות

בס"ד

מה חוסר ביטחון עלול לעשות...

מפחיד אותי לחשוב מה היא עברה כדי שנפשה תתעות בצורה כזאת.

מקווה שהא אכן עבדה עלייך...

ולעצם העניין אפילו בהסכמה זה  שגוי, כי זה סתם מבלבל ומיותר.

כדי ליצור קשר - או לבדוק אם יש בסיס ליצירת קשר צריך פנאי נפשי...

רץ באינטרנט סיפור 

על סיני אחד או משהו כזה

שיצא עם 16!! במקביל.

עד ש...

הבחור נפצע באיזה תאונה.

והופ כולן באו לבקרו
 

ולפתע....

כמה חברות שכל אחת היתה בטוחה שהיחסים איתו היו רציניים ושעומדים להתחתן.

בעיקר מצד יראת העונש למנוע ממי שהוא שאולי יחשוב שזה טוב,

אולי מחשבה זו שהעלתי תגרום לו להמנע, וזו התועלת שרציתי להשיג.

אחר לגמרי ממה שהועלה בראשית השרשור.

מה שהוא דיבר שם, זה על אדם שבמקום לשמוע שתי הצעות במקביל ולהכריע ביניהן, הוא גם "מתרשם אישית".

אבל מציאות של קשרים שכבר נמשכים, וכל אחת חושבת שאיתה זה "רציני", זה מעולם אחד לחלוטין. זו ה"אהבה", שמה שיש בה היא אהבת-עצמו, והשימוש בזולת ככלי. "תרבות" הפוכה ממה שעמד ביסוד השאלה כאן, תרבות שאין בה הבנה שהנישואין זו המסגרת היחידה שיש בה קשר באמת.

אז חדשות מרעישות- ממש לא!

לעניינו של דבר- יש כאן 2 אופציות- או שאותה בחורה לא הבינה את העמדה של אותם סברות שההם רואים בזה לגיטימיות מסוימת לצאת עם 2 בני זוג במקביל, או שאותם דעות מובכים מלהביע את דעתם לאור הדעות שעולות כאן. 

מבחינתם, כי הם בלחץ להתחתן ואז היצר הרע ממציא את כל התירוצים 

הטובים ביותר בעולם למה זה בסדר,

אבל בתוך תוכם של כולם, הנשמה הפנימית, היצר הטוב ממש מתנגדים

לכך ולא רוצים באמת לרדת לשם, וההוכחה היא, שרוב אלו שעושים זאת

מתביישים לספר זאת ברבים ובוודאי לא ירצו שיתפרסם, הבושה מעידה על

היות הדבר חטא.

אינני מדבר על הצבור המכונה חילוני ששם לעתים לצערינו אין כללי מוסר 

ברורים וחדים בעניין זה בצורה כל כך ברורה ועל כן גם חושב האדם ומשכנע את

עצמו כמו כל עבירה שהאדם משכנע את עצמו שזה בסדר גמור ומותר.

כתבתי על מי שכותב שהוא לא רואה בזה דבר רע.

ותסביר לנפש עד כמה היא טועה לעשות דברים אלו.

הרי זה מקטני אמנה.

מי שקבל הצעה אחת, וצריך לבדוק עוד אחת,

יש לו בעיה באמונה שה' הוא המזווג זווגים

ולא ישלח לו שני זיווגים יחד.

להגיד לאדם מה הוא צריך לעשות להאמין ואפילו לחשוב!

אין כזה דבר שכל אחד עושה מה שהוא רוצה בכל תחום,

יש תחומים שכן ויש שלא, ובזה אני סבור שלא

אני באמת לא מאחל לך לעבור את זה, אבל זה היה אכזרי ברמות.

בחורה יצאה עם 2 בחורים במקביל- זה לא תמימות

מעניינת אותי, כל מקרה לגופו וצריך לבדוק את אינסוף הפרמטרים,

כדי לשפוט אדם, אני דברתי באופן עקרוני על מי שעושה כזה

דבר שלא איכפת לי מתמימותו כי בתמימותו הוא הרס עולם, השוני היחיד

יהיה בעוצמת הבעייתיות, אבל הדבר ברור כבעייתי גם שלא התכוין.

 אני יכול להגיד על כל דבר שזה תמימות "כי לא ראו בזה משהו רע"

השרשור לא כזה ישן מדובר על כמה חודשים. אמרתי את דעתי וככה אני חושב- היא חייבת טיפול

בנוגע למה שכתבת יש לי דעה- את לא חייבת להסכים אבל לכתוב שיש לי בעיה זה לרדת נמוך ואני לא יורד לשם.

אני חושב שהבחורה חולה.

וזה אינדיבידואלי. 

חוץ מהענין הלא מוסרי.

אם אחד אפשר להסתבך ולהתבלבל אז כשיוצאים עם 2 וואי וואיי וואאייי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו